הדיווחים הראשונים מירושלים הגיעו זמן קצר אחרי השיחה הראשונה עם ח"כ משה גפני. שני תינוקות נפטרו ועשרות נוספים נפגעו באורח קל במעון פרטי בשכונה חרדית בבירה. הסיבה למוות הנורא עדיין לא ידועה, וגם לא בטוח שתיחשף לאחר שבג"ץ קיבל את ערעור המשפחות שלא לבצע נתיחה שלאחר המוות. "עצוב מאוד שתינוקות נפטרו, זו מציאות קשה", אומר גפני. "אני מעודכן מהתקשורת ומאנשים ששמעו מה שקרה, אנחנו עוד לא יודעים מה בדיוק היה שם ומה הנסיבות ומי האשמים לאסון, אבל אי-אפשר לברוח מזה שיש קבוצה מאוד גדולה שהולכת וגדלה שלא תוכל תקבל מעון במחיר נורמלי, והתוצאה תהיה צפיפות קשה", הוא אומר אל מול התמונות והעדויות על הצפיפות והתנאים הקשים במעון.
"נצטרך לשמור שהילדים יהיו במקומות טובים, בטוחים", מוסיף גפני. "אנחנו רואים שהפסקת סבסוד המעונות פוגעת גם בנשים העובדות מהציבור החרדי שבעליהן לומדי תורה, וגם מסכנת את ביטחונם של הילדים, שההורים שלהם לא יוכלו לעמוד במחירים בשמיים של המעונות בלי הסבסוד".
אבל מדובר במעון שקיים כבר כ-30 שנה, עוד הרבה לפני ההחלטה.
“לכן הבהרתי. אני לא יודע מה המקרה פה ומה הנסיבות, אבל המצב הזה יביא עוד ילדים להיות במסגרות לא מפוקחות”.
על המחאות הגדולות שבאו בעקבות הרצון הראשוני לבצע נתיחה שלאחר המוות הוא מעדיף שלא לדבר. בכלל, גפני לא מרבה להתראיין בשנים האחרונות, בוודאי לא מתחילת המלחמה או בזמן שהחרדים בעין הסערה הציבורית. ממרום גילו, 73, חבר הכנסת הוותיק ביותר במשכן כבר לא מחפש כותרות, גם השיחות עם הכתבים שהוא עושה מפעם לפעם קצרות וקולעות. כשהוא כבר מתראיין, התשובות מדויקות, כל מילה מדודה. ואם הוא החליט שהוא רוצה לדבר - כנראה יש לכך סיבה טובה.
7 צפייה בגלריה
זירה זירת רחוב המג"ד ירושלים פעוטות גן ילדים חדר ליה רולניק תינוקת פעוטה נפטרה
(צילום: כבאות והצלה)
× × ×
"אלה ימים קשים", אומר גפני כשהוא מתיישב בלשכתו לראיון מיוחד ל"7 ימים". "לא הייתה תקופה קשה כזאת. זו תקופה שלא הייתה כדוגמתה, ולא לטובה".
קשה למי?
"לכולם. קשה לאזרחים, קשה בפוליטיקה, קשה לממשלה, קשה לאופוזיציה. לכולם".
את הדברים הוא אומר בעודו יושב בלשכת יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, תפקיד שעזב לפני כחצי שנה יחד עם כלל ראשי הוועדות, השרים וסגני השרים החרדים במחאה על היעדר חוק שמסדיר את הפטור לבחורי הישיבות. תמונה שמתמצתת אולי את המצב הפוליטי.
כמה זמן אפשר להתנהל ככה עם קואליציה-לא-קואליציה?
"אפשר להתנהל, אבל זה קשה. אני לא זוכר תקופה כזאת בעבר".
הסיבה המרכזית שהוא הסכים להתראיין דווקא עכשיו זו העתירה שהגישו יש עתיד וארגונים נוספים לבג"ץ, נגד העברת 1.1 מיליארד שקלים לרשתות החינוך החרדיות. כשהוא לא רוצה לדבר על נושא - הוא יודע להבהיר זאת בצורה ברורה. העתירה לבג"ץ הובילה בינתיים לצו ביניים שעצר את הכספים, ולביקורת חריפה מצד שופטת העליון יעל וילנר על כך שהכספים הועברו לרשתות עוד לפני ההצבעה בוועדת הכספים של הכנסת.
"ההעברה הזאת הייתה גדולה, 3.5 מיליארד שקלים, לא רק 1.1 מיליארד לחינוך החרדי. זו הייתה העברה לכל מערכת החינוך בישראל", טוען גפני. "כמה ימים קודם העברנו גם למשרדי ממשלה אחרים, בהם משרד המשפטים, באותו האופן. מה לא היה בסדר בהעברה הזאת? נכון שהעבירו את זה בוועדה אחרי שהעבירו את הכסף, אבל העברנו למשרדי הממשלה השונים באותה דרך. כסף שהועבר לשופטים ולמורים במדינת ישראל, גם בממלכתי ובממלכתי-דתי. השופטת הוציאה רק את החרדים ואמרה לעכב את התשלום של המשכורות. היא לא רואה את אשר לפניה? למה היא לא שאלה למה מדברים רק על החרדים?"
אבל אתה יו"ר ועדה ותיק, אתה יודע איך מעבירים ושצריך קודם לאשר בוועדה ואז להעביר את הכסף. למה לא לעשות את זה מסודר?
"אמרתי את זה גם למשרד האוצר, היו דברים שהיו צריכים להיעשות אחרת. אבל למה עתרו רק על החרדים? למה השופטת קבעה רק על החרדים? למה לא על כל מי שהיה באותה העברה? לא צריך להתאמץ, רק לפתוח ולראות, זה קרוב ל-4 מיליארד שקלים. השופטת שאמרה לעכב את המשכורות של המורים, היא בעצמה קיבלה משכורת באותו אופן. היא לא אוהבת את הציבור החרדי, וזה הכי קל היום ללכת על החרדים. מדובר במורים, הם משלמים מסים, עובדים, חלקם עשו צבא, ובאים יש עתיד ועותרים נגד המשכורת שלהם, ובאה השופטת ואומרת לעכב להם את המשכורת – אז מה אני צריך לחשוב עליה?"
"לא אמרתי שהחוק שעל הפרק טוב, אני רוצה שהעניין יוסדר, והמציאות היא שכרגע זה מה שאנחנו יכולים לעשות. אני כאן בשביל לומדי התורה, לא ביקשתי בשביל אלה שלא לומדים, אני לא אחראי עליהם"
מבחינת גפני התמונה ברורה - המערכת בכללותה היא נגד הציבור החרדי. "המגמה של הפקידות הבכירה, השופטים וגם העיתונאים היא נגדנו. ויש לזה סיבות, גם אם למישהו זה נראה אמיתי".
אתה לא חושב שזה אמיתי?
"ממש לא אמיתי, איזה אמיתי תגיד לי", הוא הודף. "למה גננת חרדית צריכה לקבל משכורת שהיא 60% ממשכורת של גננת מקבילה בחינוך הממלכתי או הממלכתי-דתי? איפה הדבר הזה? היו מסכימים שזה יהיה בקבוצה אחרת? יש כאלה שמתנהלים ככה כי הם לא אוהבים את הציבור החרדי, אני גם שומע את הדיבורים שלהם. אבל מה שבעיקר תופס נפח גדול, ומה שהביא את כל הבעיות האלה, זה כי אנחנו הולכים עם נתניהו. אם לא היינו הולכים עם נתניהו – זה לא היה קורה".
זה גורם לך לחשוב שאולי עדיף לטובת הציבור שאתה מייצג לא ללכת עם נתניהו?
"לא יודע, אין כבר הרבה זמן לחשוב. אנחנו בסוף הקדנציה. אחרי הבחירות, כשהכל ייפתח – נשב עם ההוא ועם הזה, נדבר עם מי שיזכה ומי שלא יזכה. על כל פנים, את זה שהבעיות למגזר החרדי הן בגלל שאנחנו הולכים עם נתניהו – אמרו לי במפורש".
מי זה אמרו?
"אנשים בכירים במערכת של מדינת ישראל אמרו לי 'אם תחליטו בשבילנו מי יהיה ראש הממשלה – אנחנו נעשה לכם את המוות'. והם מקיימים הבטחות, הם לא כמו הימין".
אתה מאוכזב מהשותפים לשעבר בקואליציה, שלא התייצבו לצידכם?
"תראה, המצב הוא כזה שמחפשים אותנו בגלל שאנחנו עם הליכוד, ולכן מחפשים לראות מה רע ולא תשמע על הציבור החרדי אף מילה טובה. אבל כשבא מישהו מהליכוד או מהציונות הדתית והולך אחרי מה שיש בתקשורת ואחרי ההסתה הזאת נגדנו ומצטרף אליהם – זה מראה שהוא חסר דעה, אין לו שכל והוא אפילו לא קורא את מה שנעשה כאן. הרי אם היינו הולכים עם הצד השני, התקשורת לא הייתה תוקפת אותנו, הכסף של המורים היה משולם בזמן, ואף אחד לא היה מעכב את זה. מעכבים את הכסף כי הם נאמנים להתחייבות שלהם לעשות לנו את המוות".
× × ×
את הקדנציה הנוכחית העבירו חברי הכנסת החרדים בניסיונות ללחוץ על הקואליציה, ללא הצלחה יתירה, להעביר את החוק שיפטור את תלמידי הישיבות מגיוס לצה"ל. בהתחלה היו אלו הרפורמה המשפטית והמחאות נגדה, שגרמו לממשלה להימנע מחקיקה נוספת שעלולה להרגיז את הציבור. במהלך חודשי הלחימה העצימים החוק בכלל לא עמד על הפרק.
אבל עם התגברות הצעדים נגד צעירים חרדים, בשל היעדר חוק שפוטר אותם מגיוס, העיצומים הכספיים, גל המעצרים והעתירות בבג"ץ, חברי הכנסת החרדים שבו לדרוש את החקיקה. ההערכות הן, נכון למועד כתיבת הכתבה, שהחוק קרוב מאי פעם, אך למודי אכזבות הצהירו בש"ס וביהדות התורה שלא יצביעו בעד תקציב המדינה ללא התקדמות משמעותית בחקיקה. בינתיים, הצעת התקציב צפויה לעלות בקריאה ראשונה בשבוע הבא, ככל הנראה לפני שהחוק של יו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט יעלה לדיון.
"יש התקדמות בוועדה", קובע גפני. "זה לא שאין התקדמות. כשדיברנו על כך שלא נתמוך בתקציב זה היה לפני חודש או חודש וחצי, כשהחוק היה תקוע באותו מקום. עכשיו מתקדמים. אני לא יודע מה נעשה בסופו של דבר, אבל חשוב לומר – לא מדובר בהצבעה בעד התקציב. מדובר בהצבעה בקריאה ראשונה, כשלאחריה לא יימשכו דיוני התקציב עד שלא יעבור חוק הגיוס".
ב-2022 אמרת שלא תצביע על תקציב עד שלא יעבור חוק הגיוס, אחר כך איימתם שתתמכו בפיזור הכנסת או שתתנגדו להגדלת התקציב הביטחוני. גם עכשיו זה נראה שכל פעם אתה מאיים לא להצביע עם הקואליציה, וברגע האחרון רץ מתחת לאלונקה להציל אותה.
"זה בגלל שאנחנו אנשים אחראים, אנחנו רואים את אשר לפנינו. היה סיכום שלא מביאים את התקציב, אלא מביאים בהתחלה להצבעה רק את חוק ההסדרים, שהוא חוק גדול עם הרבה סעיפים ועוד יהיו בו שינויים. היועמ"שית של הכנסת אמרה שאי-אפשר להעביר אותו לפני שמצביעים בקריאה ראשונה על התקציב. שאלתי אותה בעצמי, היא אמרה שאי-אפשר. נוצר מצב חדש שלא לקחנו בחשבון. זה נראה כאילו שינינו את דעתנו, ולא היא. אני אומר לך – תקציב לא יאושר עד שלא יהיה חוק גיוס. אתה יכול לומר שאמרתי את זה הרבה פעמים בעבר, אבל עכשיו אתה תראה את זה מהר מאוד. זה לא שדיברנו וזה יקרה עוד חצי שנה. לא. זה יקרה בחודש הקרוב".
אתה לא חושב שמורחים אותך?
"אין זמן עכשיו למרוח. או שיש חוק או שאין חוק, ואם אין חוק – הולכים לבחירות".
במהלך השיחה העוזרים של גפני לא מפסיקים להתרוצץ, נכנסים ויוצאים. יש גם שיחות שנכנסות, כולל מלשכת ראש הממשלה.
אתם אופוזיציה שמתואמת עם הקואליציה? קואליציה חלקית? איך אתה רואה את זה?
"אל תשאל אותי איך המצב שלנו פוליטית, מפני שגם אני לא יודע".
איך הקשר שלך עם נתניהו?
"יש לנו קשר ותיק של הרבה שנים, שנשמר גם היום. לא קשר של רב ותלמיד", הוא צוחק. "נתניהו הוא איש מאוד מוכשר, אני לא חושב שיש בעולם המערבי הרבה מנהיגים בסדר הגודל שלו. הוא מאוד מוכשר".
עם פוליטיקאי מוכשר קשה לעשות משא ומתן, לא?
"אני לא רוצה לדבר על חסרונות, תעשה לי טובה".
× × ×
גפני נחשב לפוליטיקאי שקשוב היטב לרחשי הציבור שלו. הוא פוגש אותם בכל פעם שהוא יוצא מהבית לבית הכנסת, או סתם לסידורים. "חרדי במדינת ישראל מרגיש היום רע, המצב מאוד קשה. הוא גם יודע שכך היה בהיסטוריה שלנו, לפעמים טוב ולפעמים רע. יש כאלה היום שהם ממש כמו שמתארים בגמרא אפיקורס, שאומרים 'מה הועילו לנו תלמידי הישיבות? לעצמם הם לומדים וזה לא מועיל לעם ישראל'. אבל האמת היא שהם מועילים לעם ישראל, עושים את זה למענו ומתאמצים למענו".
לא כולם בציבור החרדי בעד החוק שמוביל ביסמוט. האדמו"רים באגודת ישראל נגדו, הפלג הירושלמי והאחרים מפגינים נגדו.
"גם אני לא בעדו".
אז למה אתה כל כך דוחף להעביר אותו?
"כי אנחנו רואים מה קורה, זה ברור אצלנו לחלוטין. מי שלומד תורה, בזכותו קיים העם היהודי בכל ההיסטוריה. בזכותו שרדנו את כל הגלויות, את השואה, את מסעות הצלב, את הדברים הרעים שהעם היהודי עבר יותר מכל עם אחר. שרדנו כי היה יהודי בקנדה, במרוקו, בפולין – בזכות לומדי התורה, דבר שאין באף אומה אחרת. חזרנו לארצנו בגלל הסיבה הזאת. אצלי זה ברור שלולא לומדי התורה לא היינו מדברים עכשיו, לא היינו כאן. לומדי התורה החזיקו את העם היהודי כל הזמן, בימים הטובים והרעים, וצריך להמשיך ולקיים אותם. כל מה שעלה עכשיו זה רק כי אנחנו הולכים עם נתניהו. אם לא היינו הולכים עם נתניהו, זה לא היה על סדר היום, כמו שהיה 70 שנה. גם הממשלה הקודמת לא עשתה מזה כזה רעש. עושים מזה רעש בגלל הסיפור של הפוליטיקה".
זה לא בגלל שאנחנו במלחמה ארוכה, ויש משפחות מילואימניקים שהאבא לא נמצא בבית מאות ימים?
"זה תמיד היה".
כזאת מלחמה ארוכה לא הייתה הרבה שנים.
"בסדר, היו פה מלחמות קשות, וכל פעם יש איזו אמירה מהסוג הזה. נכון שהפעם יש לזה הצדקה שנראית כלפי חוץ, אבל אנחנו מאמינים שבלי לומדי התורה היה עשרת מונים יותר גרוע".
ואתה חושב שהחוק שעל הפרק טוב ללומדי התורה?
"אני לא אמרתי שהוא טוב".
אז שוב, למה אתה מקדם אותו במרץ?
"אני רוצה שהעניין יוסדר, והמציאות היא שכרגע זה מה שאנחנו יכולים לעשות. אני לא יודע מה אני אעשה בסוף, אולי אני אצביע בסוף נגד. אני אעשה מה שהרבנים אומרים. אפשר לדבר על נושא אחר?"
לאורך המלחמה פגשת משפחות חטופים, סיפרת שאתה לא עושה אירועים גדולים במשפחה "כל עוד חיילים נלחמים ונהרגים". איפה הרגישות הזאת אל מול הקושי של המילואימניקים והמשפחות שלהם? אם לא בגיוס מי שלומד תורה, לפחות בעידוד של גיוס צעירים שעובדים בחנויות בבני-ברק?
"אני לא מעודד ולא אומר לאנשים מה לעשות, זה לא התפקיד שלי. אני נמצא כאן בשביל לומדי התורה. הרגישות כלפי החיילים ומי שנפגע, זה אצלי בסדרי גודל הכי גדולים שיכולים להיות. אני מאמין באמונה שלמה שלימוד תורה של חלק, שהוא חלק קטן מהנוער הישראלי, עוזר לאותן משפחות ולחיילים, ועוזר לנו כעם. אני מאמין בזה, וכמוני יש רבים בארץ ובעולם, ולכן כשמדברים על השתמטות אני רק יכול להתעצבן, ואני לא רוצה".
אבל הטענה היא שאתה לא מפריד בין אלה שלומדים למי שלא לומד.
"אני לא ביקשתי לעשות בשביל אלה שלא לומדים שום דבר, אני לא אחראי עליהם".
בעבר יצאת נגד ההפגנות של הפלג הירושלמי. היית אומר שהם לא חרדים, הם בעצמם מפגינים מולך ומול שאר חברי הכנסת החרדים. מה קרה שאתם לא מתנערים מהם יותר?
“המנהיג הליטאי, הרב דוב לנדו, אמר דברים ברורים”, הוא מפנה לדברים שאמר הרב בימים האחרונים לקראת כינוס חרדי גדול בנושא הגיוס. “יש כאלה שמפריעים ועושים הפגנות ועוד שטויות”, אמר הרב לנדו. “לא להשתתף בהפגנות. להגיד להם שזקני הדור דואגים להם מאוד ועושים את כל המאמצים. צריך להיזהר ולהישמר, ומקווים שבעזרת השם הפעולות שזקני הדור עושים יצליחו. הכל בידי שמיים”.
ובכל זאת, פעם היית ממש מגנה אותם ומתנער מהם בכל ראיון ובכל במה. אתה כבר לא מתנער מהם?
“זה כי פעם הייתי מתראיין, היום אני לא מתראיין, אז לא מדבר בראיונות”.
דתי-לאומי שלומד ומתגייס, לשיטתך הוא פחות דתי מאברך חרדי?
"אני ממש לא רוצה להיכנס לעניין הזה, כי אז אנחנו צריכים לדבר על לימוד התורה עצמו, ואין לי שום עניין לעשות את זה, בטח לא בראיון עיתונאי. אני הולך עם מה שהלכו אבותינו עוד ממעמד הר סיני ובכל הגלויות, מכל המדינות והגלויות. אם אתה רוצה לשאול על אברך בציונות הדתית, תראיין את הציונות הדתית".
× × ×
אם במהלך המלחמה גפני היה כתובת עבור משפחות חטופים, הדרישה שמציגות חלק מהן עכשיו לוועדת חקירה ממלכתית לא ממש זוכה לתמיכתו. "יש לי בעיה עם העניין הזה", הוא אומר. "כשהיה נושא החטופים, היה ברור לחלוטין שזה במעלה הראשונה. דיברתי על זה גם עם נתניהו הרבה פעמים. הוא אמר לי שצריך לעשות הכל בראש ובראשונה להחזיר אותם בכל דרך, את החיים ואת החללים. זו הייתה העמדה שלי גם בגלוי, גם בחדרי חדרים. כשדיברתי עם בני משפחה של חטופים אמרתי את זה בפומבי, דבר שאני לא עושה בכל נושא.
"הפעם, תשמע, אני פשוט מסתובב פה ורואה איך כל השלטים מתחלפים – עושים הפגנה נגד הממשלה כל הזמן, רק כל פעם עם שלט אחר. הסיסמאות מתחלפות, והמטרה הסופית היא להפיל את הממשלה. אבל אם רוצים להפיל את הממשלה, צריך שתהיה לה אלטרנטיבה. אותה אופוזיציה שרוצה להחליף את הממשלה, עושה את כל הדברים האלה לציבור החרדי. יכולתי לראות בה אלטרנטיבה, אבל אני לא".
אילו דברים היא עושה?
"הולכים ומגישים בג"ץ על זה שמורים מקבלים משכורות ורוצים שיחזירו. היו עושים את זה לסקטור אחר במדינת ישראל? לכן אני נזהר מאוד בדברים האלה".
אז אפשר להניח שלא תשב לדבר עם לפיד.
"אני לא רואה את זה קורה, בגלל שהם מובילים את הפגיעה בלומדי התורה".
מה עם בני גנץ?
"לא יודע, יכול להיות. אבל זה לא רלוונטי".
מה עם נפתלי בנט או יאיר גולן?
"לא יודע, לא רלוונטי. אני למדתי מכל שנותיי במערכת הפוליטית ששיח של חרמות הוא לא כדאי. נהיה אחרי הבחירות, נראה מה התמונה ונחליט עם מי לדבר ועם מי לא".
× × ×
בשולי הסערות בחודשים האחרונים, גפני ביקש להסיר עמותה שמעודדת יהודים לעלות להר הבית מרשימת העמותות שזוכות להקלת מס, בקשה שהכעיסה חלק מהחברים בקואליציה. הסיבה לבקשה – הפעילות מנוגדת לעמדת הרבנים הראשיים וגדולי התורה.
יש עוד הרבה עמותות שזוכות להקלת מס והפעילות שלהן מנוגדת לעמדת הרבנים הראשיים. למה התמקדת דווקא בעמותה שפועלת בהר הבית?
"ראש הממשלה אמר שלא ישונה שום סטטוס קוו בהר הבית, גם מובן למה. יש מדינות מוסלמיות שלא נמצאות בעימות עם ישראל, אבל כשעולה הנושא של הר הבית באים אליהן אלה שנלחמים נגדנו, מתסיסים אותן, וזה גורם לעוד מוסלמים להיות נגד מדינת ישראל. אני משתדל לא להיכנס לפרטי כל עמותה, כי לרוב מדובר בכאלה שלא מקבלים סיוע מהמדינה. כאן, אם היו אומרים לי 'ההלכה מחייבת אותנו לעלות להר הבית', הייתי אומר טוב, אנחנו מחויבים להלכה, אבל ההלכה אומרת את ההפך, שאסור לעלות להר וזה גם עושה נזק גדול. לכן סברתי שאסור לתת להם".
יש פוסקים שמתירים לעלות.
"אז תעשה ראיון איתם. כל חברי מועצת הרבנות לדורותיהם, כל הרבנים הראשיים, כל גדולי התורה, כולם אוסרים. אז אפשר תמיד לחמוק מהאמת, אבל זו האמת".
לאחרונה התבטא גפני נחרצות נגד הרפורמה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בחקלאות ופתיחת השוק ליבוא, ואף השתתף בכנס של הלובי החקלאי בכנסת.
בטח יש מי ששואל – אתה נבחרת לייצג את בחורי הישיבות והרבנים, מה לך ולרפתנים ומגדלי ירקות? במיוחד כשבמשרד האוצר טוענים שהרפורמה יכולה להביא להורדת מחירים.
"זה הדבר הכי מעליב שיכולים לשאול אותי. אנשים ממשרד האוצר שאלו אותי אם גדולי התורה שלחו אותי לדאוג לחלב, ואמרתי כן. הרב שך אמר לי מזמן, 'תראה, כשאנשים אומרים לי השגנו תקציבים ועשינו פרויקטים גדולים, אני לא מבין בזה. אבל כשבא אליי איש ציבור שאמר שעזרתי לאלמנה עם שני ילדים שלא יוציאו אותה מהבית – אני יודע מה זה'. אני בצד החברתי של הכנסת, ולהיות בעשייה חברתית זה דבר שקיבלתי ממוריי ורבותיי. חוץ מזה שרפורמות כאלה לא יביאו להורדת מחירים, ראינו את זה בעבר, וגם פה זה לא יקל על אף אחד.
"רואים אדם חרדי וחושבים שהוא לא יכול להיות חברתי, הוא לא יכול להתעסק בענייני העולם, אוי ואבוי לו אם הוא ידאג לצפון, לעוטף עזה, מה הוא קשור לעניין הזה?", הוא אומר בכאב. "אני קשור לעניין הזה בכל נימי נפשי ונשמתי. צריך לעזור להם, אני איש הפריפריה. היום אני גר בבני-ברק, כשהייתי באופקים הייתה חברה בריאה. הייתי בחברה תורנית, אבל חייתי עם כולם, ללא יוצא מן הכלל, גם כאלה שלא קרובים אלינו השקפתית".
במשך 22 שנה גפני היה חבר מועצה באופקים, שאליה הגיע עם אשתו לאחר נישואיהם, והיה ממייסדי הקהילה החרדית בעיר הדרומית. "אשתי לא סולחת לי על המעבר מאופקים לבני-ברק", הוא נזכר בחיוך. "חוץ מזה שעמדתי בראשות כולל, הייתי מעורה בחיי העיירה. הקמנו שם עמותות ומיזמים, עשינו דברים חשובים”.
הקשר שלו עם ראש ישיבת פוניבז' דאז, הרב מנחם אליעזר שך, המנהיג המיתולוגי של הציבור הליטאי והיהדות החרדית בישראל, החל כבר כחבר מועצת העיר. "פעם בשבוע הייתי נוסע אליו ומתייעץ איתו, בכל שבוע בקביעות. היינו מדברים על הנעשה בעיר, והוא היה מייעץ מה לעשות".
בעקבות הקשר ההדוק, גפני הגיע אל הכנסת. "יום אחד, בשעת לילה, הייתי אצלו והוא אמר לי, 'אני רוצה שתלך לכנסת'. בהתחלה חשבתי שבגלל השעה המאוחרת לא הבנתי מה הוא אומר, אולי התכוון למישהו אחר. שאלתי: 'הראשיבע (ראש הישיבה – ש"פ) בטח מתכוון למישהו אחר', הוא אמר לי, 'לא, אתה צריך להיות בכנסת'".
גפני נבחר לראשונה כחבר כנסת ב-1988, ובתוך מספר שנים מונה ליו"ר דגל התורה, הסיעה הליטאית במפלגה החרדית המאוחדת. מאז 2009 הוא כיהן כמעט ברציפות כיו"ר ועדת הכספים של הכנסת, למעט בתקופת ממשלות נתניהו-לפיד ובנט-לפיד, אז החרדים היו באופוזיציה. כיום הוא חבר מן המניין בוועדה, ולא עומד בראשה, אחרי שפרש במחאה על אי-קידום חוק הגיוס.
"אני אומר לך - תקציב לא יאושר עד שלא יהיה חוק גיוס. אתה יכול לומר שאמרתי את זה הרבה פעמים בעבר, אבל עכשיו אתה תראה את זה מהר מאוד. זה יקרה בחודש הקרוב. אין זמן עכשיו למרוח. או שיש חוק או שאין חוק, ואם אין חוק - הולכים לבחירות"
זה עוד מאתגר אותך להיות בכנסת?
"כל כנסת מחדש אני שואל את עצמי אם זה מעניין אותי. כנסת אחת לא דומה לכנסת שקדמה לה. זה לא כביש שאתה נוסע בו ישר כל הזמן. הכנסת של היום לא דומה לכנסת של אתמול".
היום מנהיגים את הציבור החרדי הרב דוב לנדו והרב משה-הלל הירש, ואתם מתייעצים איתם. זאת אותה יראה שהייתה לך עם הרב שך, או כמו שנהוג לומר "זה לא כמו שהיה פעם"?
"זאת אותה תחושה. כתוב 'אל השופט אשר יהיה בימים ההם', כל דור עם גדולי התורה שלו. מישהו אמר לי פעם, יש אנשים שרוצים לראות רבנים או אדמו"רים כמו בדור הקודם, אבל לא חושבים שהחסידים או התלמידים גם צריכים להיות כמו הדור הקודם. אני שומע את הרבנים, ובטח שלא מחלק להם ציונים. אצלנו בדגל התורה אנחנו מתווכחים עם גדולי התורה, דנים איתם, אומרים את דעתנו, מראים להם נתונים, אבל בסוף אנחנו עושים את מה שהם אומרים".
במה אתה גאה או מסופק מהעשייה שלך בכנסת?
"לפני כמה שנים העברתי את הטבות המס ליישובים בפריפריה, הפריפריה מאוד יקרה לליבי. אני יודע שאי-אפשר להביא אנשי מקצוע ברמה גבוהה בלי צעדים כאלה. כשצריך גזבר למועצה, מהנדס, מנכ"ל, אנשים שצריך בכל יישוב – הטבות המס דוחפות אותם מאוד קדימה. באתי לנתניהו ואמרתי לו שצריך להעביר את זה, זאת הייתה הצעת חוק מאוד קשה להעברה. הוא אמר לי אל תתחיל עם זה, אתה יכול להיכוות, ראשי ערים ילכו נגדך. אמרתי לו, 'אין לי פריימריז, אני רק צריך 2.4 מיליארד'. זה היה אחד החוקים הבודדים שהעברתי בקריאה שנייה ושלישית, וכל חברי הוועדה עמדו על רגליהם ומחאו כפיים. לפי דעתי, זה נתן דחיפה גדולה לפריפריה".
למרות שהצהיר בהתחלה שרע להיות כיום חרדי בישראל, גפני מוצא נחמה גדולה בתחושה ברחוב, שלדבריו שונה משמעותית ממה שחשים בשדה הפוליטי או המשפטי. "המצב רע לציבור החרדי, אבל העם איתנו. אפשר להסתובב ברחוב בכל המקומות ולראות שהם איתנו. אנשים מתקרבים ליהדות, מתקרבים אלינו, אנחנו מתקרבים אליהם. בדיוק ההפך ממה שאתה רואה אצל השופטים, אצל התקשורת, אצל הפקידות הבכירה במשרדי הממשלה. הרחוב במקום אחר".
אתה חושש מבחירות?
"בכל הסקרים אנחנו עולים, לא יודע כמה אני מאמין לזה, אבל בכולם אנחנו בעלייה".
יהדות התורה תרוץ יחד, חסידים וליטאים, כמו תמיד?
"אולי אני אראיין אותך על זה ותגיד לי אתה את התשובה?"
