"ישראל היא נושאת המטוסים האמריקאית הגדולה ביותר שלא ניתן להטביע" (אלכסנדר הייג, שר החוץ בממשל רייגן).
***
אמריקאים מתלהבים מיכולות צבאיות אפילו יותר מישראלים. בעיני חלק גדול מתושבי ארה"ב, העליונות האמריקאית החשובה באמת היא לא כלכלית או מדעית, אלא צבאית. תקציב הביטחון של ארצות-הברית ב-2026 עומד על 1.01 טריליון דולר, שהם כ-40 אחוז מההוצאה הצבאית העולמית כולה (לפי האתר globalfirepower.com) ויותר מתקציבן הצבאי של עשר המדינות הבאות בתור, ביחד. לשם השוואה, לסין שבמקום השני יש תקציב של 303 מיליארד ולרוסיה שאחריה 212 מיליארד. איראן נמצאת במקום ה-36 עם קצת יותר מתשעה מיליארד. דונלד טראמפ כבר הודיע כי בשנה הבאה הוא רוצה להעלות את התקציב ל-1.5 טריליון, ואיכשהו ארה"ב עדיין מוצאת את עצמה מודאגת שמא מלאי טילי היירוט שלה לא יספיק למלחמה ארוכה נגד איראן.
כל זה קורה כשאין יריבה צבאית שיכולה אפילו לדגדג את ארה"ב, ואפשר היה להעביר קצת כסף כדי להקל את חיי היומיום של ג'ו השרברב, אבל האזרחים האמריקאים עצמם לא דורשים את זה. מטילי הטומהוק שמילאו את מסכי הטלוויזיה במלחמת המפרץ בשנות ה-90', דרך מפציצי ה-B2 ועד ה-MOAB, "האמא של כל הפצצות" שבה השתמשה ארה"ב באפגניסטן – הכל נראה כמו סרט שמצדיק פופקורן. והכי הרבה הם אוהבים את נושאות המטוסים.
לא במקרה כל כך הרבה סרטים אמריקאיים משתמשים בצילומי נושאות מטוסים. זה עצום, זה מרהיב, מטוסי קרב חדישים עושים "ורום ורום" ומסביב הים הכחול. כשהנשיא ג'ורג' בוש הבן החליט להודיע לאמריקה ש"המשימה הושלמה" במלחמת עיראק, הוא נחת בחליפת טייס על נושאת המטוסים אברהם לינקולן. הנאום בפני השלט Mission Accomplished, שייזכר לדיראון עולם, נישא ב-1 במאי 2003. אחריו נהרגו בעיראק עוד כ-3,400 חיילים אמריקאים, לפני הסוף הרשמי של המלחמה ב-2011. מאז למדו פוליטיקאים אמריקאים לא לנאום על נושאות מטוסים, כי מה שנאמר על הכלי הצבאי העצום וה-cool, נשאר בזיכרון לנצח.
אלוף הנחיתות
לצי האמריקאי יש 11 נושאות מטוסים גרעיניות בשירות פעיל – יותר מאשר לחילות הים של סין, בריטניה, הודו, צרפת, איטליה וספרד ביחד – אבל רק כמחציתן פרוסות בכל זמן נתון והשאר נמצאות בנמל או עוברות תחזוקה. האדמירל סמואל ג' פפארו, מפקד אזור אינדו-פסיפיק של ארה"ב, שמאחוריו יותר מאלף נחיתות על נושאות מטוסים, הסביר כי "נושאות מטוסים הן פלטפורמות לחימה הכרחיות. הן מאפשרות להקרין עוצמה אווירית ברחבי העולם, ללא מגבלות של זכויות בסיס וגבולות גיאופוליטיים. אפשר למקם נושאות מטוסים בכל מקום במים בינלאומיים, מה שמאפשר להן להגיב במהירות ללא צורך בתמיכה של מדינה מארחת. בניגוד לשדות תעופה קבועים, שתמיד פגיעים להתקפה ודורשים מאמץ משמעותי להגנה, נושאות מטוסים יכולות לתמרן על פני האוקיינוסים, מה שהופך אותן למטרה מאתגרת. לכן היריבים של אמריקה עובדים כל כך קשה כדי לנסות לפגוע בהן".
ג'רלד פורד היה נשיא אפור שמעולם לא ניצח בבחירות. הוא החזיק בתפקיד במשך שנתיים וחצי אחרי שריצ'רד ניקסון נאלץ להתפטר בגלל ווטרגייט. ב-1976 הפסיד פורד לג'ימי קרטר, לא מעט בגלל שנתן לניקסון חנינה. ועדיין, הוא האיש ששמו מוצמד לכלי הצבאי היקר ביותר בהיסטוריה האנושית. בעיני ממשל בוש, שהעניק את השם ב-2007, העובדה שפורד שירת בחיל הים במלחמת העולם השנייה האפילה על האפרוריות שלו אחר כך.
נושאות המטוסים מהדור הראשון, מסדרת נימיץ, עלו כ-4.5 מיליארד דולר כל אחת. הג'רלד פורד כבר עלתה כ-18 מיליארד. יש עליה כ-4,500 איש ובין 75 ל-90 כלי טיס. היא יכולה להוציא 160 גיחות ביממה בתנאי שגרה ולהגיע לשיא של 270 גיחות. יש בה בית חולים מלא – חדר ניתוח, טיפול נמרץ, בית מרקחת ומעבדה, עם 11 רופאים ו-30 חובשים. היא יכולה לשוט ללא תדלוק או אספקה 90 יום ברציפות, ובמהירות העולה על 30 קשר (כ-56 קמ"ש).
הג'רלד פורד פועלת כשכל מערכות הזיהוי שלה כבויות, מה שהופך אותה לבלתי נראית לאתרי מעקב אזרחיים. אורכה 337 מטר, רוחב סיפון הטיסה 78 מטר, וזאת ספינת המלחמה הגדולה ביותר שנבנתה אי פעם. בסוף כנראה שלא נשאר מספיק כסף כדי לבנות מערכת שירותים שתחזיק מעמד מול התקפות של 4,500 חיילים אחרי האוכל. הפתרון הוא שטיפות חומצה תקופתיות בעלות של כ-400 אלף דולר לטיפול.
פורד הושקה ב-2017 ובטקס החגיגי אמר עליה אז טראמפ: "זאת תהיה תוספת יוצאת דופן לצי. אין עוד כמוה בשום מקום בעולם. היא מייצגת את עתיד התעופה הימית". פריסת הקרב הראשונה שלה הייתה ב-2023, קצת לפני 7 באוקטובר, ומיד אחריו הופנתה למזרח התיכון ונשארה באזור שמונה חודשים, עוזרת בהגנה היקפית ויירוט טילים על ישראל ומוציאה מטוסים לתקיפות אמריקאיות נגד ארגוני פרוקסי איראניים ונגד החות'ים בתימן. באוקטובר שעבר נשלחה לים הקריבי, באמצע פריסה מתוכננת של שישה חודשים באירופה, כשממשל טראמפ איים לצאת למלחמה בוונצואלה, ובחודש שעבר שלח הפנטגון את הספינה בחזרה למזרח התיכון כחלק מבניית כוח עצום בים התיכון והים הערבי לקראת המלחמה באיראן.
הצי האמריקאי נוהג לתזמן ספינות לפריסות של שישה חודשים, ומנסה להימנע מלהשאיר אותן בים ברצף של יותר משבעה חודשים, אבל הפורד נכנסת לחודש התשיעי בפריסה הנוכחית שלה. חברי צוות סיפרו ל"ניו יורק טיימס" כי המורל על הספינה ירד לאחר שהפריסה הוארכה לראשונה, וצנח עוד יותר כשהגיעה ההוראה לחזור למזרח התיכון.
5 צפייה בגלריה
ג'רלד פורד. בניגוד ללינקולן, הפורד טרם עברה שדרוג שיאפשר לה לשאת חמקני F-35 | צילום: אי-פי
(Giannis Angelakis, AP)
אף שהפורד היא המתוחכמת והמשוכללת ביותר, דווקא הלינקולן הוותיקה היא שעושה את מרב העבודה במלחמה הנוכחית. הלינקולן הוקצתה לשירות ב-1989 ושייכת לדור הנימיץ הישן יותר. יש עליה כ-5,680 איש והיא משייטת עכשיו בים הערבי, מדרום לאיראן. מטה הפיקוד המרכזי של צבא ארה"ב (סנטקום) פירסם סרטון של מטוסי קרב מדגמי 18-F ו-35-F ממריאים ונוחתים על הלינקולן, ששודרגה כדי שתוכל לשאת את חמקני ה-35-F החדישים. דווקא הפורד, שבנייתה הושלמה לפני שהחמקנים עוצבו סופית, עדיין לא עברה את השדרוג שיאפשר לה לארח אותם.
בסוף השבוע שעבר טענו האיראנים כי שיגרו בהצלחה ארבעה טילים בליסטיים שפגעו ישירות בלינקולן. האמריקאים מיהרו להכחיש, ובחשבון הטוויטר של סנטקום נכתב: "הלינקולן לא נפגעה, הטילים ששוגרו אפילו לא התקרבו".
מתיבת נוח לאנטרפרייז
בשנת 1910 קשר טייס נועז בשם יוג'ין ברטון אלי גלגל אופניים לחזהו כדי שישמש גלגל הצלה, והמריא עם מטוס שנקרא Pusher מסיפון זמני שנבנה על גחון ספינת המלחמה האמריקאית ברמינגהאם. איכשהו הוא הצליח לנחות על החוף הקרוב אחרי טיסה של פחות מחמישה קילומטר. כעבור שנה נחת אלי על הספינה פנסילבניה שעגנה במפרץ סן-פרנסיסקו. על הסיפון נמתחו 22 חבלים עם שקי חול, שהיוו את מערכת עצירת המטוסים הראשונה בהיסטוריה. קפטן הספינה תיאר אז את ההישג של אלי כ"נחיתה החשובה ביותר של ציפור מאז שהיונה חזרה לתיבת נח".
יומיים לפני יום הולדתו ה-25 התרסק אלי במהלך תצוגת טיסה בג'ורג'יה. הצופים התנפלו על שרידי המטוס ולקחו כל מה שאפשר, כולל את הכפפות והעניבה שלו. ועד היום, כל מטוס 18-F שנוחת על נושאת מטוסים נוצצת נעצר בדיוק על ידי אותו עיקרון מבריק של אלי: וו מתכת שנתפס בכבלים. ההמצאה הזו לא השתנתה מהותית ב-115 השנים האחרונות, אבל נושאת המטוסים השתנתה מאוד, עד שהגיעה לצורתה המודרנית ביותר בדמות הג'רלד פורד. אלא שבשנים האחרונות יש ירידה ביעילות פס הייצור של נושאות המטוסים האמריקאיות.
אדמירל פפארו: "בצונאמי הגדול במזרח אסיה, צוות אברהם לינקולן היה הכוח הראשון שהגיע למקום. אחרי אסון פוקושימה, הרונלד רייגן שימשה בסיס צף לאספקת סיוע"
בדיון בקונגרס בשנה שעברה הזהירו ראשי חיל הים כי עיכובים בקצב העבודה, איומים חיצוניים גוברים ותקציב לא מספק פוגעים בדומיננטיות האמריקאית, בדיוק בזמן שסין מתקדמת בים. הג'ון אף קנדי החדשה הייתה אמורה להיכנס לפעילות ביולי 2025, אבל רק לפני מספר שבועות יצאה לניסויי ים ראשונים, והמסירה הרשמית לצי מתוכננת עכשיו רק למארס 2027. בינתיים מחירה האמיר מ-11.3 מיליארד דולר ב-2018 ל-13.2 מיליארד. כיוון שהנימיץ, הנושאת הוותיקה ביותר, תפרוש במאי הקרוב, במשך כמעט שנה יהיו לצי האמריקאי עשר נושאות במקום 11. גם האנטרפרייז, שתהיה הראשונה זה 60 שנה שלא תיקרא על שמו של אדם, מתעכבת מאוד ולא תגיע לידי הצי לפני 2030.
נושא נוסף שמפקדים מזהירים ממנו זו השאננות לגבי החוסן המוחלט של נושאות המטוסים. מאז מלחמת העולם השנייה לא הוטבעה אף נושאת מטוסים בקרב אמיתי, אבל הדיון העכשווי בברנז'ה הוא האם טכנולוגיה מודרנית כמו טילי קרקע-ים שמחזיקה סין הופכת את נושאות המטוסים לפגיעות שוב. בשנות ה-60 החליטה ברית-המועצות כי לנושאות מטוסים גדולות אין מקום בעידן הגרעיני, בין היתר בגלל פגיעותן לטילים בעלי ראשי נפץ גרעיניים. בהמשך בנו הרוסים נושאות מטוסים גדולות יותר, אבל תמיד בפחות התלהבות מהאמריקאים.
"מטוסי הקרב והנשק ארוכי הטווח של סין מהדור הרביעי והחמישי מאתגרים עמוקות את יכולתה של ארה“ב", כתב אדמירל סמואל ג' פפארו, "אנחנו מתמודדים עם עולם כאוטי ומבולגן יותר ויותר. ארצות-הברית צריכה לשמור על העליונות שלה בים כדי להשיג עליונות ביבשה". ג'ון פאץ', מפקד לשעבר בחיל הים, אמר כי "אנליסטים נוטים להתעלם או למזער את מידת הפגיעות של נושאות המטוסים. כיוון שהן סמל לכוח וליוקרה הגלובלית האמריקאית, הן מהוות מטרה מרכזית עבור יריבים לא קונבנציונליים וקונבנציונליים כאחד. אובדן פתאומי ובלתי צפוי של נושאת מטוסים יזעזע הן את הממסד הצבאי והן את הנפש האמריקאית - אולי יהיה שווה ערך צבאי לקריסת מגדלי התאומים ב-11 בספטמבר".
מלחמה ושלום
האמריקאים אוהבים להצמיד לנושאות המטוסים הילה של מלאך מגונן שמציל את העולם ותורם לשלום, לא למלחמה. רוב הזמן זה מגוחך, אבל יש גם דוגמאות כאלה. "לנושאת מטוסים עם 5,000 חיילים בעלי רצון טוב, יש ערך רב בחיזוק קשרים בין אנשים", כתב אדמירל פפארו. "המהירות והקיבולת שלהן מאפשרות להן להיות יעילות בתגובה למשברים הומניטריים. בדצמבר 2004, כאשר רעידת אדמה וצונאמי הרסו חלקים מאינדונזיה ומדינות אחרות באוקיינוס ההודי, צוות אברהם לינקולן היה הכוח הראשון שהגיע למקום והגיש סיוע. ב-2011, כשרעידת אדמה וצונאמי הרסו חלק מיפן וגרמו לאסון גרעיני בפוקושימה, הרונלד רייגן שימשה כבסיס צף לאספקת סיוע ותידלקה מסוקים יפניים במשך שבועות".
מי שהכי אוהבת את נושאות המטוסים זו כמובן הוליווד, שצילמה עשרות סרטים סביב הכלי הענק הזה. "טופ גאן מאווריק" מ-2022 הוא אולי המוכר מכולם, וצולם בחלקו על תיאודור רוזוולט ואברהם לינקולן. צבא ארה"ב שמח מאוד לשתף פעולה עם פיסת תעמולה שהיא גם סרט מלהיב, אבל כשהבמאי, ג'וזף קוזינסקי, תפס במצלמה פרטית משהו שלא היה אמור לצלם, המצלמה הוחרמה מיד.
מאידך, הקצינים על נושאת המטוסים שהפכה לאולפן קולנוע בוודאי היו משועשעים כאשר מטוס ה-Darkstar הבדיוני שנבנה לסרט נראה כה מציאותי, עד שסין הזיזה לווייני ריגול כדי לצלם אותו.
