במשך כשנתיים ישב איש העסקים יקיר גבאי בחדר העבודה שלו תחת הזעזוע שהכה בו ב-7 באוקטובר. כמעט באובססיה הוא התייעץ וקרא, התעמק ולמד, כתב ומחק, עד שגיבש תזה בשאלה איך לפתור את המצב בעזה. הנחת העבודה שלו הייתה שהרצועה חייבת מציאות כלכלית אחרת, אבל זו לא אפשרית בלי יציבות ביטחונית. התזה שגיבש מתבססת על תנאי ברזל אחד: לא הכלכלה תביא ביטחון, אלא להפך. קודם צריך לפרק את חמאס מנשקו, ורק אז לבנות משהו אחר לגמרי. מהיסוד.
"הוא הכין פרזנטציות, עשה סרטונים והתחיל להפעיל את הקשרים שלו", מספר חבר קרוב. "יקיר אף פעם לא התעסק בפוליטיקה, תמיד רק בצד העסקי, אבל דרך הביזנס הוא הכיר המון אנשים. אז אחרי 7 באוקטובר הוא פנה לכל מי שיכול להשפיע וחושב כמוהו שהפעם צריך לעשות את זה אחרת".
בשלב מסוים בזמן המלחמה קיבל גבאי מסרים שיש עוד קבוצות עסקיות - מישראל, מארצות-הברית ומהמזרח התיכון - שמחזיקות ברעיונות דומים לשלו, והתחבר אליהן. לחלק מחבריהן היה קשר עם ממשל ביידן בבית הלבן. הם דיברו, אבל זה לא הסתייע.
גבאי לא ויתר. הוא החל לטפטף את הרעיון למכר טוב שלו, אחד בשם ג'ארד קושנר ‑ עוד נגיע לקשר ביניהם ‑ שהביע עניין. כעבור כמה חודשים, עם בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא, השיחות ביניהם הפכו אינטנסיביות. בסתיו האחרון, בזמן שהממשל הציג את תוכנית 20 הנקודות לסיום המלחמה, הרים לו קושנר טלפון. "במקום להתעסק בעזה מהצד, על הדרך, בוא ותן את כל כולך לעניין", אמר לו חתנו של הנשיא הנכנס ונענה בחיוב.
4 צפייה בגלריה
עם דונלד טראמפ. "יקיר לא מתערבב בפוליטיקה, אולי בגלל זה הנשיא בחר בו"
(צילום: הבית הלבן)
אף שמדובר באיל נדל"ן ישראלי שהונו נאמד בכארבעה מיליארד דולר, שמו של יקיר גבאי לא מאוד מוכר בארץ מחוץ לחוגים הכלכליים. ההכרזה עליו לפני כשבועיים כחבר ב"מועצה המבצעת לעזה" שגיבש טראמפ, שאמורה לפקח על שיקום הרצועה והניהול שלה, התקבלה כאן בהפתעה יחסית.
כרגע, מעל הגוף החדש שבו הוא חבר מרחפים יותר סימני שאלה מאשר סימני קריאה. האומנם יצליח לפרק את חמאס מנשקו? לאיזה שיתוף פעולה יזכה מצד הפלסטינים וישראל? כמה ריאלי חזון הפריחה הכלכלית במציאות של חורבן ואיבה? ואיך ישתלב שם גבאי, אמנם אחד שחייו ועסקיו פרוסים מאירופה ועד אמריקה, אבל עדיין מחזיק באזרחות ישראלית?
הצלחה קטסטרופלית
המועצה המבצעת של עזה כוללת בין השאר את מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו, קושנר וסטיב וויטקוף כמובן, ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר ואחרים. "בוועדה הזו גבאי אינו תחת הטייטל 'ישראלי', אלא יועץ בינלאומי", מסביר חבר קרוב שלו. "קושנר לא קרא לו בגלל הלאומיות או האזרחות שלו, אלא על תקן אדם עם יכולות שהנושא חשוב לו. אפילו אם נתניהו יישב בחדר, זה לא ישנה לו. יקיר בא מצד הגופים האמריקאים".
צבי חפץ: "יקיר לא סתם ישב בבית וקיבל טלפון מהאמריקאים. הוא עבד על תוכנית, קיים דיונים והחליף ניירת. בעבר אמרו שהכלכלה תפתור את הבעיה הביטחונית, והוא הפך את הסדר"
ירון ולר, מייסד ומנכ"ל קרן ההון סיכון "טרגט גלובל", הוא חבר ושותף עסקי של גבאי. "אני מכיר את יקיר הרבה שנים, ומעולם לא ראיתי אותו מתרגש כמו אחרי ההכרזה עליו כחבר בנבחרת של טראמפ", הוא אומר. "למה? כי יש לו פה אפשרות לייצר משהו שהוא הרבה יותר חשוב מעסקים. הוא מחפש עשייה. אחד הדברים הראשונים שאמרתי לו היה 'איזה יופי, איך הצלחת לייצר לעצמך עולם פעילות אחר'".
מקורב של גבאי טוען שהוא מחזיק בקווים אדומים ברורים לגבי עתיד עזה. "בלי פירוז של הרצועה, כל נושא השיקום לא רלוונטי", הוא אומר. "לא יהיו כספים ולא מענקים. מדברים על תקציב של עשרות מיליארדים על פני העשור הקרוב, אבל משיחותיי איתו, לא יינתן גרוש בלי פירוק הנשק".
כלומר, גם הוא מכיר בכך שאין שום ביטחון שהתוכנית לעזה תמומש?
"אם חמאס יסכים לפירוז, יתחיל תהליך. אם לא, אז חזרנו לנקודה הרבה יותר טובה לישראל. צה"ל יוכל לעשות את העבודה, והפעם בלי לסכן חטופים. צה"ל כבר יושב באמצע הדרך, עם גיבוי עולמי והחלטת מועצת הביטחון שהוא יכול לעשות את זה. זאת אומרת, אנחנו בעולם שונה לגמרי. אבל צריך לתת צ'אנס לדברים".
החזון של גבאי הוא בניית רצועת עזה מאפס ‑ תשתיות, מבנים, כלכלה. והוא נתלה באילן גבוה: איחוד האמירויות. לשיטתו, המהפך שעברה הנסיכות בעשורים האחרונים התאפשר משום ששם כולם מדברים ביזנס, כולם מרוויחים, ולכן כולם מרוצים. לאחד מחבריו הוא אמר: "זו האווירה שאני רוצה לייצר לא רק בעזה, גם ביהודה ושומרון".
אותו חבר מוסיף: "מבחינתו עזה היא הזדמנות לקדם דברים מול הפלסטינים. היתרון שלה מול יהודה ושומרון הוא שלמעט שוליים צרים בציבור, אין לגביה מחלוקת. יותר מ-90 אחוז מהישראלים לא רוצים לחזור לשלוט בה. הוא רוצה לתת לזה צ'אנס אמיתי, אבל ללמוד מטעויות העבר ולעשות את זה נכון. לא לתת 'קארט בלאנש' כמו פעם. יקיר מאמין שהמועצה תצליח לוודא שהשיקום והבנייה של הרצועה מתבצעים באופן רציני, שקוף, ללא שחיתות. המטרה היא בסופו של דבר אזור של כלכלה חופשית ומשגשגת".
בסתיו האחרון, בזמן שהממשל גיבש את תוכנית 20 הנקודות לסיום המלחמה, הרים קושנר טלפון לגבאי ואמר: "במקום להתעסק בעזה מהצד, בוא ותן את כולך לעניין"
השאלה היא אם כלכלה תצליח לשנות את השאיפות של הפלסטינים ואת האיבה.
"זה עניין של חינוך. בנושא הזה יקיר בונה על מקרי מרוקו ואיחוד האמירויות. פעם גם בספרי הלימוד שלהן היו תכנים אנטי-ישראליים והן שינו הכל".
זה נשמע מאוד אופטימי.
"הוא מאוד אוהב משפט שקושנר אמר לו: prepare ourselves for a catastrophic success. יכול להיות פה שתהיה הצלחה מסחררת, הצלחה קטסטרופלית. בואו גם ניערך לדבר הזה".
הפיננסייר מברלין
גבאי (60) נשוי בשנית לאלנה ואב לשבעה ילדים. המשפחה והעסקים מתפרסים על ארבעה מוקדים: קפריסין, לונדון, ברלין וישראל. הוא עצמו נולד בירושלים וגדל בשכונת טלביה, הצעיר מבין שלושת ילדיהם של מאיר וימימה גבאי, שניהם בכירים בשירות הציבורי. האב היה מנכ"ל משרד המשפטים, נציב שירות המדינה ונשיא בית הדין המינהלי של האו"ם. אמו, כיום בת 92, הייתה מנהלת מחלקת חנינות במשרד המשפטים.
אישיותו של גבאי הילד עוצבה במידה רבה על ידי מחלת פרקים חמורה שתקפה אותו בגיל 11. מספורטאי שמשחק כדורגל, רוכב על אופניים ומבלה את שעות אחר הצהריים בחוץ, הפך לילד שמדלג בין אשפוזים. מאז הוא סוחב צליעה שבעטיה לא גייסו אותו לצבא. האירוע, לדברי חברי משפחה, חייב אותו למלחמה קשה, פיזית ונפשית, שממנה יצא מחוזק.
"בוועדה גבאי לא יהיה 'ישראלי', אלא יועץ בינלאומי", מסביר חבר קרוב. "לא קראו לו בגלל הלאומיות. אפילו אם נתניהו יישב בחדר זה לא ישנה. יקיר בא מהצד האמריקאי"
הוא סיים את לימודי התיכון בגימנסיה רחביה ומחזיק בתואר ראשון בכלכלה וחשבונאות, ותואר שני במימון וייזום עסקים, שניהם מהאוניברסיטה העברית. במקביל ללימודיו החל לעבוד במחלקת התשקיפים של הרשות לניירות ערך, ובאמצע שנות ה-90 כבר כיהן כמנכ"ל חברת הבנקאות להשקעות של בנק לאומי. כשהיו"ר שלו פרש, גבאי חשב שמגיע לו לרשת את מקומו. "הוא אמר לגליה מאור (מנכ"לית הבנק דאז, א"א) 'אם לא אקבל את התפקיד ‑ אפרוש'", מספר חבר מאותה תקופה. "ובאמת, כשמאיר דלל מונה במקומו, הוא פרש. בלי מצנח זהב או משהו. הוא פשוט אמר 'אני הולך הלאה'".
בעשור הראשון של שנות ה-2000, אחרי תקופה כיו"ר גמול השקעות, עזב גבאי לברלין. "החלום שלו היה לעשות מיליון דולר ולפרוש, אבל יצא שבגמול הוא עשה קצת יותר", צוחק חבר שמכיר אותו מעולם העסקים. "באותו הזמן התחילו להציע לו עסקאות בכל מיני מקומות בעולם, ומכולן העסקאות הכי מעניינות נראו לו בברלין. באותה תקופה כמעט לא היו שם אנשי עסקים ישראלים, אבל גבאי ומני ויצמן, שהגיע לעיר מעט לפניו, הפכו לשותפים ומשכו מהארץ את החברים שלהם - דוד פתאל, אמיר ומיקי דיין, טדי שגיא ויהודה בראשי".
גבאי התקדם מעסקה לעסקה, לפעמים מול אנשים פרטיים ולעיתים מול גורמים מוסדיים. הוא קנה נכסים שסבלו מבעיות תפעוליות או הוניות, כשהמוכרים בלחץ, ואז השביח אותם, מכר, הנפיק או הכניס גופים בינלאומיים. "זה בעצם כמו החזון לעזה", מוסיף החבר. "לקחת מצבים קשים ולהפוך אותם להזדמנויות".
במקביל הגיעו גבאי ועסקיו גם לקפריסין, בשל תנאי המיסוי הטובים באי והקרבה לישראל. שם נבנה הצוות שהוא הבסיס לחברות ההחזקות שלו בעולם. אבל ברלין נשארה המרכז. ב-2005 נחת בה איש העסקים רבין סביון, ומיד חבר לגבאי. "התחלנו לרכוש בתי מלון", הוא מספר. "יקיר הוא פיננסייר ברמות הכי גבוהות שיש. אם עבדת איתו, את מוכנה לשוק העסקי. לא סתם כל מי שהיה לידו הוא עכשיו סופר-עשיר. כשכולם הולכים לישון ומחכים שהסערה תחלוף, הוא מתעורר. במשבר הנדל"ן של 2008-2009, כשכולם נכנסו להלם, יקיר הרים לי טלפון ואמר לי: 'רבין, עד עכשיו עשינו בתי מלון. בוא נעשה מגורים'.
"אלו היו שנתיים שבהן אנשים מכרו בלחץ. בזמן שאחרים ישבו על הכסף, הוא ידע להביא הון. הוא לימד אותי איך בנקים חושבים. בנקים בגרמניה הם סופר-שמרנים, ובזמנו הם חששו מבתי מלון. היה מקרה שרצינו לקנות שני מלונות באזור דרזדן, ממש כמה ימים לפני שהם נכנסים לחדלות פירעון. חלון ההזדמנויות היה קצר. יקיר שלח אותי לבדוק אותם, והספקנו להציג לבנק המממן תמונה של פער חד בין מחיר הרכישה לשווי הכלכלי. זה איפשר לנו לסגור חבילת מימון בתנאים שהגנו על המשקיעים כבר בשלב הכניסה לעסקה".
להתאהב בקושנר
ירון ולר מאשר כל מילה של סביון. "כשיקיר בא איתך למנכ"ל של בנק ואומר לו: 'זה ירון והוא מבריק, הוא יודע לעשות השקעות', יש לזה משמעות", הוא אומר. "הוא נתן לי להשתמש בשם שלו כדי לגייס כסף ולנהל השקעות. ברגע שהוא מאמין בך, הוא נותן לך המון קרדיט. כשהגעתי לברלין ניסיתי להקים קרן הון סיכון וזה לא הלך טוב. הטלפון הראשון שקיבלתי היה מיקיר ששאל מה אני צריך. עניתי שאני צריך כסף להשקיע. הוא אמר: 'ייצרו איתך קשר מהפמילי אופיס שלי'. הוא נתן לי סכום משמעותי. היום אנחנו מנהלים יחד 3.5 מיליארד דולר".
חבר נוסף במועצה המבצעת לעזה יהיה כאמור ראש ממשלת בריטניה לשעבר, טוני בלייר, מכר ותיק של גבאי. על היחסים בין השניים מספר ולר: "זה התחיל ב-2012. בזכותו אני הכרתי את בלייר והוא הכיר בזכותי את דיוויד קמרון (ראש ממשלת בריטניה דאז, א"א) שהוא חבר שלי. יקיר צילצל אליי ואמר 'בוא נביא את טוני בלייר לברלין, נפגיש אותו עם היזמים בעיר'. כשבלייר הגיע הייתה ביניהם שיחה מעניינת, וזה עורר אצלו עניין להיפגש עם פוליטיקאים ולנסות להשפיע. אצלנו, אנשי העסקים, יש תסכול תמידי בגלל הפער בין התפיסה שלנו את העולם לבין התפיסה הפוליטית באירופה, שהייתה מאוד נאיבית".
המודל של גבאי לעזה הוא איחוד האמירויות: שם כולם מדברים ביזנס ולכן כולם מרוצים. לחבר הוא אמר: "זו האווירה שאני רוצה לייצר גם ביהודה ושומרון"
חבר אחר של גבאי מוסיף: "הקשר בין יקיר לבלייר מתבסס, מעבר להערכה האישית, על העובדה שטוני הוא אוהד ישראל. יקיר תמיד אומר 'מי שאוהד ישראל כבר מתחיל איתי טוב'. זה מאוד דומה למה שקרה לו עם ג'ארד".
את קושנר, חתנו של הנשיא האמריקאי שדרכו הגיע גבאי לטראמפ ולמינוי הנוכחי, הוא הכיר בניו-יורק ב-2014 בנסיבות עסקיות. אמנם העסקה שבעטיה נפגשו לא יצאה לפועל, אבל הם נשארו בקשר. "עוד לא הייתה לו הילת 'החתן של הנשיא', הוא פשוט היה ג'ארד", מספר מקורב לגבאי. "הוא לקח אותו לבניין שלו בניו-יורק ויקיר התאהב. הוא התרשם מהפעילות העסקית שלו, אבל קודם כל ממנו, כאיש אדיב עם אנרגיות חיוביות. הם הפכו חברים ומאז נפגשים באופן שוטף. צריך להבין שבאותם ימים אפילו במשפחת טראמפ לא האמינו שדונלד יכול להיות נשיא".
בשיחות עם חבריו ומכריו של גבאי חוזרת הקביעה המחויכת שלמרות הונו האדיר, הראוותנות ממנו והלאה. פעם אמנם היה לו מטוס פרטי, אבל הוא מכר אותו. למרות אהבתו לים, אין לו יאכטה כמו לאחרים במיליה שלו. נהג יש לו רק כי הוא מעדיף לעבוד בנסיעה. "הוא היה הורג אותי", צוחק ולר. "כשגרנו בברלין הוא היה טס ב'איזיג'ט' ואפילו לא משלם אקסטרה על מושב מועדף".
חבר ותיק של גבאי מוסיף: "באופי שלו הוא נשאר ירושלמי. הוא לא שופך כסף. הוא חושב שבזבזנות היא חינוך לא טוב והוא לא רוצה שהילדים יתקלקלו. בחיים לא תתפסי אותו עם שעון יקר. בגלל הגודל של המשפחה הם נוסעים במרצדס ויאנו (מעין מיני-ואן, א"א). הוא עצמו מסתובב עם טרנינג רוב היום. כשתראי אותו תגידי שזה אפילו לא הנהג של יקיר".
אפשר להניח שכשוויטקוף וקושנר בחרו באוקטובר האחרון לאכול איתו במסעדת "פרא" בתל אביב, גבאי לא הבין על מה המהומה. "הוא לא איש של מסעדות או בילויים בכלל", צוחק החבר. "הוא לא מבין בזה. הוא מקסימום מזמין לקפה".
העממיות הנונשלנטית שלו היא בדיחה ידועה בקרב חבריו. ולר מספר אנקדוטה שממחישה זאת היטב: "וורן באפט, שהוא מודל לחיקוי עבורו, עורך פעם בשנה אסיפת בעלי מניות פתוחה. זה קורה באומהה, חור בארצות-הברית, ואנשים עומדים שם בתור שעות כדי להיכנס. יום אחד אני מקבל טלפון מיזם ישראלי צעיר שאומר לי 'אתה לא מאמין. אני בתור לוורן באפט וגם יקיר פה'. אני מצלצל ליקיר ואומר 'תגיד, אתה בסדר?'. הוא עונה לי: 'אני רוצה לראות אותו'. את מבינה? מיליארדר מגיע עם הבן שלו לסוף העולם ועומד בתור שעות בשביל דבר כזה. לא עלה בדעתו להרים טלפון ולעקוף את התור".
את אשתו השנייה אלנה הכיר גבאי בברלין ב-2006 ושנים ספורות אחר כך עברה המשפחה ללונדון. מי שסייע לו להתמקם שם היה איש העסקים יורם (יו-יו) אלאלוף, שחשב לצרף אותו גם לחוגים החברתיים שלו, אבל נתקל במחסום. "בימי שישי בערב אי-אפשר להזמין אותו כי הוא עם המשפחה", הוא מסביר. "אין דבר כזה שהוא יגיע לאירוע חברתי, אפילו אם יש שם אנשים שיכולים לעזור לו בביזנס. מקסימום הוא יגיד: 'אני בא עם הילדים'. יקיר הוא איש פרקטי עם חיים פשוטים, בעיקר משפחה".
איש העסקים ירון ולר: "כשניסיתי להקים קרן והיא לא הצליחה, הוא התקשר, שאל מה אני צריך ונתן לי סכום משמעותי. היום אנחנו מנהלים יחד 3.5 מיליארד דולר"
סביון מוסיף: "מגיל צעיר יקיר לוקח את הבן שלו לפגישות עבודה, אפילו עם אנשים סופר-בכירים. ככה הוא מלמד אותו התנהגות ופוליטיקה. להיות לידו זה ללמוד".
הגילטי פלז'ר היחיד שלו הוא ספורט. למרות המגבלה הגופנית, הוא משחק כדורגל עם הילדים (אלאלוף: "הוא יותר עומד בשער, פחות רץ אחרי הכדור"). אבל בעיקר גבאי הולך למשחקים (של ארסנל וצ'לסי בלונדון), וגם לטורנירים בינלאומיים כמו מונדיאל ויורו. גם כדורסל הוא אוהב, אבל פחות. בענף הזה יש לו מעורבות עסקית מסוימת: דרך מני ויצמן הוא התחבר לכוכב מילווקי באקס מה-NBA, יאניס אנדטוקומבו היווני, ומאז הם עושים עסקים יחד.
נכנס לשדה מוקשים
בתחילת אוקטובר 2023 הגיעה אלנה גבאי לביקור של שלושה ימים בארץ כדי להסדיר תרומה של המשפחה לקרן רש"י שעוסקת בקידום חינוך ורווחה בפריפריה. היא המריאה בחזרה ללונדון ביום שישי, ולמחרת פרצה המלחמה. "יקיר חש זעזוע קיצוני אחרי הטבח", מתאר חבר קרוב מלונדון, "אבל הוא לא הופתע. תמיד הוא חשב שהאיום המשולב הזה של איראן, חיזבאללה וחמאס ייגמר באסון גדול".
המלחמה רתמה אותו בכל הכוח. במהלך השנתיים האחרונות הוא אירגן בעולם אירועי תמיכה בישראל ותרם סכומי עתק להסברה ולתמיכה במאבק לשחרור החטופים. הוא אירגן בלונדון אירוע לחברו אריאל קור, מנהל המרכז להתמכרויות ובריאות הנפש, שמקדיש רבות לטיפול בפגועי נפש מהמלחמה. גם עם מרים אדלסון הוא הרים אירוע לחיזוק הקשר עם ישראל.
כעת הוא עובר מהיציע למגרש, ולוקח חלק בעיצוב היום שאחרי בעזה. "אם ביידן או קמלה האריס היו נשארים בשלטון בארצות-הברית היה קשה לקדם את היוזמה", אומר אלאלוף, "אבל יקיר לא עוזב ולא מרפה. אם הוא מאמין במטרה, לא מעניין אותו גובה ההר. הוא פשוט יגיע לפסגה. וזה מצליח לו. הייתי בשבוע שעבר בהצגת מועצת השלום בדאבוס בשווייץ. הסתובבו שם ראשי מדינות, ראשי חברות, סלבריטאים, וקושנר נעצר רק ליד יקיר. הם דיברו 25 דקות בלי שקושנר התייחס לאף אחד אחר".
גבאי הכריז שהוא לא מתכוון לבנות בעזה בעצמו, או ליהנות כלכלית באופן כלשהו מהעבודות ברצועה. "הוא לא מוכן שמישהו יפקפק בכוונותיו", טוען חבר קרוב. "הוא לא צריך את הכסף. שלא לדבר על הזמן שהוא מקדיש ליוזמה הזאת, ששווה עבורו הרבה כסף. בסוף מי שמשלמים הכי הרבה אלה הילדים שלו. אבא שלהם לא בבית".
אלאלוף מסכים: "מ-7 באוקטובר נראה שהוא הוריד הילוך בצד העסקי. בשגרה הוא ממילא עובד 24/7, אז במקום להיות 24 שעות בעסקים, הוא מקדיש חלק מהן למדינה". סביון: "התשוקה שלו עברה למצב של 'בואו נדאג לעתיד של ישראל'. את מוזמנת לצפות לבלתי צפוי, כי זה אדם שיודע לעשות מהלכים שאחרים לא רואים".
את בנימין נתניהו, אגב, הכיר גבאי לרגע לפני שני עשורים. הוא היה אחד המנפיקים בהליך ההפרטה של כימיקלים לישראל, כשנתניהו כיהן כשר האוצר. מאז לא היה ביניהם קשר. "הוא לא מתערה פוליטית", מסביר אלאלוף. "הוא לא רצה להיכנס לקן הצרעות שהוא הפוליטיקה הישראלית".
לפני ההצטרפות למועצה המבצעת לעזה התייעץ גבאי עם צבי חפץ, חבר קרוב ולשעבר שגריר בלונדון ובמוסקבה. "יקיר לא סתם ישב בבית וקיבל טלפון מקושנר", אומר חפץ. "הוא עבד על תוכנית. היו מיליון דיונים והחלפת ניירות".
הוא חושב שדובאי היא מודל לעזה העתידית. אתה מסכים?
"זה לא משנה. היא יכולה להיות דובאי או הונג-קונג או מונקו. הרעיון הוא שיהיה אזור מפורז שבו אנשים יחיו ויתפרנסו. בעבר אמרו שהכלכלה תפתור את הבעיה הביטחונית, ויקיר הפך את הדברים. שקודם לא יהיה חמאס".
איך אתה מגדיר אותו פוליטית?
"בנושא הביטחוני הוא איש ימין. ללא פשרות. אבל הוא לא מתערבב בפוליטיקה הישראלית. אולי בגלל זה הוא במועצה של טראמפ".
כאיש עסקים, זה יעשה לו טוב או רע?
"הוא יודע שהסכנות בדרך. אמרתי לו שברמה האישית הוא נכנס לשדה מוקשים, כי החשיפה התקשורתית לא תמיד תמצא חן בעיני כולם. הרבה יותר פשוט לבנות בניינים ולתרום מדי פעם כסף. ככה כולם יאהבו אותך. הוא לקח את זה בחשבון. אף מעשה טוב לא נשאר בלי עונש. זה ביטוי ידוע".
