צליל הודעה חדשה בקע ממאות אלפי מכשירי סלולר המנויים לקבוצות הווטסאפ החרדיות בשעה הסמוכה למהדורות החדשות לפני כחודש, יממה אחת בלבד לאחר האיחוד בין בנט ללפיד. בהודעה שנחזית לכותרת חדשותית נכתב: "סקר מנדטים חדשות 12: מפלגת ביחד בראשות בנט היא המפלגה הגדולה בישראל עם 26 מנדטים".
ההודעה, שכללה עוד שלל נתונים מחמיאים לבנט, לא פורסמה במקרה. היא גם לא במקרה החסירה את העובדה שנתוני המנדטים של האיחוד בין המפלגות היו נמוכים מסך חלקי התמודדות נפרדת של בנט ולפיד. לא במקרה גם נבחר הסקר המחמיא ביותר למפלגה מבין לפחות שלושה סקרים שפורסמו בערוצי הטלוויזיה באותו ערב. אחרי הכל מדובר בהודעה שהופצה במימון מפלגתו של בנט – מבלי שהצרכן יכול להבחין בכך, תוך שהוא חושב כי הוא מקבל הודעת חדשות מן המניין.
המפלגה של בנט ממש לא לבד. "המוסף לשבת" מספק הצצה מיוחדת לתופעת קבוצות הווטסאפ החרדיות, שצוברות תאוצה במערכת הפוליטית ומשפיעות על צריכת המידע והשיח הציבורי בישראל בכלל ובמהלך מערכת הבחירות בפרט. משפיעות עד כדי שגם מפלגות כלליות – כאלה שציבור בוחריהן אינו חרדי וחלקן אף מתנגדות לשיתוף פעולה עם החרדים – החליטו להשקיע מכספן כדי לקדם הודעות בקבוצות הללו.
בין המפלגות ששוכרות הודעות בתשלום בקבוצות הללו ניתן למצוא את ביחד של בנט ולפיד, ישר של איזנקוט והציונות הדתית של סמוטריץ'. גם עוצמה יהודית בדקה אפשרות לעבודה עם קבוצת ווטסאפ לאחרונה. כמובן שגם המפלגות החרדיות עושות שימוש בקבוצות והליכוד השתמש בהן בעבר, אך היום מעדיף את הקבוצה המפלגתית "מלוכדים ניוז" שבה מפרסמים בתשלום ומשם המידע מועבר לקבוצות ווטסאפ אחרות רבות.
בלי צנזורה רבנית
"הכל התחיל מקווי הנייעס החרדיים", נזכר ישראל כהן, הפרשן החרדי הוותיק של "קול ברמה". "כבר לפני 15-20 שנה, היו קווי נייעס שהיית יכול להתקשר אליהם ולשמוע מבזק חדשות. לאחר מכן הם פתחו מוקדי סמסים, שזה היה כמו רשימת תפוצה של כל הקודקודים בחברה החרדית – פוליטיקאים, מנכ"לים של משרדי ממשלה, ראשי ערים, ראשי קהילות וגם אנשי תקשורת. אחרי זה נולדו קבוצות ווטסאפ ומאז זה גדל והיום יש מאות אלפים מנויים בקבוצות האלה, ויש שם לא רק ציבור חרדי".
כהן, שנחשב מקורב לגפני ולבכירי הרבנים הליטאים, מסביר את היתרון בקבוצות: "בווטסאפ, שיש אותו לכל חרדי שיוצא מהישיבה, אתה יכול לקבל תכנים יותר ליברליים, שלא היית מקבל ברדיו או בעיתונים המפלגתיים. זה גם מגיע אליך מהיר ומתומצת לנייד, בלי להיכנס לאתרים כמו בחדרי חרדים וכיכר השבת".
כפי שמספר כהן, המגזר החרדי היה חלוץ בהקמת קבוצות בווטסאפ, שבעיקר מצטטות ידיעות ודיווחים של כתבים באתרי החדשות, בעיתונים, בטלוויזיה ובטוויטר, במטרה לתת מענה לציבור עצום שרצה לצרוך אקטואליה. לקבוצה הגדולה והוותיקה "המוקד" יש כיום כמאה אלף מנויים, קבוצות "הפרגוד" ו"המיטב און ליין" הפופולריות מגיעות לכ-70 אלף מנויים כל אחת, בעוד קבוצות בינוניות כמו "זמן אמת", שנחשבת בעלת תוכן בוטיקי יותר ומנסה לשמור על סינון וייחודיות, מחזיקות בין 30 ל-50 אלף עוקבים. יש גם קבוצות קטנות יותר עם 5-15 אלף עוקבים וגם בהן יש פרסום.
בכל הקבוצות הללו יש פרסומות גלויות של מפרסמים, כמו גם לשכת הפרסום הממשלתית ומשרדי ממשלה שונים, שמבקשים להגיע לקהל חרדי. אבל בשנים האחרונות, וביתר שאת כעת לקראת הבחירות הקרובות, נוצר נתיב הכנסה נוסף לחלק ממנהלי הקבוצות החרדיות – הפוליטיקאים והמפלגות השונות. אלה רוכשים הודעות ומשתמשים בהן להדהד דיווחים חדשותיים לגיטימיים המחמיאים למפלגה או פוגעים במתחרה.
כך למשל, רק השבוע, פרשנות באחד מכלי התקשורת הופצה בקבוצות הווטסאפ במימון של מפלגת בנט. בהודעה נכתב: "בואו לא נעשה מאיזנקוט קורבן תמים שהתאחדו לו מאחורי הגב", תוך שמצורף להודעה הקטע מהאולפן. בהודעה אחרת, הופץ דיווח עיתונאי על כך שאיזנקוט מימן פרסום שלילי נגד בנט בפייסבוק. מטעמו של סמוטריץ' הופצו הודעות על נאומים הקשורים ביו"ש ונתון מסקר המראה כי הציונות הדתית מתחזקת ועוברת את אחוז החסימה.
מטעמו של איזנקוט הופצו בתשלום קטעים מתוך פרשנויות של פובליציסטים המחמיאים לו ומסבירים מדוע הוא צריך להוביל את גוש השינוי ולא בנט. כך לדוגמה הופצה מטעמו הודעה ב"חדשות המוקד" ובה הופיע נתון מאחד מסקרי הטלוויזיה: "איזנקוט מתייצב כמוביל גוש השינוי בהתאמה אל מול נתניהו כאשר בנט מאחוריו. שבוע שני ברציפות שהמגמה הזאת נמשכת". ושוב – כלל ההודעות הללו הופצו בקבוצות הווטסאפ ללא גילוי כי הן ממומנות על ידי פוליטיקאים.
עלות הודעה בודדת נעה בין 50 למאה שקל בקבוצות הקטנות, 150-250 בקבוצות הבינוניות ובין 350 ל-500 שקלים בקבוצות הגדולות. יש כאלה שרוכשים חבילות של כמה עשרות הודעות בחודש, כשעלות חבילה יכולה להגיע לכמה אלפי שקלים בחודש בקבוצות הבינוניות והגדולות. מדובר בסכומים זעומים ביותר במסגרת תקציב של מפלגה, בוודאי ביחס לתמורה ולתפוצה שהן מקבלות. הסכומים בערוצי טלגרם כלליים, שלהם מאות אלפי עוקבים, גדולים יותר.
"אנחנו לא קבוצת חדשות, אנחנו קבוצה שמפרסמת רכילות ומאחורי הקלעים במגזר החרדי", אומר יעקב קצבורג, מנהל קבוצת "הפרגוד", אחת הקבוצות הפופולריות במגזר החרדי ומחוצה לו. "בניגוד לשאר הקבוצות שעדיין מחזיקות קו שמרני וחלקן מתנהלות כמו 'יתד נאמן', 'הפרגוד' מפרסם הכל – גם ביקורת על הח"כים החרדים, גם עבירות מין שנעשות במגזר, גם תמונות של נשים. יש בנו הרבה עניין מצד ציבור חילוני ולכן אנחנו עם 30 אלף עוקבים באינסטגרם".
איך עובדת השיטה? איך פונים אליכם הפוליטיקאים כדי לפרסם הודעות ממומנות?
"מישהו מטעם המפלגה של בנט פנה אליי שאני אפרסם את הסקרים שלו בתשלום, הפרסום הוא בלי החותמת של 'הפרגוד' ויש סימון כזה באמצע שאומר שזה ממומן. אבל כשכתבתי נגד בנט משהו היחצ"ן שעובד איתו אמר לי 'אני משלם לך, למה אתה כותב נגדי?' - אז אמרתי שאני יותר לא רוצה לפרסם לבנט. לא מוכן שיגבילו אותי. גם יחצ"נים מטעם המפלגות של סמוטריץ' ובן גביר פנו אליי אבל לא התקדמתי איתם - הם רוצים שנריץ להם פרשנויות של עיתונאים שכותבים בעדם או סקרים וזה פחות הסגנון של 'הפרגוד'".
"אנחנו קמנו לפני שבע שנים כדי לתמוך בבית של הרב קנייבסקי", מספר יהושע רודניק, מנהל קבוצת "המוקד", "אבל היום אנחנו רואים שיש לנו הרבה השפעה בציבור הכללי, בעיקר אצל ראשי משק ופקידות בכירה במערכת הממשלתית. אנחנו אמינים, בקשר עם הצנזורה הצבאית ומקפידים שלא להפר כללים. אנחנו גם מנסים להיות מאוזנים, למרות שנגביל השתלחות בוטה ממש בציבור החרדי".
רודניק מודה כי ביקשו ממנו לפרסם הודעות מבלי שיהיה כתוב כי הן ממומנות. "אנחנו לא נגביל בדרך כלל אבל אני לא ארצה לקחת פרסום ממומן שהוא פייק או שהוא יותר מדי משתלח, היחצ"נים פונים מטעם הפוליטיקאים והם מבקשים מסגורים ספציפיים לידיעות ולנסח באופן מסוים את הדברים, אבל אני יכול לשנות להם".
"אל תהיו פחדנים"
גלעד בר-און, קמפיינר ויועץ אסטרטגי, מסביר מדוע המפלגות הכלליות מתעניינות בקבוצות הללו: "האקו-סיסטם הפוליטי נמצא כבר הרבה זמן בווטסאפ. זה כלי עם קצב מהיר ויעיל וזה ישר רץ ואפשר להעביר את ההודעה לכל מי שרלוונטי. ברגע שהתוכן מעניין הוא מקבל ויראליות בווטסאפ שהיא לא נמדדת בלייקים אלא בכמות הפעמים שההודעה הועברה והופצה.
"הפוליטיקאים, היועצים שלהם, העיתונאים והצייצנים נמצאים בקבוצות האלה, וגם אם זה כמה אלפי אנשים זה מייצר את השיח מלמטה ואז זה עשוי להגיע גם לאתרי החדשות ולייצר שיח רחב יותר. כמו שבטוויטר לא נמצא הציבור הרחב אבל זה מייצר שיח כי נמצאים שם בעלי העניין במעגל הראשון".
"זו דרך להכניס מידע שאולי לא היה מקבל במה בתקשורת המיינסטרים", מנתחת הילה זליגמן פריד, מבעלי משרד זליגמן שחף ייעוץ תקשורת. "בנוסף, כך מי שרוצה להגיע לציבור החרדי עם פחות תיווך וצנזורה של הממסד יכול לעשות זאת, נניח בענייני דת ומדינה". זליגמן מציינת כי במאמץ להשבת החטופים הם ראו בקבוצות כלי להפצת מסרים ולעורר מודעות תוך עקיפת אתרי החדשות והעיתונים החרדיים.
אתם לא חושבים שזו פגיעה בציבור כאשר הם מקבלים הודעה ממומנת שנחזית לחדשות?
זליגמן: "הציבור לא שם לב אם כתבה היא שיווקית גם אם כתוב למטה 'בשיתוף עם' גוף מסוים. יש גם ערוצי טלוויזיה שניתן לקנות שם ראיון ולא אומרים לציבור".
בר-און: "גם לתקשורת המיינסטרים יש אג'נדה ומסגור של המידע אבל דווקא בגלל ריבוי קבוצות הווטסאפ והטלגרם והבינה המלאכותית - הציבור ירצה יותר ויותר תו תקן של עיתונאים".
"תוכן פוליטי בתמורה לכסף או שווה כסף זה פרסומת לכל דבר ומי שמפרסם אותה חייב לפי חוק הגנת הצרכן לכתוב כי מדובר בתוכן שיווקי", מסבירה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, מומחית לדיני תקשורת מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. "במערכת הבחירות הרשמית, שלושה חודשים לפני יום הבוחר, חל על פרסומים כאלה דין דרכי תעמולה – כלומר חובה לסמן את זה כתעמולת בחירות ולא רק כתוכן שיווקי. אחרת יו"ר ועדת הבחירות יכול לדרוש את הורדת הפרסום ואף להטיל קנסות".
יעקב קצבורג, מנהל קבוצת "הפרגוד": "פנו אליי מהמפלגה של בנט שאני אפרסם את הסקרים שלו בתשלום. זה בלי החותמת שלנו ויש סימון כזה באמצע שאומר שזה ממומן"
יהושע רודניק, מנהל קבוצת "המוקד": "היחצ"נים פונים מטעם הפוליטיקאים ומבקשים למסגר את הידיעה או לנסח באופן מסוים את הדברים, אבל אני יכול לשנות להם"
אבל איך אפשר לאכוף את זה בקבוצות הללו, כשמדובר בידיעות או פרשנויות של עיתונאים שהמפלגות מריצות?
"באמת מאוד קשה לעקוב אחרי תעמולת בחירות בטלגרם ובווטסאפ. צריך שמישהו יישב וינסה לזהות. אבל אני לא רוצה להתחיל לחפש כל תוכן ולהגיד, זה דיסאינפורמציה, זה פייק ניוז, זה ממוסגר בצורה לא תקינה. מה אני כן רוצה? אני רוצה שצרכן ידע מה המקור של התוכן שהוא קיבל, ואחר כך שיפעיל את שיקול דעתו. זאת תעמולת בחירות מטעם איזנקוט או ביבי? תכתבו, אל תהיו פחדנים. האיזון נמצא בסימון. אם זו תעמולה או ממומן חייבים לסמן".
פוליטיקאים רבים מעדיפים לעבוד צמוד עם בעלי קבוצות ווטסאפ או ערוצי טלגרם ואינסטגרם שאינם עיתונאים ומתעדפים את השיקול הכלכלי או הוויראלי ולא מחויבים לאתוס העיתונאי. דווקא במערכת הבחירות הקרובה, כאשר לצד הרשתות החברתיות אתגר הבינה המלאכותית וריבוי הפייק גובר, הציבור חייב להרכיב משקפיים ביקורתיים.
