אזרחי ישראל שהיו כאן במלחמת איראן הראשונה – זה היה בסך הכל לפני שמונה חודשים - יכולים להבחין שהפעם משהו בהתרעות על שיגור הטילים הבליסטיים השתנה. הן מגיעות מוקדם יותר, וגם המיקום המשוער של הנפילות מדויק הרבה יותר. מדובר ביכולת טכנולוגית חדשה, שלא הייתה קיימת בידי מדינת ישראל לפני כן. למעשה היא לא הייתה קיימת בשום מקום בעולם. היא נולדה בגלל שהבינה המלאכותית (AI) הגיעה לשלב כזה, שהיא מסייעת בהגנה על שמי ישראל.
היכולת החדשה של מערך ההגנה האווירית הישראלי מבוססת על שני מרכיבים: כמות עצומה של נתונים, ויכולת עיבוד של הנתונים באמצעות מחשבי-על ואלגוריתמים של בינה מלאכותית. כמות הנתונים באמת בלתי נתפסת; המאגר כולל את כל פרטיהם של כ-60 אלף נתיבי הטיסה של כל הטילים והכטב"מים ששוגרו לעבר ישראל מאז 7 באוקטובר ועד היום: מאיפה יצאו, באיזו שעה, באיזה גובה, באיזו מהירות, וכל הפרטים על מקומות הנפילה - מה היה מזג האוויר, מה הייתה השעה, מה הייתה הצפיפות בכבישים, מה היה המיגון, וגם איפה יש בתי ספר, היכן נמצאים מתקנים אסטרטגיים של ישראל, מה המיקום של כל אמצעי היירוט, ועוד ועוד.
כל הנתונים האלה מעובדים באמצעות AI בתוך חלקיקי שניות בעת שהשיגורים נורים, לפעמים עוד לפני. ואז המערכת מציגה לפיקוד העורף המלצות ברורות: איזו התרעה להוציא, למי ובאיזה רגע בדיוק. "זו מערכת מאוד מורכבת שכל הזמן לומדת ומשתפרת", אומר תא"ל (מיל') רן כוכב, מי שהיה מפקד מערך ההגנה האווירית, "גם על ידי אנשים, אבל בעיקר על ידי בינה מלאכותית".
7 צפייה בגלריה
כטמ"ם "כוכב" (הרמס 900) של חיל האוויר. "אדם פשוט לא יכול לעשות את כל זה"
(מערכת ביטאון חיל האויר)
הנה עוד דוגמה ל-AI בשדה הקרב, שכבר נמצאת בשימוש של צה"ל: מערכת SkEye שפיתחה אלביט, שמותקנת על כטמ"ם מסוג "כוכב" וצופה על שדה הקרב מגובה רב. מה שהתחיל בכיסוי תא שטח קטן, מגיע היום לכיסוי 80 קילומטרים רבועים של שטח צפוף ורוחש התרחשויות. המערכת מייצרת כמויות אדירות של נתונים, שמנותחים בזמן אמת על ידי בינה מלאכותית. היא מזהה אוטומטית אירועים, למשל היערכות לשיגור טיל ברגע שהיא מתחילה. יותר מזה – היא מסוגלת להריץ אירועים אחורה, כמו מסע בזמן, ולזהות מאיפה הגיע האיום ומה קרה לפני שזוהה. "זו מערכת שלא רק הצילה חיים, אלא יצרה הרבה מאוד ערך מודיעיני", אומר שוקי יהודה, סמנכ"ל הטכנולוגיות (CTO) של אלביט. "יש לה יכולת לתת למפקד או למפעיל אפשרויות, לעוץ לו מה לעשות. ככל שהמערכות האלה יותר אוטומטיות, הן מאפשרות לקבל החלטה יותר פשוטה וקלה".
בהרבה מובנים, המערכה מול איראן היא מלחמת ה-AI הראשונה. נכון, הבינה מלאכותית נטלה חלק גם בסבב הקודם, בלבנון ובעזה, ובמידה פחותה גם במלחמה באוקראינה. אבל נדמה שמעולם לא עמד לרשות מערכת הביטחון הישראלית מכפיל כוח עוצמתי כל כך, כמו ה-AI בשאגת הארי.
בסוף 2022 נולדה הבינה המלאכותית כמו שאנחנו מכירים אותה היום, שמסוגלת לנהל שיח ולתת תשובות לשאלות. מאז התברר שקצב ההתפתחות שלה מהיר יותר מכל טכנולוגיה שהכרנו בעבר. הממשלות הבינו מהר מאוד את היכולת של ה-AI לעלות על בני אדם בכל תחום, והיום הבינה המלאכותית נחשבת לכלי אסטרטגי במאבק הגיאופוליטי. מי שינצח במלחמות מעכשיו, הוא מי שישתמש טוב יותר ב-AI.
7 צפייה בגלריה
תקיפת כוח איראני על ידי חיל האוויר. "המערכת לא מחליפה את האדם, אלא עוזרת לו להישאר ממוקד"
(דובר צה"ל)
מי שזיהו מיד את המהפכה החדשה, היו כמובן התעשיות הביטחוניות הישראליות, שמיהרו להטמיע את הבינה המלאכותית בכל מקום שרק אפשר. לצידן גם מאות סטארטאפים בתחום הלוהט שמכונה דיפנס-טק, טכנולוגיות הגנה. הבינה המלאכותית פרוסה כעת בכל זרועות צה"ל, מניעה יכולות איסוף, ניתוח מודיעין, לוויינים, מטוסים, רחפנים, רובוטים קרקעיים וימיים, שריון וחי"ר, סייבר התקפי וגם הגנה אווירית. AI היא כבר לא רק כלי עזר – עכשיו היא מרכיב מרכזי בלחימה. המערכה הנוכחית תוכרע לא רק על ידי השאלה למי יש מטוסים טובים יותר, פצצות קטלניות יותר ואת המודיעין הכי מדויק – אלא מי יפתח את מערכות הבינה המלאכותית שייקחו את כל אלו רחוק יותר קדימה.
× × ×
לפני כשלוש שנים החליט צה"ל לחשוף את העובדה שהוא משתמש בכטמ"מים (ראשי התיבות של כלי טיס מופעלים מרחוק, לא להתבלבל עם "כטב"מים" שהם ברוב המקרים פצצות מעופפות) שמבצעים תקיפות, ולא רק מספקים מודיעין וחוזי מהאוויר. השדרה המרכזית של הכטמ"מים התוקפים בחיל האוויר נשענת על "כוכב" (או הרמס 900) של אלביט, שיכול לחוג בגובה רב במשך 36 שעות; על ה"זיק" (או הרמס 450), שהוא הגרסה המוקדמת של כוכב; ועל ה"איתן" (הרון TP) של התעשייה האווירית, שהוא המטוס ללא טייס הגדול ביותר של צה"ל, שיכול לשאת כמעט שלוש טונות בגובה עצום וזמן הטיסה שלו מגיע עד ל-45 שעות. כולם משמשים למטרות סיור ותצפית, אבל גם לביצוע סיכולים ממוקדים ותקיפות של מחבלים ומשגרי רקטות.
כטמ"מים כאלה הם מרכיב מפתח במערכות ההגנה מבוססות ה-AI שצה"ל מפעיל כיום. "פעם חיל האוויר היה מפעיל משימות צילום, היו נוחתים, מפתחים את הסרטים, עובדים כמה חודשים ואז אומרים איך נראה שדה התעופה של האויב", אומר יהודה, "היום, בזכות מערכת צי"ד (מערכת שליטה שאליה נגיע בהמשך – ט"ש) ומערכת הכטמ"מים 'כוכב', התהליכים האלה קורים במונחים של דקות. המשאית של האויב זוהתה, באותו רגע אומרים לשולט: 'הנה המשאית, תחליט אם לתקוף אותה'. התהליכים האלה מתרחשים בפחות מדקה".
מערכת SkEye מותקנת על כטמ"ם ומגובה רב מכסה שטח קרב של 80 קמ"ר, על כל מה שמתרחש בו. היא מזהה אוטומטית אירועים, למשל היערכות לשיגור טיל, כשזו רק מתחילה. יותר מזה - באמצעות הבינה המלאכותית היא מסוגלת להריץ אירועים אחורה, כמו מסע בזמן, ולזהות מאיפה הגיע האיום ומה קרה לפני שזוהה
אבל העידן הדיגיטלי של הלוחמה גם יצר בעיה: הצפה של נתונים. כל אמצעי כזה בשטח, כמו כטמ"ם, פשוט מייצר כמות מטורפת של מידע, וכשכולם פועלים ביחד, מדובר באוקיינוס אדיר של דאטה, שקשה מאוד לברור מתוכו מה חשוב ומה פחות. קחו לדוגמה כטמ"ם שמצוי באוויר נגיד עשר שעות, מתוכן הוא צילם, לדוגמה, משגר טילים מוסווה במשך דקה. בזמן אמת, לא בטוח שמפעיל הכטמ"ם יעלה על זה. וכאן ה-AI הופך לחיוני ממש. "יש המון נתונים מהחישה ומהפלטפורמות", מסביר תא"ל (מיל') כוכב, "ותוסיף לזה את כל המטרות מהמכ"ם ואת התמונה האווירית והאופטיקה וכל נתוני המודיעין ואת כל הסימים והההזנות. קיבלנו היצף. כשיושב לוחם הגנה אווירית ורואה אלף רקטות באוויר או נחיל של 2,000 מל"טים - ללא בינה מלאכותית הוא לא יכול להפיק מזה את המרב. וכאן נכנס העולם של הבינה מלאכותית".
איפה זה בא לידי ביטוי במלחמה הנוכחית? זה ההבדל בין הלחימה מול איראן ביוני שנה שעברה לבין הלחימה הנוכחית?
"יש מה שקראו לו פעם 'פנקס מטרות', ואחר כך, כשהמטרות התרבו, קראו לזה 'בנק המטרות' ואחר כך 'מפעל המטרות'. היכולת להבין איפה נמצאות המטרות במדינה עצומה כמו איראן - אדם, ואפילו הרבה בני אדם, פשוט לא יכול לעשות את זה. אני קורא לזה 'תיעוש של האינפורמציה'. אתה מכניס את כל הנתונים שאתה רוצה, ממקורות כמו אלינט (מודיעין אלקטרוני), סיגינט (מודיעין אותות ומכ"ם), יומינט (מודיעין אנושי) ומביא מידע ממקורות נוספים - נגיד אמריקאיים, נגיד פרסיים, נגיד תמונה אווירית, ומחבר אותו גם לשינויים בתמונת המודיעין. הבינה המלאכותית מאוד עוזרת לך. היא לא מחליפה את האנשים, היא לא משאירה את האדם מחוץ ללופ, היא פשוט עוזרת לאדם להיות ממוקד יותר".
חלק מהטכנולוגיות ששופרו בתקופת הזמן הזאת הן המערכות שנועדו להשמיד יכולות שיגור מהצד האיראני. יש לנו אינדיקציה שהן באמת עושות את העבודה?
"אני מדבר בשם עצמי, לא בשם חיל האוויר: בשורה התחתונה מה שחיל האוויר עשה יחד עם האמריקאים, הוא הצלחה מבצעית וטכנולוגית-מודיעינית פנומנלית. וגם פה צריך להישאר צנועים, כי הצלחנו איפה שהצלחנו ולא הצלחנו איפה שלא הצלחנו. חיל האוויר עסוק מאוד בציד טק"ק (טילי קרקע-קרקע – ט"ש), ואת זה עושים יחד עם כטב"מים חמושים ושאינם חמושים, ועם מטוסי ביון, ועם מטוסי קרב וגם כל מיני פטנטים אחרים.
"האם הטכנולוגיה משחקת פה משחק עליונות? כן, חד-משמעית. האם התקדמנו מאז עם כלביא? כן. אבל אגב, גם האיראנים התקדמו. הם אומה רצינית, 100 מיליון אנשים, הם פי עשרה בגודל מאיתנו. ויש להם יכולת הנדסית בכלל לא רעה, וגם הרוסים והצפון-קוריאנים והסינים עוזרים להם. הם משקיעים את כל המשאבים שלהם לא רק בגרעין אלא גם בהגנה אווירית ובטק"ק, ומשתפרים".
מה ההתקדמות שאתה מאבחן בתחום הלווייני?
"קודם כל מאז עם כלביא שיגרנו שני לוויינים. לפי הפרסומים, האמריקאים סגרו את התקשורת הלוויינית לאיראנים לפני ההתקפה. לא אגיד מה אנחנו עושים, אבל צריך להניח שגם לנו יש יכולות מסווגות".
× × ×
נכון לכתיבת שורות אלו, ביום שלישי השבוע, המערכה באיראן מתרחשת בעיקר מהאוויר, אבל כוח של צה"ל כבר נכנס קרקעית ללבנון, וכרגע לא ברור איך הזירה היבשתית תתפתח. כך או כך, גם בזירה הזו מהפכת ה-AI בעיצומה. אחת ההתפתחויות המשמעותיות ביותר בשדה הקרב שמאפשרת הבינה המלאכותית היא במערכות השליטה והבקרה (שו"ב). אם בתחילה הטכנולוגיה איפשרה לגדוד או לחטיבה לשתף מידע ולהעביר הוראות, כיום היקף המערכות הולך ומתרחב והופך לרב-שכבתי ורב-זרועי, כלומר יבשה, אוויר וים, ונוספת היכולת להפעיל לא רק חיילים ויחידות – אלא גם כלים מאוישים וכלים אוטונומיים. המטרה הסופית היא מערכת אחת מרוכזת, שבאמצעותה יהיה ניתן לשלוט על כל שדה הקרב – מהחייל הבודד ביחידת החי"ר, דרך השריון והארטילריה, וכלה בכוחות האוויר והים שמסייעים להם. זה כולל לוגיסטיקה, חימוש, תוכניות קרב, הכל. מנכ"ל איירבוס, גיום פורי, אמר לאחרונה שהחברה מפתחת "ענן לחימה" שמאפשר שיתוף פעולה בין כל הכוחות הלוחמים באמצעות AI. לדבריו, זה יתממש בעוד עשור או יותר.
אלא שבצבא האמריקאי ובצה"ל זה כבר קורה. וכשמדובר במלחמה שמשלבת את צה"ל וצבא ארה"ב באותו צד, אפשר רק לדמיין איך יכולה לפעול מערכת שו"ב משותפת. עד כה, צבאות שלחמו ביחד שמרו על ריחוק וחלוקת גזרות כדי לא לפגוע זה בזה. אפשר לחשוב על זה כמו הפרדה בין חיל האוויר לצבא היבשה: שום מטוס לא נכנס לשטח לפני שהוא מקבל אישור שהאזור נקי מכוחותינו. הטכנולוגיה החדשה מאפשרת לכוון מטוסים עם עוצמת אש אדירה למטרות במרחק של עשרות מטרים מהחיילים, מבלי לסכן את חייהם. מכיוון שגם צה"ל וגם הצבא האמריקאי חולקים יכולות דומות, שני הצבאות יכולים להגיע לתיאום ושיתוף פעולה הדוק בין סוגים שונים של מטוסים, מסוקים, רחפנים, כטב"מים וגם חיילים על הקרקע. כולם מדברים עם כולם. זה שיתוף פעולה שבעבר היה נחשב לדמיוני לגמרי.
שוקי יהודה, סמנכ"ל אלביט: "פעם חיל האוויר היה מפעיל משימות צילום, היו נוחתים, מפתחים את הסרטים, עובדים כמה חודשים ואז אומרים איך נראה שדה התעופה המצרי. היום, בזכות מערכת צי"ד, המשאית של האויב זוהתה, באותו רגע אומרים לשולט: 'הנה המשאית, תחליט אם לתקוף אותה'. התהליכים האלה מתרחשים בפחות מדקה"
מערכת השליטה והבקרה המרכזית של כוחות היבשה של צה"ל מכונה "צי"ד" (ראשי התיבות של "צבא היבשה הדיגיטלי"). זו מערכת ותיקה, 21 שנה חלפו מאז הופעלה לראשונה, אבל היא ממשיכה להתעדכן ולהשתפר. הגרסה החדשה של המערכת, צי"ד 750, עוברת בימים אלו שדרוג, שעיקרו שילוב יכולות AI חדשות. היכולות החדשות, שהופעלו בלחימה בעזה, גרמו לאלביט, החברה שמאחוריה, להכריז על "המלחמה הדיגיטלית הראשונה".
אנחנו משוחחים עם שוקי יהודה כמה ימים לפני המתקפה על טהרן. הוא יוצא יחידה 8200 ובוגר לימודי מדעי המוח, ואת מרבית הקריירה עשה בתפקידים שונים באלביט. צי"ד היא הבייבי שלו, אחת מני כמה וכמה תינוקות. לדבריו היא ממצה את הרעיון של מלחמה דיגיטלית.
מה זה אומר "מלחמה דיגיטלית"?
"מהפכת ה-AI עברה מספר שלבים. השלב הראשוני היה היכולת לאסוף את הדאטה, להנגיש אותו, להשתמש באלגוריתמים. מעבר לזה יש קישוריות, החלק שמשנע את הדאטה, ומעל זה נמצאת השכבה של ה-AI. וזה כולל היום סוכני AI שמבצעים משימות. הגביע הקדוש הוא איך כל זה השפיע עלינו בחרבות ברזל ואיך הוא עתיד להיראות במלחמה מול איראן".
למה דווקא זה "הגביע הקדוש"?
"כי בחרבות ברזל הטכנולוגיה איפשרה לקבוצה ענקית של לוחמים ושל כלים, לשתף פעולה ביחד ולהגיע לנקודת הכרעה בזמן. אנחנו מדברים על יכולת התמרון היבשתי, שהיה עוצמתי. מערכת צי"ד איפשרה את התמרון הענק הזה, החיבור של כל הנתונים, כל יחידות הקצה - אם זה חיילים, טנקים ורובוטים כאלה ואחרים כמו רחפנים. כולם מייצרים נקודת עבודה מתואמת בינם לבין עצמם ועם זרועות אחרות, כמו חיל הים וחיל האוויר".
איך ה-AI מקדם את המערכת הזו?
"במשך קרוב לעשור וחצי, אלביט, יחד עם צה"ל ומפא"ת במשרד הביטחון, יצרה את צי"ד שהוא כלי לחימה ותמרון, ואת מרס (ראשי התיבות של “מערכת רב-סנסורית”) שהוא כלי גבולות, שיושב על הגבולות שלנו, ומאפשר בכל רמת פיקוד לראות את מרחב המודיעין ומה חשים הסנסורים השונים. עכשיו אנחנו רוצים לייצר את מרשם הקרב - איך אנחנו רוצים לראות את הכוחות שלנו בעוד יום או יומיים, מהלוגיסטיקה ועד רמת המודיעין והאש. זה אולי נראה טריוויאלי, אבל זו מדרגה מאוד-מאוד מורכבת בצבאות, למשל כשאין מערכות סלולר וצריך להתמודד מול חסימות והפרעות אויב הן בירי והשמדה של כלים, הן בהתחמקות והן בחסימות הספקטרום שהאויב מפעיל".
מערכת השליטה והבקרה צי"ד היא הבסיס לניהול מלחמה מבוססת AI. כל מפקד רואה בזמן אמת על גבי מסך מחשב, טאבלט או סמארטפון "שקד" את מיקום כוחותינו באוויר, ביבשה ובים, ואת מיקום האויב. מפקד בשטח שזיהה מטרה יכול להעביר אותה מיידית לכוחות תוקפים, כולל חיל האוויר או חיל הים, מה שמקצר מאוד את מעגל התגובה של צה"ל.
מתחת לצי"ד פועלות כמה תת-מערכות ייעודיות. בהן, למשל, "משואה", שהיא ליבת המערכת הדיגיטלית לשליטה ובקרה, "מענ"ק", שמותקנת בטנקים ומשמשת לניהול קרבות שריון, "שדר חם", שמשמשת לניהול אש תותחנים, או "שח"ר", שמשמשת לניהול קרבות חי"ר. "הדק חכם", מתוצרת רפאל, היא מערכת שמרכזת גם היא מידע מודיעיני ואמצעי תקיפה, ונותנת ללוחמים בשטח הבנה של שדה הקרב באמצעות מודלים תלת-ממדיים של המרחב. המערכת מציעה לכל מטרה את החימוש האופטימלי ואת התוקף המתאים ביותר. כל הנתונים, כאמור, זורמים לצי"ד.
שוקי יהודה, כל זה בעצם מכין את הצבא לקראת השלב הבא – שילוב רובוטים וכלים לא מאוישים אחרים?
"כשדיברנו על חיבור ציוד קצה למערכת בשנת 2020, ציוד הקצה היה הלוחם, הטנק, הרק"ם, המיפקדות. בגרסאות האחרונות של צי"ד חיברנו את כל העולם הבלתי מאויש, כל אותם רחפנים ומל"טים קבועי כנף, 'דואה שמיים' ו'רוכב שמיים' וגם כלים אוטונומיים שנוסעים על גלגלים או זחליים. ה-AI איפשר את ההרחבה הזו: אלפים, עשרות אלפים של ישויות שפועלות וגם אוספות דאטה. אנשים לא יכולים לראות את כל הדאטה הזה, ולכן מכונות ה-AI שהוטמעו יכולות לייצר ידע מאותן תמונות וידיאו או סריקת שטח".
יכולות צילום ותצפית קיימות בצה"ל שנים רבות. מה בעצם מתחדש בתחום הזה עכשיו?
"היה למשל חיישן אופטי שמכוון לגדר כדי לראות שאין תנועה של אדם או רכב. האפשרות להעשיר את החיישן ביכולות AI, כשלא אדם מסתכל על המסכים אלא מכונה שמחפשת רכבים ואנשים ומתריעה. בהתחלה היא ידעה לזהות משאיות, אחר כך כלי רכב, אחר כך אופנועים ואחר כך אנשים – והיום היא יודעת לזהות אנשים מוסתרים ובהסתברויות מאוד גבוהות. בשנים האחרונות היכולות האלה לא רק הקפיצו את האירוע לתצפיתנית, אלא ממש ניתחו אותו, זיהו את האיומים, ברמת זיהוי וסיווג מאוד מתקדמת".
סליחה, אבל זה לא עבד הכי טוב ב-7 באוקטובר.
"ב-7 באוקטובר הבעיה לא היתה מיצוי המודיעין. הטכנולוגיות עבדו, המודיעין הטקטי שמערכות המרס והצי"ד אספו עבד בצורה מעולה".
× × ×
הטכנולוגיה הלוהטת בתחום הבינה המלאכותית האזרחית היא טכנולוגיית סוכני AI – מערכת AI שלא רק עונה על שאלות, מציירת ציורים או מעבדת מידע, אלא מסוגלת לקבל משימה ולבצע אותה, להשיג את המידע שהיא זקוקה לו ולדווח על התקדמותה. הרעיון הזה כאילו נולד לשימושים צבאיים, שם רוצים לייצג משימות "שגר ושכח" ולסמוך על AI לביצוע המשימה.
"יש לי סוכן שמוצא מטרות", אומר שוקי יהודה, "הוא מסתכל כל הזמן על תא שטח גדול וברגע שיש מטרה - הוא מוצא אותה. לצורך העניין זו 'תצפיתנית דיגיטלית'. אני מחליף את התצפיתניות שנמצאות בקו הגבול, ואנחנו עכשיו הופכים אותן לסוכנות AI שעושות את זה".
וכש"התצפיתנית הדיגיטלית" הזו מזהה משהו חשוד? מה קורה אז?
"זה לא רק הגילוי: סוכנת AI יכולה להפעיל תהליכים אקטיביים, למשל לשלוח רחפנים לבחון מקום מסוים, לעשות זום-אין. במציאת מטרות אנחנו באלביט, ובכלל מדינת ישראל, אנחנו מאוד מתקדמים, מובילים עולמיים".
היכולת של ישראל בתחום הרחפנים כבר לא זקוקה להצגה. חברות ישראליות היו מהראשונות לפתח מל"טים (כנף קבועה) למשימות סיור ותקיפה. בשנים האחרונות צה"ל הצטייד בעשרות סוגים שונים של רחפנים, כמו למשל "רוכב שמים" שמופעל בגדוד מתמרן או "דוהר שמים" עבור רמת החטיבה. חלקם מופעלים לאיסוף מודיעין ותצפית על השטח, אחרים מסוגלים להיכנס לבניין, להעביר תמונה של מה שמתרחש בתוכו, אפילו לפרוץ דלת ולהיכנס לחדר. במקרים הנדרשים, רחפן קטן ממדים עם מעט חומר נפץ יכול להתפוצץ על מחבל ולחסל אותו.
רחפנים מהסוג הזה כבר מייצגים את הדור הבא של הרחפנים, שאינם דורשים הטסה מרחוק עם ג'ויסטיקים. המפעיל מסמן להם את המטרה – והם טסים לשם באופן אוטונומי. חברת אקסטנד (Xtend), מהמובילות בתחום, פיתחה יכולת של הטסת רחפנים זעירים בתוך בטנו של רחפן גדול ממדים. "חיות כיס", מכנים את ההרכב הזה. כשרחפן האם מגיע למטרה הוא משחרר את הרחפנים הזעירים, שיוצאים במהירות - כמעט בלתי נראים – למשימות שרבות מהן נועדו לנטרול האויב.
הטכנולוגיה הזו מעוררת הרבה מאוד עניין בעולם, וגם בישראל. חברת לוקהיד מרטין האמריקאית שילבה אותה בתוך מערכת השליטה והבקרה הענקית שהיא מציעה לצבא האמריקאי בימים אלה. אחד היתרונות שהיא מציעה הוא הפחתת "העומס הקוגניטיבי" על המפעילים. במילים פחות מסובכות, מדובר בהעברת חלק גדול מהמשימות לממד האוטונומי. הרחפן יקבל החלטות בעצמו, ולא יחכה למפעיל.
מערכת ה–AI שמסייעת לזהות היכן יפגעו הטילים האיראניים מנתחת במהירות את פרטיהם של כ–60 אלף נתיבי הטיסה של כל הטילים והכטב"מים ששוגרו לעבר ישראל מאז 7 באוקטובר ועד היום: מאיפה יצאו, באיזו שעה, היכן נפלו ועוד. ואז המערכת מציגה לפיקוד העורף המלצות ברורות - איזו התרעה להוציא, למי ומתי
ואכן, המגמה היא – כמו “התצפיתנית הדיגיטלית” – שהמערכות יפעלו כמה שיותר אוטונומית. מקסימום AI, מינימום עומס על הלוחם או המפקד. שוקי יהודה מדבר על מונח חדש: הפעלת "ערכות" של כלים אוטונומיים, לפעמים מדובר בקבוצת רחפנים או "נחיל רחפנים" ולפעמים בקבוצות של רחפנים עם רובוטים קרקעיים או ימיים. הטכנולוגיה הזו כבר הייתה בשימוש מבצעי, והיא לא מדע בדיוני. תיאורטית, היא מתאימה מאין כמוה לשימוש בשדה קרב כמו איראן בימים אלה, כששיתוף פעולה בין כלים שבשמיים לכלים שעל הקרקע יכול להיות אפקטיבי ביותר להגעה למטרות והשמדתן, תוך חיסכון בחיי אדם. "אפשר נניח שמטוס F-16 יירה ממרחק של 20 קילומטר למטרה במרחק 20 מטר מהכוח הכחול (הכינוי לכוח שלנו, לעומת הכוח האדום, שהוא האויב – ט"ש)", אומר יהודה. "האלגוריתמים אומרים לטייס מה משפך הירי שלו, כשהמטרה התקבלה בכלל ממקורות יבשתיים שגילו שני חמושים בתוך בית".
× × ×
מכיוון שתחום ה-AI הביטחוני רק הולך וגדל, הוקמה בדצמבר האחרון בצה"ל חטיבה שלמה שכולה מיועדת לנושא. "חטיבת המידע והבינה המלאכותית" יושבת בתוך אגף התקשוב, ובראשה עומד קצין בדרגת אל"מ. החטיבה מעורבת, כמובן, בפרויקטים רבים של בינה מלאכותית, רובם סודיים, אולם ניתן לומר כי בין הפיתוחים שכבר בוצעו בה היו מערכת לתמלול קשר מהיר בזמן אמת, וגם פרויקט מתחום אחר לגמרי – זיהוי ממוחשב ומהיר של חללים.
מסביב לכל זה, רוחש כאמור עולם שלם של סטארטאפים שעוסקים ב-AI בתחום הדיפנס-טק. אם בתחילת מהפכת ה-AI חלק מהחברות האזרחיות הללו עוד ניסו לעטות על עצמן הגדרה של "שימוש דואלי" (גם אזרחי וגם צבאי), המלחמה באוקראינה ואחר כך המערכה בעזה ובלבנון הסירו כל חסם תדמיתי. השוק הזה רותח, רווי תקציבים, ואת הדיונים על אתיקה מלחמתית בעידן ה-AI – שיח מרתק שאכן מתקיים עתה – משאירים בינתיים לאקדמיה.
חלק מהסטארטאפים המבטיחים בתחום יצרו שיתוף פעולה עם התעשיות הביטחוניות הגדולות והוותיקות, שמצידן תומכות בהם כלכלית. אלביט, למשל, מפעילה חממת סטארטאפים. גם רפאל והתעשייה האווירית פועלות באופן דומה. מפא"ת של משרד הביטחון תומך בכמה מאות סטארטאפים. המוצרים של חלק מהם כבר נכנסו לשימוש בשדה הקרב – ואצל כולם ה-AI היא מרכיב מרכזי.
חברת ריסייט (ReSight), למשל, בכלל צמחה בעולמות הגיימינג והמציאות הרבודה (AR). אבל בהתבסס על טכנולוגיית משחק, היא פיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לצלם ולמפות מבנים מבפנים באופן תלת-ממדי. המערכת משתמשת בכל סוגי המצלמות הזמינות ובתוך שניות בונה את התמונה התלת-ממדית. עומרי שטיין, מנכ"ל החברה: "לפני שנכנסים למבנה אפשר לשלוח רחפן, אבל הוא נותן תמונה מאוד חלקית. אנחנו מתחברים לווידיאו שלך בזמן האמת, ותוך כדי שאתה נע אתה רואה את העולם התלת-ממדי שהולך ונבנה סביבך. כמו במשחק Doom, אתה רואה את ערפל המלחמה מתפזר. כל מה שאנחנו עושים - ההבנה המרחבית, יכולת הניווט - הכל מתבסס על AI".
גם התווך הימי זוכה ללא מעט תשומת לב. חברת סילרטק (Sealartec), למשל, עוסקת באתגר שלא הרבה סטארטאפיסטים שמעו עליו: איך משחררים ומחזירים כלי שיט רובוטיים לספינת האם. אמיתי פלג, מנכ"ל החברה, הוא יוצא השייטת, ולאחר מכן עבד ברפאל בפיתוח כלי שיט רובוטיים. כאן התברר לו כמה נפוצות ספינות רובוטיות בעולם, מבלי שיש פתרון של ממש איך לאסוף אותן לאחר המשימה. "יש בעולם מעל 100 חברות שמפתחות כלי שיט רובוטיים, ויש רק אחת שעושה את מה שאנחנו עושים", הוא אומר, "ה-AI שלנו הוא למידת מכונה של עיבוד תמונה ממוחשב".
ויש, כמובן, את התחום של הרובוטים המעופפים למיניהם, שרק הולך וגדל. חברת פלייוורקס (Flyworks) מפתחת רחפן גדול ממדים שיכול לשאת ציוד במשקל של עד עשרה ק"ג למשך זמן של עד שעה וחצי ומשקלים קטנים יותר לזמן ארוך הרבה יותר. החברה, שצמחה בחממה של אלביט, פיתחה טכנולוגיית הנעה שמבוססת על מנוע דלק בתוספת מערכת חשמלית שמשפרת את הביצועים שלו. "עד 7 באוקטובר חיפשנו שימושים אזרחיים, אבל אז הכל השתנה והיה ברור שיש פה הזדמנות מאוד גדולה בצד הביטחוני", אומר גד פלג, מנכ"ל החברה.
ואפשר לפרט על השימושים?
"בוא נאמר ששיתוף הפעולה שלנו עם אלביט הוא שאנחנו מפתחים את החמור שסוחב מה שקשור אליו, והם מתמחים במה שקושרים לחמור". ×
