תשעה גרם של חשיש ‑ כמות הסם הקטנה שנתגלתה בתיקה של נעמה יששכר ‑ היו גם יריית הפתיחה לאחד הקרבות הייצריים והחשאיים ביותר שניטשים עד היום בין מוסקבה לירושלים. ב-2019 זיהה נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הזדמנות פז שנקרתה בעקבות מעצרה של הצעירה הישראלית, לפני טיסת מעבר במוסקבה, בדרך מהודו לישראל. בארץ קם קמפיין ציבורי לשחרורה של יששכר, ונתניהו העביר בקשת חנינה לנשיא רוסיה.
פוטין, מצידו, ציפה שישראל תחון את ההאקר הרוסי אלכסיי בורקוב שהיה עצור בארץ, אלא שארצות-הברית ביקשה את הסגרתו וירושלים בחרה בוושינגטון על פני מוסקבה. ברוסיה זעמו, הרשיעו את יששכר בהברחת סמים וגזרו עליה עונש חמור של שבע וחצי שנות מאסר. הלחץ הציבורי על נתניהו גבר, ובישראל הציעו מחווה חלופית שתוענק לרוסיה ותוכל לפייס את פוטין: חצר אלכסנדר, פיסת נדל”ן בעלת משמעות היסטורית.
וכך, בינואר 2020, כשנתניהו בעיצומו של קמפיין בחירות, הוא עצר עם מטוסו במוסקבה וליווה בעצמו לארץ את יששכר, שפוטין הורה לשחרר. אלא שפוטין לא מחלק מתנות בחינם, והוא ציפה למחווה גדולה בהתאם, מהסוג שלא חותמים עליה ולא מדברים עליה מפורשות.
“לפוטין היה חשוב לא לכרוך בין הדברים”, אומר פקיד בכיר שהיה מעורב בנושא. “הוא לא רוצה להצטייר כסוחר. הוא בא מעולם של מחויבויות אישיות וג’סטות בין מנהיגים. התפיסה שלו היא, ‘יצאתי איתך גבר, עכשיו אתה תצא איתי גבר’”. מבלי לחתום על שום מסמך רשמי, נתניהו התחייב אישית בפני פוטין לקדם את סוגיית חצר אלכסנדר.
בעשור האחרון הפך המתחם העתיק ברובע הנוצרי בעיר העתיקה בירושלים לליבו של פולמוס בינלאומי ולמושא שאיפותיו של פוטין. לרוסיה אין דריסת רגל בעיר העתיקה, ומי שרואה בעצמה טוענת לכתר הנצרות האורתודוכסית מוצאת חשיבות רבה במתחם ההיסטורי. אלא שהדרך לשם מלאת מוקשים, ומציבה את ישראל בין הפטיש הרוסי לסדן האמריקאי, ועם כאב ראש אחד גדול.
× × ×
מאז ההתחייבות שנתן נתניהו, נושא חצר אלכסנדר אכן קודם, אבל בעיקר למראית עין. בקשת חידוש הרישום של המתחם, שהוגשה כמה שנים קודם לכן, התקבלה בלשכת הרישום. הנכס, שנרשם בפעם האחרונה רק ברשומות מהתקופה העותמאנית כשייך לממלכה הרוסית הצארית, נרשם מחדש בפנקס המקרקעין על שם רוסיה, כמדינה ממשיכה של רוסיה הצארית. אלא שהרישום הזה הוא הליך טכני שלא קובע דבר בסוגיית הבעלות, זו שבאמת מעניינת את פוטין. ובכל זאת, ההתנגדויות שעלו והעררים שהוגשו הביאו את תפוח האדמה הלוהט לפתחו של בית המשפט המחוזי בירושלים.
ואז נתניהו פעל. הוא הפעיל צו חריג, שריד למנדט הבריטי, בשם "דבר המלך במועצה", שקובע כי "המתחם הוא מקום קדוש", ועל כן הסמכות להכרעה ביחס לבעלות עליו נתונה לממשלה ומופקעת מבית המשפט. כעת נדרש ראש הממשלה להכריע הן בסוגיית הרישום והן בשאלת הבעלות, בהתחשב בהמלצת ועדת שרים מיוחדת שהוקמה לנושא.
אלא שמעבר לסוגיה הדיפלומטית הנפיצה, שמציבה את ישראל בין רוסיה למערב, יש גם מי שחוששים מהאפשרות שרוסיה - אם תניח את ידיה על הנכס - תפעיל ממנו גורמי ביון. "מגרש הרוסים בירושלים, למשל, תמיד נחשב מוקד ביון רוסי, עוד בתקופה הסובייטית, ונראה שזה לא השתנה מאז", אומר פקיד בכיר המעורה בפרטים. "החשד הוא שבמגרש פועלים גם כיום אנשי ביון".
כעת מזהה פוטין הזדמנות נוספת לקדם את הנושא. הפלישה הרוסית לאוקראינה כבר לא ממלאה את הכותרות, וגם היחסים עם וושינגטון לא כפי שהיו. טראמפ הוביל לשינוי גישה בין המעצמות, וגם ביחסי רוסיה וישראל. אם בתחילת המלחמה בעזה רוסיה נקטה קו תקיף נגד הממשלה, כיום נתניהו ופוטין חזרו לקיים שיחות טלפוניות. המסרים שהועברו מהקרמלין ודאי הובילו להתכנסותה הראשונה של ועדת השרים בנובמבר האחרון, כמעט ארבע שנים מאז שהוחלט על הקמתה.
במרץ אשתקד שלח נתניהו את מזכירו הצבאי דאז ומועמדו לראשות המוסד כיום, רומן גופמן, לסדרת פגישות חשאיות במוסקבה. מקורות יודעי דבר טוענים שבכל פגישה של הרוסים עם גורמים ישראלים מוזכרת ההבטחה של נתניהו לפוטין לגבי חצר אלכסנדר. ופוטין ממש לא רוצה להיתפס כאחד שאפשר להפר הבטחות שניתנו לו.
בראש הוועדה שהקים נתניהו עומדים השרים גדעון סער ויריב לוין, אך הם לא נמצאים בדיונים שמתנהלים בהובלת משרד ראש הממשלה והרחק מאור הזרקורים, כשהטלפונים של הנוכחים בהם מופקדים בכניסה. לאור זה שישראל נמצאת בעיצומה של שנת בחירות, לא מן הנמנע שנתניהו ירצה דווקא עכשיו לקבל תמורות מרוסיה, שבהן יוכל לנופף כהישגים בקמפיין. אבל תמורות כאלה, יודע נתניהו, יקבל רק מי ש"ייצא גבר" מול פוטין.
× × ×
הכניסה לחצר אלכסנדר נראית כמו בניין משרדים אירופי עתיק ומהודר, עם דלתות עץ כבדות שמובילות לחללים עם תקרות גבוהות. משמאל יושבת אחות מבוגרת שמקבלת את פני הבאים, ומימין כמה חדרי משרדים מרווחים שמרוהטים בכבדות. בהמשך המסדרון מגיעים לאולם, שיש שקוראים לו כנסייה, אבל האחיות שמפעילות את המקום מקפידות לכנות בית תפילה. הרושם הראשוני במתחם, שכולו בגודל בניין שכונתי לפני תמ”א, משתנה ברגע שיורדים בגרם המדרגות לקומה התת-קרקעית, ששולחת אותך אלפיים שנה אחורה לרחוב רומי עתיק.
חצר אלכסנדר חולקת קיר עם הבזיליקה, המתחם המקורי והמפואר של קבר ישו, ומרוחקת כ-70 מטרים מהגולגולתא, הנקודה שבה על פי האמונה הנוצרית ישו נצלב. בכניסה לרחוב עוברים תחת קשת ניצחון רומית מתקופת הקיסר אדריאנוס מהמאה השנייה לספירה, ובשל טענה כי אבנים מהריסות בית המקדש שימשו לבניית הרחוב, המקום קדוש גם ליהודים.
באמצע המאה ה-19, כשמעצמות אירופה פתחו במרוץ לרכוש השפעה בירושלים, הקיסרות הרוסית, שראתה בעצמה "מגינת הנצרות" העולמית, עודדה ארגונים ונציגים רוסים לרכוש בעיר קרקעות. ב-1859 נרכשה הקרקע הסמוכה לכנסיית הקבר, שיועדה לבניית קונסוליה או לבית הארחה לצליינים, אלא שבעבודות במקום התגלו ממצאים ארכיאולוגיים, והקונסוליה הועברה למתחם שמוכר כיום כמגרש הרוסים.
הממצאים שהתגלו בחפירות הארכיאולוגיות גרמו לרוסים להבין שיש להם זהב ביד. במקום נמצאו שרידים מבית המקדש השני, וגם סף "שער הדין", הפתח שדרכו הובל ישו להוצאתו להורג. ב-1889 הועבר הנכס לניהולה של "האגודה האורתודוכסית הפלסטינית" שהוקמה בחסות הצאר, או בקיצור: OPS.
תוך שנים ספורות נחנכה במקום "חצר אלכסנדר", שבבסיסה קומת הקרקע ההיסטורית, ומעליה בקומת הכניסה הוקמה כנסייה לזכר הנסיך והמצביא הרוסי אלכסנדר נבסקי. בקומה העליונה נבנו חדרי אירוח לצליינים רוסים, ואלפים כאלה פקדו עד מהרה את המקום, לרבות האליטה הרוסית שזכתה כאן לאירוח מלכותי.
אבל תור הזהב לא נמשך זמן רב. בעקבות מלחמת העולם הראשונה והמהפכה הבולשביקית התפצלה הכנסייה האורתודוכסית הרוסית ל"לבנה", זו שפעלה בגלות, ו"אדומה", שנותרה נאמנה לשלטון הסובייטי. הארגון הגולה OPS, שזוהה עם הכנסייה הלבנה, המשיך להפעיל את המקום וזכה להכרת המנדט הבריטי. ההכרה נמשכה גם לאחר שקמה מדינת ישראל, מצד ירדן ששלטה אז בעיר העתיקה.
לאחר מלחמת ששת הימים וכיבוש מזרח ירושלים החליטה ישראל לשמור על הסטטוס קוו במקומות הקדושים, ולא להתערב בסוגיות הבעלות על נכסי הכנסייה הרוסית הלבנה בעיר העתיקה. השלטון הסובייטי, שהפעיל את הכנסייה הרוסית כזרוע שלטונית ארוכה, לטש עיניים למקום למורת רוחם של האמריקאים, אך ישראל בחרה בוושינגטון ודבקה בשימור המצב הקיים.
"לפוטין היה חשוב לא לכרוך בין שחרור נעמה יששכר לחצר אלכסנדר", אומר פקיד בכיר. "הוא לא רוצה להצטייר כסוחר. הוא בא מעולם של מחויבויות אישיות וג'סטות בין מנהיגים. התפיסה שלו היא 'יצאתי איתך גבר, עכשיו תצא איתי גבר'"
המציאות השתנתה כשפוטין עלה לשלטון, ושאף להיזכר כמי שהשיב את רוסיה לימיה כאימפריה. הוא התחבר מחדש לכנסייה הרוסית ובראשה הוצב הפטריארך קיריל, מתומכיו הגדולים של הנשיא ולפי דיווחים גם סוכן קג"ב בעברו.
שיתוף הפעולה עם קיריל הביא לפוטין את חצר סרגיי, מבנה מפואר במגרש הרוסים, כבר לפני כ-15 שנה. המהלך אמנם נתקל בהתנגדויות בטענה לפגיעה בריבונות הישראלית בירושלים, אבל מספר ראשי ממשלה תמכו ולבסוף הושלמה המסירה.
כעת, כשפוטין מצפה לקבל את חצר אלכסנדר, ניצבים בלב הסכסוך ארגונים בעלי שמות דומים שטוענים, כל אחד בנפרד, שהם ה-OPS המקורי, הארגון הגולה שהפעיל את המקום מאז נפילת האימפריה הצארית. אחד מהם הוא הארגון שמחזיק כיום בנכס, ובראשו עומד ניקולאי וונוצוב הופמן, שהיגר מברית המועצות לגרמניה בצעירותו ומאז 2004 משמש יו"ר הארגון ממקום מושבו במינכן. יתר הארגונים בעלי השם הדומה טוענים שהופמן השתלט על ארגונו במרמה ופלש לנכס שלא כדין.
מנגד, ישנו ארגון ה-IOPS בשליחות פוטין, המנהל כיום את חצר סרגיי ומספר רב של נכסים באירופה ובמזרח התיכון. בראשו עומד סרגיי סטפשין, לשעבר ראש ממשלת רוסיה וראש שירותי הביון שלה, FSB - מה שמתקשר לחשש מהקמת מאחז רוסי בעיר העתיקה.
× × ×
גם בבולגריה יש מי שמזהירים מפני נציגי הכנסיה הרוסית. מה הקשר בין בולגריה לישראל? הקשר הוא הארכימנדריט וסיאן, מי שעמד בעבר בראש הכנסייה הרוסית בבולגריה ומשמש כיום כראש המשימה הכנסייתית הרוסית בירושלים.
“נציגי הכנסייה הרוסית הם למעשי סוכני מודיעין רוסים שפועלים תחת מדי כמורה”, כך טוען חבר הפרלמנט הבולגרי אטנס אטנסוב, שבעברו עמד בראש סוכנות הביטחון הלאומי של בולגריה. “הכנסייה האורתודוכסית הרוסית פועלת מחוץ לרוסיה כזרוע של שירותי המודיעין הרוסיים. זו מסורת מתקופת ברית המועצות שנמשכת עד היום”.
אטנסוב מסביר כי מי שהציב ב-2018 את הארכימנדריט וסיאן בבולגריה הוא הפטריארך קיריל, שווסיאן הוא אחד מנאמניו. לדבריו, למרות שווסיאן הוצב בבירה סופיה, הוא שירת גם במקדוניה הצפונית השכנה.
“שלא כמצופה מאדם בדרגתו, הוא הסתובב ברחבי מקדוניה הצפונית כמו מיסיונר, וקיים פגישות סגורות עם פוליטיקאים ובכירי הכנסייה”, טוען הארכימנדריט ניקנור, איש דת בכיר בבולגריה.
שירותי הביון המקדוניים ידעו שרוסיה מעוניינת לסכל את מאמציה של המדינה להצטרף לאיחוד האירופי, והחלו לעקוב אחרי פגישותיו הסודיות של וסיאן. כך התגלה להם שהוא מקדם מהלכים שעלולים לסכן את ביטחון המדינה ולפצל את הכנסייה המקומית.
בספטמבר 2023 הוא גורש בשקט מהמדינה. בראיון בלעדי, שנערך באדיבות עו”ד עודד גרמנוב המסייע לישראלים בבולגריה, אטנסוב טוען: “ראשית, וסיאן גורש מצפון מקדוניה בשל התערבותו בענייניה הפנימיים תוך קידום אינטרסים פרו-רוסיים. אחרי שהדבר נודע, הסוכנות לביטחון לאומי בבולגריה נדרשה לדווח על פועלו לפרלמנט. הוצג דוח עם ממצאים חד-משמעיים שהוא עבד בבולגריה למען המודיעין הרוסי, כשהוא מהווה סיכון לביטחון הלאומי שלנו, ולכן הוא גורש”.
האב ניקנור מוסיף כי “הכנסייה הרוסית נמצאת בלב קריית הממשלה בסופיה, והכוחות שפשטו עליה כדי לעצור אותו מצאו שם מכשירי האזנה, שאיתם ניתן להאזין למשרדים סמוכים”.
הרוסים מכחישים מכל וכל את הטענות לגבי וסיאן (ראו תגובה מלאה בסוף הכתבה).
כאמור, היעד הבא של וסיאן היה ירושלים. ב-11 באוקטובר 2023, ארבעה ימים אחרי השבת השחורה, הוא מונה לראש המשימה הכנסייתית הרוסית בירושלים, תפקיד רב עוצמה, כשליחו של הפטריארך קיריל, מקורבו של פוטין. אחרי כחודש התקבל כאן בטקס רשמי, שעבר מתחת לרדאר בחסות ענני המלחמה בעזה.
האב ניקנור הבולגרי שולח אזהרה ברורה לישראל. "הרוסים באמת צריכים לתת למר וסיאן מדליה", הוא אומר. "אחרי הצלחותיו בבלקן הוא נשלח לירושלים, מולדת הנצרות בעיני רבים. הוא פועל חזק מול הפטריארך היווני בירושלים (הסמכות הנוצרית האורתודוכסית העליונה בישראל - ג”א), וברגע שהוא יוכרע על ידי מוסקבה, לרוסיה תהיה השפעה משמעותית הרבה יותר על ירושלים, וזה יכול לשנות דרמטית את המצב הביטחוני והפוליטי באזור".
"ישראל צריכה לשנות גישה מול הרוסים", אומר ארקדי מיל-מן, לשעבר שגריר ישראל ברוסיה וכיום ראש תוכנית רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי. "הרוסים ושירותי הביטחון שלהם רואים בנו חלק מהמחנה העוין, בעיניהם אנחנו טפיל על כנפה של ארצות הברית. רק לאחרונה הורחק מגרמניה נספח רוסי שהפעיל אזרחית שאספה מידע עבור המודיעין הרוסי. כחלק מהמלחמה במערב, רוסיה סיפקה לסוריה נשק רב שעבר לחיזבאללה, ומספקת לאיראן טכנולוגיות טילים וסיוע בשיקום מערכות ההגנה שנפגעו בתקיפה הישראלית".
נטען שבתקופה הסובייטית מגרש הרוסים שימש כמפקדה קדמית של המודיעין הרוסי בישראל, ושבאירופה הכנסייה הרוסית משמשת כזרוע של המשטר. יש סיבה לחשוב שגם כיום בישראל אנשי הכנסייה הרוסית עלולים להיות מסוכנים?
"כל פעילות רוסית בשטח ישראל צריכה להיות חשודה בעינינו. הכנסייה הרוסית היא גורם מאוד חשוב במשטר האוטוריטרי של פוטין, ואנשי הדת שמגיעים מטעמה לישראל הם לא אנשי דת רגילים. יש ביניהם אנשים שבאו לבצע תפקידים שבמהותם הם נגד ביטחונה של ישראל".
× × ×
כעת וסיאן פועל בישראל, ממלא את התפקיד הדתי, בשיתוף פעולה עם סרגיי סטפשין, לשעבר ראש שירותי הביטחון הרוסיים ויו"ר ה-IOPS בשליחות פוטין, שאחראי על המהלכים האזרחיים - צעדים משפטיים, דיפלומטיים ובירוקרטיים. המטרה ברורה: הרחבת האחיזה הרוסית בירושלים, שכוללת יעדים רבים אבל ראש וראשון בהם הוא חצר אלכסנדר.
סטפשין אמנם גינה את טבח 7 באוקטובר, אך גם טען שפעולות צה”ל בעזה אכזריות מהמצור שהטילו הנאצים על לנינגראד במלחמת העולם השנייה, שבו נהרגו כמיליון רוסים. לאחר מכן אמר כי ברית המועצות עשתה טעות כשהכירה בישראל כמדינה יהודית ב-1949. ב-2012 קיבל מאבו מאזן תואר אזרח כבוד של הרשות הפלסטינית, ובעבר סיפר שמי שפנה אליו להתמנות לתפקיד בירושלים הוא שר החוץ של רוסיה, סרגיי לברוב, שאמר לו: “אנחנו צריכים עוצמה רכה. אתה המתאים ביותר לכך”. פוטין אישר אישית את מינויו.
נגד סטפשין הוטלו סנקציות בבריטניה, בגין מעורבתו בחברה שמספקת תשתית להעברת אמצעים צבאיים נגד אוקראינה. בראיון מהחודש האחרון אמר כי הוא "בונה על כך שברגע שחצר אלכסנדר תחזור לחיק המדינה הרוסית, נפתור את משימות המבצע הצבאי המיוחד (כך מכונה ברוסיה המלחמה באוקראינה - ג”א)". לתפיסתו, חצר אלכסנדר היא חלק מרכזי במשוואה מיסטית רחבה: כשהיא תהיה בידי רוסיה, האל יעניק לה את הניצחון מול אוקראינה.
ארקדי מיל–מן, לשעבר שגריר ישראל ברוסיה: "הכנסייה הרוסית היא גורם חשוב אצל פוטין, ואנשי הדת שמגיעים מטעמה לכאן הם לא אנשי דת רגילים. יש ביניהם מי שבאו לבצע תפקידים שבמהותם הם נגד ביטחון ישראל". שגרירות רוסיה: "האשמות חסרות בסיס"
סגנו של סטפשין הוא מיכאיל בוגדנוב, לשעבר סגן שר החוץ של רוסיה, שליחו המיוחד של פוטין למזרח התיכון ושגריר רוסיה בישראל. כשבועיים לאחר טבח 7 באוקטובר הוא אירח במוסקבה את מנהיג חמאס, מוסא אבו מרזוק, ואת סגן שר החוץ האיראני, כדי לדון בדרכים לעצירת “פשעי הציונות הנתמכים על ידי ארצות הברית והמערב”. הוא מתנגד להכרה בירושלים כבירת ישראל והצהיר שרוסיה לא רואה בחמאס ובחיזבאללה ארגוני טרור.
אשתקד גם נפגש עם משלחת חמאס בדוחא על מנת לדון ב”פשעי הכיבוש בירושלים ובגדה המערבית”, ועוד קודם לכן אירח משלחת של החות’ים במוסקבה. “אלה אנשי מקצוע שמשרתים את מדיניות הקרמלין”, אומר מיל-מן. “הם מהדהדים את עמדת פוטין, שלא גינה את הטבח, שתמך בחמאס ושהאשים את צה”ל בדברים חמורים ומומצאים”.
מקורות במשרדי הממשלה מנסים להרגיע, בטענה שרוסיה לא זקוקה למבנה בעיר העתיקה כדי לייצר פרובוקציות ולהיפגש עם גורמים עוינים לישראל. "יש לה מספיק נכסים במגרש הרוסים בשביל זה", אומר אחד מהם.
מנגד, אחרים טוענים שלמיקום הרגיש של חצר אלכסנדר, שמשקיף על כנסיית הקבר, בית כנסת החורבה ברובע היהודי ומסגד אל-אקצה, יש נגישות לסוכני חרש ואחרים במסווה של מקום קדוש.
כך או כך, ישראל נמצאת בנקודה שממנה קשה לסגת. נתניהו, אומרים מקורות שמעורים בפרטים, התחייב אישית לפוטין, והתחייבויות בין מדינות צריך לקיים. "לשיטת הרוסים יש פה הפרת התחייבות", אומר פקיד בכיר. "הם מצפים מהדרג המדיני לפתור את סוגיית הרישום".
היה נכון לשים את חצר אלכסנדר כקלף על השולחן מול רוסיה?
"הרוסים מאוד נפגעו מהסגרת בורקוב לארצות הברית, והיחסים איתם נכנסו למסלול הסלמה שהיה צריך לעצור, גם כדי לשחרר את נעמה יששכר וגם כדי לא לוותר על חופש הפעולה הישראלי בסוריה".
מיל-מן מצידו לא מתרשם. "אנחנו לא צריכים אישור רוסי כדי לפעול באיראן, בסוריה או בעזה", הוא טוען. "הם לא בעלי בריתנו ולא צריך לחלק להם מתנות ללא תמורה. האנשים שלהם בישראל הם חלק מהמלחמה ההיברידית שרוסיה מפעילה גם פה".
לא בטוח אם לרוסים יש מחווה שיוכלו להעניק לישראל בתמורה לחצר אלכסנדר, אבל מה שבטוח הוא שהציבור בישראל מודר מהשיח לחלוטין. הישיבות בנושא הן חשאיות, ואין משרד ממשלתי שמוכן להתייחס לנושא רשמית. המל"ל, שאחראי על ממשקי הביטחון מול רוסיה, לא נדרש לנושא עד לאחרונה ומנוע מלהגיב. גם בשב"כ, שאמור לבחון פעילות של גורמים זרים בישראל, לא הגיבו לפנייתנו.
× × ×
בתוך חצר אלכסנדר נדמה שההיסטוריה קפאה. אין זכר לשלטון הסובייטי, ולפדרציה הרוסית שקמה לאחר התפרקותו בשנות ה-90. רק 12 האחיות שמפעילות את המקום הן עדות חיה לסכסוכים המודרניים. כולן אוקראיניות, אצבע בעין לרוסיה של פוטין.
לדברי הופמן, יו"ר ה-OPS שמנהלת את המקום, יד המקרה הביאה לכך שכולן אוקראיניות, אבל מקורות ישראליים טוענים שזה נועד לחשק את ישראל, ולייצר תקרית בינלאומית מביכה אם יוחלט על פינוי המבנה והעברתו לרוסים. "יצא שחלק גדול מהאחיות שהגיעו לכאן לאורך השנים היו אוקראיניות, וכשפרצה המלחמה לא היה להן לאן לחזור, לכן הן נשארו כאן", אומר הופמן.
האחות אליזבת היא אחת מהן. היא הגיעה הנה לפני המלחמה, ומשפחתה נותרה בקייב. "בכל בוקר אנחנו בודקות שהקרובים שלנו באוקראינה בחיים, אם יש להם מים וחשמל, אם לא היה להם קר בלילה", היא אומרת. "החלונות בבתים שלהם שבורים מההפצצות ואין מי שיתקן אותם. רוב היום גם אין אספקת חשמל, והטמפרטורות שם כרגע מתחת לאפס".
מול הצלב הגדול שעומד מעבר לסף שער הדין, ניצבת 24/7 משמרת לקריאת תהילים. האחות המתחלפת שבעמדה מקפידה לבקש החלמה לפצועי המלחמה באוקראינה, ומתפללת לעילוי נשמתם של אלה שנפלו בה.
האחות אליזבת שומעת על האפשרות שהשליטה במקום תעבור לידי רוסיה, ונחרדת. "אני לא יכולה לדמיין מצב כזה. נעזוב אם זה יקרה, לא נוכל לשרת תחת האנשים שברגע זה רוצחים את הקרובים שלנו".
השגריר לשעבר מיל-מן מסכים איתה, אבל מסיבות אחרות. "יש לבחון את הנושא בצורה יסודית, ולא למהר למסור נכסים לרוסים", הוא אומר. "אם יש לממשלה רצון למסור את הנכס לידיהם, צריך לדעת מה התמורה שנקבל. ייתכן שיש תמורות ששווה לשקול זאת עבורן, אבל חשוב לזכור שבעיני הרוסים אנחנו במחנה העוין. רוסיה סייעה בקידום תוכנית הגרעין האיראנית וחימשה את אויבינו, אין שום סיבה שניתן להם מתנות בחינם".
ממשרד ראש הממשלה לא נמסרה תגובה.
שגרירות רוסיה בישראל מסרה בתגובה: “הנוכחות הרוסית בארץ הקודש נטועה עמוק זה מאות שנים. הבעלות על חצר אלכסנדר מיוחסת ל’אימפריה הרוסית’ ובהינתן השינויים ההיסטוריים מאז המאה ה-91, רוסיה נקטה הליכים משפטים כדי להביא להכרה בזכויות הבעלות שלה במקום.
“כיום, כשאנחנו בעיצומו של עימות מתמשך בין רוסיה למערב, המעצמות המערביות משקיעות מאמצים גדולים לקדם מדיניות אנטי-רוסית הכוללת דמוניזציה למדינה הרוסית, להנהגתה ולמוסדותיה. הטענות וההאשמות חסרות הבסיס נגד אנשי הכנסייה הרוסית, ובפרט נגד הארכימנדריט וסיאן, משתלבות בפרדיגמה הנזכרת לעיל.
“כעת החתרנות הזו גולשת לתקשורת הישראלית. לארכימנדריט וסיאן ניתנו כל האישורים הדרושים על ידי הרשויות בישראל, והוא ממלא את תפקידו על בסיס משפטי טהור. המשימה העיקרית של המשלחת היא לדאוג לצליינים הרוסים, ולייצג את הפטריארך הרוסי בפני הפטריארך תיאופילוס השלישי מירושלים.
“כל הנחה שרוסיה תפעל נגד אינטרסי הביטחון של ישראל היא פייק ניוז מוחלט. החדשות על ‘מלחמה היברידית של רוסיה’ בישראל ובעיר העתיקה בירושלים הן שטות מוחלטת. האשמות כאלו הן חסרות בסיס ומנותקות לחלוטין מהמציאות. בעשורים האחרונים רוסיה וישראל ביססו דיאלוג בילטרלי אינטנסיבי, כולל דרך ערוצים דיפלומטיים, צבאיים וערוצי שירותים מיוחדים. אנו מאמינים כי תיאום מהימן שכזה מועיל לשתי המדינות ולשני העמים שלנו”.
