שקט מתוח השתרר באולם בית המשפט המחוזי בבאר-שבע. השעה הייתה 8:30 בבוקרו של 14 בדצמבר, כשלוחמי יחידת נחשון של שב"ס יצרו טבעת אנושית סביב תא הזכוכית המשוריין. מעברה השני של הזכוכית ישב יניב (ניבי) זגורי, נאשם מספר 1 בתפ"ח (תיק פשיעה חמורה) 65979-12-17. במשך שנים הוצמדו לו לא מעט כינויים בתקשורת – "הסופרנו של באר-שבע", "הסנדק של הדרום", "אימת הנגב". לבוש טי-שירט שחורה ונועץ מבט קר לעבר בימת שלושת השופטים, המתין זגורי למוצא פיהם. לצידו ישבו שלושה נאשמים נוספים – אריק איטל, משה רובין ועמיר בן שימול.
כשראש הרכב השופטים, אב בית הדין נתן זלוצ׳ובר, הקריא את המילים "מורשעים שלוש פעמים", הדריכות התגברה. בחוץ הוצבו צלפים על הגגות, והבדיקות הביטחוניות של כל הנכנסים לבניין הוחמרו. התביעה כבר נערכה לריטואל הקבוע בהכרעות דין בתיקי ארגוני פשיעה: מטר של קללות וניסיונות התפרעות, כולל מצד משפחות הנאשמים. אבל הפעם זה לא קרה. "הם היו ממש נופת צופים", מתאר עורך דין שנכח באולם, "אמרו לשופט 'תודה רבה' בנימוס, ולא דיברו". גם עו"ד סיגל דהן הירש מפרקליטות מחוז דרום, ראש צוות התביעה, הייתה מופתעת מהתגובה האילמת. מחוץ לאולם המתח היה בשיא, אבל בתוכו – שקט מוחלט. עם או בלי קשר, כשבוע לאחר מכן יגיע למשטרה מידע מודיעיני על כוונה ממשית לפגוע בחייו של השופט זלוצ'ובר, והוא הוגדר כמאוים בדרגה 6 – הדרגה הגבוהה ביותר – וקיבל חליפת אבטחה בהתאם.
אבל באולם בית המשפט זגורי, שהבין היטב את המשמעות של הרשעה בשלושה אישומים ברצח, שמר על פני פוקר; הפוך לגמרי מהפושע המתוחכם, היצרי וחסר המצפון ש-841 עמודי הכרעת הדין שירטטו. "תיק זה משול לסרט פשע רע וקשה ביותר לצפייה, שעלילתו נכתבה בדם על ידי הרוע, הכעס והנקמה", הקריא השופט. ואכן, המילה "נקמה" מופיעה פעמים רבות לאורכה ולרוחבה של הכרעת הדין.
הנקמה שלו תוכננה במשך שנים. זגורי, כיום בן 53, צבר קילומטרז' רב בעולם התחתון בדרום, והיו לו כבר 20 הרשעות קודמות, חלקן הגדול בגין עבירות אלימות. אבל מה שהניע את מסע הנקמה שלו היה מאסרו האחרון, שבו נידון לשבע שנים. "כל מי שנגע, כל מי ששם אצבע בתיק – ימות", הכריז אז. אמר וקיים: עד המדינה נגדו, טל קורקוס, חוסל בפיצוץ מטען, כשהוא נשרף חי; גרושתו של קורקוס, דבורה הירש, ששיכנעה את בעלה לשעבר להעיד נגד זגורי, נרצחה ביריות לעיני ילדיה בחניית הבית; ואלישע סבח, שהעיד כנגד אחד משותפיו הקרובים של זגורי, חוסל בירי מטווח אפס. "במקום לשבת שבע שנים כמו גבר ולשתוק", אמר עליו אחד ממקורביו, "ניבי דהר בלי ברקסים על גבי הנקמה הבוערת שלו".
זגורי, כך קבע בית המשפט, ירצה שלושה מאסרי עולם, ועוד 15 שנות מאסר בגין סדרה של עבירות נוספות שבהן הורשע. בסך הכל, ללא קיצורים, זה יוצא כ-135 שנים בכלא. מי שבמשך שנים הטיל אימתו על הנגב, הגיב בשתיקה מצמיתה, כשהבין שהוא הולך לסיים את חייו מאחורי הסורגים. אבל השאלה היא אם האיש שכבר הצליח להחזיק את אימפריית הפשע שלו מהכלא, ולהוציא לפועל מסע נקמה רצחני כשהיה בצד השני של העולם, הבין שהסיפור שלו נגמר; או שבאותם רגעי שתיקה החלה להירקם במוחו הנקמה הבאה.
× × ×
זגורי נולד וגדל בשכונה ה' בבאר-שבע, בן הזקונים של יוסף ורחל זגורי, רתך ועקרת בית. זה היה בית מסורתי, ואביו היה דמות מוכרת ומכובדת בקהילה המקומית. השכונה שלו נחשבה למכובדת פחות. כשהיה ילד צעיר, הוריו התגרשו. מודל החיקוי שלו היה אחיו, חגי זגורי, שהיה גדול ממנו בשנתיים, ועתיד לעשות את דרכו במעלה העולם הפלילי בעיר. בראיון ליגאל סרנה במוסף זה סיפר אביהם, יוסף: "כשהתגרשתי, חגי היה בן ארבע וניבי בן שנתיים. ניבי הקטן היה ילד מצוין. הלך לבית כנסת, התנדב לסדר שם כיסאות, שיחק כדורגל במכבי באר-שבע. חגי היה אחר לגמרי כילד. אם מישהו לקח לו משהו, היה מתפוצץ עליו. ילד קשה היה. מפחיד... אני זוכר איך דאגתי להם. איך הייתי רץ בלילה לפארק לחפש אותם, אחרי 12 ניתוחים בגלל תאונת עבודה, כשנפל עליי מטען כבד. ניבי הלך למוסד גבעת שמש - כי התקשה ללמוד, וחגי הלך למוסד וחזר אחרי יום אחד".
זגורי עצמו ניסה להפריך במהלך עדותו בבית המשפט את התדמית של צעיר שפנה לעבריינות מתוך מחסור. "לא היה חסר לי כלום בבית, גדלתי כמו כולם בשכונה ה'", סיפר. בהמשך תיאר את עצמו כילד מקובל, חובב כדורגל וספורט, שהיה דמות דומיננטית חברתית: "גדלתי בבית שבו חיו חיים רגילים ופשוטים".
כשבגר, האח חגי הפך ליעד מרכזי של מרחב נגב, ונכנס ויצא מבית הסוהר. הוא התמחה בניהול מערך הימורים בלתי חוקיים רחב היקף, "לוטו פיראטי" וספינות הימורים, ונודע כדמות מטילת אימה בבאר-שבע. ניבי הכריזמטי הלך בדרכו, ואסף סביבו חבורה נאמנה של עבריינים צעירים. הם עסקו בסחיטה ובאלימות, ולאט-לאט גם ניבי בנה לעצמו שם של מישהו שאסור להתעסק איתו. "זגורי היה מי שאומר לך 'קפוץ', ואתה שואל 'כמה גבוה’", סיפר עבריין מקורב.
באמצע שנות ה-20 לחייו, זגורי הכיר את מיכל דבש, בתו של שחקן הכדורגל המיתולוגי של הפועל באר-שבע, אליהו "לילו" עופר, שהוכתרה בזמנו כמלכת היופי של המקומון "שבע". על צווארה נוהגת מיכל לענוד שרשרת זהב עם יהלומים שמעטרים את שמו של ניבי באנגלית. הם גרים בווילה מפוארת במערב באר-שבע. מיכל, שלמדה משפטים, מנהלת חנות למתנות בעיר. הזוג הביא לעולם שלוש בנות, וכיום יש להם גם נכדים.
במשך שנים זגורי התנהל בהרמוניה יחסית עם אחיו חגי, כל אחד וחבורתו. חגי היה אז הרבה יותר דומיננטי, אבל האחים גם שיתפו פעולה, מה שיצר בדרום את התדמית של "אימפריית זגורי". בסביבות 2004 גם השם של האח הצעיר החל להבהב על הרדאר המשטרתי. ניבי זגורי היה אז רק בן 31, אבל במרחב נגב הבינו כי לנגד עיניהם צומח יעד חדש. החוקרים ייחסו לו מעורבות בשוק ההימורים המשגשג של הדרום, בגביית פרוטקשן ובהלוואות כספים בשוק האפור.
ב-2011, האח חגי נידון ל-15 שנות מאסר, לאחר שהורשע בעמידה בראש ארגון פשיעה ובקשירת קשר לביצוע רצח. הוא שוחרר מהכלא ביולי 2025 וככל הידוע לא שב לבאר-שבע ולעולם הפשע, אבל כאשר חגי נכנס לכלא, ניבי היה זה שלקח את המושכות. מהר מאוד הוא הפך לעבריין ששלט בבאר-שבע, וליעד מספר 1 של מחוז דרום.
× × ×
סנ"צ דורון אלוני הכיר היטב את השם ניבי זגורי, עוד הרבה לפני שהאח הצעיר הפך ל"סופרנו מבאר-שבע". למעלה מ-20 שנה אלוני חי, נושם וחוקר את תיק זגורי. זה התחיל עוד כשהיה קצין חקירות בימ"ר נגב, ונמשך כאשר מונה לראש מחלק תשאול בימ"ר נגב, ואחר כך למפקד ימ"ר לכיש. הוא גייס את העדים בתיקים של זגורי. הוא ראה איך לחרדתו הם נרצחים. והוא זה שבסופו של דבר תרם רבות להרשעתו.
יש לאלוני אינספור שעות חקירה מול ניבי זגורי וחבורתו, והיכרות כמעט אינטימית עם הסודות הכי אפלים שלהם, גם אלו שלא התגבשו בסופו של דבר לכתב אישום. בכל מהלך שני העשורים האלו, כך מספר סנ"צ אלוני לראשונה, ניבי זגורי השיל את מעטה העבריין הקשוח בפניו רק פעם אחת. אלא שכדי להבין את הסיטואציה, צריך לחזור ל-7 באוקטובר.
כאשר סנ"צ אלוני החל להבין מה קורה באותו בוקר נורא הוא לקח נשק, ודהר לכיוון מסיבת הנובה. הוא ידע שבנו הקטן מבלה שם. אלוני הצליח לחלץ אותו, אבל במהלך קרבות הגבורה ליד רעים ראה את חברו הטוב, נצ"מ ג'יאר דוידוב ז"ל, נופל לנגד עיניו. אלוני עצמו נפצע בהיתקלויות. בינתיים, בן אחר של אלוני, ערן, חובש קרבי בגדוד 51 בגולני, הוקפץ גם הוא, וכעבור כמה שבועות נכנס לעזה. ב-12 בדצמבר 2023 סמל ערן אלוני ז"ל נפל בשג'עייה, לאחר שזינק בגבורה לתוך מבנה שבו הותקף כוח גולני וניסה להציל את מפקדו. בן 19 היה בנופלו.
כשנתיים מאוחר יותר, בעת שסנ"צ אלוני הגיע להעיד במשפטו של זגורי, הוא שמע לפתע מאחור קול מוכר. "ניבי קרא לי כשהייתי עם גבי אליו", משחזר אלוני. "הוא אמר לי: 'דורון, תיקח את זה איך שאתה רוצה, אבל אני משתתף בצערך על מות בנך הלוחם ערן ז"ל'".
מה חשבת באותו רגע?
"שזאת הייתה הפעם הראשונה מאז שאני מכיר אותו שהוא הביע רגש".
אבל סנ"צ אלוני יודע היטב שזה היה רק רגע אחד. כבר מהשנים המוקדמות הוא זיהה שניבי עומד להיות דמות דומיננטית מאוד בפשיעה הדרומית. "הוא מאוד אינטליגנט, ויש לו כריזמה ויכולות בינאישיות. הוא יודע לחבר אליו אנשים ולהפעיל אותם בלי לשלם להם יותר מדי כסף. ואגב, זה אחד הדברים שגם הפילו אותו".
איך הוא בעצם חבר לטל קורקוס, שיהפוך לעד נגדו?
"הייתה לקורקוס תקרית עם אחיו של ניבי, שרון. קורקוס דקר את שרון, כי הוא הפליל אותו במשטרה. ניבי קבע עם קורקוס מפגש בבית קפה. הם ישבו לשיחת הבהרה שבסופה זגורי הסכים איתו, נזף באחיו ש'לא מלשינים למשטרה', ונוצר ביניהם חיבור טוב. קורקוס הפך מאז ליד ימינו בארגון (הערה: במשטרה מתייחסים לניבי זגורי כראש ארגון פשיעה, למרות שלא הורשע בכך בבית משפט מעולם – ש"מ)".
מה זה אומר "יד ימינו"?
"קורקוס נחשב לסגן, למוציא והמביא של זגורי. זה שניהל את הפעילות היומיומית של הארגון, פעל ביחד איתו והיה חשוף לכל סודותיו, כולל תכנון פשעים חמורים. לכן העדות שלו (שהובילה למאסרו של זגורי למשך שבע שנים – ש"מ) הייתה מכרעת".
קורקוס נעצר בפברואר 2008. החשד: מעורבות בכמה עבירות אלימות חמורות שבוצעו במסגרת פעילותו עבור זגורי ואנשיו, כולל השלכת רימונים, הנחת מטענים וסחיטה באיומים. קורקוס הבין שסנ"צ אלוני סגר עליו, ושהוא עומד להיכנס לשנים ארוכות בכלא. אלוני, לעומת זאת, הבין שיש לו הזדמנות להגיע לבוס, לניבי זגורי עצמו, והציע לקורקוס להפוך לעד מדינה. קורקוס הסכים. על פי החומרים שקורקוס ואחרים סיפקו, זגורי נעצר והואשם בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, עבירות נשק, סחיטה באיומים ועוד.
סנ"צ אלוני: "העובדה שקורקוס בגד בו הטריפה את זגורי, שישב והכין נקמה. זה לא רק המאסר שכאב. זו הייתה הבגידה. זו הייתה ההשפלה. מישהו מהמעגל שלו, מישהו שהוא הכיר, בגד בו. והכי גרוע - עשה את זה בפומבי, בבית משפט, מול כולם. בכלא הוא טווה את כל התוכניות שלו את מי לרצוח ואיך, כמו מי שמנהל יומן ורושם כל דבר".
ב-8 ביוני 2015 זגורי יצא מהמאסר, והחל לגלגל את תוכנית הנקמה.
× × ×
עד המדינה טל קורקוס ואשתו דבורה הירש נכנסו לתוכנית להגנת עדים, אבל משום מה החליטו לחזור. בינתיים היחסים ביניהם עלו על שרטון, והם התגרשו. דבורה חזרה למשפחתה בבאר-שבע, וגידלה את שלושת ילדיהם. קורקוס לא השלים עם הפרידה, ודבורה הוציאה כנגדו צו הרחקה. למרות זאת, קורקוס הגיע לביתה בבאר-שבע, הכה את דבורה לנגד עיני אמה, נעצר ונשלח לכלא.
ב-7 במרץ 2016, סמוך לשעה 18:30 בערב, בעוד קורקוס מאחורי הסורגים, חזרה דבורה מקניות עם שניים מילדיה ואחייניתה, והחנתה את רכבה ליד ביתה בשדרות ירושלים בעיר. זה היה הרגע שבו הגיח מתנקש, ולנגד עיני הילדים ירה בה חמישה כדורים מטווח קצר. דבורה פונתה במצב אנוש לסורוקה, שם נקבע מותה. סנ"צ אלוני אומר שלא ישכח את היום ההוא, שבו נחצה קו אדום בפשע בישראל ואמא חוסלה לעיני ילדיה. הוא נשבע לעצמו שלא ינוח עד שהרוצח יבוא על עונשו.
טל קורקוס היה עד המדינה נגד זגורי. ערב אחד הגיע ל"קלּוב" הימורים חדש באשקלון. הוא לא ידע שכל ה"קלוב" הזה הוא בעצם תרגיל כיפה אדומה שנרקם רק עבורו. כשיצא בשלוש בלילה נכנס לרכבו, ואז הופעל מטען רב–עוצמה שהוסלק מתחת למושבו. קורקוס נשרף חי, בעודו זועק "אמא, אמא"
זגורי נעצר כארבע שעות אחרי הרצח, הכחיש את מעורבותו וטען לאליבי: "שמעתי בחדשות שאישה נרצחה, לא ידעתי שמדובר בדבורה", טען. "אני הייתי באוטודיל, רחוק מבאר-שבע, רכשתי רכב לבתי ברמת-גן. הייתי שם כמעט איזה שמונה שעות, אתה יודע מה זה בירוקרטיה של הניירת". בהיעדר ראיות, הוא שוחרר. חודשיים אחרי, בדיוק ביום שבו קורקוס השתחרר מהכלא, זגורי עזב את הארץ, ונעלם לחוקרים.
אבל גם כשזגורי היה בחו"ל, שרשרת הרציחות לא נפסקה. הבא בתור בתוכנית הנקמה שלו היה אלישע סבח. לקח לחוקרים זמן להבין מה הקשר שלו לתוכנית הנקמה של זגורי: סבח היה בכלל בעל מסעדה מנתניה, ללא עבר פלילי, שמעולם לא העיד נגד זגורי ולא פגש אותו. אז מדוע הוא נרצח?
התברר שהתוכנית של זגורי כללה נקמה לא רק במי שהפלילו אותו, אלא גם באלו שלשיטתו, פגעו במקורבים אליו. אלישע סבח היה עד מרכזי כנגד עבריין בשם אדם איטל, שנחשב לאחד מחייליו הבכירים של זגורי. העדות של אלישע סייעה רבות להרשעה של אדם איטל בארבעה מעשי רצח, ובעבירות נוספות. איטל נכלא לארבעה מאסרי עולם.
לאדם איטל יש אח צעיר, אריק שמו. אריק וניבי זגורי היו קרובים מאוד. כמה קרובים? הם עשו כמעט הכל יחד. וכשזגורי נכנס למאסר של שבע השנים, אריק היה שם כדי לתמוך במשפחה. "אני הייתי בבית סוהר שבע שנים, והוא לא עזב לי את הבית שבע שנים", העיד זגורי. "הוא תמך באישה, תמך בילדים, כאילו שזו האחריות שלו. יש לי המון הכרת תודה לאריק. זה גרם לי לאהוב אותו".
וזה גם, כך לפי הכרעת הדין, מה שגרם לזגורי להורות על חיסול העד שהביא למאסרו של אחיו של אריק. ב-6 באפריל 2016 נכנס למסעדה של אלישע סבח מתנקש רעול פנים, לבוש בקפוצ'ון. הוא שלף אקדח וירה בסבח למוות.
הנקמה לא נעצרה. עכשיו המטרה הייתה עד המדינה נגד זגורי עצמו, טל קורקוס. ב-27 ביוני קורקוס, חובב הימורים מושבע, הגיע ל"קלוּב" (דירה או נכס אחר המשמש להימורים מחתרתיים) חדש באשקלון. הוא לא ידע שכל ה"קלוב" הזה הוא בעצם תרגיל כיפה אדומה שנרקם רק עבורו. הוא יצא מה"קלוב" בסביבות שלוש לפנות בוקר, נכנס לרכבו והתניע אותו. ברגע הזה הופעל באמצעות שלט רחוק מטען רב-עוצמה שהוסלק מתחת למושבו. קורקוס נשרף חי, בעודו זועק "אמא, אמא". החלק השלישי בתוכנית הנקמה הושלם.
בינתיים, במשטרה, מבינים שקורה פה משהו. סנ"צ אלוני: "הייתי בסיום פו"ם של המשטרה כשניגשו אליי מפקד הימ"ר דאז יגאל קלימיאן וקצין האח"מ המחוזי יוסי תורג'מן ואמרו לי: 'אתה לוקח את שלושת תיקי הרצח, זה של דבורה הירש, שנרצחה בבאר-שבע; של טל קורקוס, שנרצח באשקלון; ושל אלישע סבח, שנרצח בנתניה. התקבלה החלטה פיקודית שנחקור את זה בימ"ר נגב, ושאתה, כראש מחלק תשאול בימ"ר, תנהל את זה'. לתיק קראנו פרשת 8000".
× × ×
בעוד ניבי זגורי בחו"ל, החקירה המורכבת של שלושה מעשי רצח במקומות שונים נפתחת. סנ"צ אלוני מתחיל בחקירה של רצח דבורה הירש: "כשקיבלתי את התיק, סימנתי מראש שני אנשים, ושם הצלחתי לגייס שני עדי תביעה. היה את מ', גיסה של דבורה הירש (נשוי לאחותה – ש"מ), שהצטרף לארגון של זגורי. מהחקירה שלנו עלה כי כשדבורה חזרה לבאר-שבע, זה לא מצא חן בעיני זגורי, למרות שכל חטאה היה שהיא שיכנעה את בעלה דאז להיות עד מדינה נגדו. כשדבורה נרצחה, מ' סיקרן אותי. בילבל אותי. הייתי בטוח שהוא קשור לרצח שלה, אבל הרי גם הבת שלו הייתה ברכב, אז איך ייתכן שהוא נתן לחבר'ה של זגורי לפגוע בה? הוא הרי לא היה מאפשר שיפגעו בבת שלו".
איך באמת?
"זימנתי אותו לחקירה, ואז התברר ששיטו בו. מ' רצה לסגור את הסיפור של דבורה עם ניבי, ושלא יפגע בה. הוא שילם כופר של 300 אלף שקלים. נקבע שזגורי ייפגש איתה, והוא לא בא. מ' הרגיש משהו מסריח וחשד. הוא זימן אליו הביתה את משה רובין ועמיר בן שימול (בדיעבד הרוצחים, וכאמור נאשמים לצד זגורי), שאכלו איתו ארוחת ערב ונשבעו לו שלא יהיה כלום. מ' נישק להם את הראש, ואז חיכו לה בחניה ורצחו אותה".
ולמה מ' לא דיבר עד שלא חקרת אותו?
"הוא מהעבריינים של פעם, שלא פותח על אחרים. בסוף הסכים להיות עד תביעה".
ומי היה עד התביעה השני?
"אסיר בכלא, שבכלל לא היה מעורב. הוא סיפר כי עמיר בן שימול התוודה בפניו שהוא רצח את דבורה הירש".
עם שני עדי תביעה שקושרים את הרצח לזגורי וגם מצביעים על המבצעים, סנ"צ אלוני המשיך הלאה. גם העד שיקשור את זגורי לרצח של סבח בנתניה היה אסיר, שהסכים להפוך לעד מדינה. זהותו נשמרת עד היום בחשאיות. כשהעד האסיר היה בכלא הוא הכיר את זגורי, והם התחברו. סנ”צ אלוני: "עד המדינה הוא קְרָבִיץ (בסלנג הפשע: עבריין אלים, שלא חושש ממשימות כמו חיסולים. ככל הנראה מגיע מהמלה "קרבי" – ש"מ). כשזגורי השתחרר, אז במסגרת התוכנית שלו (לנקמה), הוא הזמין את העד ואת אריק (איטל, החבר המקורב) לחו"ל, הכיר ביניהם ופינק אותם שם טוב-טוב. ואז הוא נותן להם הוראה: תחזרו לישראל, תרצחו את אלישע סבח - עד התביעה נגד איטל, ואחר כך תרצחו את טל קורקוס - עד המדינה נגדי. עשה איתם בארטר".
עכשיו נשאר לפצח את תיק הרצח של טל קורקוס. אלוני הגיע לעדה, שסיפרה על הזוג שבנה עבור הרצח את ה"קלוב" ששימש כמלכודת לקורקוס, וגם סיפרה שמי שלחץ על השלט ופוצץ את המטען היה אריק איטל. אחר כך הוא הצליח להביא עדות גם מהזוג שהפעיל את ה"קלוב", ובסוף גם הגיע לדובדבן: עד מדינה – שגם הפרטים עליו חשאיים – שסיפר על כך שהוא בעצמו היה מעורב ברצח של סבח, ברצח של קורקוס ובניסיונות קודמים לחסל את דבורה הירש. והכל, כך סיפר העד – בהוראה של זגורי.
התיק קרוב לפיצוח. עכשיו רק צריך למצוא איפה לעזאזל בעולם נמצא זגורי.
× × ×
החיפושים אחרי זגורי מעלים חרס. שום דבר ברשתות החברתיות. גם העדים שגויסו, ומחכים לו שיגיע, לא יודעים. ואז, מגיעה ידיעת הזהב: אתר ספורט סיני מעלה תמונה של משפחה מישראל, כשהיא מעודדת את הכדורגלן ערן זהבי במשחקו במדי קבוצת הכדורגל גוואנגז'ו. בינגו. זגורי בסין. אבל הבעיה לא ממש נפתרה: לישראל וסין אין הסכם הסגרה. מה עושים?
כל התוכנית הסבוכה של זגורי הייתה מסע נקמה אחד גדול. השאלה היא אם עכשיו, כשנכנס לכלא לכל חייו, המסע הזה נגמר. עו"ד סיגל דהן הירש מפרקליטות דרום, ראש צוות התביעה: "אני רוצה לקוות שרשויות אכיפת החוק יידעו שגם אם הוא מתכנן לעשות משהו - יטפלו בזה במיידי, לפני שדברים יקרו"
לכאורה, זגורי הוא איש עסקים לגיטימי בסין. "בחרתי בסופו של דבר להתמקד בסין, שם התגוררתי וניהלתי עסקים", העיד במשפטו. "התעסקתי בשעונים, תוספות שיער, מוצרי סטוק וריהוט גן. אני זה שמייבא להם, מעלה את זה לקונטיינר, מביא להם את זה לארץ. יש חשבוניות, הכל בצורה מסודרת. דלתות, משקופים, קרמיקה, כלים סניטריים, ג'קוזי, בריכה, כל מה שקשור לבית". את הסינים, כמובן, לא מעניין העולם התחתון בנגב. ביזנס זה ביזנס. אז במשטרה שברו את הראש איך מביאים את הסינים להבין שיש להם רוצח שם. "עד שעלינו על משהו שגרם לו להיעצר בסין", מחייך סנ"צ אלוני.
מה זה היה?
"הסינים 'הבינו' שבוויזת העבודה שמילא זגורי, הוא טען שאין לו עבר פלילי. אצל הסינים אם אתה משקר - אתה מסולק. הוא היה חודש וחצי בכלא סיני, שנחשב לכלא קשה, משם גורש לתאילנד והופתע לגלות ליווי מאוד גדול שלנו לישראל. היה בהלם, לא הבין מה קרה ולמה גורש מסין. והפרצוף הראשון שהוא ראה פה בארץ היה שלי".
איך הוא הגיב?
"הוא היה בכלא גרוע והתחנן לחזור לפה. היה מנותק. לא ידע מה קורה בחוץ. לא שיער בנפשו איזה תיק יש לנו. כשהגיע, הוא היה אחרי הרבה זמן בלי מקלחת, וביקש להתקלח. איפשרתי לו".
ובחקירה?
"הוא בוטה. יש לו מבט מפחיד. מצד אחד שומר על זכות השתיקה, ומנגד כל הזמן אומר: 'אתם המשטרה ארגון הפשיעה הכי גדול, ואתם עושים ככה וככה'. כך גם בעימותים שנעשו מולו עם עדי המדינה והתביעה. יש עבריינים, כמו מיכאל מור, שמכבדים את החוקרים ואת כל מי שמסביבם. זגורי פחות. הוא לא נחקר נוח. אבל כשיש לך תיק כזה יצוק, זה לא כל כך משנה איך הוא מגיב".
וכשהוא הבין שיש נגדו עדי מדינה ותביעה?
"ההבעה שלו הייתה חתומה. היו קטעים שהוא יצא מדעתו, אבל כאמור, הוא לא מפגין רגש".
כתב האישום נגד זגורי ושאר הנאשמים הוגש בדצמבר 2017. תיק עמוס בפרטים, עדים וראיות. מאז ישראל עברה גם שנתיים של קורונה ולמעלה משנתיים של מלחמה, כשלפחות בחלקה הראשון, באר-שבע תחת איום טילים, והמשפט נדד לתל-אביב. התוצאה: שבע שנות דיונים, 26,921 עמודי פרוטוקול, 3,881 מוצגים, 2,451 עמודים של סיכומי תביעה, 1,047 עמודים של סיכומי הסנגורים. אין הרבה תיקים פליליים בהיקפים הללו.
בסוף, כאמור, זגורי נידון לשלושה מאסרי עולם ועוד 15 שנה. אריק איטל נידון לשני מאסרי עולם ועוד 12 שנה, משה רובין נידון למאסר עולם ועמיר בן שימול נידון למאסר עולם. כולם נידונו גם למאסרים על תנאי ולתשלום פיצוי כספי. עו"ד סיגל דהן הירש מפרקליטות דרום, ראש צוות התביעה, אומרת שלמרות הזמן והמורכבות, עם העדים ושאר הראיות, "חשבנו שהתיק הוא די מוצק".
היו לך רגעים של ספק שזגורי יורשע?
"בסוף, זה לא עניין של ספק. אני יודעת מה הבאתי לבית המשפט, אבל לא יודעת מה תהיה התוצאה. מה בית המשפט יקבל מהתזה שהתביעה פרסה לפניו לאורך שנים".
איך מרשיעים מישהו שלא נכח פיזית בזירות? הרי זגורי לא לחץ על ההדק אצל הירש או סבח, ולא על מתג המטען אצל קורקוס.
"עדי מדינה וראיות סיוע. זה תיק עם מסר".
שהוא?
"רשויות אכיפת החוק ינקטו יד קשה כלפי כל מי שינסה לערער את יסודות שלטון החוק ולפגוע בעדים רק בגלל שהעידו. החלק הכי קשה באירוע זאת שתיקת משפחות קורבנות העבירה. הקול שלהן נדם, וזה לא כי לא עניין אותן, או שלא היה להן מה לומר. הן הבינו שכל מילה שיוציאו מהפה עלולה לפגוע בהן. ארבעה ילדים נותרו יתומים. רצחו את אבא ואמא שלהם, והילדים האלה פחדו לפתוח פה. ויש גם הורים ואחים. ראיתי את החשש שלהם מלשתף פעולה. עבורם ההרשעה וגזר הדין הם יותר מניצחון משפטי. זאת סגירת מעגל מאוד חשובה. רגע מנחם ותחושה שהצדק נעשה".
ועבורך?
"כשאתה מאמין בצדקת דרכך והמטרה היא חשובה – תגיע לנקודה הסופית. ובמקרה שלנו נקודת הסיום הייתה כמו שציפינו לה, וידענו שככה היא צריכה להסתיים".
אבל הראיתם שזגורי עושה כמעט הכל כדי לנקום. הסיפור הזה באמת נגמר?
"אני רוצה לקוות שרשויות אכיפת החוק יידעו שגם אם הוא מתכנן לעשות משהו – יטפלו בזה במיידי. הציפייה שלנו היא שתמיד יקדימו ויידעו לטפל לפני שדברים יקרו".
פרקליטי כל הנאשמים: נערער לעליון
• פרקליטו של זגורי, עו"ד אביגדור פלדמן: "לפני שהתחיל משפטו של ניבי זגורי, ואף לפני שהתחילה החקירה המשטרתית, כולם האמינו בוודאות שזגורי עומד מאחורי שלוש הרציחות של דבורה הירש, טל קורקוס ואלישע סבח. נותר 'רק' לחפש ראיות שירשיעו אותו. וראיות לא נמצאו.
"בתיקי רצח קורקוס וגרושתו היה ניבי בסין, ולא ניתן היה לקשור אותו לרצח של דבורה קורקוס. כאשר התברר שאין ראיות אמיתיות שקושרות את ניבי לאחת או שתיים או שלוש הרציחות - החלה המשטרה בגיוס עדי מדינה, לרבות עד שהיה בעצמו מעורב ברצח.
"מן ההתחלה עדי המדינה לא קשרו את ניבי לרציחות, אך הפלילו אחרים, לרבות מי שביצעו את הרציחות. חוקרי המשטרה אמרו ללא בושה לעדי המדינה, כי אם לא יפלילו את ניבי, לא יזכו למעמד עדי מדינה ויישבו שנים ארוכות בבית הסוהר. בשלב זה החלו עדי המדינה לספר כי ניבי התוודה בפניהם ברצח, או שבקריצת עין בשיחת וידיאו אישר לרצוח את טל קורקוס. הטענה שניבי מיוזמתו התוודה בפני עדי מדינה ברצח משוללת כל יסוד. לפני שאולצו עדי המדינה להפליל את ניבי, כולם אמרו כי ניבי לעולם לא יבטח באדם וידבר איתו על פשעים לכאורה שעבר. רק לאחר שהתברר לעדי המדינה כי חוקרי המשטרה מעוניינים להפליל את ניבי ושכל האחרים שביצעו את הרציחות לא מעניינים אותם, לפתע צצו התוודויות לא סבירות של ניבי.
"גם בית המשפט היה משוכנע, לפני שהתחיל המשפט, כי ניבי הוא הרוצח. במהלך הישיבות הרבות שהיו, אמר יו"ר הרכב השופטים השופט זלוצ’ובר, לא אחת, כי רק לניבי היה מניע לבצע את הרציחות, ועל כן קיבל את כל העדויות של עדי המדינה, התעלם מהדרכתם הבוטה של עדי המדינה במשטרה ולמעשה לא מצא לעדי המדינה כל סיוע ממשי. אני מאמין כי בערעור לעליון תבוטל ההרשעה המבוססת על עדי מדינה שאולצו וכוונו להרשיע את ניבי זגורי".
• פרקליטיו של אריק איטל, עו"ד משה יוחאי ועו"ד לירון אודסר: "גזר הדין מעורר קושי כבד. התיק הוכתם בפגמים מהותיים: עד מדינה בעייתי, היעדר ראיות סיוע ופרשת הרוגלות - שימוש באמצעי חדירה חודרניים בחריגה מסמכות. במקביל, נעלמה ראיה מזכה קריטית: מצלמות האבטחה של העסק של מרשנו, שתיעדו כי היה בעסק בזמן הרצח, 'נשרפו' בתחנת כפר-קאסם. נגיש ערעור לבית המשפט העליון ונפעל להפיכת ההרשעה".
• פרקליטו של עמיר בן שימול, עו"ד חיים אוחנה: "מרשי טען לאורך כל הדרך, ועדיין טוען, לחפותו המלאה. אני מאמין שבערעור שיישמע בבית המשפט העליון יינתן משקל ראוי לכשלים שנפלו בהכרעת הדין שיובילו לזיכויו המלא".
• פרקליטתו של משה רובין, עו"ד עינב יתח: "מרשי הורשע על סמך עד מדינה בלתי מהימן שסתר את עצמו פעם אחר פעם. למרות זאת, הרכב השופטים בחר להאמין לו ולהרשיע. הכרעת הדין תילמד והדברים יתבררו עד תום בבית המשפט העליון".
