1. הבה אספר לכם סיפור שאנשים אשר למדו עיתונות לפני 25 שנה מכירים. זה היה משל קבוע כזה בלימודי תקשורת: שלחו עיתונאי למשימה ראשונה בחייו, לסקר חתונה של זוג מפורסם. פרח העיתונות הלך נרגש, עם פנקס ועט כמו פעם. הוא הגיע לקבלת פנים וכשחזר למערכת, כעבור שעה בלבד, שאלו אותו, מה קורה? יש כתבה מהחתונה? למה חזרת מוקדם?
איפה, ענה פרח העיתונות המאוכזב, באתי נחוש וגם רציתי לצלם קצת ולראיין דמויות מעניינות בחופה. אבל עוד בקבלת הפנים אביו של החתן, שלא רצה בחתונה, שלף רובה וירה בכלה מול עיני האורחים. אחר כך אביה של הכלה ראה את זה וירה באביו של החתן, החתן עצמו התבצר על הגג ורחבת הריקודים הפכה למרחץ דמים. בקיצור, התחיל שם קרב ובאו כוחות ביטחון והיו מעצרים, אז חזרתי לפה כי הבנתי שהלכה החתונה וממילא נדפקה לי כל הכתבה.
2. מוחמד דף, איסמעיל הנייה, האחים סינוואר, חסן נסראללה וכעת גם עלי חמינאי, את כולם לקחה הרוח. אנשים שהאמינו בעומק ליבם הפסיכופתי שביכולתם למחוק את ישראל מעל פני האדמה והם, יחד עם חזונם הנאצי, אינם איתנו.
נסו להגביה עוף. לעלות לגובה אלף רגל. אני שם לב שלא לכולם זה קל. יש אנשים שכל הצלחה או כישלון צבאי דוחפים אותם לקטנות. אתם מכירים אותם, כן-כן, משני הצדדים: הרגנו את חמינאי? איזה טוב ביבי, איזה מנהיג, מה תגידו עכשיו, קפלניסטים? ומהצד השני, בניין נפגע בתל-אביב? ובכן ביבי, מה עם הניצחון המוחלט שהבטחת? מה יהיה? לא אמרת שניצחנו אותם לדורות?
ואני פונה אליכם, גבירותיי ורבותיי, ומבקש: נסו פחות. פחות לשחות במי אפסיים כשאתם בימי גדולה. פחות לראות מטר קדימה כשלפניכם פרוס אופק שיהפוך להיסטורי.
בעוד מאה שנה אולי ילמדו על נפילת המשטר האיראני, אבל בטוח לא ישאלו כמה מנדטים עברו מגוש לגוש במערכת הפוליטית בישראל 2026. עכשיו, עזבו שזה לא אינטליגנטי לראות את המציאות דרך חור של תחת; זו גם החמצה אישית: לנגד עיניכם יש תזוזות טקטוניות, אירועים בלתי נתפסים, כמעט תנ"כיים – ואתם שקועים במדמנה ומדברים על מה שקורה לכם מתחת לאף? הרימו מבט אל הארמדה היפהפייה.
1 צפייה בגלריה
גולים איראנים בלוס אנג'לס חוגגים את חיסול חמינאי
גולים איראנים בלוס אנג'לס חוגגים את חיסול חמינאי
גולים איראנים בלוס אנג'לס חוגגים את חיסול חמינאי
(צילום: Caroline Brehman/AP)
3. יש גם הייט. תמיד יש הייט. יש אנשים כאלה שליבם שחור, או שהם סתם נרגנים שמתרגזים מכל דבר ותמיד יש להם מה לומר. אבל אני רוצה שתדעו שהם מיעוט. ושלא תתרגשו מהם. היה גל כזה של נהי ביום הראשון, של דעתנים שהתלוננו על האזעקה הראשונה של פיקוד העורף, זו שלא ביקשה מאיתנו ללכת לממ"ד, אלא שנדע באופן כללי שהתחילה מערכה. היו להם כל מיני טענות וסיבות להתבכיין. למה סתם להלחיץ, למה אתם חודרים לנו לסלולרי, מה השלב הבא, תעירו אותנו בבוקר, ועוד 50 גוונים של חמיצות וחוסר יכולת לראות בעין טובה את האנשים האלה, שאחראים על ביטחון כל אזרחי המדינה, והם יושבים בדיון בפיקוד העורף כשהם יודעים שבקרוב מתחילה מלחמה שהם מעודכנים לגביה, אבל הציבור לא. הם גם ידעו שהאיראנים עשויים לירות מיידית, ממש דקות אחרי שנפתח במתקפה, וזה עליהם, זו האחריות שלהם, והם מבינים שלא כל הציבור בישראל מעודכן בחדשות ומצייץ ברשת X. והם יודעים שלכל אלו דווקא יעזור לקבל איזה טלטול כללי, שאומר: נכנסנו למערכה, תארגנו את המקלט והנפש. וכל השאר, מה כבר קרה? מותר גם לא להתבכיין לפעמים ולראות בעין טובה אנשים שלוקחים מקדם בטיחות עבור אלה שיותר קשה להם.
4. גם זה הייט לא מגניב: אנשים שחושבים שהמציאו את הקומדיה כשמעלים תמונה ממקלט שבו מנגנים בגיטרה וכותבים משהו בנוסח "מעדיף שייפול עליי טיל". עכשיו תראו, אני בקומדיה מבין, ולא צריך להסביר לי שלפעמים בשביל בדיחה צריך קורבן. אבל וואלה, איזה הומור עבש ואיזו נשמה שחורה צריך כדי לראות אנשים שרים ביחד במקלט בזמן שיש הפגזה מעל ראשם, ולא למצוא את היופי שיש בזה. במסגרת חמ"ל המילואימניקים יצא לי קצת להתעסק בימים האחרונים עם ישראלים מבוגרים שמחפשים מקלטים שיש בהם אנשים, כדי לא להיות לבד. הם בודדים וזה קשה להם. אני כותב מידיעה: אין לכם מושג כמה מחזק זה עבור אדם שנמצא לבד בביתו, לרדת למקלט ולמצוא שם איזו אחווה ישראלית שמעניקה לו לרגע תחושת משפחתיות.
אגב, לא תופתעו ודאי אם אומר לכם כי בין מאות הישראלים שנרשמו אצלנו ככאלה שיכולים לארח אנשים בלי ממ"ד בביתם, נמצא גם חבר הכנסת חילי טרופר. איש צדיק וטוב.
5. את מה שרע בטראמפ, אני מבין. עיניי בראשי ואני מסוגל מבעד לטוב שהוא מרעיף עלינו להבין למה העולם החופשי היה מסוגל לשים בראשו אדם בעל מידות טובות יותר. זה נשיא שלא הייתם רוצים שיתחתן עם הבת שלכם. זו האמת. ועדיין, צריך להכיר בטוב, שבולט עוד יותר כשרואים את ממדאני הדפקט מגנה את התקיפה באיראן ושולח חיבוק לאיראנים תושבי ניו-יורק, בלי להבין שהגולים האלה בעירו חוגגים כעת משום שהמתקפה הזו על המשטר הרצחני באיראן היא הדבר הטוב ביותר שקרה למולדתם האומללה בכמעט 50 השנה האחרונות. ואם כבר מחמאות לטראמפ, נוסיף גם מילה טובה לקומדיה שלו. הנשיא האמריקאי כתב השבוע: "השמדנו והטבענו תשע ספינות איראניות, חלקן גדולות וחשובות, השמדנו גם את מטה חיל הים האיראני", ואז סיכם: "אבל חוץ מזה, חיל הים שלהם עושה עבודה טובה!"
אנחנו יהודים שיודעים להעריך עזרה צבאית, על אחת כמה וכמה כשהיא מגיעה עם פאנץ' קומי טוב.
שבת שלום.