המכתב ששיגר הרמטכ"ל השבוע לדרג המדיני ובו הביע דאגה מהסלמה באיו"ש בחודש הרמדאן שהחל שלשום, לא שונה מהתרעות דומות שהועלו בעשור האחרון על ידי גופי הביטחון אך לא התממשו בסופו של דבר. היבט חריג יחסית בדברי זמיר היה באזהרה כי הדבר יחייב הקצאת כוחות על חשבון זירות אחרות ובקריאה לגיבוש אסטרטגיה בנוגע לאיו"ש - יעד שלא סביר כי יקודם בשנת בחירות.
לכאורה אין סיבה לדאגה השנה, ויש אף מי שמפתח "מבסוטיזם" נוכח המציאות בגדה. הטרור פחת משמעותית, בשל סיכול יעיל ונמרץ: מראשית השנה נרשמה ירידה של 75 אחוז בהשלכות מטענים ובקבוקי תבערה, ו-90 אחוז בפיגועי ירי, דקירות ודריסה בהשוואה לתקופה דומה ב-2025.
ברקע, הממשלה - בהובלת הציונות הדתית - פועלת לשינוי הדנ"א של איו"ש כדי לצלוח את נקודת האל-חזור, זו שאחריה לא ניתן יהיה לדבר על היפרדות או מדינה פלסטינית. כך מוכשרים יישובים ומוקמות עשרות חוות, מבלי להיתקל בווטו בינלאומי או לעורר אינתיפאדה שלישית, וההקפדה היחידה היא לא לנקוב במונח "סיפוח" כדי לא להרגיז את טראמפ.
ועדיין, יש שלושה אתגרים שעלולים למרות הכל לעורר השנה בעירה, ומקור כולם במדיניות ישראל. הראשון, החרפת הטרור הלאומני - האלימות כלפי פלסטינים, פגיעה ברכושם, וניסיונות לעקור קהילות. הנסיקה החדה בתופעה מגולמת בעובדה שבחודש שעבר שיעור הנפגעים מאלימות שמקורה ביהודים היה גבוה מזה שמקורו בפלסטינים.
אחת מתגובות הפלסטינים היא הקמת "ועדות שמירה עממיות", מה שעלול להוות פוטנציאל לחיכוכים חריפים. "רוב האירועים מתרחשים בלילות, ואנחנו מזהים חדירות שבעקבותיהן נשרפים רכבים ונפגעים בתים", מסביר השבוע פאדי עלוואן, חבר בוועדת שמירה שקמה בכפר סינג'יל סמוך לרמאללה. בבית ליד, סמוך לטול-כרם, החלה לפעול קבוצה דומה שחבריה רעולי הפנים מצוידים באלות ובמכשירי קשר ומקיימים סיורים סביב הכפר.
חלק מהיוזמות מלוות בבוז כלפי אוזלת היד של מנגנוני הביטחון של הרשות שאמורים להגן על הפלסטינים, טיעון שחמאס מלבה. השבוע, למשל, הסעירה את הגדה תקרית קשה: מנגנוני הרשות ירו לעבר רכב של חשוד בכפר טמון שליד טובאס, ושניים מילדיו נהרגו.
הלחץ הציבורי הגובר מחדד את האיום של "הפניית קנים" מצד כוחות הרשות נגד ישראל, שעלול להתבטא ביחידים או בקבוצות קטנות, אך כרגע לא בהצטרפות מנגנונים שלמים לעימות נגד ישראל (סימנים לכך נראו בכמה פיגועים של השנים האחרונות).
*
מוקד מתח שני מצוי במישור הכלכלי, זה שאיפשר יציבות יחסית בגדה במשך כשני עשורים למרות המשברים התכופים במישורים הפוליטי והביטחוני. מאז 7 באוקטובר נתונה הגדה במשבר מחריף שנובע משני מקורות: ההגבלה הדרמטית של יציאת פועלים לעבודה בישראל (מכ-180 אלף לכמה עשרות אלפים, בעיקר בהתנחלויות), מה שהביא לזינוק באבטלה (מ-14 ל-27 אחוז. כיום; בגילי 20-29 שיעור האבטלה עומד על 33.5 אחוז!), והקיצוץ החריף בהעברת כספי הסילוקין (מסים) שמהווים כ-65 אחוז מהתקציב הפלסטיני - צעד שסמוטריץ' מקדם בלי להסתיר שמטרתו היא קריסת הרשות (שהוא מגדיר כאויב שלא שונה מחמאס).
"שנת 2026 צפויה להיות הקשה ביותר מבחינה כלכלית בתולדות הרשות", מסביר אסטפן סלאמה, שר האוצר הפלסטיני. "נוכל לשלם 60 אחוז מהמשכורות לכ-140 אלף עובדי המגזר הציבורי, ולאחר מכן לא יהיה עוד כסף בקופה. המערכה על כספי הסילוקין הפכה למלחמת הישרדות. לכך מתווסף חוב של 15.5 מיליארד דולר שהרשות סוחבת, ולא יאפשר אספקת שירותים אזרחיים".
לצורך ויסות הלחץ בחודש הטעון באווירה דתית ומלווה בקניות. שולפת ישראל את הקלף של היתרי היציאה לתפילות בהר הבית. הפעם הקלף קטן בממדיו. בהשוואה ל-100 אלף היתרים בכל שבוע ברמדאן שהונפקו עד 7 באוקטובר, אושרו כעת 10,000 בלבד. הדבר יוצר מפל ציפיות בקרב הפלסטינים שסברו כי סיום המלחמה יאפשר יותר הקלות.
פאדי עלוואן, חבר בוועדת שמירה שקמה בכפר סינג'יל: "אנחנו מזהים חדירות, שבעקבותיהן נשרפים רכבים ונפגעים בתים". סמוך לטול־כרם החלה לפעול קבוצה דומה שחבריה מצוידים באלות ובמכשירי קשר
"כרגע הרשות יציבה ומקפידה על שימור התיאום", מסביר גורם ביטחוני בכיר. "אבל הכל שברירי. המשך המשבר המדיני עלול להביא לשיבושים בתיאום מצד הרשות החוששת לדימויה מבית, ומכאן לגלישה במדרון חלקלק של הידרדרות לא מתוכננת ונשלטת בין הצדדים. באשר לציבור - הוא עדיין מורתע מהיקלעות להסלמה, אבל המשך הפגיעה במרקם חייו מגדיל את הסיכוי שעוד תושבים יצטרפו למעגל האלימות, בעיקר לאירועים עממיים אך גם לטרור. המצוקה הכלכלית בגדה", הוא מוסיף, "מתבטאת בהתרחבות הפשיעה והאלימות בתוך המשפחה. בחודשים האחרונים חלה עלייה של מאות אחוזים במעצרים הפליליים שמבצעת הרשות".
האתגר השלישי הוא החלטות הקבינט מלפני כשבועיים בנוגע לאיו"ש שמשמעותן סיפוח זוחל. במוקד עומדים שינויים בחוקי המקרקעין שאמורים להקל על רכש אדמות בידי יהודים, וכן החלת פיקוח ואכיפה בשטחי A ו-B, מהלך שנועד בין היתר להחליש את הרשות.
*
לאווירה הטעונה ממילא מתווספים בימים האחרונים: סרטון שהפיץ בן גביר מכלא עופר - כשהוא מורה על טיפול נוקשה באסירים הפלסטינים - ועורר זעם רב בקרב הפלסטינים; הכרזת סמוטריץ' שהוא חותר לביטול הסכמי אוסלו, להחיל ריבונות בגדה ולעודד הגירת פלסטינים ממנה; ומהלך חסר תקדים של תוספת שעה לתפילות היהודים בהר הבית במהלך הרמדאן הנוכחי.
"רמדאן עלול להצית תהליכי עומק המתפתחים שנים במערכת הפלסטינית", אומר גורם בצה"ל, "למשל ניכור הציבור כלפי הרשות והפתח, תסכול הצעירים מהמציאות הפוליטית, הייאוש מאופק מדיני והתחושה שישראל פועלת להחלת ריבונות. לכל אלה מתווספים החיכוכים הגוברים בין האוכלוסיות בשל הרחבת ההתיישבות וחופש התנועה של המתיישבים". המפגש בין השינוי הדרמטי שמחוללת ישראל לתסכול הגובר בקרב הפלסטינים עלול להוליד פיצוץ בעתיד, לא בהכרח במהלך הרמדאן, שעשוי לעבור לבסוף בשקט יחסי.
בעוד ישראל ממשיכה להיערך למלחמות מוכרות מהעבר ודרוכה לקראת תרחישים כמו אינתיפאדה שלישית, האיומים האמיתיים מתרחשים בשקט ביום-יום של התכת הגדה וישראל. הממשלה מקדמת את המציאות הזאת תוך זלזול בעולם, ויתור על הנורמליזציה (בעיקר עם סעודיה), ומבלי שרוב הישראלים מבינים שחייהם ישתנו עם בליעת 3 מיליון פלסטינים.
הבחירות הקרובות נתפסות כגורליות, ובצדק. מומלץ שאחד הנושאים בשיח יהיה עתיד ישראל והפלסטינים, נושא שהפוליטיקאים חומקים ממנו, נוקטים עמימות, או מפתחים פנטזיות. כל זאת גם אחרי שהוכח ב-7 באוקטובר שכל מי שמנסה לברוח מהסוגיה, סופו שהיא נוחתת על ראשו בעוצמה ובהפתעה.
ד"ר מילשטיין הוא ראש הפורום ללימודים פלסטינים במרכז דיין באוניברסיטת ת"א.
