אראש יושב כיום בבית מבטחים באירופה. שלוש פעמים ביום מביאים לו מנות מזון, וגם ספרים ועיתונים, למרות שהוא לא יכול לקרוא כי אינו שולט בשפת המקום. אז הוא בעיקר צופה באדיקות בערוצי הטלוויזיה. "ממילא כל החדשות ממוקדות במה שקורה באיראן, וזה מרתק אותי לראות איך מסקרים אותנו מבחוץ. באיראן יצא לי לראות את BBC ו-CNN רק לעיתים נדירות, הרבה לפני המלחמה".
שם, בשידורי הטלוויזיה האלה, עולה שוב ושוב השם משמרות המהפכה: המשמרות תקפו. המשמרות דיכאו. המשמרות עצרו. המשמרות עינו. המשמרות רצחו. ואראש מגיב בשתיקה קצרה, ויודע בדיוק מה זה אומר. הרי גם הוא בעצמו היה במשמרות המהפכה, עד שהחליט להימלט מארצו.
זה קרה אחרי כמה שנים שבהן שירת בארגון. אראש (השם בדוי) הצליח ליצור קשר עם "גורמים זרים", כלשונו, אך הוא מסרב לנקוב בשמותיהם. תוכנית ההימלטות שלו הייתה פשוטה: הוא יעזוב את איראן, לראשונה בחייו, לאחת מנסיכויות המפרץ, לכאורה לצורך טיפול רפואי. לאף אחד ממפקדיו במשמרות המהפכה לא הייתה סיבה לחשוד שהיציאה הזאת תוכננה מראש. כשהגיע לנסיכות, אותם "גורמים זרים" המתינו לו, העלו אותו על מטוס ועקבותיו נעלמו באחת ממדינות אירופה. שם הוא הסתגר עם שני קצינים אמריקאים, ו"שפכתי כל מה שביקשו ממני", הוא מסביר. "הסברתי שיש חבירה בין איראן לחיזבאללה, ויגיע הרגע שבו יפעלו ביחד, בדיוק כמו שהם עושים עכשיו. סיפרתי על היחידה שבה אני משרת במשמרות המהפכה".
איך נראו החקירות האלו?
"הימים של השיחות היו אינטנסיביים, ובני שיחי רשמו הערות. היה ברור לי שאני לא חוזר לאיראן. בינתיים לא הוחלט אם אשאר במדינה שבה אני נמצא או שאעבור, זה מה שאני רוצה, לאחת ממדינות ארה"ב. הודיעו לי שלפי שעה אני נשאר להמשך התשאולים. אבל אני לא יכול להתלונן. רציתי לברוח מאיראן, והיה ברור לי שזה יהיה תהליך ארוך".
הוא החל את דרכו בבסיג', מיליציית המתנדבים הצבאית למחצה של משמרות המהפכה. "זה לא מה שחושבים במערב, על יחידת מתנדבים שפועלת לפי הוראות של משמרות המהפכה", מספר אראש. "זאת יחידה גדולה, קרוב למיליון צעירים, שמפוזרים בכל פינה באיראן הגדולה - ערים, כפרים, אוניברסיטאות, בתי חולים, משרדי ממשלה".
ומה הם עושים? מה אתה עשית?
"הרעיון הוא לשמור על שקט פנימי ולדווח על כל פעילות חריגה. לפעמים החייל הפשוט מזהה מרצה באוניברסיטה שאומר דברים נגד המשטר, או רופא בבית חולים שמעניק טיפול למתנגדי המשטר".
מהבסיג' הצליח אראש להתקבל למשמרות המהפכה. "זה בהחלט קידום במעמד, בתנאים ובמשכורת. עברתי אימונים במשך שישה שבועות, שבסיומם החליטו לצרף אותי ליחידת חיל רגלים. הייתי מרוצה מאוד. המשכורת השתפרה, התנאים היו טובים יותר, רמזו לי שאם אהיה ממושמע, אשיג קידום. אתם חייבים להבין: המשמרות ידועים כיחידת הדגל של כוחות המשטר. הם מחזיקים את הבסיג' ואת כוח אל-קודס, שפועל מחוץ לאיראן".
אילו אימונים עברת שם?
"כושר גופני, שימוש באש חיה, ירי מנשק קל וכבד. מבצעי שדה".
ואיפה התאמנתם?
"חלק מהאימונים התבצעו באיים טונב הקטן ואבו-מוסא (שני איים במצרי הורמוז - ס"פ). חלק אחר, אימוני השדה והירי באש החיה – במדבר".
כמה מרוויח חייל במשמרות המהפכה?
"המשכורת נעה בין 100 ל-150 דולר בחודש. לעיתים יש תוספת 'מבצעית' בסך 60 דולר, כמובן במטבע האיראני. זו משכורת שיותר נמוכה משל פקידי ממשלה, אבל עדיין. הסכום מתקבל במעטפה לקראת סוף החודש. המשכורות מגיעות מתקציב המדינה, מכירות הנפט או קרנות צדקה. יש לוחמים שמקבלים עונשים של קיצוץ או החרמת משכורת על הפרות משמעת, גניבות או חשד להפרת אמונים".
ויש הרבה עונשים כאלו?
"כל לוחם חייב להשאיר אצל הפיקוד את כתובת מגוריו למקרה שיהיו 'בעיות' (הכוונה שאם החייל עורק המשפחה תשלם את המחיר – ס"פ). העונשים הם לפי מדרג: קיזוז מהמשכורת, החרמת רכוש ואיסור יציאה לחו"ל על בני המשפחה. למרות שממילא רובם לא יכולים להרשות לעצמם לנסוע".
אראש מספר כי במשמרות המהפכה דורשים נאמנות מעל הכל – גם מעל משפחה, חברים או שכנים קרובים. "אני זוכר שבאחת ההזדמנויות עצרתי שכן שלי, ששוחח עם בני המשפחה שלו והתבטא נגד השלטון. הבאתי אותו למכונית המעצר ולקחו אותו לחקירה".
ומה קרה לו?
"אני לא יודע מה עלה בגורלו כי לא ראיתי אותו מאז".
× × ×
אראש היה אחד מכ-200 אלף לוחמים (לא כולל הבסיג') שנמנים עם משמרות המהפכה, הכוח הצבאי העיקרי של איראן. זה ארגון מקצועי – בוודאי ביחידות העילית שלו – ממומן היטב, ובחלק מזרועותיו גם מצויד ומאומן היטב. הוא גם ארגון בירוקרטי מאוד, רווי פוליטיקה פנימית - אבל נכון לעכשיו ה"פסדראן", כפי שהוא מכונה באיראן, הוא הארגון החזק ביותר, ויש שיאמרו שהוא גם היחיד שעומד בין ההמונים ברחוב לבין האייתוללות.
על פי ההערכות, מוג'תבא חמינאי קיבל את תפקיד אביו בזכות משמרות המהפכה. עכשיו יחסי הכוחות התהפכו: בעוד המשמרות היו חייבים לאביו עלי את מעמדם ותקציביהם, הבן מוג'תבא הוא זה שחייב למשמרות את שלטונו - ואלו חדשות לא טובות לכל מי שחולם על התקוממות עממית שתפיל את המשטר
ההתחלה של משמרות המהפכה הייתה לא ממש מרשימה. כאשר נחת האייתוללה חומייני מהגלות בפברואר 1979, איראן הייתה מפולגת ומפוררת. תומכיו - השיעים הדתיים - אמנם היו הרוב, אבל באיראן היו עוד כוחות, גם חילוניים וליברליים, שממש לא חלקו את החלום על אוטוקרטיה איסלאמית. לאיראן היה אז צבא, כמובן, וגם משטרה חשאית ידועה לשמצה (הסוואכ, שנהנתה משיתוף פעולה הדוק עם המוסד), אבל חומייני לא סמך עליהם בשל נאמנותם לשאה. הסוואכ פורקה ופוזרה, הצבא "נוקה" והוחלש מאוד, וחומייני הקים גוף שיחליף את שניהם - משמרות המהפכה.
מאז, המשמרות עברו לא מעט גלגולים. במלחמת איראן-עיראק הם צברו ניסיון קרבי רב. זו גם המלחמה שבה במשמרות המהפכה יחליטו להפוך את הטילים לנכס אסטרטגי, כי הם איפשרו תקיפות בעומק עיראק הענקית. צחוק הגורל: חלק מהידע שלהם בתחום הטילים קיבלו האיראנים מישראל, בשנים שבהן התעשיות הביטחוניות של שתי המדינות ניסו, על פי פרסומים זרים, לפתח טיל משותף.
לאחר מותו של חומייני ב-1989, הפך עלי חמינאי למנהיג העליון - והוא ביצע רה-ארגון מקיף במשמרות המהפכה. הארגון התחזק מאוד, התמקצע וגם החל לשלוח זרועות לחו"ל, בעיקר באמצעות כוח אל-קודס.
כיום משמרות המהפכה מורכבים מחמישה חילות: חיל היבשה, חיל האוויר והחלל, חיל הים, כוח אל-קודס והבסיג'. מפקד המשמרות - נכון לכתיבת שורות אלו זהו אחמד ווחידי - מתמנה תמיד ישירות בהוראת השליט. לפי ההערכות, כלל הכוחות הצבאיים (כאמור, מלבד הבסיג') מונים כ-200 אלף לוחמים: 150 אלף בחילות היבשה, 20 אלף בחיל הים ועוד 15 אלף בחיל האוויר והחלל. גם בכוח אל-קודס יש כ-15 אלף לוחמים בשירות סדיר ובמילואים, כמובן לא כולל ארגוני הפרוקסי שהם מפעילים. הבסיג', כאמור, כולל בין מיליון ל-1.5 מיליון איש, חלקם הגדול מתנדבים. כל אלה יחד נועדו קודם כל לשמור על המשטר הקיים, ואחר כך גם להגן על גבולות המדינה ולדאוג לאינטרסים של המשטר והמדינה בחו"ל.
למשמרות המהפכה יש גם זרוע אזרחית-כלכלית. הארגון מחזיק נציגים במוסדות השלטון האיראני, מרמת הממשלה ועד למושלי המחוזות. יש גם אנשי משמרות המהפכה שעוטפים את החברות הגדולות של איראן, כולל, עד לאחרונה, נציגים בנסיכויות המפרץ, שהיו אחראים ליצוא וליבוא.
אף שהפיתוח הגרעיני העיקרי של איראן מבוצע באמצעות ארגון ספנד, המשויך רשמית למשרד ההגנה, יש גם למשמרות נגיעה ישירה לפרויקט. יחידותיו הן שאחראיות לביטחון המתקנים הגרעיניים ולמדעני הגרעין - שתי משימות שבהן, בלשון המעטה, הארגון לא צלח - וכן מעורבות בניסויים ובהשגת הטכנולוגיה הגרעינית.
מלבד חמשת החילות העיקריים, יש למשמרות המהפכה גם ארגון מודיעין גדול ועוצמתי, שהפך למתחרה ישיר למיניסטריון המודיעין של הממשל. כך הצליח חמינאי לשמור על "יד על השאלטר" גם מבחינת פעולות מודיעין ומבצעים מיוחדים בחו"ל – וגם מבחינה פנים-איראנית. ארגון המודיעין של המשמרות עוסק רבות במעקב אחרי אזרחים וארגונים ובדיכוי ניצני מרידות.
"נילופאר" יכולה להעיד על כך מכלי ראשון. היא צעירה איראנית ששוחחתי עימה באמצעות קרובי משפחה. את הכינוי, על שם פרח הלוטוס, היא בחרה. "אני כמובן לא יכולה להופיע בשמי האמיתי ולא להזכיר את שמה של העיר שבה אני מתגוררת", היא מסבירה. לאחרונה נילופאר חשה על בשרה את פעילות הבסיג', כשנעצרה והובאה ל"אזהרה ראשונה" בתחנת המשטרה בעיר מגוריה. "למזלי הרע, תפסו אותי מסתובבת ליד הפגנה. בתחנת המשטרה דרשו שאמסור את הטלפון בבית, ובנוכחותי, השוטר איים על אחי הבכור שאם יתפסו אותי ברחוב פעם נוספת - יהיה רע מאוד".
מה אחיך אמר?
"אחי נבהל, וכשהגעתי הביתה הודיע לי שאני לא משתתפת בהפגנות. אמרתי לו: אבל אין עכשיו הפגנות. אחי נקט לשון בוטה והטיח: את רוצה שיאנסו אותך? זה שבר אותי. אמרתי, טוב. בינתיים אני מצייתת. אבל מה אעשה כשבן השאה, רזא פהלווי, יקרא לנו לצאת לרחובות? אני סומכת עליו, ואני יודעת שאף אחד מהצעירים של איראן לא יישאר בבית. אנחנו מחכים לפקודה 'צאו לרחובות'".
היא מתעבת את המשטר ואת אנשי משמרות המהפכה. "מה לי ולאנשי הדת? אנחנו נאספים למסיבות סודיות, מתחת לצ'אדור אני לובשת מכנסי ג'ינס וחולצה צמודה, והצלחתי להשיג נעלי עקב גבוהות. אבל מסוכן עכשיו. שתי חברות שלי מהאוניברסיטה כבר נעצרו".
ומה שלומן?
"ההורים שלהן חזרו מבוהלים וחיוורים מהביקור בבית הסוהר. אף אחד לא יודע מתי יחליטו לשחרר אותן, במה יואשמו, ואם קיבלו מהסוהרים את 'הטיפול' (הכוונה לאונס - ס"פ). הן באמת צעירות תמימות, ואני מתפללת שיחזרו בקרוב מבלי שיפגעו בבתוליהן. אם זה יקרה, סיכויי השידוך הראוי שלהן יקרסו בבת אחת".
× × ×
לכאורה יש לאיראן שני כוחות צבאיים, הצבא האיראני ומשמרות המהפכה, אבל הם שונים מאוד זה מזה. למרות שמבחינת כוח אדם, הצבא האיראני גדול יותר ממשמרות המהפכה - לפי ההערכות יותר מכפול - הוא זוכה למעמד נמוך יותר, ובעיקר לתקציבים דלים יותר, של פחות ממחצית. גם מבחינת שרשרת הפיקוד, ההיררכיה ברורה: בעוד שרמטכ"ל הצבא מקבל הוראות מהנשיא מסעוד פזשכיאן, משמרות המהפכה עונים ישירות למנהיג הרוחני העליון. ואכן, משמרות המהפכה היו היהלום שבכתר השלטון של עלי חמינאי: הוא דאג לתקצב ולתעדף אותם, והם דאגו שכל סממן של התקוממות – כולל זו שהחלה בסוף דצמבר האחרון – ידוכא ביד רמה.
עם היורש שלו, הבן מוג'תבא חמינאי, היחסים שונים. מוג'תבא רחוק מאוד מלהיות סמכות דתית כאביו, ונבחר כמעין סמל להמשכיות השלטון. משמרות המהפכה הם אלה שדאגו שיומלך, ולכן מארג הכוחות השתנה: בעוד שמשמרות המהפכה היו חייבים את עוצמתם לחמינאי האב, בנו חייב להם את שלטונו. המשמרות, לפי הערכת גורם ישראלי, הם אלה שאילצו את 88 חברי מועצת המומחים לבחור במוג'תבא, שנפצע במהלך ההפצצות אבל עדיין חי. מוג'תבא, כך לפי ההערכה בפרסומים זרים, נחבל קשות בפניו – ככל הנראה סביב עין שמאל – וגם שבר את רגלו, אבל עדיין שומר על תפקוד מסוים. גורמי מודיעין אחרים בעולם מעלים את האפשרות שמצבו קשה בהרבה, ואת התהייה האם הוא בכלל חי. אבל הגורם הישראלי טוען: אילו מצבו היה קשה יותר הוא לא היה נבחר, כי אי-אפשר לנהל מדינה כל כך גדולה ומסובכת עם מנהיג בלתי נראה. "ברור שהוא חייב לתת סימן חיים משכנע", פוסק איש המשמרות לשעבר אראש, "רק לא ברור איך ומתי".
הגולה האיראני אמתיאז מחמוד קובע בפסקנות כי מינויו של מוג'תבא למנהיג הרוחני העליון הוא הסימן שמשמרות המהפכה כבר מנהלים בפועל את איראן: "אם הנשיא טראמפ היה בטוח שחיסולו של חמינאי האב ישבור את המשטר, הוא יגלה שהמפתחות אצל המשמרות", אמר מחמוד. "זאת הסיבה שאיראן כבר מאמצת עמדות קיצוניות". אראש מסכים עימו. "אני רואה שהשפעת משמרות המהפכה התחזקה בחודש האחרון", הוא אומר, "גם בגלל המלחמה וגם כי הם פשוט תופסים את הפיקוד". גם החיסול של עלי לאריג'ני השבוע מחזק מאוד את משמרות המהפכה: מפקד המשמרות ווחידי, בעל ותק ממלחמת איראן-עיראק, נותר האישיות הביטחונית המרכזית בצמרת המשטר.
"נילופאר" נעצרה על ידי משמרות המהפכה בגין השתתפות בהפגנה, ושוחררה באזהרה. שתיים מחברותיה עדיין עצורות. "ההורים שלהן חזרו מבוהלים וחיוורים מהביקור בבית הסוהר", היא מספרת. "אף אחד לא יודע מתי ישחררו אותן, במה יואשמו ואם קיבלו מהסוהרים את 'הטיפול' (הכוונה לאונס). אני מתפללת שיחזרו בקרוב"
אלה כמובן חדשות לא טובות עבור כל אלו שממתינים להתקוממות, כי משמרות המהפכה מושרשים היטב כמעט בכל החברה האיראנית. בסיסם המרכזי הוא אמנם טהרן, אבל יש להם בסיסי משנה בכל אחד מ-31 המחוזות של איראן. הם גם פיתחו מעין מערכת צדק נפרדת. באיראן, לצד בית המשפט הציבורי, השלום והמחוזי פועלים גם בתי המשפט של המהפכה האיסלאמית, שם נאשמים בעיקר ב"פשעים כנגד המשטר" – מקריאות ברחוב, דרך גרפיטי והפצת חומרי תעמולה ועד להמרדה וריגול. בתי המשפט הללו אמנם שייכים רשמית לרשות השופטת, אבל פועלים בזיקה ישירה עם משמרות המהפכה. המורשעים – בהנחה שלא ייגזר עליהם עונש מוות - עלולים להגיע לאחד מהאגפים בבתי הכלא באיראן שמשמרות המהפכה (ובמיוחד ארגון המודיעין שלהם) שולטים בהם, כמו אגף A2 הידוע לשמצה בכלא אווין. זו אחת הסיבות שהכלא הזה הותקף על ידי ישראל במלחמה הנוכחית. רק לאחרונה הובאה כלת פרס נובל לשלום מ-2023 נרגס מוחמדי לפני שופט המזוהה עם המשמרות, שדן אותה לשבע שנות מאסר, ולאיסור יציאה מאיראן למשך שנתיים, גם אחרי שחרורה. בברלין היו בטוחים שתגיע להרצות בכינוס, בעלה וילדיה התאומים המתינו שתעלה למטוס, אבל ביום שבו הייתה אמורה להמריא, נשלחה לבית הסוהר ודרכונה הוחרם.
× × ×
ישראל מצויה בעימות ישיר עם כמה מהחילות של משמרות המהפכה. חיל האוויר והחלל של המשמרות הוא זה ששולח את הטילים והכטב"מים לעבר ישראל. מפקד החיל הקודם, אמיר עלי חג'יזאדה, חוסל במהלך מבצע עם כלביא, וסגנו, חוסיין מוסאווי, תפס את הפיקוד. בצה"ל קיוו כי מוסאווי יהיה אחד המחוסלים במכת הפתיחה של המלחמה הנוכחית בפגישת מועצת ההגנה העליונה בשבת בבוקר, אולם הוא שרד.
גם ארגון המודיעין של משמרות המהפכה (בפיקודו של מג'יד חאדמי) ויחידת הסייבר של הארגון מנהלים לאורך שנים ארוכות את מה שכונה "מלחמת הצללים" מול ישראל. ארגון המודיעין מנסה לסכל את החדירה של אמ"ן והמוסד לאיראן, ויחידת הסייבר מנסה לסכל את מבצעי הסייבר, בראש ובראשונה של 8200. ליחידת הסייבר האיראנית יש גם זרוע התקפית, שלפחות חלקה מוסווה כארגוני האקרים אזרחיים. "חנדלה", לדוגמה, ארגון ההאקרים שהתהדר בחדירה לטלפונים של כמה בכירים ישראלים, מופעל ככל הנראה על ידי משמרות המהפכה.
אבל עיקר העימות של ישראל מול משמרות המהפכה מתנהל זה קרוב לשלושה עשורים מול כוח אל-קודס, שאחראי על כל המבצעים החשאיים של הארגון מחוץ לגבולות איראן. מאז הקמתו ב-1990 כוח אל-קודס גדל מאוד, תפקידיו התרחבו, אבל הבסיס נותר זהה: חיבור לכוחות אחרים או הקמה של כוחות כאלו – בעיקר שיעיים אבל לא רק – במטרה "לייצא" את המהפכה החומייניסטית ולשמור על האינטרסים של איראן. זה הכוח שאחראי, למשל, על הקשר עם חיזבאללה בלבנון, החות'ים בתימן וחמאס והג'יהאד האיסלאמי בעזה. זרועות אחרות של כוח אל-קודס מפעילות כוחות בעיראק, באסיה וגם באירופה. לפני כשבועיים הורשע בניו-יורק אזרח פקיסטני באשמה שהגיע לארה"ב בשליחות משמרות המהפכה במטרה לרצוח את הנשיא טראמפ ובכירי ממשל אמריקאים נוספים. זו רק אחת הסיבות שבגינה איסמעיל קאאני, מפקד כוח אל-קודס הנוכחי (אחרי שקודמו קאסם סולימאני חוסל בינואר 2020), הוא אחד האישים המבוקשים ביותר על ידי ישראל והאמריקאים. "יש לו מזל של חתול", אומר אראש. "הוא שרד מספר ניסיונות התנקשות. באיראן מסתובבת שמועה סביבו שהוא סוכן מוסד, וזה מה ששומר עליו. הוא שונה מאוד מקאסם סולימאני, שהיה גבר שבגברים ומקורבו של עלי חמינאי. אני מעריך שקאאני יוחלף בקרוב".
ואכן, כיום מצבו של כוח אל-קודס רחוק משנות הזוהר של סולימאני ומהשנים שבהן סייעו אנשיו לאסד במלחמת האזרחים בסוריה. אחמד א-שרע, הנשיא הסורי הנוכחי, מתעב את איראן, והפגיעה הקשה בחיזבאללה גם מחזקת את הלבנונים. שר ההסברה הלבנוני אף הכריז כי כל חבר במשמרות המהפכה שיימצא בלבנון – יגורש. לא ממש ברור אם מאחורי ההצהרות הללו גם עומדים מעשים של ממש.
מאז פרוץ המלחמה הנוכחית, משמרות המהפכה ניצבים במבחן הקשה ביותר שעמד מולם אי פעם. מבחינת הגנה על מדינתם – אין ספק כי הם כשלו כישלון חרוץ. אבל נכון לכתיבת שורות אלו, גם הצעירים, חבריה של נילופאר, לא יוצאים מהבית, רובם מאותה סיבה: הם מפחדים מהמשמרות. בכך שלטון האימים שלהם כן צלח, לפחות בינתיים. האם בסופו של דבר נילופאר וחבריה ייצאו להפיל את המשטר, למרות הבסיג' וכל כוחות משמרות המהפכה הנוספים? אראש, חייל משמרות המהפכה לשעבר, חושב שכדי שזה יקרה, האיראנים זקוקים לעוד זמן. "אני מקווה שהנשיא טראמפ מתכוון להמשיך", הוא אומר השבוע. "אסור לו לעזוב עכשיו. אם טראמפ מתכוון לצאת מהמערכה בשבוע הבא כפי שהוא אומר, לא יושג ניצחון והעניינים באיראן יחזרו להיות, פחות או יותר, מה שהיו. בעולם המערבי צריכים להכיר בעובדה שלאיראן יש סבלנות. הם עובדים על הטווח הרחוק. אמרתי מראש לבני השיח שלי (הכוונה לחוקרים האמריקאים – ס"פ) שיגיע הרגע שבו איראן וחיזבאללה ישתפו פעולה. אתם בישראל האמנתם שחיזבאללה נחלש והופתעתם מכמות הטילים שמשגרים אליכם. חשבתם שהכיתם את איראן, והנה, זה לא הולך לפי התרחיש שלכם. מה זה אומר? שאיראן חוטפת ולא מוותרת".
5 צפייה בגלריה
הפגנות מחאה באיראן, בינואר האחרון. "אסור לטראמפ לעזוב עכשיו"
(Getty Images, Getty Images)
ובימים כאלו, מה מצב המורל של החברים שלך שנותרו במשמרות המהפכה?
"אתם צריכים להבין: מורל לא משחק תפקיד שם. באים למשמרות בעיקר כדי להתפרנס. אנחנו אנשים טובים. חרוצים, שאוהבים מאוד לחיות, כל אחד לפי יכולתו. אבל כשמישהו מאיים עלינו, אנחנו במשמרות הופכים להיות קשוחים. רק טובת המולדת לנגד העיניים".
