בתוך חדר חצוב בסלע, באורך 15 מטרים וכמה מטרים גובה, סרן ב', קצין אג"ם ביחידת יהל"ם, עמד מול לוקרים אישיים, מיטות ומצעים שהוכנו עבור מחלקת מחבלים שלמה. זו אינה מנהרה צפופה בעזה; ליד כל חדר כזה הותקנו מטבחון להכנת אוכל, שירותים, מקלחות ומחסן אמל"ח. מדובר באחד ממוצבי הטרור התת-קרקעיים במרחב הבופור בדרום לבנון, פרויקט חשאי שחיזבאללה בנה במשך קרוב לשני עשורים כהכנה לכיבוש הגליל.
"זה חתיכת אירוע רציני ומבצע אדיר שעבדו עליו הרבה זמן כדי להוציא אותו לפועל", מסביר סרן ב'. "זה פרויקט שהם השקיעו בו בצורה קיצונית. התשתיות שלהם פה לא הפתיעו אותנו, כי פגשנו את היכולות האיראניות האלו, את האמל"ח וגם את העיצוב המדויק בתוואים אחרים שכבר היינו בהם. אבל כשאתה חווה את זה ורואה את זה בעיניים - זה היסטורי".
בניגוד למנהרות סמוכות הגדר שנועדו לפשיטה מהירה וטקטית של כוחות רדואן בגבול הצפון, כאן פגשו לוחמי יהל"ם היערכות שונה לחלוטין - כזו שנועדה להתמודד עם יתרונותיו של צה"ל באוויר וביבשה. "מצאנו פה אמל"ח הרבה יותר יוקרתי, ממש 'המבוקשים' של עולם האמל"ח: טילי נ"ט ייחודיים שמוברחים מאיראן ומוקשים נגד מסוקים", מפרט קצין האג"ם. "ראינו שהם נערכו בהתבצרות גם להגעת כוחות מהאוויר".
רפואה פנימית: לוחמי יהל"ם בפעולה באחת המנהרות. מאחור: אלונקה להובלת פצועים לבית החולים התת־קרקעי במתחם של חיזבאללה (זיו קורן)
ההיקפים בתוך חדרי האמל"ח העידו על כוונות השהייה. הכוחות מצאו מאות מטענים, כמויות אדירות של טילי נ"ט, עשרות מטענים קופצים נגד אדם ומסוקים, ולמעלה מרבע מיליון חימושים לנ"מ. "עמדתי מול כל זה ודמיינתי כמה שבועות לקח להם להכניס את כל הציוד הזה פנימה בצורה חשאית – זה מבצע מורכב מאוד", אומר סרן ב'.
בנוסף לציוד הלחימה, כללה רשת המנהרות, המעברים והחללים העצומים אפילו חדרי רפואה מתקדמים. "באחד האזורים היותר מפותחים מצאנו ממש חדר ניתוח", מספר סרן ב'. "אני לא יודע להגיד אם הוא היה מיועד גם לאפשרות של חטיפת ישראלים, אבל זה לגמרי תרחיש הגיוני מול הכוונות שאנחנו יודעים שיש להם". לצד אלו, אותרו כלי רכב קטנים שנועדו לאפשר למחבלים התניידות מהירה במנהרה הראשית, יציאה החוצה לירי לעבר ישראל, ובריחה בחזרה לבטן האדמה.
הכניסה למבצר התת-קרקעי לא נעשתה באין מפריע. חרף המורכבות ההנדסית של החציבה בסלע, שגרמה לכך שחלק מאיזורים טרם נחצבו במלואם, המחבלים כבר איישו את העמדות. "אפילו הייתה הפעלת מטען של האויב מתוך המנהרות על כוחותינו", משחזר סרן ב' את החיכוך הישיר מתחת לאדמה. "היה פה אויב שהתנגד, שהניח מטענים ושבא להילחם".
לדבריו, הפיתוח המהיר של אמל"ח ייעודי ללחימה בתת-קרקע הכריע את המערכה המקומית. כעת, הטיפול באתר מנוהל על ידי מהנדסי יהל"ם, פיקוד הצפון ומקהנ"ר, הנדרשים להתמודד עם אתגרי הקרקע החצובה בשיטות מתקדמות.
המטרה המבצעית המיידית של טיהור המרחב היא פירוק מה שמוגדר כ"קו הנ"ט" – קו רכסים השולט ישירות על אצבע הגליל. "כשאתה עומד שם למעלה ומבין שמחבל יכול לצאת מתוואי תת-קרקעי, לראות דרך הכוונת בית ישראלי ולירות עליו – זה מצב שאנחנו לא מוכנים לאפשר", אומר סרן ב'. "אי-אפשר לאפשר הימצאות של תשתיות טרור בדרום לבנון – לא סמוך לגדר ולא ברכס ממול".
בשבועות הקרובים ישלימו בצה"ל את ההכנות להשמדת ערי הטרור הסמוכות לגבול, אך בעומק השטח, מעבר ל"קו הצהוב", מסתתרת בגיהינום הלבנוני עוד מדינת טרור תת-קרקעית חפורה שטרם נחשפה. "בהמשך צפונה, אם וכאשר נדרש לזה – גם שם יש לנו יעדים", מבטיח סרן ב'.
