ב-8 במרץ, כשבוע וחצי לתוך המלחמה באיראן, שיחרר דובר צה"ל דיווח קצר ולאקוני. "כעת ניתן לחשוף כי במהלך גלי התקיפות של חיל האוויר, בהכוונת אמ"ן, הותקף מטה חיל האוויר של משמרות המהפכה", נמסר. "המטה שימש כמיפקדת השליטה המרכזית של כוחות האוויר של המשטר. מהמטה פעלו מפקדת יחידת הטילים הבליסטיים, מערך כלי הטיס הבלתי מאוישים ושאר מערכי החיל של המשטר".
הדיווח הזה נבלע בין שטף הידיעות על חיסולי בכירים איראנים ושיגורי טילים לעבר ישראל, אבל הוא היה הרבה יותר דרמטי מכפי שנראה. המתקן שהושמד הוא מרכז הפיקוד והשליטה המרכזי של זרוע האוויר והחלל של משמרות המהפכה, והמקום שבו נמצאת סוכנות החלל האיראנית. כאן פעל מרכז השליטה והמבצעים של הלוויין ח'יאם, שמשמש את משמרות המהפכה למעקב אחרי ישראל מגובה מאות קילומטרים. הפעולה הזו הייתה שלב נוסף במלחמה הרבה פחות ידועה בין ישראל וארה"ב לאיראן. המלחמה הזו לא מתחוללת באחד מארבעת הממדים המסוקרים יותר ‑ אוויר, ים, יבשה וסייבר ‑ אלא בממד החמישי. בחלל.
אבל האיראנים הבינו היטב את משמעות התקיפה, ויום למחרת, ב-9 במרץ, התקבלה התשובה. טיל ששוגר מלבנון, חדר דרך כל שכבות ההגנה האווירית ופגע ישירות בתחנת הלוויינים בעמק האלה. לאתר הזה יש שימושים אזרחיים, כמובן, אבל לפי מקורות זרים גם שימושים צבאיים בתקשורת מול לווייני התקשורת עמוס ודרור. חיזבאללה טען כי מדובר בתגובה על חיסול אחד מהבכירים שלהם, אבל זה לא חשוב. הם היו רק השליחים. המטרה הוגדרה זמן רב מראש בסיוע אמצעי הריגול מהחלל של איראן. המטרה: להוכיח עליונות איראנית בקרב על החלל.
גם האירוע הזה לא זכה לפרופיל גבוה בתקשורת הישראלית, אבל ישראל לא נותרה חייבת. ב-14 במרץ השמידו מטוסי חיל האוויר את מרכז חקר החלל של איראן (ISRC) שהכיל מעבדות לפיתוח טכנולוגיות לוויינוּת וטילים. ישראל וארה"ב טוענות כי במסווה של חקר החלל איראן פיתחה שם יכולות שיגור טילים בין-יבשתיים וריגול לווייני.
יומיים לאחר מכן, ב-16 במרץ, התבצעה מתקפה נוספת, שבה הושמד מרכז לוחמת החלל של המשטר האיראני. דובר צה"ל הבהיר שבמקום הזה פיתחו האיראנים יכולות תקיפה נגד לוויינים, שמהוות איום פוטנציאלי על לוויינים ישראליים. איום כזה הוא, למשל, הלוויין שאמרן-1, שפותח במרכז שהופצץ, ושוגר על ידי איראן למסלולו בספטמבר 2024. הלוויין הזה כבר הוכיח יכולת להתקרב מאוד לחפץ בחלל, וההערכה היא כי ייעודו העתידי הוא לנטרל או להשמיד לוויינים ישראליים. לפי דיווח ב-Jane's Defence Weekly, האיראנים תיכננו להשתמש בלוויין גם לבחינת טכנולוגיית תקשורת קוונטית בלתי ניתנת ליירוט או לחסימה.
כמה ימים אחרי המתקפה הזו התפרסם ציוץ של משמרות המהפכה, שבו הובטחה נקמה בדמות מתקפת כטב"מים ארוכי טווח, שתפגע בתחנות הפעלה של לווייני אופק, העיניים של ישראל: "עין תחת עין", נכתב בדו-משמעות בציוץ המאיים מטהרן. "השמדתם את מרכז החלל שלנו בטהרן? אנחנו נסגור לכם את העיניים בחלל. תחנות אופק הן המטרה הבאה של נחילי השאהד".
שרשרת האירועים הזו יכולה להעיד על גודל האיום שצה"ל מתמודד מולו בחזית החלל. באופן יוצא דופן, הודעת דו"צ ציטטה גורם ביחידה 9900 החשאית של חיל המודיעין, שאמר שמדובר במאמצים שמובילה היחידה לשמירת חופש הפעולה של צה"ל בממד החלל.
יחידה 9900 אחראית למה שמכונה "איסוף ומיצוי מודיעין חזותי-גיאוגרפי". היא אכן העיניים של צה"ל ומערכת הביטחון לגבי כל מה שקורה על פני הקרקע - בישראל, בשטחים או במקומות מרוחקים הרבה יותר. היא מפעילה בין השאר מטוסים ורחפנים עם חיישני צילום לאיסוף המידע החזותי וחיישנים מסוגים נוספים, אבל הכלי העיקרי שלה הם לווייני הריגול אופק, שיכולים להגיע לכל פינה בעולם בתנועות קלות של הג'ויסטיק של מפעילת הלוויין (כן, מרבית המפעילים הן נשים, וכולם בסרבל טיסה), אי שם במרכז הפיקוד והשליטה של היחידה.
באמצעות יחידה 9900 ישראל חולשת על צי, שלפי דיווחים שונים מגיע כיום לשמונה עד עשרה לוויינים פעילים, שמייצרת התעשייה האווירית. בכך ישראל מבססת את עצמה כאחת המדינות הבודדות בעולם שיכולות לתכנן, לייצר ולשגר לוויינים. עד היום שיגרה ישראל 13 לוויינים מסדרת אופק, לוויינים בעלי יכולות צילום מרשימות, שלמתקדמים בהם יש גם יכולות מכ"ם מתקדמות ויכולות בינה מלאכותית בחלל. ישראל גם עושה שימוש במספר לווייני תקשורת מסדרת עמוס וארוס.
על כל המערך הזה מנצחת יחידה 9900. היא אוספת את כל המידע, מנתחת אותו ומציגה דיווחים מעוגנים גיאוגרפית ובזמן אמת למקבלי החלטות או לכוחות בשטח – בעזה, בלבנון או באיראן. בצה"ל קוראים לזה לוחמ"מ (לוחמה מועשרת מודיעין). מדובר בזרוע אסטרטגית של ישראל, ובצה"ל – כך אנחנו חושפים השבוע - עובדים על תוכנית שאם תתקבל - תהפוך אותה לחיל נפרד: חיל החלל הישראלי.
ישראל היא לא היחידה כמובן שהופכת את החלל לנשק. בכל רגע נתון משייטים בחלל כ-250 לוויינים צבאיים אמריקאיים, לצד יותר מ-150 לוויינים צבאיים סיניים ויותר מ-100 לוויינים רוסיים. הם בולשים אחר כל מה שמתרחש בכל מקום בעולם, מעבירים תשדורות מוצפנות לכוחות בשטח, מספקים מידע על מיקום מטרות ועוד. גם איראן שם ‑ וזה מתברר כבעיה אמיתית בחודשים האחרונים.
איראן, בניגוד למרבית המדינות שהצליחו לשגר לוויין משלהן, לא מסתפקת בריגול שקט מרחוק. יש לה כוונות ברורות לפגוע בלוויינים ישראליים ולהשמיד אותם. בעזרת הרוסים, שתומכים בתוכנית החלל האיראנית, הם מנסים לפתח יכולות להשמדת לוויינים בחלל, וזה כבר עניין דרמטי מאוד. לכן, בשקט-בשקט, תוך כדי המערכה מעל איראן, מנהל צה"ל גם מלחמה אחרת נגדה. כזו שמתרחשת מחוץ לכדור הארץ.
× × ×
אם יש מישהו שבאמת מבין איך מתנהלת המלחמה בחלל, זה סא"ל ש’, מפקד מרכז החלל ביחידה 9900. "החלל הוא מה שמאפשר לנו לפעול בכל מקום שנרצה", הוא מסביר בשיחה עם "7 ימים". "כדי להגיע להישג שפוגע בצד של האויב, אתה חייב להיות מאוד מדויק ולהבין מה קורה, איפה קורה, לדעת לפגוע במטרה. המערך שלנו, שאוסף את המידע הזה וממצה אותו, הוא מְאפשר קריטי. אם לא היית אוסף את המודיעין ויודע לחלץ ממנו את המידע ולהכווין חימוש למטרה - אז לא היה קורה כלום. בתור אחד שנמצא במערך הזה 20 שנה, אני נדהם מהדברים שעושים".
לדברי סא"ל ש’, המעצמות הבינו בשנים האחרונות שממד החלל הוא חלק מהמלחמה – והן כרגע בעיצומו של מרוץ חימוש לשדה הקרב החוץ-ארצי. מדינה שתוביל במרוץ הזה תזכה ליתרון אסטרטגי שובר שוויון על אויביה. האמריקאים אפילו לקחו את זה צעד קדימה: הם מסתכלים על החלל כמעוז שחולש על העולם כולו - מי שמחזיק בו הוא זה שינצח במלחמה. לכן, מצד אחד מדינה תרצה שיהיו לה כמה שיותר יכולות לחימת חלל – ומצד שני, שלאויבות שלה יהיו כמה שפחות. "אז אנחנו, בהסתכלות על האיראנים, מבינים שגם הם התחילו במרוץ הזה, ולכן אנחנו פועלים כדי למנוע מהם לקבל יתרון עלינו", אומר סא"ל ש’.
ישראל היא המדינה השמינית בעולם שהצטרפה למועדון המדינות עם היכולת הלוויינית. "אנחנו בקבוצה העילית הזאת, ובראייה צופה פני עתיד אנחנו בונים את הכוח", הוא אומר. "מה שמיוחד אצלנו זה לקבל את החבר'ה הכי טובים מהתיכון, 60 אחוז מהם נשים. זה לא טריוויאלי מול הגורמים בעולם שמפעילים את הלוויינים עם מומחים מבוגרים עם תארים אקדמיים".
יש לצבאות בעולם אינסוף תוכניות עתידיות למלחמה בחלל – מכלי טיס שיצליחו לפגוע במטרות קרקעיות בעודם מחוץ לאטמוספרה ועד לבסיסים צבאיים מלאים המשייטים מחוץ לכדור הארץ. אבל מלחמת החלל הנוכחית מתרכזת בעיקר סביב לוויינים, וכדי לפגוע במערך הלוויינים של האויב, אפשר לעשות שני דברים. הדבר הראשון הוא להשמיד את מרכזי השליטה והבקרה של הלוויינים על הקרקע. זה מה שישראל עושה במלחמה הנוכחית, ואיראן מנסה להשיב. האם המתקפות על מרכזי החלל האיראניים הביאו להשמדת תוכנית החלל האיראנית? בצה"ל נמנעים מהצהרות בעניין. לפי כמה מהדיווחים, איראן מקימה מרכז חדש של התעצמות בתחום הטילים והלוויינים. שיתוף הפעולה שלה עם רוסיה ועם סין עלול לאושש את היכולות שלה במהירות. התקיפות הישראליות היו כנראה צעד אחד בדרך ארוכה.
הדבר השני הוא לנסות לפגוע בלוויינים עצמם. למספר מאוד מצומצם של מדינות – בהן ארה"ב, רוסיה, סין והודו - יש טילים נגד לוויינים (ASAT). על פי פרסומים, גם ישראל מסוגלת לעשות זאת, באמצעות טילי החץ 3 שלה, שפוגעים "ברזל בברזל" בכלים מחוץ לאטמוספרה. אם חץ 3 השמיד טיל חות'י מחוץ לאטמוספרה, הוא יכול לפגוע גם בלוויינים, שאפילו יותר איטיים.
אבל השמדה כזו עלולה להיות חרב פיפיות: לוויין שמתפוצץ בחלל מתפרק לשברים, שממשיכים לשייט במסלול סביב כדור הארץ. השברים האלו עלולים לפגוע בלוויינים של המדינה ששיגרה את הטיל (או באלו של בעלות בריתה) ולעוור גם אותם. זו לא תיאוריה, אלא משהו שקרה: ב-2007 סין שיגרה טיל שפוצץ לוויין מזג אוויר סיני ישן, ששייט בגובה עצום של כ-900 ק"מ. הסינים רצו להפגין יכולות, אבל אלפי רסיסים של הלוויין נפוצו לכל עבר, והם מסכנים עד היום את כל מה שמצוי במסלול מסביב לכדור הארץ, כולל לוויינים סיניים. ב-2021 רוסיה השמידה לוויין של עצמה ויצרה נזק דומה, שאילץ שבעה אסטרונאוטים בתחנת החלל הבינלאומית להיכנס לחלליות המילוט כשהתחנה חולפת דרך ענן השברים בכל 90 דקות. בעקבות זאת הודיעו ארה"ב ומדינות מערביות נוספות שהן לא יבצעו יותר ניסויי השמדת לוויינים באמצעות טילים, אבל ספק גדול אם הפיתוח של טילים נגד לוויינים אכן נעצר.
אז איך פוגעים בלוויין מבלי לפוצץ אותו לרסיסים? הפתרון הוא מה שמכונה בשפה מכובסת "פעולת מפגש והתקרבות" (RPO, ראשי התיבות הלא-סקסיים להחריד של Rendezvous and Proximity Operations). הרעיון פשוט לכאורה: לוויין תוקף שמצליח להתקרב ללוויין האויב, ואז, באמצעות זרוע מכנית או אמצעי אחר, כולל לוחמה אלקטרונית, הלוויין התוקף יוכל לפגוע, למשל, בעדשת הצילום של הלוויין המותקף, באנטנות שלו, במקור הכוח וכו' - ולנטרל אותו. אין שברים, וגם לך תוכיח אחר כך מי תקף אותך.
אלא שהרעיון אולי פשוט, אבל הביצוע מורכב מאוד. ארה"ב הדגימה לאחרונה שני מפגשים כאלה בשיתוף מדינות ידידות: באחד מהם הגיע לוויין אמריקאי קרוב מאוד ללוויין צבאי בריטי לצורכי בחינה, ובשני הודגמה התקרבות ללוויין צרפתי לצורכי הגנה. בהמשך השנה צפוי להתקיים ניסוי הדגל האמריקאי, שבו ישוגרו שני לוויינים לחלל ויבצעו משחק חתול ועכבר ביניהם. ההדגמות האלה הן חלק מתפיסת "פעולות החלל הדינמיות" שמובילה ארה"ב, כדי להוכיח שהיא מסוגלת לא רק לנהל צי לוויינים צבאיים, אלא גם להגן עליהם ובמידת הצורך גם לתקוף לוויינים אחרים.
המאמץ האמריקאי הוא חלק ממרוץ עולמי שבו שותפות גם מדינות פחות מלבבות. רוסיה, למשל, היא אחת המובילות בהדגמת יכולות RPO. בין השאר היא הדגימה "לווייני בבושקה", שיטה שבה לוויין גדול משחרר מתוך בטנו לוויין קטן שמתקרב ללוויין אמריקאי ועוקב אחריו. בשנה האחרונה ביצעו לוויינים רוסיים תמרוני התקרבות ללווייני נאט"ו. גם סין במשחק, ובין השאר היא הדגימה יכולת ללכוד לוויין תקשורת מקולקל ולגרור אותו. היכולת הזו תאפשר לה, אם תרצה, להשתלט על לוויין ריגול אמריקאי.
וכאן אנחנו חוזרים לאיראן. הלוויין שאמרן-1, לפי הפרסומים, הצליח לתמרן ולהציב את עצמו כ-500 מטר משבר של טיל. אם כך, האם יצליח להתקרב גם ללוויין ישראלי?
טל ענבר, מומחה לתוכניות חלל: "ככל שמדינה נסמכת יותר על לוויינות, כך גדלה המוטיבציה לפגוע בלוויינים שלה. תחשוב על לוויין שיודע לטוס קרוב אליך ומתיז צבע שחור על הקולטים הסולריים, או מתיז כימיקלים מאכלים על ציפוי המראה, או שמסתיר את כדור הארץ. כמות האמצעים יכולה להיות כל כך גדולה"
בצה"ל מודעים לסיכון הזה ומנסים להתמודד איתו. בינתיים העיסוק העיקרי הוא בניטור האירועים ובהתרעה עליהם. ההיערכות היא לא רק מול האיראנים. גם הסינים והרוסים כאמור מבצעים פעולות בחלל שעלולות להתגלות כמאיימות. ההבנה אילו יכולות יש לאיזו מדינה ואילו יכולות עלולות להפוך לאיום על ישראל היא מה שיקבע בהמשך איך ייבנה כוח החלל העתידי של מדינת ישראל.
× × ×
לא כולם שותפים לחששות מהיכולת של איראן לפגוע בלוויינים ישראליים. טל ענבר, מומחה לתוכניות חלל וטילים עם התמחות מיוחדת באיראן ובצפון-קוריאה, חושב אחרת. "חלק מהדברים שאתה שומע, אין לי ספק שהם בלתי נכונים לחלוטין", הוא אומר. לדבריו, היכולות שמייחסים בישראל לאיראנים רחוקות מהמציאות, ומדובר בפרויקטים ניסיוניים ברמה נמוכה. הוא גם מתריע שהפגיעה באתרי החלל האיראניים עלולה לדחוק אותם לזרועות הרוסים, שיכולות החלל שלהם גבוהות הרבה יותר.
ענבר אומר שסוכנות החלל האיראנית, שמוצגת כתוכנית אזרחית, היא מסווה לפיתוח טילים בליסטיים ולוויינים ממקורות שונים, כולל רוסיים, אבל לדבריו לא מדובר באיום צבאי ממשי: "יש באיראן מספר אוניברסיטאות טכנולוגיות שבונות לוויינים קטנים, שחלקם הגדול הוא באמת פח ברמה של עבודות סטודנטים ועם ערך צבאי אפסי. משמרות המהפכה שיגרו כמה לוויינים עם יכולות צילום ברמה שאם אתה טס במטוס נוסעים ומצלם עם טלפון דרך החלון - זה פחות או יותר אותו דבר. כל מי שמספר לך משהו אחר הוא, איך נאמר? בין לא מדייק לבין משקר".
לדברי ענבר, תוכנית החלל של משמרות המהפכה מהווה איום הרבה יותר גדול בגלל המשגרים על בסיס טיל בליסטי ארוך טווח שהיא פיתחה, שהדגמה שלהם ראינו בשיגור מאיראן לעבר האי הבריטי דייגו גרסיה. צה"ל תקף מספר פעמים את אתר החלל של משמרות המהפכה, אבל ענבר טוען כי התקיפה של המכון לחקר החלל הייתה חשובה פחות: "פיתחו שם כמה לוויינים, מערכות הנעה, תאים סולריים ועוד כל מיני דברים. בשוליים של השוליים הם עסקו בדברים שאפשר להכניס לטילים בליסטיים, אבל הלוויינים שלהם הם ברמה מאוד בסיסית".
על הלוויין שאמרן-1 נכתב בדוחות בינלאומיים שהוא מהווה נקודת מפנה בתוכנית החלל האיראנית, כי יש לו יכולת שינוי מסלול אקטיבית, מה שעלול להפוך אותו ללוויין מתאבד – נצמד לאופק ומתפוצץ. זה לא מדאיג אותך?
"לאיראן יש כבר ניסיון בהעלאת גובה של לוויינים. יכולת תמרון בסיסית של לוויינים נדרשת קודם כל בשביל לוויין צילום, אם, למשל, צריך לצלם את ישראל ואחר כך את סעודיה. זה אומר שהוא צריך לכוון את עצמו מבחינת אוריינטציה. אז הלוויין הזה יודע לתקן את המסלול ולעלות גבוה יותר. החשיבות של זה היא לא בשביל לתקוף לוויינים ולא בשביל לתמרן ולתקוף ולהתנגש ולהתאבד ולהתפוצץ על משהו בחלל, אלא שפשוט משגרי הלוויינים שלהם כל כך מוגבלים ביכולת ההרמה שלהם, שהלוויין דועך ונופל מהר מאוד. אז אם אתה מסוגל להגביה את המסלול, זה ייתן לך עוד חודשים או שנים של פעילות. הלוויין הזה הוא מדגים טכנולוגיות פשוט, אין מה להשוות אותו אפילו למשהו שישראל עשתה כבר לפני 20 שנה".
נראה שבצה"ל קראו את הדוחות האלה וחשבו שבכל זאת יש סיבה לדאגה.
"אני באמת מקווה שהם יפגעו בתוכנית החלל האיראנית, אבל בנקודות הרלוונטיות. יש באיראן תחנות קרקע למעקב אופטי אחרי לוויינים, ואתפלא אם אין שם גם מכשירי לייזר לסנוור לוויינים. זאת מטרה שראוי לתקוף. וראוי גם לתקוף את מרכז החלל של משמרות המהפכה, כולל אחד חדש שהם מקימים ואמור היה להיחנך השנה. זה מתקן ביטחוני לחלוטין ושם יש הרבה מאוד תשתיות, ערכיות פי 100 ממה שהותקף בטהרן".
כלומר, להערכתך תוכנית החלל האיראנית לא שותקה?
"גם אם אתה משמיד להם את היכולת לפתח לוויינים משלהם, מה הם יעשו? הם יקנו. ממי הם יקנו? מרוסיה ומסין. ואלה לוויינים שהם בסדרי גודל יותר טובים ממה שאיראן יכלה לייצר בעצמה. אז מה תרמת פה? לוויין ח'יאם האיראני הוא מתוצרת רוסיה. אנחנו פירסמנו ברוב טקס שתקפנו את תחנת הקרקע של הלוויין הזה, אבל מי שבונה יכולת חללית כזאת לא שם את יהבו על תחנת קרקע אחת. הלוויין שוגר מרוסיה, והרוסים גם פירסמו תמונות ממנו של תחנת כוח גרעינית בארה"ב. מה הדעת נותנת? שהוא נשלט מרוסיה. כך שאיראן לא איבדה את היכולת הזאת, וזה לוויין בעל ערך ביטחוני רב".
סא"ל שי, מפקד מרכז החלל ביחידה 9900: "החלל הוא מה שמאפשר לנו לפעול בכל מקום שנרצה. כדי להגיע להישג שפוגע בצד של האויב, אתה חייב להיות מאוד מדויק ולהבין מה קורה, איפה קורה, לדעת לפגוע במטרה. אנחנו מבינים שגם האיראנים התחילו במרוץ הזה, ולכן אנחנו פועלים כדי למנוע מהם לקבל יתרון עלינו"
אבל מכיוון שמשמרות המהפכה מקדמים את תוכנית החלל מתוך כוונת זדון, אפשר להבין את החשש שבסוף הם יצליחו לפגוע בלוויינים ישראליים. אלא אם נעצור אותם, כמובן.
"האם משמרות המהפכה ירצו איזושהי יכולת התקפית חללית? יכול מאוד להיות. אבל צריך לקחת בצורה זהירה את מה שאנחנו אומרים. לנו, כישראל, יש יכולת כזאת? לא. אז מה נראה לך, שלאיראן יש? זה נראה לך סביר? אז אני אומר לך: זה מאוד לא סביר".
× × ×
אולי ענבר צודק, אבל בצה"ל בינתיים מתכוננים לשדה הקרב החדש, ולכלי הנשק החדשים שהוא מביא עימו: תקיפות של לוויינים באמצעות טילים, לוויינים מתאבדים שנצמדים למטרה ומשמידים אותה, לוחמה אלקטרונית לשיבוש התקשורת של הלוויין, פריצת סייבר למערכות הבקרה הקרקעיות של הלוויין, סנוור המצלמות של הלוויין באמצעות קרני לייזר ועוד. חוקרים מהמרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים בוושינגטון (CSIS) טענו כי האיראנים מפתחים ציפויים חמקניים ללוויינים זעירים, שיאפשרו להם לתקוף את לווייני אופק מבלי שהמכ"ם הישראלי יזהה אותם. טענה אחרת הייתה שהאיראנים מתכננים להתקין זרוע רובוטית על השאמרן-1, בדומה לזרוע שפותחה בארה"ב וגם בסין למטרת ניקוי פסולת חלל, אלא שבמקרה זה מטרתה לגרום נזק ללוויינים ישראליים. "ככל שמדינה נסמכת יותר על לוויינות, כך גדלה המוטיבציה לפגוע בלוויינים שלה", אומר טל ענבר. "הפגיעות יכולות לנוע על ספקטרום רחב של שיבושים של תקשורת, לוחמה אלקטרונית, סייבר, וכולל פגיעות קינטיות - לא רק עם זרוע או להתאבד על הלוויין. תחשוב, למשל, על לוויין שיודע לטוס קרוב אליך ומתיז צבע שחור על הקולטים הסולריים, או מתיז כימיקלים מאכלים על ציפוי המראה, או שמסתיר את כדור הארץ. כמות האמצעים יכולה להיות כל כך גדולה".
כל זה מצריך גם היערכות חדשה של צה"ל. אף אחד לא רוצה “7 באוקטובר בחלל”, מתקפת פתע שתעוור את מדינת ישראל. לכן, אנחנו חושפים כאן לראשונה כי באגף התכנון (אג"ת) בוחנים מהפכה של ממש בתחום: הקמת חיל החלל, אולי בדומה למודל האמריקאי, של כוח החלל שבונה את היכולות ופיקוד החלל שאחראי להפעלת האמצעים. אם וכאשר זה יקרה, כוח כזה יאגד בתוכו גם את הפעלת הלוויינים עצמם, גם את ההגנה עליהם – וגם את היכולת לתקוף לוויינים אחרים.
זה בעצם שדה קרב חדש.
גורם ביחידה 9900: “זה שדה קרב, והמשימות שלנו השתנו בהתאם. בעבר היינו בעיקר אוספים מודיעין מהחלל לקרקע. היום אנחנו עוסקים הרבה גם בלאסוף מודיעין מהקרקע לחלל, כדי להבין מה קורה שם. אז כן, זה שדה קרב, ואני חושב שזה הדבר הכי משמעותי שקורה, שאנשים לא רואים ולא מבינים”.
