כמו כל סדרה של היוצר המדובר ראיין מרפי ש"מבוססת על סיפור אמיתי", גם "סיפור אהבה: ג'ון קנדי ג'וניור וקרולין בסט" לוקחת לעצמה חופש אמנותי בלי להתחשב במיוחד באנשים שמאחורי הדמויות. לא במקרה היא התקבלה בכעס גדול מצד בני משפחת קנדי, שאפילו עבורם, מי שרגילים לאובססיה ההוליוודית עם השבט, זה היה קצת יותר מדי חופש אמנותי על חשבון טרגדיה גדולה. מאידך - ולמען ההגינות גם זה קורה הרבה בסדרות של מרפי - פה ושם התסריט מייצר רגעים בדיוניים שמרגישים אמיתיים מאוד. למשל, כשאמא של בסט אומרת לה על ג׳ון קנדי ג׳וניור: ״כל מה שהוא יודע זה מי הוא אמור להיות: יורש העצר של קמלוט. זה הדבר היחיד שהעולם אי פעם אמר לו, כי אם אין קמלוט, אז מה היה הטעם בכל האובדן הזה?“
"האובדן הזה" הוא שרשרת טרגדיות בלתי פוסקת שרודפת את משפחת קנדי, והצורך להיות "קמלוט" הוא כנראה גם הברכה וגם הקללה של השושלת שהיא הדבר הכי קרוב למשפחת מלוכה שהיה לארה״ב: יופי, עושר, כוח פוליטי וגלאם יחד עם סיפור רצוף טרגדיות, קונספירציות, קללות ומיתוס תרבותי עצום. דימוי קמלוט, הטירה האגדית של אבירי השולחן העגול שהיו אצילים, צודקים וגיבורים, נדבק לקנדיז אחרי רצח הנשיא ג׳ון קנדי ב-1963. ג’קי קנדי, הגברת הראשונה האהובה ביותר מאז המצאת הטלוויזיה, התראיינה אז למגזין Life, ציטטה את המיוזיקל "קמלוט" ואמרה שבעלה אהב במיוחד את השורה שסיימה את המיוזיקל: “Don’t let it be forgot, that once there was a spot, for one brief shining moment, that was known as Camelot” - "אל תיתנו לזה להישכח, שפעם, לרגע אחד קצר וזוהר, היה מקום שנקרא קמלוט". כך נולד המיתוס סביב הנשיאות הקצרה של ג׳ון קנדי כעידן קסום של תקווה ליברלית רטובת עיניים שנגדעה פתאום, מיתוס שגם התעצם עם כל טרגדיה שעברה על המשפחה. והיו כל כך הרבה טרגדיות. הבעיה עם מיתוסים מהסוג הזה, היא גם שהם לא עומדים במבחן המציאות, וגם שאי-אפשר להשתחרר מהם. והלחץ הזה יושב על כל מי ששייך לשבט הקתולי ממוצא אירי, שייצר הרבה מאוד צאצאים וכולם הולכים כל הזמן עם משקולת "קנדי" על הכתפיים. אבל אמריקה, ובוודאי הוליווד, לא יודעת שובע. 60 שנה אחרי רציחתם בהפרש של חמש שנים של הנשיא ג׳ון קנדי ואחיו, התובע הכללי והמועמד לנשיאות בובי קנדי, משפחת קנדי היא המתנה שלא מפסיקה לתת, גם אם אף אחד לא מבקש ממנה.
6 צפייה בגלריה
המשפחה הפוליטית הראשונה שחיה צמוד למצלמות. ג'ון וג'קי קנדי בחצר ביתם
(ASSOCIATED PRESS)
בשבועות האחרונים, מאז שהחלה הסדרה "סיפור אהבה" (דיסני פלוס) ובמרכזה ג'ון קנדי ג'וניור ואהובתו, נסיכת הקרח קרולין בסט, הרשת לא יודעת שובע. האופנה האייקונית שלה, הנונשלנטיות הכובשת שלו והכימיה מלאת הניצוצות שהקרינו לכל עבר עד הסוף הטרגי מטריפים את האמריקאים, בעיקר את הדור החדש, שעוד לא נולד כשבניו-יורק הפפארצי לא נתנו לשניים להוציא את הכלב בלי מאות פלאשים בכל צעד.
ועם האוכל בא התיאבון. בלונדון מצולמת בימים אלה סדרה של נטפליקס בשם המקורי "קנדי". זו מספרת על תחילת השושלת ובמרכזה עומד אבי המשפחה, ג׳ו קנדי, שאותו יגלם מייקל פסבנדר. התיאור הרשמי מבטיח כי הסדרה "חושפת את החיים האינטימיים, האהבות, היריבויות והטרגדיות שעיצבו את השושלת האייקונית ביותר בהיסטוריה המודרנית“. אז מה אם זה התיאור הרשמי של כל יצירת תרבות סביב משפחת קנדי זה עשרות שנים. אמריקה מכורה, וגם מתגעגעת מאוד לקמלוט, שהייתה או לא הייתה.
× × ×
לג׳וזף ורוז קנדי, הפטריארך והמטריארכית של השבט הגדול, היו תשעה ילדים. ארבעה מהם מתו בנסיבות טרגיות אלימות במיוחד - שתי רציחות ושתי תאונות מטוס - והחיים של האחרים גם הם לא היו תענוג גדול. בתם השלישית רוזמרי, למשל, סבלה מקשיי למידה ולא דיברה הרבה. היא הייתה אלימה, השתוללה בהתקפי זעם ועשתה סקס בשפע, מה שהרגיז במיוחד את ההורים הקתולים האדוקים. בדיעבד ברור שלרוזמרי היו בעיקר בעיות נפשיות קשות, אבל ההורים חשבו שהיא מוגבלת שכלית, וזה משהו שאסור היה בשום אופן לקבל בקמלוט.
ג'ק שלוסברג, בנה של קרוליין קנדי, היה בן המשפחה הבולט שיצא נגד הסדרה "סיפור אהבה". הוא זעם על היוצר "שעשה מחזה ציבורי מטרגדיית המשפחה שלי", אבל הוא עצמו רץ לקונגרס בעיקר כי הוא נכדו של נשיא מיתולוגי אהוב, נסיך אמריקאי שנרצח בגיל 46, וארה"ב מעולם לא ממש החלימה מהטראומה הזו
כשהייתה רוזמרי בת 23, שלחו אותה לעבור לובוטומיה, הליך רפואי קיצוני ואלים במיוחד במוח, שאחריו אכן הפכה מוגבלת שכלית עם יכולות מנטליות של בת שנתיים. עכשיו כבר לא הייתה ברירה, אז שלחו לבית חולים פסיכיאטרי, אמה ביקרה אותה פעם אחת ואביה לא ביקר אותה מעולם. במשך שנים המשפחה הסתירה את עצם קיומה. רוזמרי הייתה במוסדות כל חייה ומתה ב-2005, בגיל 86. אומרים שיש קללה על משפחת קנדי, ואם אכן יש כזו, היא החלה אחרי ההתעללות האיומה הזו של הזוג קנדי בילדה שלהם, והקצב שבו היא מכה במשפחה הוא פשוט בלתי נלאה.
הבן הבכור, ג׳ו, אנטישמי של ממש, היה התקווה הגדולה של אביו. הוא זה שאמור היה להיות הנשיא קנדי הראשון, וממש לא האחרון. הוא מת ב-1944, כשמטוסו התפוצץ במהלך משימה במלחמת העולם השנייה. ארבע שנים אחר כך נהרגה גם הבת הרביעית, קייטלין, בהתרסקות מטוס בדרך לחופשה עם ארוסה.
ג׳ו סיניור מעולם לא ממש התאושש ממות הבן המועדף עליו, והכניסה של הבן השני בתור, ג׳ון, לפוליטיקה הייתה במידה רבה תוצאה של לחץ משפחתי. הוא ניצח ב-1960 בבחירות מהצמודות אי פעם והפך לנשיא הקתולי הראשון והיחיד עד כה. דתו של JFK הייתה נושא גדול מאוד בקמפיין של 1960 - אנשים חששו שנשיא קתולי יהיה נאמן לאפיפיור יותר מאשר לחוקה האמריקאית, וקנדי נאלץ לשאת נאום שבו הבהיר שהוא מאמין בהפרדה מוחלטת בין המדינה לכנסייה.
הוא הפך לנשיא פופולרי מאוד, עד שנרצח בנובמבר 1963 בדאלאס. כמה חודשים לפני הרצח איבדו ג׳ון וג׳קי קנדי את בנם התינוק, שחי רק 39 שעות. האח הצעיר, בובי קנדי, שיש מספיק אנשים שחושבים שהיה מוכשר יותר מהנשיא קנדי, נורה למוות בלוס-אנג׳לס ביוני 1968 על ידי סירחאן סירחאן, ירדני ממוצא פלסטיני שזעם על תמיכתו של בובי קנדי בישראל במהלך מלחמת ששת הימים. קנדי הותיר אחריו 11 יתומים.
אמריקה, ובוודאי הוליווד, לא יודעת שובע. 60 שנה אחרי רציחתם בהפרש של חמש שנים של הנשיא ג׳ון קנדי ואחיו, התובע הכללי והמועמד לנשיאות בובי קנדי, משפחת קנדי היא המתנה שלא מפסיקה לתת, גם אם אף אחד לא מבקש ממנה
והיה גם האח טד, שב-1964 שרד התרסקות מטוס שבה נהרגו אחד מעוזריו והטייס. חמש שנים אחר כך נהג את מכוניתו לתוך אגם צ‘פקווידיק יחד עם אישה בשם מרי ג'ו קופצ‘נה, שטבעה למרות ניסיונות ההצלה של קנדי. הוא הודיע למשטרה רק עשר שעות אחרי התאונה, ובמשך כל חייו הכחיש כי נהג שיכור. קנדי חתם על עסקת טיעון ונגזרו עליו חודשיים מאסר, שאיכשהו גם אותם הוא לא ריצה. טד מת ב-2009 מסרטן במוח כשהוא בן 77. שנתיים אחרי מתה בתו, קארה קנדי בת ה-51, מהתקף לב.
דיוויד קנדי, בנו הרביעי של בובי, מת ממנת יתר של סמים ב-1984. שנים אחר כך נהרג מייקל קנדי, בנו השישי של בובי, בתאונת סקי בחופשה בקולורדו. ב-2019 נמצאה הנכדה של בובי, סירשה קנדי, מתה באחוזה של סבתה אחרי שלקחה מנת יתר. כמה חודשים לאחר מכן מייב קנדי, נכדה נוספת של בובי, ובנה בן השמונה מתו לאחר שהקאנו שבו שטו נסחף. מי יודע, אולי כן יש קללה.
אבל אין טרגדיית קנדי מהעבר הקרוב שהשפיעה על אמריקה כמו מותו של ג׳ון קנדי ג׳וניור בתאונת מטוס ב-1999. לאורך שנות ה-80 וה-90, ג'ון ג'וניור היה מי שבאמת החזיק את המיתוס שלא ישקע. הוא היה בן שלוש כשאביו נרצח, והתמונה שלו מצדיע לארון בהלוויה היא אחת המפורסמות והעצובות בהיסטוריה של הפוליטיקה האמריקאית. כשגדל להיות עורך דין ופובליציסט חתיך, אמריקה הרגישה שקיבלה הזדמנות שנייה. קנדי ג׳וניור נבחר לגבר הסקסי בעולם של "פיפל", ורשימת הנשים שאיתן יצא כוללת, בין היתר, את מדונה, ברוק שילדס, שרה ג׳סיקה פארקר, סינדי קרופורד, וקשר רציני במיוחד עם דריל האנה. זו כתבה ב"ניו יורק טיימס" מאמר מערכת חריף מאוד נגד הסדרה של ראיין מרפי, והאופן שבו הוצגה דמותה בסדרה. ״בדרך כלל בחרתי לא להגיב לסיקור התקשורתי שלי״, כתבה האנה, ״אבל סדרת טלוויזיה שמנצלת את הטרגדיה של ג'ון פ. קנדי ג'וניור וקרולין בסט מציגה דמות המשתמשת בשמי ומוצגת כמעצבנת, שקועה בעצמה, בכיינית ולא הולמת. דעו שרוב (אם לא כל) אלו הטוענים שיש להם ידע אינטימי על חיינו האישיים הם סנסציונרים אנוכיים הסוחרים ברכילות, רמיזות וספקולציות״.
6 צפייה בגלריה
התמונה שכל אמריקאי מכיר. ג'ון ג'וניור מצדיע בהלוויית אביו, הנשיא קנדי
(Keystone, Getty Images)
כך או אחרת, ב-1996 התחתן ג׳ון ג׳וניור עם קרולין בסט, דוגמנית לשעבר ואשת יחסי הציבור של קלווין קליין. הם היו נשואים בקושי שלוש שנים כשמטוסם הפרטי, שאותו הטיס ג'ון ג'וניור בעצמו, התרסק באוקיינוס האטלנטי. שניהם היו בשנות ה-30 לחייהם, וחוץ מהם נהרגה באסון גם לורן, אחותה של קרולין. לאחר מכן התברר כי ג׳ון ג׳וניור לא סיים את הכשרתו כטייס. המטוס שלו התרסק מול חופי מרתה'ס ויניארד, האי היוקרתי במסצ׳וסטס שמזוהה לא רק עם משפחת קנדי, אלא עם כל האצולה של המפלגה הדמוקרטית.
× × ×
הקנדיז היו המשפחה הפוליטית הראשונה שחיה בתוך המצלמה: הקמפיין של 1960, מסיבות בבית הלבן, צילומי אופנה של ג׳קי והילדים, וידיאו מהלוויה, הכל שודר שוב ושוב. וזה עוד הרבה לפני המדיה החברתית, ובימים שבהם אמריקה הייתה מרותקת למסך אחד בלבד שבו צפו עשרות מיליונים. סביב רצח JFK לבדו קיימות כמובן אינספור תיאוריות קונספירציה, כולל סיפור "פולסא דנורא" שהטילו רבנים על ג’וזף קנדי, בגלל התנגדותו להצטרפות למלחמת העולם השנייה והאנטישמיות של בנו הבכור. כיום, גם כשהצעירים לא זוכרים את JFK עצמו, הם גדלים לתוך דימוי של משפחה שמגלמת גם שאיפות ליברליות וגם כישלונות מוסריים, כך שקל להשליך עליה את כל התקוות והאכזבות לגבי "אמריקה" עצמה. זה מכפיל את עצמו במדינה אובססיבית לסלבריטאים.
אבל האמת היא שמיתוס קמלוט מתפורר כבר עשרות שנים, גם כי לא באמת גדלו ממשיכים ל-JFK ובובי קנדי. תבוסתו של ג'ו קנדי השלישי בפריימריז לסנאט ממסצ'וסטס ב-2020 שמה קץ לחסינות הפוליטית שהגיעה פעם עם השם קנדי, אבל לכל אורך הדרך הקפידו בני המשפחה להשאיר הכל בבית, ומעולם לא העבירו ביקורת פומבית על מי מהם. עד שהגיע רוברט קנדי ג׳וניור, RFK ג׳וניור, בנו של בובי, והעריקה שלו מדמוקרט לטראמפיסט ריסקה עוד שני עמודי תווך של הקנדיז: תחושת הנאמנות המשפחתית והאינטגריטי של המותג הפוליטי.
לא חשוב אילו טרגדיות ושערוריות עברו, חברי המשפחה הצליחו לשמור על מותג ברור של ליברליזם אטרקטיבי: הם היו עשירים, מפורסמים ויפים, אבל גם רצו לעזור למי שלא היה לו המזל להיות קנדי. בובי קנדי דפק על דלתות של בקתות עץ כדי למשוך תשומת לב לעוני באפלצ‘ים, טד קנדי צעד במים עד המותניים כדי להילחם ברעב בבנגלדש, דרש טיפולי איידס כאשר מעטים היו מוכנים לגעת בנושא ונלחם עד יומו האחרון על הרחבת ביטוח הבריאות לאמריקאים. יוניס קנדי הקדישה את חייה לעזרה לאנשים עם מוגבלות כדרך לתקן את העוול שעשו הוריה לאחותה רוזמרי.
טד, שכיהן כסנאטור במשך 47 שנה, היה האפוטרופוס של המותג המשפחתי. הוא לא היה קדוש כמו שני אחיו, אבל ידע מה נדרש כדי לשאת את המותג הזה לדורות הבאים. הוא נשאר הדבר שמחבר את כל השבט. הוא היה שוכר אוטובוסים ולוקח את שלושת ילדיו ו-26 אחייניותיו ואחייניו לטיולי רפסודה, הרפתקאות שיט ומסעות רגליים, ואף אחד לא העז להמרות את פיו. טד דאג שתמיד תישאר אחדות פומבית, גם משפחתית וגם פוליטית, ושתיהן היו חשובות למשפחת קנדי באותה מידה.
העוצמה של המותג הזה הייתה כל כך חזקה, שהיא חרגה מעבר לריצות לנשיאות או לקונגרס או למושבים מקומיים. בני קנדי שלא היו ממש בנויים לפוליטיקה עדיין יכלו להיות חלק מהעסק המשפחתי. RFK ג'וניור, עם היסטוריה של התמכרות לסמים ומעצרים, היה כישלון פוליטי, אבל יכול היה להרשות לעצמו להפוך לאקטיביסט של איכות הסביבה בתקופות שבהן מי שהיו בתוך הפוליטיקה פחדו להתעסק בזה. אבל אז הוא החליט להפוך לנביא זעם של קונספירציות אנטי-חיסונים, וזה כבר פגע במותג. כאשר הושבע לשר הבריאות, הוא הפך פתאום לקנדי המוכר ביותר באמריקה ולאיש ששומר את שם המשפחה. השושלת הליברלית החזקה ביותר ב-70 השנים האחרונות מצאה עצמה מחוברת ל-MAGA, להכחשת חיסונים ולקיצוצים חריפים בתחום הבריאות הציבורית, והיא לא מסוגלת לשאת את זה.
אנשים שמעבירים את חייהם בעיסוק במשפחת קנדי, כאילו מדובר בקבוצת כדורגל שהם אוהדים, לא היו מופתעים מכך ש-RFK פירק את השבט. ג׳קי קנדי גידלה את שני ילדיה, קרוליין וג'ון ג'וניור, כשהיא שומרת מרחק ממשפחתו של בובי. בעלה אולי אהב את אחיו, אבל היא לא אהבה את ילדיו, במיוחד את RFK ג‘וניור, שכפי שהודה ממש לא מכבר, ״עשה קוקאין על האסלה״. לכן גם הפכה קרוליין קנדי לנסיכה האמיתית של המורשת.
חמישה משמונת אחיו של RFK ג'וניור שעדיין בחיים גינו במשותף את תמיכתו בטראמפ. ״הכרתי את בובי כל חיי, גדלנו יחד", כתבה קרוליין קנדי. "אין זה מפתיע שהוא מגדל עופות דורסים כחיות מחמד, כי הוא עצמו טורף״. היא סיפרה כי בן הדוד שלה שם תרנגולות ועכברים חיים בבלנדר, ופיתה את אחיו הצעירים להשתמש בסמים. בנה, ג‘ק שלוסברג, התקווה הגדולה של המשפחה שרץ עכשיו לבית הנבחרים של הקונגרס, קרא לו "שקרן". הביקורת הזו הייתה הפעם הראשונה שמשפחת קנדי יצאה באופן פומבי נגד מישהו מתוך הבית, ועוד בכזו חריפות של פגיעה אישית קשה. דונלד טראמפ שבר הרבה משפחות באמריקה, אחים שלא מדברים זה עם זה, ארוחות חג הודיה שהופכות לקרבות אגרופים, אבל אולי ההישג הגדול ביותר שלו הוא שבירת משפחת קנדי.
× × ×
שני שמות הובילו עד לפני מספר חודשים את תקוות העתיד של משפחת קנדי, שניהם ילדיה של קרוליין ונכדיו של JFK. אחד הוא ג'ק שלוסברג בן ה-33, כמעט שיבוט של דודו המנוח, שנכנס למרוץ למושב בית הנבחרים. השנייה הייתה אחותו, טטיאנה שלוסברג, שבדצמבר שעבר הלכה לעולמה בגיל 35, חודש בלבד אחרי שחשפה במאמר שובר לב ב"ניו יורקר" כי חלתה בסרטן סופני.
"עכשיו הוספתי עוד טרגדיה לחיי המשפחה שלנו״, כתבה, ״ואין שום דבר שאני יכולה לעשות כדי למנוע את זה“.
שלוסברג היה בן המשפחה הבולט שיצא נגד הסדרה "סיפור אהבה". הוא זעם על ראיין מרפי ״שעשה מחזה ציבורי מטרגדיית המשפחה שלי״, אבל הוא עצמו רץ לקונגרס בעיקר כי הוא נכדו של נשיא מיתולוגי אהוב, נסיך אמריקאי שנרצח בגיל 46, וארה״ב מעולם לא ממש החלימה מהטראומה הזו. אמריקה רוצה להאמין במשפחת קנדי כי היא רוצה להאמין בהבטחה של אמריקה, במיוחד בתקופה שבה היא לא מזהה את עצמה. זה נרטיב כל כך חזק, שלא במקרה צירף דונלד טראמפ את שמו לשם מרכז קנדי לאמנויות - מבנה שנוצר על ידי חקיקה בקונגרס כאנדרטה לזכר הנשיא שנרצח. אפילו טראמפ, שהנרקיסיזם שלו היה מעורר רחמים אם לא היה לו את הקוד להפעלת פצצת אטום, הבין שהוא לא יכול למחוק לגמרי את שמו של ג׳ון קנדי מהמרכז, אבל עדיין הוסיף את שמו ראשון, וכנראה אין דבר שיכול לגרום לשבט קנדי להאמין שאכן יש עליהם קללה יותר מאשר לראות את צירוף המילים "מרכז טראמפ-קנדי".
