12 ביוני 2025, שעות ספורות לפני חצות, בסיס חיל האוויר בדרום.
בזמן שטכנאי חיל האוויר מכינים את מטוסי ה-F-35 להמראה לאיראן, מתדלקים ומוודאים שהכל תקין, מישהו יושב מול מסך מחשב ועושה את הדבר הכי ישראלי שאפשר לעשות עם סוד מדינה: הוא הופך אותו לכסף.
השם שעל החשבון: ricosuave666. הפלטפורמה: פולימרקט, בורסת הימורים דיגיטלית שפועלת מחוץ לכל תחום שיפוט. השאלה על המסך: "האם ישראל תתקוף הלילה באיראן?". סכום ההימור: 13 אלף דולר. ומה ש"ריקו סואבה" כבר ידע להעריך – ושאר העולם עוד לא – הוא שהתשובה חיובית.
בתוך שעות, חיל האוויר הישראלי תקף עשרות מבנים ומתקני גרעין באיראן במסגרת המבצע ההיסטורי "עם כלביא". באותו לילה, ריקו סואבה - סלנג שמשמעותו רודף שמלות לטיני חלקלק, כזה שלא ניתן לעמוד בקסמו - אכן עשה כמה קסמים, בדמות עשרות הימורים נכונים על המבצע. הוא הרוויח 153 אלף דולר בלילה הזה. לא סכום שמשנה חיים, אבל גם לא רע בכלל בשביל כמה לחיצות כפתור.
אתר פולימרקט זינק לכותרות כשלפני כשבועיים הגישה פרקליטות המדינה כתב אישום נגד מילואימניק ואזרח בעבירות מסירת ידיעה סודית, שוחד ושיבוש מהלכי משפט. מהמעט שאפשר לספר, הנגישות של המילואימניק למידע הייתה מחויבת התפקיד. השמות ושאר הפרטים בפרשה חוסים תחת צו איסור פרסום נרחב, אבל העובדות - ספציפיות, מטרידות, חסרות תקדים בעולם כולו - מספרות סיפור חדש ומשונה, על זירה חדשה שישראל בעל כורחה נכנסה אליה. כי הקלות שבה ניתן להשתמש במידע פנימי ולגרוף את הקופה, היא לא הימור - היא דגל אדום בוהק.
× × ×
בשביל להבין את הפרשה, צריך קודם להבין מה זה פולימרקט. זה אמנם שוק הימורים, אבל לא בדיוק כמו לוטו, ווינר או מרוץ סוסים. פולימרקט הוא בורסת תחזיות - prediction market - שהוקמה ב-2020 ועובדת על בלוקצ'יין. בלוקצ'יין הוא ספר רישום עסקאות דיגיטלי מאובטח שמשוכפל באופן זהה אצל אינספור משתמשים, מה שהופך אותו למוגן מפני רמאויות או זיופים. כל עסקה נרשמת באופן זהה, וכל המשתמשים יכולים לראות את הרישום שלה. זה מה שמאפשר להתחקות אחרי העסקאות של משתמשים אנונימיים ברשת.
בפולימרקט כל אחד בעולם יכול לפתוח חשבון, להפקיד מטבעות דיגיטליים, ולהמר על כל שאלה שמוצעת בפלטפורמה. ההימורים נעים משאלות כבדות משקל כמו: "האם ביידן ירוץ שוב לנשיאות?", עוברים דרך תחזיות מזג אוויר: "מתי יירד שלג בלאס-וגאס?" ומגיעים עד לאזורים הנישתיים והביזאריים ביותר: "האם ג'סטין והיילי ביבר יתגרשו?" ואפילו "האם ישו יחזור עד סוף 2026?".
זה עובד ככה: באתר מוצגת שאלה שאפשר לענות עליה ב"כן" או "לא". למשל, "האם נועם בתן יזכה באירוויזיון 2026?" כדי להמר המשתמש צריך לקנות מניות של כן או לא. כל מניה שווה דולר אחד, אבל המחיר שלה משתנה בהתאם לביקוש. אם מניית "כן" עולה 60 סנט, זה אומר שהשוק חושב שיש 60 אחוזים סיכוי שהדבר יקרה. אם המחיר של "כן" הוא 5 סנט, זה אומר שכמעט אף אחד לא מאמין שזה יקרה. במקרה הזה, הימור על "כן" יכול להניב זכייה בסכום של פי 20 מההשקעה. במקרה המצער שבו נועם בתן יסיים במקום השני ומטה, הכסף ייעלם.
פולימרקט הפך למוקד עניין אמיתי לא רק למהמרים בו אלא גם לצרכני חדשות בכל העולם. התחזיות בו נחשבות לרוב למדויקות יותר מסקרים, כי כאן אנשים שמים כסף אמיתי על ההערכה שלהם, כלומר, אם הם יטעו, הם יפסידו כסף, לא כמו בסקר טלפוני או בהודעת סמס. ה"סקר" החם ביותר נכון ליום שלישי השבוע הוא מתי ארה"ב תתקוף באיראן. סכום ההימורים הכולל עומד כרגע על 390 מיליון דולרים, ו-52 אחוזים מהמהמרים הצביעו שתקיפה תתרחש עד 15 במארס.
במובן הזה, פולימרקט החליף את אתרי החדשות, והנושאים "המסוקרים" ביותר בו הם סכסוכים צבאיים ברחבי העולם. זה התחיל בפלישה של רוסיה לאוקראינה, ובהמשך ההימורים נעו לכיוון המלחמה בעזה והעימותים ברחבי המזרח התיכון. לטרנד הזה הצטרפו במחצית השנה שעברה לא מעט שאלות לגבי מועדי תקיפה ישראלית או אמריקאית באיראן. כמו שראינו, אלה שאלות שצוברות הימורים בסכומים גבוהים. וריקו מיודענו ענה עליהן בהצלחה.
בסדרה מוצלחת של הימורים הוא צדק ב-100 אחוזים מהמקרים, ומשתמשים אחרים התחילו לעקוב אחריו ולחקות את דרך פעולתו. אז הוא סגר את החשבון, ירד למחתרת, ולפני כמה חודשים פתח משתמש חדש המקושר לאותו ארנק דיגיטלי. גולשים ערניים ברשת החלו להעלות השערות שמא מדובר בגורם ישראלי פנימי. אז גם רשויות החקירה בישראל נכנסו לתמונה והתחילו לבדוק מה קורה בזירה הזו. בהמשך נפתחה חקירה שבמהלכה, עם או בלי קשר לאותו משתמש אנונימי, נעצרו כמה אנשי מילואים ואזרח.
ד"ר ווגמן–רטנר: "בעבר, כדי לחשוף סודות מדינה היית צריך למצוא סוכן זר, לפתח מערכת יחסים, להעביר מידע ולקבל תמורה. היום אדם משכנע עצמו שהוא רק מהמר באנונימיות באינטרנט, גם אם כמה שעות קודם הוא נחשף לתוכנית מבצעית. הריחוק מאפשר יד קלה על ההדק"
בניגוד לאתרי הימורים אחרים, פולימרקט אינו חסום לגישה מישראל, וישראלים אכן ניגשים אליו ישירות, דרך הדפדפן הביתי, בלי VPN ובלי מעקפים. זה נוח מדי, ומפתה מדי. ובפולימרקט אפשר כאמור להמר על הכל, כולל הכל. מנגד, למשל, יש את קלשי (Kalshi) - הפלטפורמה המתחרה העיקרית, שכן מפוקחת על ידי הרגולטור האמריקאי. קלשי מנועה בחוק מלהציע הימורים על מלחמות, טרור וחיסולים. הקו האדום שקבע המחוקק האמריקאי ברור - לא מהמרים על חיים של אנשים. ובפולימרקט? המציאות אחרת. האתר פועל ללא רגולציה בארצות-הברית, ודאי שמחוץ לתחום שיפוט ישראלי, ולמעשה מחוץ לכל דבר שמזכיר פיקוח של מדינה.
פרופ' ג'וזף גרונדפסט מאוניברסיטת סטנפורד, חבר ותיק בנציבות ניירות הערך האמריקאית לשעבר, סיכם את ההבדל באלגנטיות: מי שיודע שהוא עושה דבר שלא צריך לעשות, הרבה יותר סביר שיעשה את זה בפולימרקט מאשר בקלשי. אגב, אם במשוואה הזאת פלטפורמת פולימרקט היא "האחות הרעה", הרי שטלגרם היא הדודה המרשעת שגרה במרתף ולחלוטין קשה לעקוב אחריה. פולימרקט מבוסס על בלוקצ'יין שקוף וחשוף. בטלגרם, לעומת זאת, יש ערוצים ובוטים שבהם מיליוני משתמשים מהמרים, מתאמים עמדות ומתזמנים רכישות ומכירות - גם בפולימרקט, ועוקפים את המערכות השקופות שלו. שם קבוצות גדולות של מהמרים מחליטים יחד להמר על שאלה מסוימת בתזמון קבוע מראש ובכך להטות את השוק, כדי למכור את המניות אחר כך ברווח שנוצר באופן מניפולטיבי. במובן הזה טלגרם משמשת כמרכז העצבים של סוחרים ברשת, בשלל פלטפורמות וגם בפולימרקט. שם סוכני AI מנתחים נתונים ומזהים מגמות בזמן אמת ויודעים להצביע על פערים ועיוותים בשוק שניתן לנצל. למדינות שמחפשות בקרה ושליטה על עסקאות, השילוב בין טלגרם לפולימרקט הוא שילוב קטלני. אבל זה לא אומר שראשי מדינות לא יכולים ליהנות מהחגיגה האפלה הזאת.
באוגוסט 2025 התמנה דונלד טראמפ ג'וניור ליועץ אסטרטגי רשמי של פולימרקט. זמן קצר אחר כך, ב-Truth Social, הרשת החברתית של אביו הנשיא, הודיעו על שיתוף פעולה עם אתר Crypto.com על מנת לאפשר הימורים על בחירות, שינויים בשיעור האינפלציה או מחיר הזהב והנפט למשל. אירועים שלאב עצמו יש השפעה ישירה עליהם. עו"ד יהונתן קלינגר, מומחה לסייבר ואבטחת מידע, מצביע על קשר ההון-שלטון הזה: "פולימרקט כבר היה בדרך החוצה, אבל אז הגיע טראמפ והביא איתו רוח גבית חזקה לפלטפורמה. אם מישהו אחר היה עכשיו בבית הלבן, יכול להיות שלא היינו חוזים במה שקורה שם". הפרדוקס זועק לשמיים: השווקים האלה, שנוצרו כדי לייצר שקיפות דרך חוכמת ההמונים, הפכו לפרצה המושלמת עבור אלו המחזיקים בסודות מדינה ורוצים לגזור עליהם קופון.
× × ×
אבל הכסף הוא לא כל הסיפור. מה שבאמת מטריד מדינות הוא המודיעין. "אם בעבר כדי להבין מה האויב מתכנן היה צריך לחפש תצלומי לוויין או קבצים מוצפנים, היום המודיעין הכי איכותי יכול להימצא פשוט בגרף המחירים של פולימרקט", אומרת ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור לשעבר וחברת פורום דבורה. פולימרקט, היא אומרת, הפך למקור מודיעיני עולמי, בלי שאף אחד תיכנן את זה.
כיוון שכל הימור בפולימרקט הוא עסקה שניתן לעקוב אחריה, אפשר לאסוף נתונים על שינויים פתאומיים במגמות מסחר, עסקאות גדולות שמנוגדות לדעה הרווחת ומשתמשים שמציגים תוצאות מדויקות פעם אחר פעם. ומי שיודע לקרוא את מה שווגמן-רטנר מכנה "שפת הארנקים" - שפה שהיא גם כלכלית וגם מודיעינית - יכול לזהות מבצע צבאי עוד לפני שהוא קורה.
לכן, במערכת הביטחון הישראלית טוענים שביצוע הימורים על בסיס מידע מסווג מהווה סיכון ממשי למבצעי צה"ל ולביטחון המדינה. הטענה היא שאיראן - כמו יתר אויבות ישראל - עוקבת אחרי אותם שווקים, וכשהיא רואה שמישהו מהמר באופן עקבי ובסכום גבוה על תקיפה במועד ספציפי, זה ישמש עבורה נורת אזהרה שצריך לבדוק. אם היא תפענח את זהות המהמר האנונימי, ותעריך כי יש לו גישה למידע ביטחוני פנימי, האזהרה תהפוך לאיום ממשי, ותקיפת הפתע תסוכל.
לסוכנויות ביון בכל העולם לא נותרה ברירה אלא לקפוץ ראש לתוך המים הסוערים האלה. "הסוכניות עוקבות אחרי ארנקים, אחרי חשבונות שמפגינים הצלחה חריגה שסטטיסטית היא לא מקרית. ואם ארנק מסוים מנחש שוב ושוב אירועים לפני שהם קורים, הארנק הזה הופך למקור מודיעיני כמעט לכל דבר ועניין, בלי שהמהמר אפילו יודע את זה", מסבירה ווגמן-רטנר. הסוכנות פשוט עוקבת אחרי ההימורים שלו כדי לנסות להבין מהו המהלך הבא של הצד השני.
והכלים לעשות את זה הולכים ומשתכללים. "עם AI אתה יכול לזרוק לבריכה הרבה סוגי מידע שונים, וה-AI כבר מוצא לך את הדפוסים שלא ידעת שקיימים", אומרת ווגמן-רטנר. "אתה אפילו לא צריך להיות מעצמה כדי לנתח את המידע. אתה יכול לבנות סוכנים דיגיטליים שיגידו לך בסבירות כזו או אחרת מי מהם מהמר אמריקאי, איראני או ישראלי". לא צריך מחלקה שלמה של מנתחים. מספיק מודל בינה מלאכותית, מחשב נייד, וגישה לבלוקצ'יין הציבורי.
הזמינות של הפלטפורמות האלה והאפשרות להרוויח כסף בקלות הופכות את השימוש במידע פנימי למפתה במיוחד. "בעבר, כדי לחשוף סודות מדינה היית צריך לחצות רוביקון", אומרת ווגמן-רטנר, "למצוא סוכן זר בפועל, לפתח איתו מערכת יחסים, להעביר לו מידע ולקבל ממנו תמורה. היום, תחת אנונימיות, ובחזות נקייה והייטקסטית, אותו אדם משכנע את עצמו שהוא בסך הכל מהמר באינטרנט. אז מה אם כמה שעות קודם הוא נחשף לתוכנית מבצעית של צה"ל? יש פה ריחוק שמאפשר יד קלה הרבה יותר על ההדק". הכסף הקל והמהיר משבש את שיקול הדעת. "פולימרקט הפך לכיכר העיר שבה המודיעין הכמוס ביותר פוגש שווקים כלכליים בלתי נגמרים של המון כסף, והתוצאה היא זירת לוחמה חדשה שצריך להתמודד איתה".
אז איך הרשויות בישראל הגיעו לזהות המהמר האנונימי? הפרטים בפרשה אמנם חסויים, אבל עו"ד קלינגר משרטט מתווה לדוגמה. נניח שאותו אדם רצה להשתמש בכסף שהרוויח ולקנות איתו משהו או להפקידו בבנק, אז הוא צריך ללכת לחלפן קריפטו מקומי ולהמיר את הכסף למטבע אחר. פה גופי המודיעין הישראליים כבר יכולים להתערב. יש להם כלים שיודעים לעקוב אחר עסקאות קריפטו ושבעזרתם הם יודעים לאתר מימון ארגוני טרור ברחבי העולם. "ואז רשויות האכיפה מוציאות צו מבית משפט, שאיתו הולך החוקר לחלפן הביטקוין הרלוונטי ואומר לו: 'אדוני, הנה צו מבית משפט, תביא לי את הפרטים של בעל הארנק'", אומר קלינגר.
תחקיר של "הגרדיאן" הבריטי עקב אחרי פעילות הארנק הדיגיטלי של ריקו סואבה ומצא חשבון X (טוויטר) שמקושר אליו. ב-X, מיקום החשבון הראה קיבוץ בצפון. "צריך לחשוב על זה אחרת", מציע עו"ד קלינגר. "אם באמת האויב עוקב אחרי הימורים בפולימרקט, אז ברור שזה אחד הכלים שצריכים להיות בידיהם של גופי המודיעין". האם סוכנים בגופי המודיעין של ישראל שמים עשרות אלפי דולרים על מועדי ויעדי תקיפה לא נכונים כדי להטעות את האויב? אולי, אנחנו לא יודעים, אבל העובדה היא שהכלי קיים - ובכל העולם משתמשים בו.
"זו זירה מאוד נוחה למניפולציות", ד"ר ווגמן-רטנר מאשרת. "אתה יכול ליצור מצגי שווא של הסתברות לאירוע מסוים, כדי להטות דעת קהל". ככה גופי מודיעין מייצרים מלכודות דבש. יוצרים משתמש שנראה כמו חייל ישראלי עם מידע פנימי, שיהמר הפוך ממה שיקרה בפועל. בדיוק כמו בכל משחקי הריגול הקלאסיים - רק שהפעם הזירה היא ציבורית, דיגיטלית וכולם יכולים לשחק בה.
× × ×
כבר היו דברים מעולם, ובעלי עניין כבר ידעו לעשות כסף ממידע פנימי. כך למשל, ביום שלפני 11 בספטמבר 2001, נצפו עסקאות שורט חריגות על מניות חברות תעופה אמריקאיות. החשד: מישהו ידע שתקיפה באמצעות מטוסים מתקרבת. החקירה של הרשויות בארצות-הברית ארכה שנים ונסגרה ללא הרשעות. עו"ד קלינגר מסביר שבסך הכל הדברים דומים, מי שהשתמש במידע פנימי כדי לסחור בשוק ההון יכול היום לעשות את אותו הדבר בפולימרקט. "מה ההבדל? קניתי שורט על הנאסד"ק לפני שיצאתי למתקפת טרור", הוא אומר. ובכל זאת, יש הבדל. בשוק ההון אפשר להשתמש במידע פנימי כדי לייצר רווח בהימור נגד השוק, בפולימרקט ההימור הוא נגד המציאות, ועלול בעצמו להשפיע על המציאות.
אלא שהמקרה הישראלי הוא תקדים בינלאומי. זו הפעם הראשונה בעולם שמוגשים כתבי אישום בגין עבירות ביטחוניות שבוצעו באמצעות הימורים בשוקי חיזוי. אבל טבעי שמדינות נוספות ילכו בעקבות ישראל. למשל, בחודש ינואר האחרון משתמש אנונימי הפקיד 32 אלף דולר בפולימרקט והרוויח 436 אלף דולר על הימורים שמדורו, נשיא ונצואלה, יודח. החשד הוא אותו חשד, מישהו מבפנים הימר על מידע מסווג. שם החקירה עדיין בעיצומה, אבל לדברי ווגמן-רטנר ההשלכות ברורות: "אם האמריקאים יגלו שמישהו מהפנטגון מדליף בדרך הזו, הוא יועמד לדין בדיוק כמו שהוא יועמד לדין אם הוא הדליף בדרך אחרת. הערוץ לא משנה - מי שמחזיק בסוד הוא זה שאחראי עליו".
מאיה מלכין, ראש תחום מניעה וטיפול בהתמכרויות ב"מכבי": "מאז 7 באוקטובר אנחנו רואים יותר אנשים שעושים בהימורים שימוש לרעה, שמונע מסיבות רגשיות, כמו אובדן שליטה, ריקנות או דיכאון. מטבעות דיגיטליים לא מופיעים בעובר ושב, אז למשפחה קשה לזהות שמשהו לא בסדר"
וזוהי נקודה קריטית, מי שמחזיק בסוד מדינה הוא האחראי עליו, ואסור לו לעשות בו שום שימוש שאינו מורשה בו מתוקף תפקידו. על החקירה הזאת המדינה הפקידה כוח משימה כמעט דמיוני: שב"כ, להב 433, המלמ"ב (אגף הביטחון של משרד הביטחון), מצ"ח ומחלקת הסייבר של הפרקליטות - כולם חברו יחד, במפגן כוח כמעט חסר תקדים במטרה לשמש גם כהרתעה צופה פני עתיד. אמנם החשד הראשוני, של כוונה לפגוע בביטחון המדינה, נשלל, אבל כתב האישום כן ייחס לנאשמים עבירות ביטחוניות חמורות, שבעיקרן מסירת ידיעה סודית בלא סמכות, עבירה מתחום הריגול.
בצה"ל מיהרו להגיב ולחדד את הנהלים: "חל איסור מוחלט להשתמש במידע צבאי או ביטחוני, מכל סוג ובכל רמת סיווג, למטרה אישית או פרטית בכלל, והימורים ו/או השאת רווחים בפרט", נכתב בהודעה שהוציאה מחלקת ביטחון מידע לכלל החיילים. "חל איסור למסור, להעלות או לרמוז על תוכנה של ידיעה מסווגת או מידע ביטחוני לגורמים בלתי מורשים, בדגש לגורמים אזרחיים. שימוש במידע צבאי למטרות פרטיות עלול לפגוע בביטחון המדינה. חשדות שיעלו בנושא דלף מידע ייחקרו ויתבררו עד מיצוי. אלו שיימצאו שהפרו את הדין וההוראות - יטופלו בהתאם".
אלא שעם כל הכבוד לחידוד נהלים, נשאלת השאלה מה ישראל כמדינה יכולה לעשות כדי להתמודד עם האיום החדש הזה, ואם ניתן למשל לאסור על השימוש בפולימרקט תוך חסימת הגישה אליו משטח ישראל. "זה יהיה כמו לרדוף אחרי הרוח", אומרת ד"ר ווגמן-רטנר. "הטכנולוגיה קיימת, אי-אפשר לעצור אותה, צריך להכיר אותה ולנטר אותה".
מבחינתה, המדינה צריכה לפעול בשלוש רמות: טכנולוגית - לנטר ארנקים דיגיטליים חשודים, לעקוב אחר דפוסים חריגים ולהשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לזהות התנהגות שנראית כמו מסחר פנים; חינוכית - כמו חידוד הנהלים שפירסם צה"ל, וכמו הקמפיין נגד ביצוע משימות עבור גורמים איראניים בטלגרם, המטרה היא שמעכשיו אף אחד לא יוכל להגיד "לא ידעתי"; ולבסוף, אכיפתית – להעמיד לדין ולהעניש בחומרה כל מי שעשה שימוש בסודות מדינה עבור בצע כסף.
כאן, לדברי ווגנר-רטנר, המסגרת המשפטית כבר קיימת, ולא צריך לחוקק חוקים ולתקן תקנות מיוחדות. "מי שנחשף למידע מודיעיני מסווג חתום על שמירת סוד, על סיווג ביטחוני, והוא נתון להגבלות על שמירת מידע". כל מי שמשתמש במידע כזה ומוסר אותו לגורם זר, ובמקרה הזה הימור בפולימרקט לחלוטין נחשב מסירת מידע לגורם זר, עובר עבירה וצריך לעמוד לדין.
× × ×
האמת היא שהשימוש במונח "הימור" לא מספר את כל הסיפור, הרי מי שמחזיק במידע פנימי לא מהמר, הוא יודע. מבחינה פסיכולוגית, זו הבחנה רבת-משמעות. מי שיודע ומשתתף במשחק מקנה לעצמו אלמנט של שליטה במציאות בלתי יציבה וחסרת ודאות.
"חלק מהמשתמשים, אולי כולם, לא רואים בעצמם מהמרים, אלא סוג של חוקרים או אנליסטים", אומרת מאיה מלכין, ראש תחום מניעה וטיפול בהתמכרויות במכבי שירותי בריאות. "יש מנגנון הגנה של אינטלקטואליזציה – 'אני לא מהמר, אני פשוט מבין בגיאופוליטיקה'. יש פה הכחשה והקטנה של מה שאני בעצם עושה". עבור חיילי מילואים, ולמעשה עבור כל אזרח במדינת ישראל, הימורים יכולים למלא צורך עמוק. "בשדה הקרב או בעורף, אנחנו חווים מידה רבה של חוסר אונים", היא אומרת. "אנחנו לא מקבלים את כל ההחלטות על החיים שלנו, ואפילו לא תמיד מצליחים לשלוט בלו"ז שלנו. אז בהימורים המהמר הופך למחליט: הוא קובע את הסכום, הוא קובע את התוצאה. זה ניסיון פתולוגי להחזיר לעצמו תחושת שליטה בעולם שהתפרק".
ואם, כמו במקרה הזה, הוא גם ידע מראש מה תהיה התוצאה?
"אז זו שליטה מלאה. אני מהמר ומצליח, ואז אני שוב מהמר ואני שוב מצליח".
במציאות של מלחמה מתמשכת, שהגיעה אחרי מגפה עולמית ממושכת, הסיכון להפוך ממשתמש למכור עולה באופן חד. לפי מחקר מסכם של אוניברסיטת תל-אביב מדצמבר 2023, יותר מ-16 אחוז מהישראלים נמצאים בסיכון להתמכר להימורים - שיעור שמלכין מגדירה "מטורף". "באופן כללי מאז 7 באוקטובר יש עלייה בכל ההתמכרויות", היא אומרת, "אבל אם נדבר על הימורים, אז אנחנו רואים יותר אנשים שעושים בהימורים שימוש לרעה, זה שימוש שמונע מסיבות רגשיות, כמו אובדן שליטה, ריקנות או דיכאון".
עבור נפגעי טראומה נפשית, עשרות אלפים מבין בוגרי המלחמה, הימורים משמשים גם כמנגנון של ניתוק. "הם יוצאים מזוועות המלחמה ועכשיו יכולים להמר על התוצאות שלה, מתי תהיה תקיפה, מי ינצח וכדומה. ככה הם מתמודדים עם הפצעים הנפשיים, עם האובדן של חברים שנפלו, עם שאלות מוסריות כואבות, ומשיגים אשליה של שליטה. מעין דרך לא מודעת של ריפוי עצמי". אלא שזה לא באמת ריפוי, זו הדחקה בתחפושת של ניתוח אסטרטגי.
השבר שהביאה איתה המלחמה גרם לאובדן אמון של הרבה ישראלים במוסדות המדינה, כולל אלה שנחשבו לכמעט מקודשים כמו הצבא או גופי המודיעין. "הגופים האלה הם כמו האבא הפסיכולוגי שלנו שאמור להגן ולשמור עלינו, וכשמי שאמור להגן עליך נכשל ומאכזב, משהו בעולם שלנו נשבר", אומרת מלכין. ואז מחפשים דרכים לכסות על השבר הזה כדי לנסות להשיג שליטה, גם אם מדומה, על החיים שלנו, אם זה דרך אכילה כפייתית, צריכה אינסופית של חדשות או הימורים.
פולימרקט מתלבש על הצורך הזה כמו כפפה בעייתית במיוחד ליד הפצועה. זה נגיש דרך הנייד, השימוש נעשה תחת אנונימיות, והסביבה הקרובה תתקשה מאוד לזהות פעילות מסוכנת. "זה העניין עם עסקאות במטבעות דיגיטליים", אומרת מלכין. "הן לא מופיעות בעובר ושב, אז לבני משפחה קשה לעקוב ולזהות שמשהו לא בסדר".
ricosuave666 נעלם. אבל כמוהו, בכל רגע נתון, יש מספר בלתי נתפס של משתמשים, סוכני AI, גופי מודיעין, בוטים ומרגלים שמהמרים על המציאות שלנו. פולימרקט, טלגרם ודומיהם פה כדי להישאר. אף אחד לא יכול לסגור אותם, והם משפיעים בדרכים שמדינות רק מתחילות להבין.
תגובה
• עו״ד רן כהן רוכברגר ועו״ד נאור אלון סוסנוסקי, המייצגים את איש המילואים הנאשם בפרשה, מסרו: ״מרשנו הוא אדם רב זכויות שתרם תרומה משמעותית לביטחון המדינה. מחמת צו איסור הפרסום הרחב לא ניתן בשלב זה להתייחס לדברים באופן מפורט, אלא במובן של מה שאין בהם. מהמעט שניתן לומר מרשנו כלל לא היה בעל חשבון בפולימרקט, וממילא לא סגר או פתח חשבון חדש. כתב האישום שהוגש מייחס למרשנו עבירה של מסירת ידיעה סודית 'כשאינו מוסמך לכך' לאחר שהפרקליטות השתכנעה שאין כל מקום לייחס לו מה שלכתחילה נחקר כחשד - מסירת ידיעה כוונה לפגוע בבטחון המדינה. לא מיוחסת למרשנו עבירה ביטחונית חמורה או מניע שלילי בהקשר זה. יש לנו טענות חריפות ביחס לכתב האישום שהוגש, לפגמים שנפלו בו, לאכיפה בררנית ולהתנהלות פסולה וחמורה של גורמי החקירה, שהובילה עצמה לפגיעה בביטחון - ואנו משוכנעים שלאחר שאלה יוצגו, התיק יסתיים באופן שונה לחלוטין מכפי שנפתח".
