בבוקר 7 באוקטובר בילה א' (28) במסיבת הנובה. כאשר המחבלים הגיעו למקום, הוא ניסה להימלט. הכדורים שרקו סביבו, את חלק מחבריו הוא הספיק לראות נרצחים לנגד עיניו. א' הצליח להגיע למקום מבטחים, לכאורה ללא פגע. אבל זמן קצר אחר כך יסתבר כי א' כן נפצע קשה. בנפשו. הוא הוכר כפוסט-טראומטי ואושפז בבית חולים פסיכיאטרי בשרון. כשהשתחרר, כך לדברי פרקליטתו עו"ד רותם טובול, הוא נתקל בקושי לקבל מהמדינה סיוע פסיכולוגי. מצבו שוב הידרדר, ו-א' החל להשתמש בגז קצפות. "הוא הגיע לחוסר ויסות והתנהגות אלימה, שהובילה אותו לביצוע העבירות הנוכחיות, שבגינן נעצר", מספרת טובול. א' היה מעורב בתקרית אלימה וקשה, שבגינה הורשע בעבירות של חבלה בנסיבות מחמירות, סחיטה בכוח, איומים, שיבוש מהלכי משפט והיזק לרכוש בזדון. הוא נידון ל-36 חודשי מאסר בפועל. סיפור קשה על צעיר נורמטיבי שכל החיים היו לפניו, אבל השבת השחורה שינתה הכל.
א' החל לרצות את עונשו בכלא צלמון, אבל לא ידע שהוא עומד לחוות אירוע טראומטי נוסף. ב-27 באוקטובר האחרון הוא יצא מהכלא בליווי סוהר לדיון שהתקיים בעניינו בבית משפט, ובסופו הושב לתאו. הוא לא הספיק לשהות שם כמה דקות, כשלפתע נפרצה הדלת. לפי התלונה שהגיש ליאח"ס (היחידה הארצית לחקירות סוהרים), ארבעה סוהרים התנפלו עליו ותקפו אותו באמצעות רימוני הלם, ריססו אותו בגז פלפל והכו אותו מכות קשות בכל חלקי גופו.
א' ההמום לא הבין מה הסוהרים רוצים ממנו. עו"ד טובול, המשמשת כיו"ר ועדת שב"ס של לשכת עוה"ד: "מסתבר שבאותו יום הייתה מהומה באגף, שהוא לא היה קשור אליה, לא היה שם בכלל וסתם חטף".
שב"ס יודעים שהוא פוסט-טראומטי?
"בשב"ס יודעים בדיוק מי הוא ומה מצבו. הוא סיפר לי שהוא בכה וצעק שבכלל לא היה באגף, 'תעזבו אותי, כל יום כזה מחזיר אותי אחורה'".
מיאח"ס נמסר השבוע כי התיק של א' נמצא בחקירה, אבל סביר להניח שיחלוף זמן רב עד שתלונתו של א' תתברר: ביאח"ס הצטברו בשנים האחרונות מאות תיקי תלונה בגין עבירות סוהרים. אין נתונים ספציפיים כמה מהתלונות הללו עוסקות באלימות סוהרים, אבל יש נתונים על עלייה משמעותית במספר התלונות הכללי כנגד סוהרים.
אם בשנת 2022 הוגשו ליאח"ס 535 תלונות, שנה אחר כך המספר האמיר ל-643 תלונות וב-2024 כבר זינק ל-1,022 תלונות. המספר נותר גבוה גם בשנה החולפת – 772 תלונות. חלק גדול מהתלונות הללו הן בגין אלימות סוהרים.
הירידה משנה שעברה מוסברת בחשש של אסירים להתלונן. "כשאזרח מתלונן נגד שוטר במח"ש - גוף נפרד ששייך למשרד המשפטים - הוא חוזר בסוף היום לבית שלו", מסביר גורם אכיפה הבקיא היטב בנעשה במערכת הכליאה. "לעומתו, אסיר שמתלונן על אלימות של לוחם כליאה נגדו - חוזר לאגף בכלא ונתון תחת מרותו. האסירים אומרים לנו: אנחנו פוחדים להתלונן, פגעו בנו".
במהלך הכנת התחקיר גם אנו נתקלנו בתופעה הזו. אסירים פליליים שהתלוננו בפנינו על אלימות קשה לכאורה שהופעלה נגדם, כולל גרימת נכות לחלקם באמצעים המוגדרים "לא קטלניים", כמו כדורי גומי ורימוני הלם - ביטלו את השתתפותם בכתבה, מחשש לנקמה מצד הסוהרים.
אז מה קרה במערכת הכליאה הפלילית של ישראל שהיא הפכה לכל כך אלימה? גורמים רבים טוענים כי נקודת השינוי התחוללה עם כניסת איתמר בן גביר לתפקיד השר לביטחון לאומי. השר, כידוע, מתהדר בהחמרת התנאים לאסירים הביטחוניים, והכריז כי עבורם "נגמרה הקייטנה". יש ויכוח ציבורי אם זו מדיניות נכונה או לא, אבל כך או כך – היא כלפי אסירים ביטחוניים. אחת הטענות היא שהיחס לאסירים הביטחוניים החל לגלוש גם פנימה, לאגפים הפליליים. אין ספק, אלו מקומות שבהם נמצאים עבריינים, שכולם נידונו למאסר בבית משפט - אבל גזר הדין שלהם לא כולל מכות, כדורי גומי או רימוני הלם בתא. כלואים שם גם הרבה מאוד אסירים כמו ניצול הנובה א' וכמו אסירים נוספים שנביא את סיפורם כאן בהמשך, שבהחלט אפשר לשקם אותם ולעצור את מסלול ההידרדרות של חייהם. רק שזה, כמובן, לא יקרה אם תקופת המאסר שלהם תהיה תחת סוהרים אלימים, שחשים שהמגבלות עליהם הוסרו. "הכל מתחיל מלמעלה", מסביר גורם בשב"ס שעוסק בעבירות משמעת סוהרים. "כל סוהר שתדברי איתו, ישנן לך את המילה הכי דומיננטית היום בשב"ס: 'משילות'".
אבל איך ה"משילות" קשורה לאלימות של סוהרים באגפים הפליליים?
"השינוי המהותי בהתנהגות האלימה כלפי האסירים התחיל אחרי 7 באוקטובר עם האסירים הביטחוניים, אבל זה גלש במהירות משם גם כלפי האסירים הפליליים. הקערה התהפכה. החזירו לסוהרים את הכוח באגפים - וזה יוצא גם על האסירים היותר נורמטיביים".
זכורה לך התנהלות אלימה כזאת בעבר?
"בעשור האחרון לא זכורים לנו אירועי אלימות כה קשים, בטח לא כאלה שכוללים שימוש בכדורי גומי, או שימוש-יתר ברימוני הלם גם במצבים שהם לא התפרעויות המוניות קשות או בתוך התאים. והאסירים? הם חוששים להתלונן, כי הם נמצאים בעמדת נחיתות ביחס לסוהרים, ונתונים לגמרי לחסדיהם".
השבוע תחקיר "7 ימים" שופך אור על גל האלימות הקשה כנגד אסירים פליליים בשב"ס, חלקם נמנים עם האוכלוסיות המוחלשות ביותר במדינה. בלשכת השר בן ובשב"ס אומרים כי הם פועלים על פי החוק (התגובות המלאות במסגרת), אבל מהעדויות שאספנו עולה כי בשב"ס בעצם נירמלו שימוש באמצעים קיצוניים כמו רימוני הלם וכדורי גומי כנגד אסירים, למרות שאין בשב"ס בכלל הוראות מסודרות מתי מותר ואסור להשתמש בהם. למה? משילות, אומרים לכם.
× × ×
גם י', צעיר בן 26, נמצא בפעם הראשונה בחייו מאחורי הסורגים. הוא הורשע בעבירת התפרצות לבית תפילה לשם גניבה, וממתין לגזר דינו. פרקליטתו עו"ד מעיין שמחון מספרת כי הוא ממתין לראיון לקליטה לקהילה טיפולית, מה שיותר ממרמז כי לא מדובר באסיר מסוכן או אלים וכי קיים סיכוי לשקם אותו. עד אז, הוא מוחזק בבית המעצר ניצן ברמלה.
על פי התלונה ליאח"ס, ב-2 בנובמבר, סמוך לשעה 16:00, פרצו לפתע כמה לוחמי כליאה לתא של י', והשליכו פנימה רימון הלם. למה רימון? לא ברור. אחר כך ביצעו חיפוש בתא, אך לא מצאו דבר. לפי התלונה, למרות זאת, ואף ש-י' לא התנגד, הם הכו אותו מכות נמרצות ואף "תקעו את ראשו בדלתות התא", בעת שהובילו אותו החוצה. כתוצאה מכך, נטען, נגרמו לו חבלות בעין ובמצח, והוא סובל מכאבים בצלעות. בקשותיו לתעד את החבלות - נדחו.
"נראה כי תקיפתו של מרשי חוצה את הגבול הפלילי ומצריכה עתה את בדיקתכם וטיפולכם", כתבה ליאח"ס עו"ד שמחון. "וחשוב לי להדגיש", היא אומרת ל"7 ימים", "מדובר בטיפה בים. אני מקבלת דיווחים שוטפים על אלימות כלפי לקוחותיי ושימוש ברימוני הלם כדבר שבשגרה. התלונות המוגשות ליאח"ס מהוות רק אחוז קטן מאוד מהאירועים המתרחשים בפועל, שכן האסירים מפחדים פחד ממשי ומהותי מנקמה. מדובר בהתנהלות מקוממת ומדאיגה, שאינה עומדת בקנה אחד עם החוק ותכליתו, ובוודאי שפוגעת גם באפשרות לשיקומם". מיאח"ס נמסר כי התיק של י' עדיין מצוי בחקירה.
רימון הלם הוא אמצעי קיצון, שאמנם מוגדר כאמצעי לא-קטלני, אבל עלול לפצוע, במיוחד כשהוא מושלך לתוך תא סגור וקטן. היה אפשר לצפות שבשב"ס תהיה פקודה ברורה וחדה, שכל הסוהרים מכירים, שבה יפורטו הנסיבות שבהן מותר להשתמש באמצעי מסוכן כזה כנגד אסיר. אבל מתברר שלא, שאין בשב"ס שום הוראה מסודרת כזו.
גורם במערכת האכיפה: "שב"ס מריץ קמפיין שיווקי מנופח הקורא לגיוס לוחמי כליאה באמצעות סיסמאות גרנדיוזיות, וזה עבד. צעירים התלהבו, חשבו שהם באים להציל את המדינה. ואז הם גילו שרוב הזמן הם גוררים אסיר עם כאב שיניים למרפאה, או סופרים ראשים במסדרים. משעמם. אז ברגע שיש קצת אקשן הם מתלהבים. נכנסים באסירים באלימות"
הפרט המדהים הזה התברר בעקבות עתירה שהגיש ראש ארגון פשיעה השפוט למספר רב של שנים. ב-6 בנובמבר 2024, בשעה חמש בבוקר, פרצו לתאו כמה לוחמי כליאה, ועל פי התלונה שהוגשה ליאח"ס, השליכו פנימה שניים-שלושה רימוני הלם. פרקליטתו של האסיר עו"ד שני דרי טוענת כי השמיכה של הלקוח שלה ניצתה, אולם הסוהרים לא איפשרו לו לצאת ממיטתו. בתלונה רשמית שהפנתה עו"ד דרי למפקד מחוז צפון של שב"ס גונדר שמואל לביא טענה כי “פעולה זו, באישור גורמי שב"ס, עולה לכדי ניסיון להתנקש בחייו של האסיר". לא פחות.
אלא שלטענת האסיר, גם אחר כך הסוהרים המשיכו להשליך רימוני הלם לתוך תאו. הוא הגיש באמצעות עו"ד שני מורן עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד. וכאן, בדיון הזה, התברר כי בפקודת הנציבות אין לחטיבת המבצעים של שב"ס כל הוראה העוסקת בשימוש באמצעי כמו רימון הלם. זה ממש לא עניין מינהלי פעוט: כשאין הוראה מדויקת, כל סוהר יכול להרגיש רשאי לעשות שימוש באמצעי כראות עיניו. הרי ממילא רק מעטים יתלוננו אחר כך.
נציגי המדינה עוה"ד לירן פאר ויהונתן נקב הודו בדיון כי אכן אין הוראה כזאת. לטענתם יש "הוראה מקצועית" בנושא, אבל היא לא מפורסמת לציבור, ומתקיימת כרגע "עבודת מטה המאגדת את ההוראות המקצועיות". כלומר יש איזשהו נוהל פנימי, וכרגע מבצע שב"ס עבודה שתהפוך אותו – מתישהו – להוראה מסודרת.
ובינתיים? בשב"ס ממשיכים לזרוק רימוני הלם. העתירה אמנם נמחקה, אבל השופטת האיצה בשב"ס: "יש עדיפות להסדרת הוראה זו (לגבי השלכת רימוני הלם - ש"מ), במסגרת נוהלי חטיבת המבצעים, ובאופן שגם יפורסם ברשימת נוהלי השב"ס", כתבה.
עו"ד שני מורן: "אין כל נוהל בשב"ס המגדיר מתי ניתן להשתמש בנשק חם כלפי אסירים, אין כל ביקורת שיפוטית בנידון, והסוהרים עושים כל העולה על רוחם. מאחורי הסורגים הפך להיות שדה קרב של ממש, עם סוהרים שהפכו להיות לוחמי כליאה. רק שנשאלת השאלה: מול מי הקרב? מול אסירים חסרי ישע, שנמצאים בתאם באין מפריע?"
× × ×
גם כדורי גומי מוגדרים כאמצעי לא-קטלני. מדובר בכדוריות מתכת, המצופות בשכבה של גומי ונוֹרות כדי לגרום לכאב, לכאורה מבלי לגרום לפציעה חודרת. אלא שכל זה מותנה בטווח מספיק גדול בין היורה לבין המטרה. כמה גדול? במשטרה, למשל, מדובר על טווח של 40 מטרים. בעבר תועדו מקרים רבים של פציעות קשות בעת שימוש בכדורי גומי לפיזור הפגנות מטווחים קצרים יותר, ואף מקרי מוות.
מה קובעות ההוראות של שב"ס לגבי כדורי גומי? הן לא קובעות, פשוט כי אין כאלו. יש הוראות לגבי פתיחה באש חיה (המותרת רק בעת סכנת חיים מיידית לסוהר או לאסיר מותקף, או בעת בריחה, וגם אז – לאחר נוהל מעצר חשוד), אבל אין לגבי שימוש בכדורי גומי, בוודאי שלא בתוך תאי הכלא.
למרות זאת, הגיעו לידינו לפחות חמש תלונות מהעת האחרונה, על שימוש בירי של כדורי גומי בתוך האגפים הפליליים. חלק מהמתלוננים התחרטו, וביקשו שתלונתם לא תתפרסם, מחשש לנקמה מצד הסוהרים.
ג' (32) שפוט ל-38 חודשי מאסר לאחר שהורשע בתיווך לסחר בסמים, ומרצה את עונשו בכלא שאטה. בתלונה שהגיש ליאח"ס באמצעות פרקליטו עו"ד איתי אסולין נטען כי ב-29 בספטמבר השנה, בסביבות חמש בבוקר, בעת שישן בתא עם חמישה אסירים נוספים, פרצו לשם כמה לוחמים מיחידת מצדה, יחידת העילית של שב"ס המיועדת בין השאר לטיפול באירועים קשים של התפרעויות, לקיחת בני ערובה ועוד. הם הכריזו כי בתא יבוצע חיפוש, השליכו מספר רימוני הלם בפתח התא, הורו לכל האסירים להניח את ידיהם על הראש והחלו בירי מסיבי של כדורי גומי באמצעות רובים שהחזיקו ברשותם.
על פי התלונה, ארבעה אסירים נפגעו מהירי. אחד מהם פונה באופן בהול לבית חולים. "ירי הכדורים גרם למרשי לחבלה חמורה בדמות פגיעת מספר כדורים בגפיו התחתונות, בדגש על רגלו השמאלית", כתב עו"ד אסולין, "למרשי נוצר חור עצום ברגלו, בקוטר של קופסת טונה... מיד לאחר הירי נכנסה יחידה אחרת, יחידת ימ"ז (יחידה מבצעית מחוזית - ש"מ), שלוחמיה החלו בחיפוש בחפצי האסירים וביצעו חיפוש בעירום לכולם. זאת בזמן ש-ג' מדמם באופן מסיבי וללא טיפול רפואי דחוף שנדרש לו. מעשיהם של אנשי היחידה אינם מהווים פעולה מבצעית סבירה, אלא מעשי אלימות בלתי מוצדקים ונטולי סמכות הנגועים באכזריות, השפלה ורמיסת זכויות אדם בסיסיות. מדובר בעבירה פלילית של תקיפה בנסיבות מחמירות ואף רשלנות חמורה במילוי חובה". מיאח"ס נמסר כי התיק הועבר לפרקליטות לבחינת הגשת כתב אישום.
גונדר (בדימוס) שלמה טוויזר הוא קצין שב"ס עתיר ניסיון שבין השאר פיקד על בית המעצר אבו-כביר, כלא מעשיהו וכלא באר-שבע וכיהן כראש מחלקת ביטחון בשירות. כאשר סיפרנו לו על השימוש באמצעים כמו רימוני הלם וכדורי גומי כנגד אסירים הוא התקשה להאמין. "אם יש דבר כזה, זה חמור מאוד", אמר. "אוי ואבוי לירות בתוך הכלא. בתקופתי לא היה מושג כזה כדור גומי או פלסטיק. אצל אף אחד מהנציבים שהיו זה לא היה. רימון במקום סגור עלול לגרום לנזק גופני חמור, אגב, גם לסוהר עצמו, במקרה שהרימון פוגע במשהו וחוזר אליו. אם שב"ס מרשה לעצמו לירות כדורי גומי כשלא מדובר בסכנה של חטיפת בן ערובה - מישהו השתגע שם כנראה".
טוויזר חושש שמשהו מאוד בסיסי השתנה בתקופה האחרונה בשב"ס. "אני לימדתי את הסוהרים שלי להתייחס לאסירים בכבוד. הייתי אומר להם: 'אם אח שלך היה בכלא, איך היית רוצה שיתייחסו אליו?' הרי החברה שלנו כבר שפטה את הבן אדם. נתנו לי אותו למשמורת לא כדי שאתעלל בו, אלא כדי שאשקם אותו ואטפל בו. כל אסיר שמגיע לשב"ס הוא בפוטנציאל לשיקום. אבל אל תצפי לשיתוף פעולה מצד אסירים אם את מתייחסת אליהם כאל אויב".
ואם הם מתפרעים?
"חמישה-שישה אנשים שכלואים כל היום בתא קטן וסגור, זה מוקד לחיכוך. מה לא מובן? אם יש מהומות בכלא אז זה לא סתם, יש משהו שמציק להם. אם מתפרעים בתא, הסוהר שנכנס לשם הוא בעצמו כלי הנשק. אתה פורץ עם מים, עם אלה. לא עם עם רימוני גז, לא עם רימוני הלם. בטח לא עם ירי כדורי גומי".
אגב, הטענה של ג' ואסירים נוספים כי אחרי שנפצעו מאותם אמצעים לא-קטלניים לא איפשרו להם לקבל טיפול רפואי, חוזרת שוב ושוב. בתלונה שהגיש ג', למשל, נטען כי אחרי שנפצע מירי כדורי הגומי, התחנן לקבל טיפול רפואי במשך שעה וחצי, ואיבד דם בזמן הזה, אך סורב. הטענה: הרופא עדיין לא הגיע לכלא. אז בינתיים, שידמם.
בתלונה אחרת של אסיר שנפצע ברגלו מירי כדורי גומי נטען כי הטיפול הרפואי בו עוכב במשך שבועות ארוכים.
גם ע', אסיר בן 42 המרצה עונש בגין עבירות נשק, ספג כדור גומי שפצע אותו. על פי עתירה שהגיש, במאי 2024, בעת ש-ע' היה בכלא ניצן, נערך בתאו חיפוש, ובמהלכו ירו לעברו הסוהרים כדורי גומי. פרקליטו עו"ד זוהר ארבל אומר כי נחרד לראות את הפצע: "חור גדול, בגודל של כדור טניס, ופצע עמוק", הוא משחזר. ארבל הגיש עתירה בהולה כדי ש-ע' יקבל טיפול. האסיר ע' "אינו מקבל טיפול רפואי מותאם ואף לא משככי כאבים מתאימים לחומרת הפציעה", נטען בעתירה. "שלא על דרך ההגזמה ואף ללא ידע רפואי, מראה הפציעה מלמד בבירור שללא צילום מקצועי וטיפול יסודי מדובר בפציעה שצפויה לגרום לנזק בלתי הפיך".
השופט דרור ארד-אילון הורה לשב"ס לשלוח מיד את האסיר לרופא.
× × ×
חשוב לומר: מרבית לוחמי הכליאה בשב"ס אינם אלימים, ומבצעים עבודה חשובה, אבל קשה, סיזיפית ושוחקת. יש בהם כאלו שטוענים שזו בדיוק גם הסיבה לעלייה באלימות כלפי סוהרים. גורם במערכת האכיפה שמכיר היטב את מה שקורה בשב"ס אומר: "שב"ס מריץ קמפיין שיווקי מנופח הקורא לגיוס לוחמי כליאה באמצעות סיסמאות גרנדיוזיות כמו 'השקט שמאחורי הביטחון שלך', ו'המהפכה בשב"ס רק התחילה' עם ביצוע משימות ביטחוניות, הבטחות לתנאים משופרים ומענקי גיוס - וזה עבד. צעירים התלהבו, חשבו שהם באים להציל את המדינה".
וגילו שמה?
"שברובו המכריע של הזמן הם מוצאים את עצמם גוררים אסיר עם כאב שיניים למרפאה, או עומדים במסדרים וסופרים ראשים. משעמם. מתסכל. וברגע שיש קצת אקשן הם מתלהבים. נכנסים באסירים באלימות".
"שב"ס נהיה מקום עבודה רע להיות בו", טוען סוהר ותיק. "אני עובד בארגון הזה הרבה שנים ולא זכור לי יחס כזה רע כלפי האסירים. אני חוזר הביתה אחרי משמרת מבואס. אני לא קולט את הראש של הסוהרים האלימים: האסירים הרי כבר נענשו פעם אחת על ידי בית המשפט, למה להעניש אותם פעמיים? מה הטעם לשבור אותם פזית ונפשית. גם ככה יש להם הרבה שנים לעבור שם. ככה לא מעודדים שיקום".
הסוהר מצביע על נקודה חשובה מאוד: שב"ס איננו רק ארגון כליאה וענישה - הוא גם ארגון שיקומי. בחזון הארגון נכתב במפורש כי אחת ממטרות שב"ס היא "טיפול באסיר בתקופת שהותו בבית הסוהר, במגמה לסייע לו להשתקם ולהשתלב בחברה בתום תקופת המאסר". ספק גדול אם אסיר שספג כדורי גומי, התעורר בבהלה מרימון הלם שהושלך לתאו או חטף מכות, יחוש כי זה הארגון שגם יסייע לו לבנות חיים חדשים ונורמטיביים. "מטרת בית הכלא היא לא רק להעניש, אלא למנוע פשיעה עתידית, וכדי להגדיל את הסיכויים לכך חייבת להיות לו סביבה מקצועית ולא אלימה", קובעת נאוה דיהי, ד"ר לעבודה סוציאלית ומומחית לטראומה, המשמשת יועצת השיקום של הסניגוריה הציבורית. "שלילת החירות שלו היא עונש כבד דיו. אין הצדקה להעניש פעמיים ביחס משפיל או באלימות. אסיר שחווה אלימות לא לומד לקח, הוא מתמלא זעם, שאיתו יחזור לרחובות ויפגע בביטחוננו. ויש עוד פן: האלימות פוגעת גם בסוהרים עצמם".
איך?
"סוהר בסביבה כוחנית חווה מתח ושחיקה קשים. לעומתו, סוהר שפועל בסמכותיות ובכבוד, שומר על מקצועיותו ועל בריאותו הנפשית. אז האינטרס של שב"ס הוא להראות עוצמה דרך איפוק ומקצועיות. יחס מכבד מגדיל משמעותית את הסיכוי לשיקום ולהשתלבות בחברה".
× ×
בינתיים, גם האסירים חשים היטב את הרוח החדשה המנשבת במסדרונות האגפים. אסיר לשעבר ששומר על קשר הדוק עם חבריו הכלואים מספר: "אסירים אומרים לי: מה קורה פה? מה, אנחנו מחבלים? זאת אלימות ברמות שלא ראינו מעולם: רימונים, כדורי גומי, טייזרים, גז, לוחמים רעולי פנים שמתפרצים לאגפים, בלי תגי זיהוי, כאילו מדובר באויב חמוש, לא באסירים שכבר מרצים את העונש שלהם. 'חיפושים', הם קוראים לזה".
אז מה זה?
"הצגה שכולה הפחדה ואלימות רק לשם שליטה. משילות, עלק".
כמה מהסיפורים הקשים שהגיעו למערכת נוגעים לקבוצת הכלואים המוחלשת ביותר, האסירים על הרצף האוטיסטי. אלו אסירים שהטיפול בהם צריך להיות שונה, תוך הבנה שחלק מההתנהגויות שלהם נובעות מהרצף, לא מאישיות אלימה. ע' (36) הוא אסיר כזה. הוא מרצה בכלא דמון עונש של שבעה חודשי מאסר לאחר שהורשע בעבירות של איומים, התנהגות פרועה במקום ציבורי והיזק לרכוש. בית המשפט מצא שהוא כשיר למאסר, למרות ש-ע' מצוי על הרצף האוטיסטי, ולדברי פרקליטתו עו"ד יעל ויסהוף מהסניגוריה הציבורית, מתמודד גם עם גלישות פסיכוטיות ומגבלות התפתחותיות.
ב-29 במאי השנה ע' נכנס לעימות עם סוהר, ועל פי החשד שפך עליו מים חמים. אין ספק, מדובר באירוע חמור. אלימות כלפי סגל לוחמי הכליאה היא קו אדום שאסור שייחצה, על ידי אף אחד, גם אם הוא על הרצף. עונשים כמו מחבוש, אמצעי ריסון, שלילת חופשות ופריבילגיות – הכל לגיטימי. כנגד ע' נפתח תיק בגין תקיפת סוהר, הוא נעצר ונחקר והושב לכלא. אלא שמשם – הוא הגיע לחדר מיון. על פי התלונה, הוא הובהל לבית החולים עם חבלות בראשו ובצלעותיו, שפשופים בפנים, שפשוף בבית החזה וסימן חבלה נוסף על ידו, שנגרמו על ידי סוהר בדמון.
בדיון שנערך בעניינו למחרת בית המשפט הורה לשחררו מיידית בחזרה לכלא בשל צרכיו המיוחדים. עו"ד ויסהוף: "ע' חווה אלימות שהיא חמורה כלפי כל אדם, קל וחומר כשמדובר באדם מוחלש וחולה המתקשה להגן על עצמו. ביקשתי מיאח"ס לבצע חקירה מקיפה על אודות האירוע החמור ולעדכננו בדבר הממצאים". מיאח"ס נמסר כי החקירה מתנהלת.
גם מ' (43) הוא אסיר על הרצף האוטיסטי. מצבו מצריך מה שמכונה בשב"ס "אסיר תומך": זהו אסיר שמוצמד למי שמוגדר "אסיר השגחה" – למשל, אסיר מתמודד נפש, נכה, סיעודי, על הרצף וכו' – ומסייע לו בפעילות היומיומית. האסיר התומך מתגורר עם אסיר ההשגחה בתא, והסיוע שהוא מעניק הוא חלק מהתהליך השיקומי גם שלו.
מ' נידון לחצי שנת מאסר בגין איומים, ומרצה את עונשו יחד עם האסיר התומך שלו בכלא מעשיהו שליד רמלה.
ב-22 במאי השנה, כאשר מ' היה עדיין במעצר, החלו אסירים באגף לדפוק על דלתות התאים, בדרישה שיוצאו לקנטינה. מ', לטענתו, לא היה שותף להפרת הסדר הזו, אבל זה לא ממש עזר לו. על פי התלונה שהוגשה ליאח"ס, הסוהרים, יחד עם קב"ט הכלא, נכנסו לתא ודרשו מכל האסירים לשכב מיד על הרצפה. אלא ש-מ' לא יכול לשכב על הרצפה: הוא סובל מפריצת דיסק, ומחזיק באישור רפואי שאוסר עליו להתכופף. על פי התלונה, הסוהרים התרשמו פחות, והקב"ט החל להכות אותו באלה בגבו ובידו, למרות מצבו הרפואי אזק את ידיו מאחורי גבו, כופף אותו ביציאה מהתא בכוח, ומשם העבירו לחדר ענישה. האסיר התומך שלו ניסה לעצור את האירוע וצעק להם "הוא על הרצף האוטיסטי, תעזבו אותו", אבל לטענת עו"ד טובול, המייצגת גם את מ', האסיר התומך הוכה גם הוא, ונשלח אף הוא לצינוק. לדבריה, מ' סובל משיניים שבורות, חבלות ושברים בגופו. עו"ד טובול: "מ' הוחזק במעצר לראשונה בחייו, נעדר עבר פלילי ומצוי על הרצף האוטיסטי שנמצא שם רק כי לא נמצאה לו חלופת מעצר". מיאח"ס נמסר כי התיק בעניינו של מ' הועבר לפרקליטות לבחינת הגשת כתב אישום.
גונדר טוויזר, גם בתקופתך הכו אסירים אוטיסטים?
"אוי ואבוי אם יש אוטיסט או אדם זקן וסוהר נכנס ונותן לו מכות. ואיפה אותו מנהל בית סוהר שמאפשר דבר כזה?"
× × ×
כל עומס התיקים הזה נופל על יאח"ס, היחידה הארצית לחקירות סוהרים ששייכת ללהב 433, יחידת העילית של המשטרה. יש מקום לתהות מדוע במקרה של מח"ש, המחלקה לחקירות שוטרים, נמצא הצורך הברור להפריד בינה לבין המשטרה (מח"ש שייכת למשרד המשפטים), בעוד שביאח"ס ההפרדה הרבה יותר מטושטשת: יאח"ס היא חלק מהמשטרה, שגם היא וגם שב"ס – נתונים למרותו של המשרד לביטחון לאומי.
כך או כך, מדובר ביחידה קטנה מאוד ודלת משאבים, שמצליחה לנפק כתבי אישום מעטים מאוד בכל שנה. כמה מעט? ב-2024 הוגשו 11 כתבי אישום בלבד כנגד אנשי שב"ס. בשנה שעברה רק חמישה. איך בקצב הזה יטופלו כל מאות התיקים שמגיעים בשנה ליאח"ס – שחלק לא מבוטל מהם עוסק באלימות סוהרים? "ליאח"ס יש תפקיד מכריע בהגנה על שלטון החוק בתוך בתי הכלא, ובמיגור תופעות חמורות של אלימות סוהרים", אומר עו"ד נתנאל לגמי, המשנה לסניגורית הציבורית הראשית, הגוף שמייצג רבים מן האסירים שנפלו קורבן לאלימות. "אולם מניסיוננו המצטבר, תלונות המוגשות ליחידה אינן נבחנות תמיד במלוא היסודיות הנדרשת ובאופן עצמאי ובלתי תלוי. לעיתים קרובות מדי ניתנת עדיפות בלתי מוצדקת לגרסאות הסוהרים. התנהלות זו מחלישה את ההרתעה, פוגעת בהגנה על זכויות הכלואים ומכרסמת באמון הציבור במנגנוני הפיקוח והאכיפה".
על פי התלונה של אסיר המוגדר נכה 100 אחוז, לאחר שכל התא לא התעורר למסדר בוקר כמרידה, פרצו לשם לוחמים רעולי פנים ושלפו אותם במכות מהמיטה. על פי התלונה, הם הובלו חצי עירומים בעיניים מכוסות תוך כדי הכאתם עד לצינוק. גם האסיר הנכה ספג מכות נמרצות. על פי תצהירו, הסוהרים צעקו להם: "נהרוג אתכם, אתם בגטו, מחנה השמדה של בן גביר"
האסיר א' לא צריך שיספרו לו על שבירת אמון במנגנוני האכיפה. הוא כבר איבד אותו מזמן, וכנראה ישלם על האלימות שספג בכלא כל ימי חייו. א' הוא צעיר בן 29 שמרצה עונש מאסר של שנתיים בכלא אוהלי קידר בגין עבירה של סיוע לחבלה גופנית. צדיק הוא לא. כמו כל שאר האסירים שמוזכרים בכתבה, גם הוא נמצא בכלא על פי דין וכי עבר עבירה. על פי פרקליטתו עו"ד חן ברוך, א' מוגדר כנכה 100 אחוז, עבר ניתוח מורכב בראשו כתוצאה מפגיעת ירי ולכן יש לו פלטינות בפנים, והוא מתמודד עם בעיות שיווי משקל וחירשות באוזן אחת.
באפריל אשתקד א' היה בתאו עם אסירים אחרים, שהכריזו על מרד ולא קמו למסדר בוקר. לוחמי הכליאה מכירים היטב את החוקים הבלתי כתובים של הכלא: אסיר לא יכול לפעול נגד חבריו. הוא חייב לפעול יחד עימם, אחרת יבולע לו. אז גם א' "מרד". אבל על פי התלונה, במקום שישפטו אותם משמעתית, התגובה הייתה חריפה בהרבה: באישון לילה פרצו לתאם לוחמים רעולי פנים מיחידת מצדה, ושלפו אותם במכות מהמיטה. כשהם חצי עירומים, לאחר שעיניהם כוסו, הם הובלו תוך כדי הכאתם לאורך כל הדרך עד לצינוק. על פי תצהיר שמילא א', הסוהרים צעקו להם "נהרוג אתכם, אתם בגטו, מחנה השמדה של בן גביר".
א', כך נטען, היה אזוק במשך שעות רבות שם בחושך, ללא אוכל מים, הוא הופל מספר פעמים לרצפה על פניו ודימם מהפה, אולם לא ניתן לו שום טיפול רפואי. רק אחרי שמונה ימים הוחזר לתא, וגם אז הוא לא טופל. פרקליטתו מספרת שבמהלך מאסרו א' יצא לניתוח להוצאת הפלטינות מפניו, ושם נודע לו כי יש לו שברים בפנים כתוצאה מהנפילות, ולכן אי-אפשר להוציא את הפלטינות. כעת הוא מתכוון לתבוע על כך שב"ס.
מיאח"ס נמסר כי התיק בעניינו הועבר לפרקליטות מחוז דרום. מה יקרה בתיק הזה? כמו מרבית האסירים שהתלוננו על כל האלימות הגואה בשב"ס, ל-א' נותר רק לראות מה ייגמר קודם: המאסר שלו או הטיפול בתלונה.
שב"ס: כל לוחמי הכליאה יקבלו מצלמות גוף
• משירות בתי הסוהר נמסר בתגובה: "לוחמי הכליאה מתמודדים מדי יום עם כ-23 אלף אסירים ועצורים, ביניהם המסוכנים בעברייני ישראל והאכזריים באויבי ישראל, ראשי ארגוני פשיעה ומחבלים. הסיכונים לחייהם ולביטחונם של לוחמי הכליאה, וכן לשלום הציבור וביטחונו, הם רבים ומגוונים, אך כארגון אוכף חוק שירות בתי הסוהר פועל כחוק ומפעיל כוח בהתאם להוראותיו. בהתאם למדיניות נציב בתי הסוהר פועל הארגון בשקיפות מלאה, ובהתאם לכך הסתיים לאחרונה פיילוט מצלמות גוף ללוחמי הכליאה העתיד להתרחב לכלל לוחמי הארגון, עם אישור תקציב שנת 2026".
• מהמשרד לביטחון לאומי נמסר בתגובה: "לוחמי הכליאה שלנו פועלים במסירות נפש, יום-יום, על פי הדין ועל פי החוק. גם בשמירה על מחבלים וגם בשמירה על משפחות פשע ועבריינים".
