זה אמור להיות הפרויקט שישנה את נהריה לחלוטין.
על פני כ-966 דונם במזרח העיר, יוקם מתחם חדש, שזכויות הבנייה בו מסתכמות בלמעלה מ-1.3 מיליון מ"ר בנויים. לפי התוכניות, המתחם, שמכונה "משולש בן עמי", יכלול שכונה חדשה לגמרי בת כ-2,600 יחידות דיור, בית מלון עם כ-200 חדרים, הרבה מאוד שטחי מסחר, מרכז ספורט ועוד. חלק מהמתחם ישמש להכפלת שטחו של המרכז הרפואי לגליל, בית החולים המרכזי של האזור. עלות ההקמה של הפרויקט תעמוד על מאות מיליוני שקלים. רוב הכסף יגיע, כמובן, מהיזמים ומחברות הבנייה. אבל את התשתיות – בעלות כוללת של עשרות מיליוני שקלים – עיריית נהריה תספק. כל זה אמור להביא הרבה מאוד תושבים חדשים, השקעות וכסף לעיר הצפונית, שמאז 7 באוקטובר 23' הפכה לקו החזית.
אלא שעל פי החוקרים של להב 433 – יחידת העילית של המשטרה – היו עוד כמה אנשים שזיהו את הפוטנציאל של המתחם החדש. החשד של החוקרים הוא שחלקו הראשון של מכרז הכנת התשתית לפרויקט הענק – בעלות של כ-30 מיליון שקל - הגיע בעקיפין לשמוליק הרוש, מי שמוגדר במשטרה כראש ארגון פשיעה. והפרויקט הזה לא לבד: ככל שהחוקרים העמיקו, הם גילו לדבריהם כי הרוש – עם עזרה של עוד כמה חשודים – השתלט לכאורה על ועדת המכרזים של העירייה, ודרכה על שורה של פרויקטים נוספים. למעשה, אם החשדות יתבררו כנכונים, המשמעות היא שארגון פשיעה הצליח להשתלט על עיר בישראל.
המידע הראשוני שמשהו מאוד לא תקין קורה בנהריה הגיע למשטרה ב-2025. מי שמונו לחקור את החשדות הם חוקרות וחוקרי מפלג שחיתות ציבורית, יחידה קטנה יחסית בתוך יאל"כ (היחידה הארצית לחקירות כלכליות) שבלהב 433. ההתמחות של המפלג היא פיצוח עבירות כלכליות של בכירים בשירות הציבורי שמשולבות בפעילות ארגוני פשיעה. בראש המפלג עומדת סנ"צ יעל רייכרט, ותחתיה כ-30 חוקרים וחוקרות, בהם עורכי דין וכלכלנים. במשך כשנה שלמה חוקרי היחידה "ישבו" על עיריית נהריה: הם עקבו אחרי המכרזים, השתמשו באמצעים טכנולוגיים שונים, כולל בהאזנות סתר לדמויות המרכזיות, והחומר התחיל לזרום. בהתחלה טיפין-טיפין, ואז, כשהתמונה כבר הייתה פחות או יותר ברורה, בשצף. אולי זו הסיבה שהתיק כולו קיבל את שם הקוד "נהר הפרא". ואולי זה מחווה לגעתון, הנהר שבלב רחובה הראשי של העיר, שפרויקטים גדולים לאורכו מככבים גם הם בתיק. נקודת הפְרוץ – הרגע שבו החקירה הופכת לגלויה ונערכים מעצרים – הייתה לפני כחודש; מאז נחקרו ותושאלו מעל מאה איש, כ-20 מהם תחת אזהרה, ו-16 נעצרו, בהם גם הארבעה שהחוקרים טוענים כי עומדים בלב הפרשה: סגן ראש העירייה דימיטרי (דימה) אפשטיין; שמוליק הרוש, שכאמור מוגדר במשטרה כראש ארגון פשיעה; סגנו ויד ימינו אלי יתח (שמכונה על ידי החוקרים "המאכער"); ומשה אלמקייס, מי שמכונה על ידי החוקרים "קבלן הבית". ראש העירייה רונן מרלי איננו חשוד בפרשה. במפלג משוכנעים ש"נהר הפרא" הוא "תיק ברזל", ושבקרוב מאוד יוגשו כתבי אישום חמורים כנגד המעורבים לכאורה. אפילו אם רק חלק מהחשדות שעולים בחקירה יתבררו בבית המשפט כנכונים – מדובר באחת מפרשות השחיתות הציבורית הגדולות של הזמן האחרון.
בינתיים, בראיון בלעדי ל"7 ימים", ראש המפלג סנ"צ רייכרט וכמה מהחוקרים והחוקרות בתיק מספרים לראשונה איך השיטה עבדה לכאורה – ואיך ארגון פשיעה מצליח לחדור כל כך עמוק לעיר גדולה במדינת ישראל, בת כ-70 אלף איש, ולהזרים לעצמו ולסביבתו מיליוני שקלים. כן, גם תוך כדי מלחמה, כשהעיר מטווחת.
× × ×
שמוליק הרוש (46, נשוי פלוס שניים, תושב נהריה) נחשב זה כמה שנים במודיעין המשטרתי לאחד מראשי ארגוני הפשיעה החזקים בצפון. הרוש לא עשה את המסלול הקלאסי של עבריין בכיר: הוא גדל במשפחה נורמטיבית, היה לוחם בהנדסה קרבית ונרשם אחרי השחרור ללימודי הנדסת מכונות בטכניון. אלא שאז, בזכות ניסיונו עם חומרי חבלה, הוא גויס לארגון ששלט באותם ימים בעיר – הארגון של מיכאל מור. הרוש טיפס מהר מאוד במעלה הארגון, ובמשטרה אומרים שאף הפך למספר 2 של מור עצמו, והיה לצידו לאורך פרשת "השוטרים הנוקמים".
ב-2011, כשנודע שהוא במרכזה של חקירה חדשה, מור נמלט מהארץ. מי שניהל את הארגון היה הרוש, שצבר עוד ועוד כוח ונאמנויות של חיילים. כאשר מור חזר, ב-2014, הקרע בין השניים הפך לגלוי ומדמם: הרוש סירב לחזור להיות הסגן של מור, ודרש כי לשניים יהיה מעמד שווה. כשמור סירב, הרוש פרש, וחלק מאנשי הארגון עזבו עימו. הפיצול הוליד מלחמה עקובה מדם בכל רחבי הגליל המערבי, ובמהלכה, ב-2017, הרוש עצמו נורה.
בין לבין, גם הרוש צבר הרשעות ושנות מאסר. מהאחרון שוחרר ב-2019. מור עצמו היה כבר אז במעצר (שיהפוך למאסר) בגין מכירת המטען ששימש לרצח של טל קורקוס, עד המדינה כנגד ניבי זגורי, ראש ארגון הפשיעה מהדרום. אבל למרות המעצרים והמאסרים – הקרב בין הארגון של מור לארגון של הרוש נמשך. אחד השיאים הזכורים היה כשבסרטון שהפך ויראלי הרוש נראה מבקש מכוכב הרשת דקל וקנין להקדיש למור את השיר "אין לך מילה" של נטלי פרץ, שכולל את השורות "אתה לא אמין ואין לך מילה, אתה לא אותו הגבר שהיה בהתחלה". מור שיגר תגובה באמצעות אנשיו, "אל תשכח שבקרוב אני משתחרר". אגב, מור אמור להשתחרר בשנה הבאה, ובמשטרה חוששים מהסלמה נוספת במלחמה בין הארגונים.
בינתיים, בעוד מור מרצה את עונשו, הרוש לא קפא על השמרים, ועל פי המודיעין המשטרתי הוא כרת ברית אסטרטגית עם ארגון הפשע אבו-לטיף מכפר ראמה, שסיפק לו גב מבצעי ומטריית הגנה. אבו-לטיף נחשב לארגון הפשע החזק ביותר בצפון, ויש הטוענים - בישראל כולה. עם הגב הזה, ובהיעדרו של מור, הפך הרוש ל"בוס" החדש של נהריה והסביבה, ועל פי המודיעין המשטרתי הוא שולח זרועות גם למרכז הארץ.
אחד מהאנשים שעזבו עם הרוש את הארגון של מור הוא אלי יתח (47, נשוי ואב לארבעה, תושב נהריה). לדברי סנ"צ רייכרט, יתח נחשב ל"איש הכספים" של מור, אבל מאז ערק, הוא הפך ליד ימינו של הרוש, וכנראה מישהו מאוד לא אהב את זה. בדצמבר 2022, בעת שאסף את ארבעת ילדיו בנהריה, התפוצץ ברכבו מטען רב-עוצמה. יתח נפצע, ילדיו יצאו במזל גדול ללא פגע. על פי חקירת המשטרה, מי שביצע את ניסיון החיסול הוא אליושה בן שלום, האחיין של מיכאל מור. אלא שתיק האישום בניסיון הרצח קרס, ובן שלום נידון בעסקת טיעון ל-20 חודש בלבד.
בינתיים הרוש ויד ימינו יתח – כך לפי חוקרי להב 433 – הספיקו לחדור לתוך עיריית נהריה, ומיסדו, על פי החשד, שיטה רווחית, שהניבה להם מיליוני שקלים מכספי ציבור.
× × ×
"התיק התחיל ב-2025", משחזרת ראש המפלג סנ"צ יעל רייכרט. "קיבלנו מידע מודיעיני על התנהלות של שחיתות בעיריית נהריה. המידע דיבר על קבלנים שחברו לגורמים עברייניים, ומנהלים קשר שוחד מול בכירים בעירייה. היו לנו שמות בשלב הזה, לא את הפרויקטים".
2025? נהריה הייתה תחת אש.
"החשודים לא חשבו שמשטרת ישראל מתעניינת בהם במלחמה. אבל אנחנו המשכנו כל הזמן לאסוף ראיות ולבנות את התיק".
החוקרת רס"ר מיקה הדרי: "אני בניתי את התיק במשך שנה. ישבתי על כל החומרים, על האזנות הסתר, עברתי על מידע גלוי מהעירייה, על חומרי מודיעין שעלו, וחיברתי בין הנקודות. ככה בסוף מיפיתי את הדמויות, את הפרויקטים והמכרזים ואת הקבלנים שקשורים לחבורה".
על פי החשד, השיטה עבדה כך: העירייה מחליטה על מכרז, למשל, עבודות תשתית. מי שמכהן כיו"ר ועדת המכרזים הוא סגן ראש העירייה, דימה אפשטיין, שמכהן גם כמ"מ יו"ר ועדת התכנון והבנייה. המכרז מתפרסם. סגן ראש העירייה אפשטיין ו"המאכער" אלי יתח מחליטים אם "ללכת" על המכרז. אם כן, הם יוצרים קשר עם "קבלן הבית" משה אלמקייס לגבי המכרז. אלמקייס יכול לבצע חלק מהעבודות בעצמו, או לשרשר אותן לקבלני משנה. על פי ממצאי החקירה, כל הקבלנים ש"זכו" משלמים לאלי יתח בין 10 ל-15 אחוז. מחצית מהסכום הזה – עובר לשמוליק הרוש. גם דימה מקבל כסף. אבל מה קורה אם קבלנים אחרים מבקשים לגשת למכרז? חלקם יקבלו איומים כדי שיוותרו. אחרים יסכימו לרדת מהמכרז תמורת תשלום סמלי. כל הארבעה – הרוש, יתח, אפשטיין ואלמקייס – מכחישים כל מעורבות.
ראש צוות החקירה רפ"ק דיתי צאלים: "משה אלמקייס הוא 'קבלן הבית'. אלי יתח הוא 'המאכער', הצינור הכלכלי של ראש ארגון הפשע שמוליק הרוש, ויש גם את סגן ראש העירייה אפשטיין. הציר שלהם השתלט על עיריית נהריה. התחלנו לאסוף ראיות. הפעלנו כל מיני אמצעים טכנולוגיים ואחרים, כולל עמדות האזנות סתר, והאזנו להם תקופה ארוכה. למדנו אותם, את השיטה, והתחלנו לשרטט את המבנה של החבורה המעורבת. לקח לנו שבועות עד שהבנו במי כדאי להתמקד".
סנ"צ רייכרט: "בשלב מוקדם מאוד זיהינו שיתח הוא 'המאכער'. הרוש הוא הגב העברייני, והכסף מתגלגל גם אליו. מבחינתנו, הרוש ויתח זה אחד. אלמקייס, 'קבלן הבית', זוכה (במכרז), משרשר לקבלני משנה שרצו לזכות במכרזים, ומאלץ אותם לשלם ליתח בין 10 ל-15 אחוז. חצי מזה עובר להרוש. כל המערך לא היה עובד אלמלא יתח מקבל מעמד בזכות הגב של הרוש".
ומה הקשר של סגן ראש העירייה דימה אפשטיין?
"אפשטיין מכהן כסגן ראש העירייה, ויש לו שני כובעים: הוא יו"ר ועדת המכרזים והוא גם מ"מ יו"ר ועדת התכנון והבנייה. הרבה פעמים הוא יושב בוועדת התכנון והבנייה ומקבל החלטות שם".
כיו"ר ועדת המכרזים, אפשטיין הוא מי שקובע אילו חברות חיצוניות יקבלו עבודות בשווי מיליוני שקלים עבור שירותי שמירה, ניקיון, גינון ופיתוח ועוד. כממלא מקום יו"ר ועדת התכנון והבנייה, הוא למעשה חולש על ענף הנדל"ן המקומי, מנהל את הדיונים שבהם מאשרים קבלת היתרי בנייה, מעניקים הקלות באחוזי בנייה, ומחליט על אכיפת חריגות.
כך, למשל, האזנות הסתר תיעדו את מה שקרה אחרי שמכרז התשתיות ל"משולש בן עמי" בנהריה יצא. סנ"צ רייכרט: "אנחנו שומעים באותה שיחה שיש פינג-פונג בין דימה (אפשטיין) ליתח, 'את מי מהקבלנים אפשר להוריד, ומי יירד לבד' (כלומר: איך לגרום לקבלנים לפרוש מהמכרז, ומי יפרוש בעצמו – ש"מ). אפשטיין שאל: 'איך תדע במי מדובר?' (כלומר, איך תדע מי הקבלנים שניגשו למכרז?). ויתח משיב: 'משה אלמקייס (מי שהחוקרים מכנים “קבלן הבית” – ש"מ) יגיד לי מי מהם. את מי הוא מכיר, ומי הוא לא מכיר. אני אנסה להוריד את כולם כמה שיותר. הבנת?"
ומה היה הסבר של אפשטיין בחקירה לשיחה הזאת?
רפ"ק צאלים: "הוא היתמם".
בחקירה עצמה סגן ראש העירייה אפשטיין הכחיש. מתוך התמלול:
חוקרת: מה תפקידך כיו"ר ועדת מכרזים?
אפשטיין: "אני לא עושה כלום. אני כמו חותמת גומי".
חוקרת: אתה חותמת גומי?
אפשטיין: "כן. כמו חותמת גומי".
חוקרת: מי זה אלי יתח?
אפשטיין: "יזם מקומי".
חוקרת: מה הקשר שלך אליו?
אפשטיין: "אנחנו מכירים משנת 2003, מאז שנבחרתי כחבר מועצת העיר. הוא יזם של נדל"ן בכל מיני פרויקטים".
חוקרת: למה אתה מדווח לאלי (יתח – ש"מ) ומעדכן אותו על מה שקורה בעיר?
אפשטיין: "כי הוא ביקש ממני".
חוקרת: מי זה אלי שצריך לשתף אותו בכל כך הרבה מידע?
אפשטיין כועס: "מה עשיתי פה? מה אני קשור?"
רפ"ק צאלים: "ואנחנו ממשיכים לשאול אותו - ואין לו תשובות. לטענתו הוא לא קיבל כסף. ואז הוא שותק".
סנ"צ רייכרט: "אחר כך אפשטיין מאשר לנו שהוא דחף את המכרזים ואת הפרויקטים קדימה. והודה כי אלו פרויקטים שאלי יתח ביקש ממנו לקדם".
ואגב, מי בסוף זכה במכרז שלב א' של התשתיות לשכונה החדשה?
"אלמקייס זכה במכרז בינואר השנה. זה 30 מיליון שקלים. לפי החקירה שלנו, יתח מקבל מזה בין 3 ל-4.5 מיליון שקלים ו-50 אחוז מעביר להרוש".
× × ×
חוקרי המפלג מספרים כי במשך השנה שבה חקרו את התיק והאזינו למעורבים, הם תיעדו כיצד השיטה פועלת בפרויקטים רבים. בסופו של דבר החליטו להתמקד בחמישה מהם – יחד מדובר בעשרות מיליוני שקלים - בהם מכרז התשתיות ל"משולש בן עמי". בדרך הם הסתייעו גם בחוקרי רשות המסים. לידור ביטון, ראש מדור חקירות ברשות המסים, מסביר: "אפשר לומר שיתח מנהל את העיר בפועל".
למה הכוונה?
"אם את קבלן שרוצה לזכות במכרז, את באה אליו, והוא מסייע לך לזכות בו דרך דימה (סגן ראש העירייה אפשטיין – ש"מ), בתמורה לקבלת 10-15 אחוז משווי המכרז. את מעבירה לו את הכסף, והוא מוציא לך חשבונית מהחברה שלו".
תן דוגמה.
"יש לנו מקרה של קבלן שזכה במכרז, קיבל מיליון שקל מהעירייה בתשלומים, ומתוכם 10 אחוז הוא משלם ליתח".
אבל את התשלום הזה יתח צריך להצדיק איכשהו. על מה כביכול התשלום?
"עבור 'שירותי ייעוץ'. אבל איזה ייעוץ הוא נתן בפועל? יתח מייצר מצג שווא בחשבוניות שמחלק לכולם. על חלקם הוא כותב: ייעוץ, פיקוח על הניקיון או מתן שירותי ניקוי קרקע. גם בחקירה של מי שקיבלו ממנו את החשבוניות לא עולה שהוא סיפק להם עבודות. יש לנו חשבוניות פיקטיביות שנועדו להזרים את הכספים אליו. זה ממוסמך בראיות וגם שומעים את זה בהאזנות".
ברגע שהחוקרים ביססו את מה שלדבריהם הוא דפוס פעולה, נשאר עוד נעלם אחד: שמוליק הרוש בעצמו. מה החלק שלו באירוע, ואיך הוא מקבל כסף?
השאלה השנייה התבררה די מהר. החוקרים גילו כי להרוש יש גם חברת ייעוץ, ויש אליה העברות כספים – לדבריהם, מיליוני שקלים – משתי חברות שרשומות על שמה של אשתו של אלי יתח. ראש מדור חקירות ברשות המסים לידור ביטון: "ברגע שיתח מקבל אחוזים ממכרז או מפרויקט, 50 אחוז עוברים להרוש עם חשבוניות מהחברה של יתח שמאחוריהן אין עבודה. אם נראה שהרוש מוציא לקבלן חשבוניות על ייעוץ לניקיון - נראה במקביל חשבונית שהרוש מוציא ליתח על מתן 'שירותי ייעוץ' על אותו מכרז בדיוק. הוא הרי לא יכול להחזיק אצלו מיליונים, גם לא להפקיד אותם בבנק בלי הסבר. הוא חייב להלבין את זה. ואת זה הוא עושה דרך החשבוניות הפיקטיביות".
מה ההיקף הכספי של כל החשבוניות הפיקטיביות שתפסתם בתיק הזה?
"מכל המעורבים, היקף החשבוניות הפיקטיביות נאמד סביב ה-50 מיליון שקלים".
אז זה לכאורה מסלול הכסף להרוש. אבל מה היה התפקיד שלו בפועל? על כך אפשר ללמוד, למשל, מאחד הפרויקטים שעל פי חשד המשטרה השיטה הזו הופעלה עליהם: שיקום נחל הגעתון והסדרת הניקוז.
הגעתון, הנחל שכאמור עובר בלב הרחוב הראשי של העיר, עולה לעיתים על גדותיו. ב-2020 ההצפות הללו אף גבו חיי אדם. בעיריית נהריה החליטו להוציא מכרז לשיקום הנחל ולהסדרת הניקוז בעיר. העלות: כ-8.8 מיליון שקל.
מדובר במכרז עירוני מכובד, שהיו קבלנים שרצו לזכות בו. אלא שמהחקירה עולה החשד כי כבר בשלבים הראשונים אנשי הרוש, בהכוונתו של יתח, הפעילו לחצים ואיומים מאחורי הקלעים על קבלנים גדולים וחברות תשתית חיצוניות שהתכוונו לגשת למכרז, כדי להרתיע אותם. במקביל, סגן ראש העירייה ויו"ר ועדת המכרזים דימה אפשטיין פעל לפי החשד בתוך מסדרונות העירייה, כדי להתאים את תנאי הסף של המכרזים, באופן שייתן עדיפות מובהקת למי שהארבעה יעדיפו. אם בכל זאת היה מכרז שחברה חיצונית זכתה בו, החוקרים מספרים כי על החברה הופעלו לחצים לשכור את חברות התשתיות של אלמקייס כקבלני ביצוע של העבודות.
על פי החשד, בתמורה לניתוב הפרויקטים בגעתון אליו, אלמקייס העביר סכומי כסף גדולים ליתח, שהנפיק לו חשבוניות פיקטיביות כדי להסוות את הכספים כהוצאה מוכרת. מחצית מהכסף הזה נחת בסופו של דבר בחברת הייעוץ של הרוש תחת הכסות של "דמי ייעוץ" לגיטימיים.
רפ"ק צאלים: "לפעמים החשודים היו משלמים לקבלנים אחרים כדי שיירדו מהמכרז, על מנת שהם יזכו בו ויעבירו להם 10 אחוז מהכסף, או שמסכמים איתם מראש, או שמאיימים עליהם".
כמה קבלנים כאלה חקרתם?
"נחקרו חמישה קבלנים בפרויקטים הגדולים".
ואיך הם תירצו את מתן החשבוניות ליתח?
סנ"צ רייכרט: "גם אם הם אמרו לנו 'הוא סיפק לנו עבודה', הבנו שהוא לא סיפק להם כלום".
אותם קבלנים לא חוששים שהרוש ינקום בהם כי דיברו?
"הפחד משותף לכולם. רוב האנשים לא הסכימו בכלל לדבר על הרוש. אנחנו הרי חוקרים את השחיתות בעיריית נהריה, אז מי שכן מדברים עליו, אומרים שהם פוחדים ממנו, לדבריהם 'כי שמענו שהרוש יכול לרצוח'".
ועל יתח? הרי הם שילמו בעצם לו.
"עובדי עירייה מעידים שהוא עושה שם כרצונו, משפיע איפה שהוא רוצה להשפיע, ודוחף איפה שהוא רוצה לדחוף, וזה ידוע בעירייה שהוא מנסה לקדם פרויקטים יקרים לליבו. כולם מכירים את יתח, ויודעים שיתח זה הרוש".
עד כמה החשש של הקבלנים היה גדול? על כך אפשר ללמוד מתמלול החקירה של אחד מהם, שניגש לאחד המכרזים הגדולים שהוציאה העירייה. לפי החקירה, הקבלן שזכה העביר תשלום לאלי יתח, וזה העביר מחצית לשמוליק הרוש.
ָהחוקר לקבלן משנה: "בפרויקט שאתה מעורב בו, אלי יתח העביר חצי מהסכום שהעברת לו - להרוש.
הקבלן: "אנחנו נשב פה שעות, ימים, אני לא אוציא את השם שמוליק הרוש מולו".
חוקר: למה שלא תוציא את השם של שמוליק הרוש?
קבלן: "אני אגיד לך למה. כי אלי יתח לא יכול לרצוח, זה ההבדל. אלי יכול לתת לך קנסות אחר כך".
במקרה אחר, קבלן נוסף שזכה במכרז ושילם, ידע גם הוא על הקשר בין אלי יתח לשמוליק הרוש, ונשאל גם הוא על כך בחקירה.
חוקר: איך אלי יתח קשור למכרז?
קבלן: "אין לי מושג. הוא שאל שאלות ואני עניתי לו, אבל הייתי עונה לו בגמגום".
חוקר: למה היית עונה לו בגמגום?
קבלן: "כי אתם יודעים במי מדובר. אני לא רוצה למות ולהשאיר את הילדים שלי יתומים".
סנ"צ רייכרט: "יש קבלנים שמודים 'שילמנו על אוויר. אין ברירה. אם אני רוצה את המכרז - יש מַעֲשֵׂר'".
אחד מעובדי העירייה שנשאל על הקשר בין יתח להרוש, השיב לחוקר בפחד: "להגיד לך משהו על שמוליק הרוש? אני שומר על חיי הילדים שלי ועל הנכדים שלי. יש גבול כמה שאני יכול לפתוח".
חוקר: ומה לגבי אלי יתח?
עובד: "הוא ביג פיג. אוהב כסף".
חוקר: תסביר איך זה עובד?
עובד: "תעשה ככה (מצביע על כף ידו): אמא בישלה דייסה. נתנה לזה, ולהוא, ונתנה לאלי - ואני לא נשאר לי כלום".
חוקר: מי זה "אני"?
עובד: "התושבים".
אגב, גם משה אלמקייס, הקבלן שהוא או חברותיו או קבלנים שמקושרים אליו זכו ברבים מהמכרזים, נשאל בחקירתו על הקשר בינו לבין אלי יתח. אלמקייס טען בחקירתו: "אני קבלן לגיטימי. עושה הכל כחוק".
חוקר: למה ועל מה אתה משלם לאלי יתח?
אלמקייס: "אני משלם לאלי יתח כי הוא מלווה אותי בפרויקטים. שלא יגנבו לי, שלא ישרפו לי".
חוקר: למה לא לקחת חברה שמירה?
אלמקייס: "הכי משתלם לי לשלם ליתח. לקחתי אותו כי הוא יותר נוח".
× × ×
ראש העירייה רונן מרלי, כאמור, אינו חשוד בפרשה. "הוא נחקר במסגרת עדות פתוחה", אומרת סנ"צ רייכרט. "הוא פחות מתמצא ברזולוציות האלה. הוא יודע במעטפת, כי הוא ביקש ממבקרת העירייה לבדוק את נושא המכרזים. היא עוד לא בדקה, רק קיבלה את המנדט לבדוק לפני חודש".
ביום הפרוץ, החוקרים אספו לא רק מסמכים, מחשבים וחומרים נוספים, אלא גם החרימו חשבונות בנק ונכסים בשווי כולל של מיליוני שקלים. היו שם גם רכבי יוקרה, נדל"ן ויאכטת הפאר של אלמקייס, שעגנה בעכו. מעצרם של ארבעת החשודים המרכזיים הוארך שלוש פעמים, וביום חמישי שעבר הם שוחררו למעצר בית. לטענת פרקליטיהם, השחרור מצביע על חוסר ראיות נגדם.
סנ"צ רייכרט: "המעצרים היו בעילה של שיבוש. ברגע שהעילה הסתיימה אין מניעה לשחרורם והחקירה נמשכת. אסור להם ליצור קשר עם המעורבים בפרשה. דימה יורחק מהעיר ומהעירייה, וגם נציבות שירות המדינה תידרש לעניינו. תיק החקירה חזק דיו ומלא בראיות שנאספו הן בחקירה סמויה והן בגלויה. החקירה תימשך עוד מספר שבועות, עד שנשלים את המסד הראייתי הדרוש להגשת כתב אישום. ויש משהו אפילו יותר חשוב".
שהוא?
"זה שניתקנו לראש ארגון הפשע שמוליק הרוש את אחד מערוצי החמצן הכלכלי המרכזיים שלו".
תגובות
פרקליטו של שמוליק הרוש, עו"ד ציון שמעון: "זה לא סוד שמרשי בעל עבר פלילי עשיר ושמו נקשר בעבר לפרשיות פשע חמורות ביותר. זו הסיבה ששמו נקשר כמעט לכל פרשה באזור הצפון בכלל ובנהריה בפרט. מזה מספר שנים עלה שמואל על דרך נורמטיבית וישרה ומנהל מספר עסקים לגיטימיים וחוקיים. לצערנו, עברו עדיין רודף אותו ולכן נעצר בפרשייה האחרונה. אולם, נוכחנו לדעת שעם שחרורו לא דבק בו רבב ואין שום ראיה שקושרת אותו לאירוע. נקווה שבעתיד לא ימהרו לעצור אותו בכל אירוע פלילי שיקרה באזור רק בשל שמו ועברו".
פרקליטו של אלי יתח, עו"ד יובל זמר: "מר יתח הינו איש עסקים שכל פעולותיו נעשות על פי חוק ומדווחות לרשויות הרלוונטיות. די להביט בסכומים המשולמים על ידו לרשויות המס מדי חודש בכדי להבין כי בינו לבין החשדות המיוחסים לו אין דבר וחצי דבר. ככל שיידרש הדבר, וספק גדול אם יידרש, נתמודד עם הראיות בבית המשפט".
פרקליטיו של הקבלן משה אלמקייס, עו"ד ערן שחם-שביט יחד עם עוה"ד אלעד פנחס, מריה אורן ושחר ליס-טרוים ממשרד הרצוג: "משה אלמקייס הוא קבלן מוכר וותיק בתחום התשתיות, שעבד לאורך השנים בפרויקטים גדולים עבור חברות בינלאומיות וחברות ישראליות רבות. משה נחקר, שיתף פעולה באופן מלא בחקירה ומסר גרסה מלאה לכל השאלות. יובהר כי פעילותו בעיריית נהריה היא רק חלק מכלל פעילותו העסקית, וגם במסגרת עיריית נהריה לא זכה בכל המכרזים שניגש אליהם, כך שהתזה החקירתית תמוהה מלכתחילה. אף בית המשפט סבר כך, ולכן הורה לשחררו בשלבי החקירה המוקדמים. יובהר כי אין ולא נתבקשה מלכתחילה הטלת כל מגבלה על המשך פעילות החברה, והעבודה נמשכת כסדרה".
פרקליטיו של דימה אפשטיין, עו"ד משה גלעד, ביחד עם עו"ד זיו גלעד ועו"ד רינת גלעד-פרל: "מרשנו טוען לחפותו המלאה. מדובר באדם נורמטיבי אשר שירת את העיר נאמנה קרוב ל-20 שנה, ללא רבב בפעולותיו. לטענתנו, מדובר בחשדות אשר יופרכו לחלוטין, ועצם העובדה שהוא שוחרר ובזמן הקרוב ישוב לעבודתו כסגן ראש עיר, מעידה כאלף עדים על חפותו".
ראש עיריית נהריה רונן מרלי: "בסוף חודש אפריל, כחודש לפני פרוץ הפרשה, הנחיתי את מבקרת העירייה לבצע בדיקה מעמיקה בכל נושא הליכי המכרזים. כמו כן, מרגע שנפתחה חקירת המשטרה, הודעתי לכלל עובדות ועובדי העירייה שאני מבקש שיתוף פעולה מלא מצידם, ככל שיידרש. זה הזמן של המשטרה לבצע את מלאכתה על הצד הטוב ביותר. כמקובל במדינת חוק, על כולם לגלות סבלנות ואחריות ולא לחרוץ דין עד אשר רשויות האכיפה ומערכות המשפט והצדק יאמרו את דברן".








