גבר צעיר נשען על עץ, עוטה וסט לחימה. המצלמה מתקרבת אליו במהירות, אך הוא אינו מודע למתרחש. כשיבין, זה יהיה מאוחר מדי. בשנייה האחרונה של חייו קולט האיש את הרחפן עט לעברו כציפור טרף. ואז, מתוך אינסטינקט, הוא מכסה בידיו את הפנים. אור בוהק ממלא את המסך. קטע הווידיאו הקצרצר מסתיים.
זה קרה ב-13 באפריל השנה בעיירה בינת-ג'בייל. האיש שבסרטון הוא מחבל חיזבאללה. את הרחפן המתאבד שהרג אותו הטיסו לוחמי צוות הרחפנים של אגוז, ובשמו הרשמי - צוות 33.
סגן דוד (שמות כל המרואיינים בכתבה בדויים) גאה ביכולות שמפגין הצוות שבפיקודו בלחימה בדרום לבנון, ולא רק שם, אך הוא אינו חוטא ביוהרה ונזהר מלזלזל באויב. כששאלתי אותו איזה ציון היה נותן ליריביו, צוותי הרחפנים של חיזבאללה, השיב: "ציונים גבוהים מאוד. אין להם יכולות כמו שלנו, אבל לצערי החבר'ה שלהם עושים עבודה מקצועית - גם באיסוף, גם בתקיפה וגם בתיעוד".
צוות רחפני אגוז בלבנון
(צילום: דובר צה"ל)
אולי הייתה זו נבואה מצמררת ואולי ראייה מפוכחת של המציאות. כך או כך, הדברים נאמרו כמה ימים לפני התקרית הקשה שבה נפל סמל עידן פוקס ז”ל, לוחם בגדוד 77 של השריון, במתקפת רחפני נפץ של חיזבאללה בדרום לבנון. התקרית שבה נהרג העלתה לתודעה את האיום שעד כה לא נמצא לו פתרון של ממש. אחריו נהרגו עאמר חוג’יראת ז”ל משפרעם, עובד קבלן של משרד הביטחון, סמל ליאם בן חמו ז”ל מגדוד 13 של גולני, רס”ב (במיל’) אלכסנדר גלובניוב ז”ל וסרן מעוז ישראל רקנטי ז”ל, מ”מ בגדוד 12 של גולני. עוד עשרות נפצעו (נכון למועד סגירת הגיליון).
גם צוות הרחפנים של אגוז היה מטרה לרחפני האויב. במקרה שלהם זה הסתיים ללא נפגעים. "רחפן תוקף של חיזבאללה הגיע לעמדה שלנו בדרום לבנון", מספר רס"ל רן, לוחם בצוות.
הצלחתם להפיל אותו?
"לא", מודה דוד, מפקד הצוות. "הוא הספיק להתפוצץ, אבל החטיא".
באירוע הזה שיחק המזל לטובתם, אבל באירועים רבים אחרים הם הצליחו למנוע פגיעה בחיילים או באזרחים.
"יחידת אגוז נכנסה לאיזו קסבה כדי לטהר אותה", מספר סמ"ר אייל, מלוחמי הצוות, על תקרית שהתרחשה בבינת ג'בייל כמה ימים קודם לכן. "לפני הכניסה סרקנו את האזור כדי לוודא שלא ממתינים לכוחות שלנו מארבים או מטענים. ואז אנחנו רואים שני מחבלים עם קלאצ'ים. והם מתחילים לירות לנו על הרחפנים. הכוונו אליהם זיק, וגם רחפן תוקף שלנו, והורדנו את שניהם. בסוף אתה הורג שני מחבלים שיכלו לעשות אירוע מטורף ליחידה שלך ולגרום לנפגעים רבים".
"באירוע אחר", ממשיך רן, "אנחנו מעלים רחפן, סורקים אחרי משהו, ופתאום קולטים משגר רקטות רב-קני מוסתר מתחת לשיח, ככה שלא תראה אותו גם אם תעמוד חמישה מטרים ממנו. חיזבאללה יודעים לעשות הסוואה. ואנחנו נכנסים לזום-אאוט על המשגר, אם נזוז ממנו לא נמצא אותו שוב, ומרימים רחפן תוקף שיכול להגיע עד למרחק של מילימטר מהמשגר, טיסה של ארבעה וחצי קילומטרים, ואנחנו מפוצצים אותו על המשגר ומוציאים אותו משימוש".
"ובמקביל אנחנו מנסים לנתח את הזווית של המשגר, ומבינים שהוא מכוון בדיוק לקיבוץ מלכיה. מכוון, טעון, מוכן", אומר סגן דוד. "זו תחושה מטורפת, לדעת שמנעת ירי על יישוב ישראלי".
× × ×
פגשנו אותם יום אחרי שיצאו מבינת ג'בייל לרענון קצר, ורגע לפני שישובו ללבנון. כשהגענו למחנה שרגא, החייל בעמדת הש"ג ניגש אל הרכב כדי לבדוק את אישורי הכניסה. משהו בסיטואציה נראה לי מוזר, ואז קלטתי: היו לו נעליים אדומות, ומתחת לווסט שלו הציצה כומתה אדומה. ותיקי גולני לא היו מעלים בדעתם כזה מחדל: כומתה אדומה? בשער הכניסה לבסיס המיתולוגי של החטיבה החומה? זה כמעט חילול הקודש.
אבל אחרי שנתיים וחצי של מערכה קשה, שבמהלכה חובשי כומתות מכל הצבעים לחמו כתף אל כתף וגדשו יחד את חלקות הקבר של חבריהם בבתי העלמין הצבאיים, נראה שהיריבות המסורתית דעכה מעט. מה עוד שמחנה שרגא משמש גם כבסיס האם של יחידת אגוז. עד להקמתה של חטיבת הקומנדו הייתה אגוז חלק בלתי נפרד מגולני, וקציניה יכולים גם היום למצוא את עצמם מפקדים על גולנצ'יקים במסגרת מסלול הקידום שלהם.
קחו למשל את סגן דוד, תושב מרכז הארץ. דוד התגייס לאגוז לפני כארבע שנים, וב-7 באוקטובר היה לקראת סוף ההכשרה. לאחר סיום המסלול שובץ כמפקד כיתה באחד הצוותים הלוחמים של היחידה. בתחילת התמרון בעזה נפצע בפיצוץ מטען במחנה הפליטים שאטי. "אבל זו הייתה פציעה קלה יחסית", הוא מבהיר. "הצוות שלי המשיך להילחם, ואני חזרתי אליהם אחרי שיקום של חודשיים".
לצה"ל הגיע מודיעין על חשד שחטוף הצליח לברוח ומנסה לשלוח קריאות לעזרה. "מיד הרמנו רחפן על פי אותו מודיעין והתחלנו לסרוק, עד שזיהינו על הקרקע שתי מסגרות מרובעות של חלון שהונחו אחת על השנייה באופן שמזכיר מגן דוד", מספר יובל. "זו תחושה מטורפת"
בתום קורס הקצינים נשלח דוד לפקד על מחלקה בגדוד 13 של גולני. לפני כחצי שנה חזר לאגוז ומונה למפקד צוות הרחפנים, שאותו הוא מוביל כבר שלושה חודשים בלחימה בלבנון.
יחד איתו, במועדון של אגוז בשרגא, ישבו חמישה מלוחמי הצוות. רס"ל נועם מרעננה ורס"ל רן, המתגורר באזור חיפה, התגייסו באוגוסט 23', חודשיים לפני פרוץ המלחמה, ונמנים עם ותיקי הצוות. סמ"ר אייל מגדרה, סמ"ר יובל המתגורר במושב בדרום וסמ"ר נתן, בן מושב בהרי ירושלים, התגייסו בנובמבר אותה שנה, היישר לתוך המלחמה.
מאז שהחל הסבב הנוכחי, ב-28 בפברואר, הצוות שלהם נמצא בצפון עם שאר לוחמי אגוז. "בשבועות הראשונים עשינו בעיקר מבצעים קצרים ונקודתיים והשתתפנו בפשיטות של היחידה בלבנון", מספר נתן, "ולקראת התמרון בבינת ג'בייל התחלנו לעשות פעולות שיאפשרו את הדבר הזה".
מה זה אומר בפועל?
דוד: "יומיים לפני שהיחידה התחילה לעבוד על יעד מסוים באזור בינת ג'בייל, אנחנו כצוות רחפנים נכנסנו לכפר שולט, לא אציין את שמו, הקמנו עמדה אחורית בתוך אחד הבתים והתחלנו לעבוד על המרחב שאגוז עומדת להיכנס אליו. ביומיים האלה זיהינו שם לא מעט אויב וסגרנו עליו מעגלים".
רן: "אנחנו יודעים לעבוד גם כצוות אורגני, באופן עצמאי, וגם לשלוח צמדים שיצטרפו לצוותים האחרים של אגוז שפושטים על האיתורים עצמם. לפני שהכוח פורץ לתוך בית או איתור אחר, אנחנו מכניסים פנימה רחפנים כדי לוודא שאין שם אויב. ואם יש - נחסל אותו".
נתן: "זה יכול להיות כל דבר שעלול לסכן את הכוח, כמו מטענים או מצלמות אבטחה".
מאז תחילת הסבב הנוכחי בלבנון הביא הצוות לחיסולם של עשרות מחבלי חיזבאללה – ישירות או בעקיפין. "ברוב המקרים אנחנו סוגרים מעגל מול חיל האוויר", אומר מפקד הצוות. "אם למשל זיהינו שלושה מחבלים שנכנסו לתוך מבנה, ואנחנו רוצים להקריס אותו, ניתן לחיל האוויר לעשות את העבודה, כי אין לנו רחפנים שיכולים להפיל בניין. היו גם מחבלים שהורדנו באמצעות הרחפנים התוקפים שלנו, אבל מדובר במקרים בודדים".
סגן דוד, מפקד צוות הרחפנים: "אין לחיזבאללה יכולות כמו שלנו, אבל לצערי החבר'ה שלהם עושים עבודה מקצועית - גם באיסוף, גם בתקיפה וגם בתיעוד"
× × ×
צוות הרחפנים הוקם בשנת 2017 כחלק מפלגה ג' של אגוז – פלגת החשיפה והתקיפה. "שאר הצוותים של הפלגה הם אופקיים, כלומר פועלים בממד הקרקע. אנחנו צוות אנכי, שמסתכל מלמעלה", אומר דוד.
הצוות מפעיל כיום שבעה סוגים עיקריים של רחפנים - החל ברחפנים ענקיים ועד כאלה בגודל של אגרוף - וגם הם מחולקים לתת-סוגים. חלקם יכולים להטיל חימושים על האויב, אחרים מתפוצצים בעצמם ("הם הקמיקזות שלנו", אומר נתן), וישנם כמובן רחפנים שמשמשים לאיסוף ולתצפית.
ההתחלה הייתה צנועה יותר. "לפני עשור בקושי ידעו מה זה רחפן", מזכיר רן. "הצוות מבוסס על אמל"ח, ובשלבים הראשונים לא היו טכנולוגיות מיוחדות. עם הזמן התחום התפתח מאוד, וגם המלחמה נתנה לזה בוסט רציני. היום צה"ל מבין שרחפנות זה הדבר הבא".
כפי שראינו ב-7 באוקטובר, כשחמאס הטיל רימונים באמצעות רחפנים כדי לשתק עמדות תצפית, וכפי שרואים בשבועות האחרונים בלבנון, גם האויב מבין זאת היטב.
איתור הלוחמים לצוות 33 מתחיל כבר בזמן המסלול. "בכל מחזור אנחנו שולפים חבר'ה שמתאימים לנו אחרי שעברו מיונים ומבחנים", אומר דוד. עם הגיעם לצוות הם עוברים הכשרה והסמכה של כשלושה חודשים. "מעבר לזה שכולם פה לוחמי אגוז, יש להם עוד מקצוע וייעוד ספציפי. גולת הכותרת שלהם זה מקצוע הרחפנות".
אילו תכונות אתה מחפש אצל לוחם בצוות? זה חייב להיות מישהו ששיחק ברחפנים לפני הגיוס?
"ממש לא. אני מחפש בראש ובראשונה אנשים איכותיים שמוכנים לעבוד קשה ולאורך זמן, כי צוות הרחפנים נמצא כל הזמן בפעילות - גם בבט"ש וגם במלחמה. מעבר לזה, חשובות לי הדייקנות והירידה לפרטים הקטנים ביותר – בתכנון המשימה, בשמירה על הציוד ובתחזוק שלו. יש רחפנים שמורכבים מ-1,200 חלקים קטנים. בסוף, כל לוחם באגוז צריך לדעת להסתער בצורה הכי טובה. אבל רחפנות זה עולם בפני עצמו".
כמו שאר היחידה, הם פעלו כמעט בכל זירות הלחימה. "האופי של הצוות, ושל אגוז ככלל, הוא מאוד רב-זירתי", מסביר סגן דוד. "אנחנו יכולים להיות שבוע בעזה, בסוף אותו שבוע להיות במבצע מיוחד בלבנון, ואז ביום ראשון נוקפץ לסוריה. וגם פה, בתוך הצוות, אני יכול לשים חוליה שעובדת באיו"ש, עושה שם מבצעים חד-ליליים, עוד צמד שמבצע איסוף מקדים ותקיפה באיזה מוצב חוצה גדר בצפון, ואני כמפק"ץ בכלל אהיה חלק מחוליה שמבצעת משימה בעזה".
בכל אחת מהגזרות הללו הם הביאו לידי ביטוי את יכולותיהם. אחד האירועים המשמעותיים היה איתורו של חטוף שנרצח בעזה אחרי שכבר הגיע ממנו אות חיים בדמות סרטון.
"זה התחיל מאיזושהי ידיעה מודיעינית שעוברת לצוות: אינדיקציה על כך שהחטוף נקבר מתחת למכונית אדומה באזור מסוים", משחזר דוד. "במשך יומיים וחצי הצוות סרק את האזור עם הרחפנים, עד שאחד הלוחמים איתר את המכונית. עוד לא הייתי אז בצוות הרחפנים, אבל הייתי בפלגה של אגוז שביצעה לשם פשיטה והוציאה את הגופה. זו תחושה מאוד משמעותית – בסוף אתה נלחם בשביל החטופים, ובזכות ההכוונה של צוות הרחפנים אפשר היה להביא אותו לקבר ישראל ולתת למשפחה שלו איזו תחושת ודאות וקבר לעלות אליו".
באירוע אחר, שהסתיים ללא תוצאות, הגיע לצה"ל מודיעין על חשד שחטוף הצליח לברוח ומנסה לשלוח קריאות לעזרה. "מיד הרמנו רחפן על פי אותו מודיעין, והתחלנו לסרוק עד שזיהינו על הקרקע שתי מסגרות מרובעות של חלון שהונחו אחת על השנייה באופן שמזכיר מגן דוד", מספר יובל. "זו תחושה מטורפת, לראות את הדבר הזה ולחשוב שאולי אתה הולך להציל חטוף חי".
דוד: "במקביל לסריקות שלנו הזניקו לאזור גדוד שלם שפשוט עף קדימה עם כל הטנקים והנמרים, אבל בסוף לא מצאו כלום. עד היום לא ברור מי הניח שם את המסגרות האלה".
בתמרון בעזה, הם מספרים, הביא הצוות לחיסולם של מאות מחבלים, באופן ישיר או בהפעלה של חיל האוויר, והצליח לא פעם לסכל פגיעה בכוחות צה"ל. "אתה רואה מחבלים עם משגר נ"ט עומדים על גג של בית", מספר רן, "ופתאום הם קולטים את הרחפן ומתחילים לברוח ממנו בסיבובים. ואז אנחנו מחסלים אותם מהאוויר. היו לנו בעזה הרבה זיהויים של מחבלים שהיו ממש 200 מטר מכוחות צה"ל. אם תחכה אפילו שלוש דקות, יש מצב שכוח שלנו ייפגע. אז אנחנו מוציאים סיכול ממוקד בשיתוף חיל האוויר או מפעילים עליהם רחפן תוקף בעצמנו".
ב-13 בפברואר 2025, בעיצומו של מבצע חומת ברזל ביהודה ושומרון, הגיע מודיעין מהשב"כ על מכונית תופת מוכנה לפעולה באחת השכונות של ג'נין. צוות הרחפנים של אגוז קיבל את המשימה לאתרה. "התחלנו סריקות בפוליגון שנתנו לנו", משחזר רן, "ופתאום זיהינו רכב שנראה לנו חשוד. סרקנו אותו מלמעלה, מלמטה, מהצדדים, והגענו למסקנה שזה כנראה הרכב. החלון היה פתוח, אז הכנסנו דרכו רחפן מתפוצץ. הוא יזם את מטען התופת ואתה רואה את הרכב ממש עולה באוויר, עם מלא פיצוצים משניים. הבנו שזו באמת מכונית התופת שחיפשו".
כשנפל משטר אסד בדמשק, בדצמבר 2024, הוקפץ הצוות לגזרת רמת הגולן. "ביום שבו צה"ל נכנס לסוריה הטילו עלינו לחפש פעיל שעבד עם האיראנים", ממשיך רן. "קיבלנו מהמודיעין פוליגון לסריקה ותמונות של אותו אדם, שבכל אחת הוא לובש בגדים שונים. בחלקן רואים אותו עם קלצ'ניקוב. אנחנו מתחילים סריקות ממוקדות, ופתאום סמל שהיה איתי בצוות ואני קולטים אדם לובש את אותו מעיל שמופיע באחת התמונות ששלחו לנו. אנחנו מפלילים אותו ומתחילים במעקב אחריו. במשך שבוע אנחנו לומדים עליו כל מה שאפשר: איפה הוא גר, איך קוראים לאח שלו, שגר בבית לידו, באיזה שעות הוא יוצא מהבית ומתי הוא חוזר. בסוף מוציאים מבצע, קראו לו 'חליל הקסם'. עצרו אותו בתוך הבית שלו ולקחו אותו לארץ".
בזמן המעקב אחריו נכנסתם עם רחפנים לתוך הבית שלו?
רן: "בוא נגיד שידענו איך הבית שלו נראה מבפנים".
× × ×
הראיון עם לוחמי צוות הרחפנים של אגוז התקיים בערב יום הזיכרון, עיתוי משמעותי במיוחד עבור מי שאיבדו חברים ומפקדים. "כשהיינו במסלול בבית הספר לקומנדו, נכנסנו לעזה", מספר רן. "עשינו איזו פשיטה, ושני מחבלים שהסתתרו בתוך בית הרוס התקילו את הכוח. ארבעה חברים מהצוות שלי נפלו". באירוע, שהתרחש בדרום הרצועה ב-6 באפריל 2024, נהרגו מפקד הצוות סרן עידו ברוך, סמל ריף הרוש, סמל עילאי צעיר וסמל אמיתי אבן שושן זכרם לברכה.
אחת התקריות הקשות ביותר בתולדות היחידה התרחשה ב-2 באוקטובר 2024 בכפר אל-עדייסה שבדרום לבנון, במהלך מבצע חיצי הצפון. בקרב, שעל פי כמה הפרסומים היו בו לא מעט כשלים (יש לציין כי מפקד אגוז התחלף מאז, בלי קשר לאירוע), נפלו שישה קצינים וחיילים: סרן איתן יצחק אוסטר, סרן הראל אטינגר, רס"ל נועם ברזילי, רס"ל אור מנצור ורס"ל נזר איטקין זכרם לברכה, כולם לוחמי אגוז, וסרן איתי אריאל גיאת ז"ל, קצין ביהל"ם. "אני מכיר את כולם, היו שם חבר'ה מהמחזור שלי ביחידה", מספר סגן דוד.
הוא עצמו היה אז בקורס קצינים. "אני שומע על האירוע, ומבחינתי לצאת עכשיו מבה"ד 1 ולנסוע דוך ממצפה רמון ללבנון".
ביקשת לצאת?
"ברור שביקשנו, אני והצוערים האחרים מאגוז. אבל אתה לא יומיים בצבא, ואתה יודע שזה לא עובד ככה. אנחנו לא בפלמ"ח".
רן כבר היה בצוות הצלפים בזמן התקרית. "חצי מהצוות שלנו פינה פצועים והחצי השני תיפעל את האירוע מלמעלה, גם בסגירות מעגל מול חיל האוויר ומול הכוחות בשטח וגם בהפעלת רחפנים תוקפים. בסופו של דבר נהרגו שם 32 מחבלים, רובם בזכות העבודה שלנו. אתה רואה פתאום אמבולנס של חיזבאללה מגיע לפנות פצועים והרוגים שלהם. זה משהו שלא חשבו עליו בכלל: בלחימה בעזה, כשיש מחבל הרוג, לאף אחד בחמאס לא אכפת ממנו".
יובל: "בסוף הכל מתכנס לגבורה של הלוחם בקצה. אנשים פינו את החברים שלהם על הגב. חברים מתו להם בידיים, והם המשיכו לתפעל את האירוע. זה משהו שמאוד חשוב לי להדגיש".
"אנחנו מתחילים במעקב אחרי מבוקש. במשך שבוע אנחנו לומדים עליו כל מה שאפשר: איפה הוא גר, איך קוראים לאח שלו, שגר בבית לידו, באיזה שעות הוא יוצא מהבית ומתי הוא חוזר. בסוף מוציאים מבצע, קראו לו 'חליל הקסם'. עצרו אותו בתוך הבית שלו ולקחו אותו לארץ". בזמן המעקב אחריו נכנסתם עם רחפנים לתוך הבית שלו? "בוא נגיד שידענו איך הבית שלו נראה מבפנים"
התפקוד של הצוות שלכם באירוע באמת ראוי להערכה, אבל רחפנים לא אמורים למנוע מראש מארב כזה?
"המטרה שלנו היא באמת להכין את השטח לקראת כניסה של היחידה ולהרוג אויב במרחבים שאגוז פועלת בהם", אומר דוד, המפק"ץ. "ספציפית, זה היה המארב הכי מורכב של חיזבאללה. הוא היה בנוי על הרבה תת"ק (תוואי תת-קרקעי - י"ק) ועל היערכות מרחבית משמעותית מאוד. כפר שלם שנדלק ושהיה חלק ממערכת של שמונה כפרים בטווחים של עד 15 קילומטרים. אותם כפרים נתנו למארב גם סיוע ישיר, באמצעות כוחות תגבור קרקעיים, וגם סיוע עקיף של ירי נ"ט ותמ"ס (תלול-מסלול)".
נתן: "היום כבר יש לנו רחפנים שהיו יכולים למנוע את האירוע הזה, או לפחות לצמצם אותו מאוד, שלא היו לנו באותה תקופה. עולם הרחפנות מתפתח בצורה מטורפת".
זה כולל גם רחפנים שעובדים בתוך מנהרות?
דוד: "יש לנו גם אמצעים שפועלים בתת-קרקע".
רן: "היו לנו בלבנון כמה מבצעים מיוחדים שבהם הכנסנו אמצעים לסריקות בתת-קרקע".
× × ×
עם כל הכבוד לאמצעים הטכנולוגיים, מדובר בסוף בלוחמי קומנדו מיומנים ומאומנים, כך שיצא להם גם להיתקל במחבלים פנים אל פנים. "בגלל שאנחנו מגיעים בדרך כלל לפני היחידה וגם יוצאים אחריה, אנחנו נמצאים בלחימה יותר זמן מרוב הלוחמים האחרים", מסביר רן. "נועם, אתה רוצה לספר על האירוע שהיה לנו בשאטי?"
נועם: "הגענו לאיזה בית במחנה שאטי בעזה, אני ועוד שלושה חבר'ה מהצוות, כדי להקים בו עמדה. באיתור הזה ישבו שם לוחמים של ביסלמ"ח (בית הספר למפקדי כיתות ולמקצועות החי"ר - י"ק) שזו הייתה הגזרה שלהם. בקומה השישית של הבית הייתה עמדת שמירה, וכל הקיר המערבי של החדר לא היה קיים. הוא נהרס. שמו שם רשת הסוואה, ולמטה היה ציר שהוביל מהמגנן אל חוף הים. סחבנו למעלה ספה כדי לשים בעמדה, הייתי בסך הכול עם וסט ונשק, ופתאום השומר מביסלמ"ח צועק לנו: 'יש פה מישהו!' אנחנו מסתכלים החוצה ורואים מחבל ממש על קו המגנן".
יובל: "השומר זיהה את המחבל אבל נכנס כנראה לשוק ולא ירה בו".
נועם: "אני לא יודע למה הוא החליט לא לירות. דרכתי את הנשק, הכנסתי בין כוונות, אבל זה היה בסך הכל 20 שעות אחרי שהגענו לגזרה, אז קראתי למפקד שלהם כדי לוודא שאני לא יורה על מישהו מכוחותינו. רציתי להיות בטוח. זה גם היה אירוע שקט, ללא היתקלות. הוא לא ירה עליי, אז רציתי לקחת את זה יותר ברגוע. קיבלתי אישור מיידי לירות - וביצעתי ירי על מנת להרוג".
כלוחמי חטיבת הקומנדו, הם חתומים קבע. ללוחמים שהתגייסו באוגוסט 2023 נותרו שמונה חודשים לשחרור, ולמגויסי נובמבר 2023 נותרה שנה. כך גם למפקד הצוות. בניגוד לרוב תפקידי הלחימה, יש מה לעשות עם זה גם אחרי השחרור מצה"ל - הן בתחום הפיתוח והן בתחום ההפעלה. "אני פה קודם כל בגלל המשמעות של התפקיד", מבהיר נועם, "אבל זה גם מקצוע מאוד חיוני, בצבא ובאזרחות".
נתן: "האמת שממש אתמול מישהו הציע לי לבוא להיות צלם רחפנים בחברת התיירות שלו".
"אני יודע שוולמארט עושים משלוחים בארצות-הברית עם כל מיני רחפנים", מוסיף רן.
יובל: "יש מלא חברות שמחפשות לוחמים שהיו רחפניסטים, כולל חברות הייטק שמפתחות רחפנים ועובדות גם עם הצבא".
אבל הם עדיין לא שם. יום אחרי הראיון, לוחמי צוות הרחפנים של אגוז חזרו ללבנון, וכשיסרקו את זירת הלחימה ממעוף הרחפן הם יקפידו להפנות מבט גם למעלה, שלא יופתעו על ידי רחפן של חיזבאללה.
