ב-9 במרץ הוכרז ברוב טקס מינויו של מוג'תבא חמינאי לאייתוללה החדש של איראן. בידיעה שפורסמה בכלי התקשורת הרשמיים, לא נמסר אמנם אם השליט העליון נבחר פה אחד, אבל הציבור נקרא לכבד את ההחלטה ולשמור על אחדות הרפובליקה. הייתה זאת גם הפעם הראשונה בתולדות איראן שבה מכריזים על מינויו של שליט חדש, מבלי שייראה מאז אפילו פעם אחת בציבור.
למרות זאת, השמועות על מותו של מוג'תבא חמינאי, טוענים בכירים ישראלים, היו ככל הנראה מוקדמות. יש כמובן לסייג ולציין כי הדברים נכתבים באמצע השבוע, והערפל סביב מצבו הבריאותי וסביב יכולת התפקוד שלו עדיין כבד. גם האינטרסים לחסלו, רבים ועלולים להתממש עד מועד פרסום הגיליון. אבל האם מדובר בשליט בובה בלבד, המופעל בידי משמרות המהפכה, או שמא הוא בכל זאת אומר את המילה האחרונה?
"השאלה הגדולה עכשיו היא האם אנו בעיצומו של תהליך שיוביל להפיכתה של איראן למדינה הנשלטת על ידי חונטה צבאית, או שמוג'תבא יצליח, כמו אביו בעבר, לצבור כוח ולהפוך לדמות הדומיננטית במערכת", אומר דני סיטרינוביץ, חוקר בכיר בתחום איראן והציר השיעי במכון למחקרי ביטחון לאומי, לשעבר ראש ענף איראן באמ"ן. "התשובה לשאלה זו תקבע לא רק את עתידו של מוג'תבא חמינאי, אלא גם את דמותה של איראן".
× × ×
"בית רהבארי", השוכן ליד כיכר פלסטין במרכז טהרן, הוא קומפלקס בניינים המשמש כמתחם ההנהגה הבכירה באיראן. כאן מתגוררים השליט העליון ובני משפחתו, כאן נמצאים משרדי הממשל, המאוישים בידי 4,000 פקידים, כאן תוכלו להקשיב לנאומי האייתוללה באולם ענקי, המכיל אלפי מוזמנים. המתחם כולל גם את בתיהם של בני משפחתו של השליט: הילדים והנכדים. מעין עיר קטנה, שנבנתה בהדרגה משנת 1989, עם עליית האייתוללה השני, עלי חמינאי, לשלטון.
מתחת לפני השטח נחפרו עשרות מקלטים, שב-28 בפברואר 2026, נערכה באחד מהם פגישת עבודה של חמינאי האב עם הצמרת הבטחונית במדינה. באותו יום בבוקר, בהפצצה משולבת של ישראל וארה"ב, הצליחו הטילים המשוכללים לחדור אל עומק הקרקע במתחם. במתקפה נהרגו המנהיג העליון חמינאי, הרמטכ"ל עבד א-רחים מוסאווי, מזכ"ל המועצה הצבאית עלי שמחאני, מפקד משמרות המהפכה מחמוד פאכפור ושר ההגנה עזיז נסירזאדה, ששהו יחד במקלט.
תקיפה ישראלית-אמריקנית בטהרן
(צילום: Getty Images)
בהמשך התברר כי מצבת ההרוגים כללה גם את רעייתו של חמינאי, מנסורה, כלתו זהרה, אשתו של מוג'תבא, ואחד מבניהם ‑ ששהו בבתיהם במתחם. ההערכה הייתה, אומר בכיר איראני לשעבר שביקר ב”בית רהבארי” עשרות פעמים, שישראל וארה"ב לא ינסו להתנקש בחמינאי, “זאת מאחר שבעולם הנאור”, לדבריו “לא מקובל לחסל מנהיגי מדינות”. הוא עצמו נמלט לאחרונה למדינה סמוכה, אבל חושש עדיין לחייהם של בני משפחתו שנותרו מאחור. "יש לי סיבות טובות להיות מודאג", הוא אומר.
באותה שעה שהה מוג'תבא חמינאי בגן מרוחק, בתוך המתחם, ונפצע קשה מרסיסים. לפי ההערכות, הוא ספג פגיעה בזרועות, ברגל אחת לפחות ופניו עוותו. "אני לא יודע לומר עד כמה חמורה פציעתו של מוג'תבא", אומר הבכיר האיראני לשעבר. "אני יודע שהוא לא מסוגל לכתוב ולא בטוח ששתי העיניים שלו מתפקדות. את 'הקריאה לאחדות כל בני העם האיראני' שנמסרה בשמו בערוצי הטלוויזיה והרדיו, ניסחו וכתבו עבורו שלושה בכירים שעובדים בארמון".
לא ברור עדיין גם היכן נמצא השליט החדש. מיד אחרי הפציעה, הופצו שמועות שהוא הוברח באישון הלילה לרוסיה, אבל שגריר מוסקבה בטהרן והשגריר האיראני במוסקבה הזדרזו להכחיש זאת. בהמשך היו גם דיווחים על העברתו במכונית משוריינת לעיר קום, לבית חולים תת-קרקעי, שגם הם הופרכו ככל הנראה.
"אין שום דרך לדעת היכן הוא נמצא", אומר הבכיר האיראני לשעבר. "המידור הוא מקסימלי. בגלל החשש לחשיפת מקום מחבואו ‑ אין שום שימוש במכשירים אלקטרוניים בסביבתו הקרובה. כל המסרים ממנו ואליו מועברים בכתב יד, בידי רצים. הרץ מגיע לנקודה מוסכמת, מקבל מעטפה ומעביר אותה לידי רץ נוסף שממתין במקום מרוחק. ליד חמינאי נמצאים כל העת רופא ואח, שלא עוזבים את המקום כדי למנוע חשש להדלפות. הכל סגור. אף אחד מהבכירים לא ראה ולא נפגש עם חמינאי מאז הפציעה הקשה".
לצד הרצים, כולל צוות העובדים של מוג’תבא גם טועם רשמי. כל ארוחה המיועדת לשליט מגיעה קודם כל אל הטועם, ורק כעבור שעה, אם הוא שרד, מועברת ל”סייד” ‑ תואר כבוד המעיד על היותו מצאצאי הנביא מוחמד.
בישראל עם זאת משוכנעים כי הוא בטהרן, מתחת לפני הקרקע, פצוע קשה, אבל מתפקד. מקור ישראלי בכיר מאוד אומר בתחילת השבוע ש"מוג’תבא חמינאי נמצא בטהרן. הוא חי, ומצליח לתפקד בצורה כזו או אחרת".
× × ×
מוג’תבא חמינאי נולד בספטמבר 1969 במשהד, העיר השנייה בגודלה באיראן. הבן השני מתוך שישה אחים ואחיות. אחרי שסיים את התיכון הדתי בטהרן, התגייס לצבא, היישר למלחמת איראן-עיראק כלוחם בגדוד "חביב", יחידת העילית של משמרות המהפכה.
לא ברור כמה שנים שירת מוג'תבא כלוחם, אבל עוד לפני שהקרבות הסתיימו ללא הכרעה ושני הצדדים הכריזו על ניצחון ‑ כבר הצטרף לאביו, בטהרן. ב-99', בגיל 30, עבר לעיר קום, כדי ללמוד תיאולוגיה. הסטודנט המבוגר לא גילה ככל הנראה הצטיינות יוצאת דופן, כיוון שסיים בדרגה של חוג'ת אל-איסלאם, הנמוכה מדרגת אייתוללה.
אבל דיווחי המודיעין שהגיעו ללשכתו של הנשיא דונלד טראמפ בחודש מרץ האחרון ושאת חלקם גם חלק עם הציבור, חשפו גם חלקים מעניינים יותר בביוגרפיה של השליט. לפי הדיווח, שחלקים נרחבים ממנו הודלפו ל"ניו יורק פוסט", ניהל בנו של האייתוללה בצעירותו מערכת יחסים מינית עם אחד ממוריו. הקשר האסור נמשך חודשים ארוכים, עד שהמידע הגיע לאוזני האב. לא ברור מה עלה בגורלו של אותו מורה, אבל סביר להניח שהוצא להורג או שנשלח לאחד ממתקני הכליאה במדינה.
הומוסקסואליות, כמו גם יחסים לסביים, אסורה לפי החוק באיראן, ודינה עונש מוות. בנאום מפורסם שנשא בספטמבר 2007 באוניברסיטת קולומביה בארה"ב, הכריז נשיא איראן דאז מחמוד אחמדינג'אד כי "אין אצלנו הומוסקסואלים כמו פה", וזכה לתגובה הולמת מאחד הסטודנטים, שצעק לעברו: "בוודאי שאין, כי אתם תולים אותם".
דיווח מודיעיני נוסף חשף כי מוג'תבא עבר גם סוג של טיפולי המרה, בניסיון לשנות את נטיותיו. הטיפולים כללו מה שמכונה באיראן "זוואג' מותעה" ‑ שפירושו "נישואי תענוג", כלומר קיום יחסי מין, במקרה זה עם נשים צעירות, תמורת תשלום.
לא ברור אמנם אם ה”טיפולים” הסתיימו בהצלחה, אך רשמית לפחות, מוג'תבא חמינאי נישא ב-1999 או ב-2004 (השנה המדויקת לא ידועה), בנישואים מאוחרים לזהרה עאדל, בתו של יו"ר הפרלמנט לשעבר, גולאם עאדל. לאחר מכן נסעו בני הזוג ללונדון, שם עברו, בשמות בדויים, טיפולים רפואיים במטרה להביא ילדים לעולם. לפי המידע המודיעיני, מוג'תבא עבר טיפולים באימפוטנציה ולהשבחת זרע, שאחריהם הרתה זהרה שלוש פעמים, והביאה לעולם את ילדיהם: מוחמד אמין ומוחמד באקר ‑ ובת אחת, פאטמה. מהדיווחים עולה גם כי ההתעברות בוצעה באמצעות הפריה מלאכותית, כך שלא נדרשה לשם כך התייחדות של בני הזוג.
נטיותיו של השליט העליון הנוכחי הובילו את חמינאי האב לנהל אחריו מעקב סמוי. זאת גם הסיבה שכמה חודשים לפני חיסולו, נקב האייתוללה הקודם באוזני מקורביו בשלושה שמות של מועמדים לרשת אותו אחרי מותו. מוג'תבא לא היה אחד מהם.
עלי חמינאי
(צילום: FotoField/Shutterstock)
× × ×
הליך הבחירה המורכב של מוג'תבא חמינאי כשליט העליון, יצא לדרך שלושה ימים אחרי חיסולו של חמינאי האב, ונמשך גם אחרי שנקטע בגלל תקיפת מטוסי חיל האוויר הישראליים.
הפגישה החשאית של 88 חברי "מועצת המומחים" של איראן ‑ הגוף שנוסד ב-1983 כדי לבחור את "המנהיג הראוי" ‑ נקבעה תחילה לתשע וחצי בבוקר, 3 במרץ 2026, בעיר קום. ההערכה הייתה שבשל קדושת המקום, ארה"ב תימנע מתקיפות ו"ישראל לא תשחק לבד על המגרש".
אלא שמקום התכנסות המועצה בבניין העירייה הישן מתקופת השאה, ריזא פהלווי, הופצץ בידי מטוסי חיל האוויר, בהכוונת המודיעין הישראלי, שלא הותירו בו אבן על אבן. למזלם הרב, קיבלו חברי המועצה הוראה שלא להגיע, וחייהם ניצלו. הדיון במינוי השליט נדחה, אך לא התבטל.
רשימת המתמודדים כללה שבעה שמות. שניים מהם מוכרים היטב למומחים לענייני איראן בישראל: סאדק לריג'אני, המחזיק בתואר הארוך: יו"ר המועצה האיראנית לאבטחת האינטרסים של המשטר, לצד התואר הדתי אייתוללה. פוליטיקאי שמרן, בן 63, ממשפחה עשירה ומיוחסת.
סוכנויות הידיעות באיראן טענו שהפגישה בין מוג'תבא לנשיא פזשכיאן נמשכה כשבע שעות. ברשתות ליגלגו וטענו ש"הנשיא נפגש עם הפוסטר של חמינאי". כרגע, אומר הבכיר האיראני לשעבר, תפקידו של פזשכיאן מסתכם ב"להרגיע את העם, שלא ייצאו להפגין ברחובות"
מתמודד נוסף, שמועמדותו נפסלה כבר ביום הראשון לדיונים, הוא חסן חומייני, בן ה-54, הבולט מבין 15 נכדיו של האייתוללה רוחאללה חומייני. למרות הייחוס היוקרתי, טוען הבכיר האיראני לשעבר, הוא נפסל בשל מתינותו. "הוא אמנם מגדיר עצמו כתומך בפלסטינים, אבל עמדתו נגד ישראל לא מספיק חריפה ומוקצנת".
את בחירתו, חייב מוג’תבא ככל הנראה לקשרים שיצר בצמרת. את רוב שנותיו הבוגרות הוא עשה ב”בית רהבארי”, בתפקיד לא רשמי, כמקשר בין מנגנוני המודיעין השונים, משמרות המהפכה והבסיג’. שם גם זכה לכינוי הלא-רשמי "וורית' אל-זיל", "יורשו של הצל". כשהכוונה מן הסתם לצל הגדול שהטיל האב, השליט.
דיפלומטים זרים בטהרן הדביקו לו באותן שנים את התואר "הכוח שמאחורי הגלימות", בשל ההשפעה העצומה שצבר אט-אט מאחורי הקלעים. זאת למרות שהוא מעולם לא הופיע בכותרות העיתונים, ושמו לא נזכר במהדורות החדשות בטלוויזיה. כך הקפיד גם על כבודו של אביו (שאהב מאוד את אור הזרקורים) תוך שהוא שומר לעצמו במקביל את חופש התנועה בין משמרות המהפכה לבסיג' ומהדק את הקשרים איתם. כשהוא משוחרר מכל תפקיד רשמי, ניצל מוג'תבא את מעמדו כדי להיכנס ולצאת ממשרדי הבכירים, תוך שהוא מקדם את אנשי שלומו לתפקידי מפתח.
אחד מבני טיפוחיו היה לא אחר ממחמוד אחמדינג'אד, שקשריו עם ראש המוסד הישראלי הקודם, דדי ברנע, לפי הפרסום ב”ניו-יורק טיימס”, עוד יככבו בוודאי בסרטים בסדרות ריגול. כרגע, גם מצבו ומיקומו של הנשיא לשעבר שרויים בערפל, כשסיכוייו להאריך ימים נראים קלושים למדי.
אבל בימים שבהם עוד נמנה על הנאמנים לשלטון, מי שהביא לבחירתו לנשיאות ב-2005 היה לא אחר ממוג'תבא, מקורבו דאז, אחרי שדאג לזיוף קולות הבוחרים. מאז, הרבה לפני חשיפת המגעים עם המוסד, לפי פרסומים זרים, עבר בין השניים חתול פרסי או ארסי, שחור. כל מאמציו של אחמדינג'אד להתקרב מחדש לחמינאי ג'וניור נתקלו בקיר.
מחמוד אחמדינג'אד
(צילום: Ali Atmaca/Anadolu/Getty Images)
סופו של אחמדינג'אד, מעריך הבכיר האיראני לשעבר, יגיע מוקדם מהצפוי, לא לפני שגרם כאב ראש ומבוכה למשמרות המהפכה. "בדרך כלל, מי שנחשד בריגול או בשיתוף פעולה עם המוסד מוצא להורג במהירות שיא. מביאים אותו לפני שופט שקורא את כתב האישום וגזר הדין באותה הנשימה. המקרה של אחמדינג’אד מסובך יותר, כי משמרות המהפכה לא מוכנים להודות בעומק החדירה של המוסד לאיראן, כולל הסיוע שקיבל כדי לצאת לפגוש את ראש המוסד באוניברסיטה בבודפשט".
בכל מקרה, אומר הבכיר האיראני לשעבר כי "באחד הימים יתברר שארוחה מסוימת הכילה רעל והביאה למוות פתאומי. אחרי הכל, במזרח התיכון אוהבים להרעיל".
× × ×
למרות הכוח הרב שצבר מאחורי הקלעים, במהלך שלטונו של אביו, נשמר מוג’תבא בכוונה מהתערבות בעניינים מדיניים, אומר הבכיר האיראני לשעבר, "מאחר שלא ייחס חשיבות גדולה לבעלי התפקידים".
הוא לא נפגש עם הנשיא פזשכיאן ושר החוץ עראקצ’י?
"אני מניח שהיו ביניהם מפגשי היכרות. הם ידעו מי הוא ונזהרו בכבודו".
אפרופו פזשכיאן, בסוף השבוע שעבר התייצב הנשיא מול מצלמות ערוצי הטלוויזיה הממלכתית להכחיש את השמועות על התפטרותו, בשל ההתנגדות לחתימה על הסכם עם ארה"ב. בנאום מוקלט מראש, הודיע כי "אני מתחייב להמשיך בתפקידי ולמלא את חובותיי, במיוחד בנסיבות הנוכחיות.
"אם הייתי רוצה לעזוב את התפקיד", המשיך פזשכיאן, "הייתי עושה זאת בגלוי, ומודיע על כך לציבור. להפך, אני רתום למאבק למען בני העם האיראני ואין לי חילוקי דעות עם אף אחד מקובעי המדיניות. הצבא, משמרות המהפכה, מוסד הנשיאות ומשרדי הממשלה עובדים בהרמוניה מלאה".
מסעוד פזשכיאן רוכב על האופניים
(צילום: מהאינסטגרם)
אלא שהבכיר האיראני לשעבר מתחייב ש"השמועות לא נולדו בחלל ריק". פזשכיאן בן ה-71 ידוע גם כמתון וכמי שרוצה להתפייס עם ארה"ב. "האיש הוא מנתח לב מעולה שניהל את הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תבריז עד שנבחר לנשיאות. מדובר באדם נעים ומשכיל. נראה לי שהוא קלט מה יעלה בגורלו אם יחליט להתפטר. נכון, תיאורטית הוא יכול לחזור להיות רופא בכיר. השאלה, איזה בית חולים יסכים לקבל אותו".
בינתיים, ביום שני השבוע פירסמה לשכתו של מוג'תבא חמינאי פרטים על פגישת עבודה (בלי לציין תאריך) בינו לנשיא פזשכיאן. לפי ההודעה, הפגישה נמשכה שעתיים וחצי והתמקדה במצב (הגרוע) של אזרחי איראן בשוק העבודה, במחסור במוצרים בחנויות, בבעיות הדיור, בסנקציות הבינלאומיות ובהשלכותיהן על יוקר המחיה. השליט חמינאי, לפי הודעת לשכתו, חזר וקרא לאחדות במדינה. סגן מפקד הבסיג', אוסאמה קוריישי, גם הבטיח כי "בקרוב נפרסם תמונות של האייתוללה חמינאי (הבן) בפגישות עם מפקדי צבא וברחובות, בתוך קהל של אזרחים”.
סוכנויות הידיעות הרשמיות באיראן טענו שפגישת מוג’תבא-פזשכיאן הייתה ארוכה ונמשכה כשבע שעות. ברשתות החברתיות הגיבו בלגלוג וטענו ש"הנשיא נפגש עם הפוסטר של חמינאי".
כרגע, אומר הבכיר האיראני לשעבר, עיקר תפקידו של פזשכיאן מסתכם ב"להרגיע את העם, שלא ייצאו להפגין ברחובות". מידת ההשפעה האמיתית שלו, כמו זאת של מוג’תבא, מוטלת בספק.
הנשיא טראמפ, באחת מהתבטאויותיו, טען כי "מוג'תבא הוא משקל נוצה. אני רוצה מנהיג שיהיה מקובל על בני עמו וגם עליי כדי שיביא שלום והרמוניה לאיראן". שמענו את הדברים וצחקנו, אומר הבכיר האיראני לשעבר בתגובה, ממקום גלותו. "טראמפ מוכיח שוב ושוב שהוא לא מבין באיראן. אחרי חיסול חמינאי האב, הפכו את הדף. אני מרגיש עכשיו שהידיים יהיו קשוחות הרבה יותר כלפי האזרחים. זאת גם הסיבה שבחרתי להסתלק מארצי, שאני אוהב כל כך".
"בגלל החשש לחשיפת מקום מחבואו ‑ אין שום שימוש במכשירים אלקטרוניים בסביבתו הקרובה של מוג'תבא", אומר בכיר איראני לשעבר. "כל המסרים ממנו ואליו מועברים בכתב יד, בידי רצים. אף אחד מהבכירים לא ראה ולא נפגש איתו מאז הפציעה"
× × ×
“במציאות האיראנית העמומה, ניתן להעריך שמשקלו הסגולי של מוג'תבא בתהליך קבלת ההחלטות האסטרטגיות קטן, משני וייתכן כי כלל אינו קיים", אומר אסף (פיזר) כהן, לשעבר סגן מפקד 8200 וראש זירת איראן באמ"ן. "במקרה הטוב, הוא זוכה לעדכונים שטחיים ומשמש חותמת גומי בדיעבד. במקרה הסביר יותר, החלטות הרות גורל מתקבלות בשמו מבלי שיידע עליהן כלל. אל הוואקום המוחלט הזה נכנסו משמרות המהפכה, ובראשם בכירים כאחמד ווחידי וצמרת הפיקוד. הוויכוח ההיסטורי בין הדרג המדיני-פוליטי לדרג הביטחוני הוכרע, לפחות לעת עתה. משמרות המהפכה הם הדומיננטיים בתהליך קבלת ההחלטות כיום".
ולמה להם לשמר את מראית העין של מוג'תבא כשליט?
"הסיבה לשמר את מראית העין שלפיה מוג'תבא חי ומקבל החלטות היא פשוטה: הכרזה רשמית על מותו או אי-כשירותו תחייב בחירת מנהיג עליון חדש. מנהיג חלופי שכזה, שעשוי לבוא מתוך הממסד הדתי הוותיק, עלול לגלות עצמאות ולכרסם במונופול שבנו הגנרלים. הסטטוס קוו, שבו קיימת "רוח רפאים" על כיסא המנהיג, משרת אותם באופן מושלם".
זאת הסיבה, ממשיך אסף (פיזר) כהן, להתנגדות להסכם עם ארה"ב. "לכן בכירי משמרות המהפכה כמעט ואינם מגלים נכונות להתפשר ומעדיפים את המשך הלחימה, גם כשהמחיר משולם בדם האזרחים ובקריסת הכלכלה”.
גם דני סיטרינוביץ מאמין כי משמרות המהפכה מפיקים תועלת ממצבו המעורפל של מוג'תבא. "בניגוד מוחלט לימי שלטונם של האייתוללה חומייני ושל עלי חמינאי, שבהם המנהיג העליון היה הסמכות האחרונה והבלעדית בכל הנוגע להחלטות האסטרטגיות ברפובליקה האיסלאמית ‑ לראשונה נוצר באיראן מבנה הנהגה שונה, שבו משמרות המהפכה ממלאים תפקיד עמוק ומשמעותי בתהליך קבלת ההחלטות", הוא אומר.
"אין פירוש הדבר שמוג'תבא לא מעורב או משפיע. אולם בניגוד לאביו, נראה כי אין בידיו כיום זכות וטו מוחלטת על החלטות. מעמדו הפוליטי מושפע הן מהיעדר בסיס הלכתי רחב, הן ממצבו הפיזי והן מהחשש הביטחוני סביבו לאחר חיסול אביו".
איך היית מגדיר את אופי השלטון של מוג'תבא?
"עדיין קשה לאפיין אותו באופן מלא, אך ברור שאין לו את הכריזמה והסמכות הציבורית שהיו לחומייני, או אפילו לחמינאי בשיא כוחו. ההתנהלות סביב מזכר ההבנות מול ארצות-הברית מספקת הצצה ראשונה לאופן שבו מוג'תבא עשוי לפעול. למרות העובדה שהממשל בארצות-הברית היה אחראי לחיסול אביו, הוא לא התנגד עקרונית לדיאלוג עם וושינגטון. עם זאת, הוא לא הפגין נכונות לפשרה בנושאים האסטרטגיים המרכזיים של המשטר, מתוכנית הגרעין ועד מערך הטילים וההשפעה האזורית".
אישה נושאת את תמונתם של עלי ומוג'תבא חמינאי
(צילום: Tiba Sadeq/Reuters)
סיטרינוביץ לא שולל את ההנחה שמוג'תבא עוד לא אמר את המילה האחרונה. "גם כשחמינאי מונה למנהיג העליון לאחר מותו של חומייני, הוא לא נתפס בתחילה כדמות החזקה ביותר בזירה. עם הזמן הוא הצליח לחזק את מעמדו ולרכז בידיו סמכויות עצומות. ייתכן שמוג'תבא יעבור תהליך דומה ויצליח לבנות לעצמו בסיס כוח עצמאי ולהפוך ממנהיג תלוי למנהיג משפיע. "ייתכן שמוג'תבא מביא עימו גם שינוי מסוים במדיניות. לפי פרסומים שונים, הוא עשוי להיות פתוח יותר לבחינה מחדש של מדיניות הגרעין האיראנית, מתוך הבנה שההתעקשות על הרחבת יכולות ההעשרה יצרה לאיראן יותר נזק מתועלת. בשורה התחתונה, איראן נכנסה לעידן חדש: מנהיג עליון חלש יותר, שאינו מחזיק ככל הנראה בזכות הווטו שהייתה לאביו, ומערכת שבה משמרות המהפכה ממלאים תפקיד מרכזי בעיצוב העתיד".
“בעבר היו שאמרו שאיראן אינה מדינה עם פרויקט גרעין, אלא פרויקט גרעין עם מדינה”, מסכם אסף (פיזר) כהן. “כיום ניתן לתהות האם איראן היא מדינה עם משמרות מהפכה או משמרות מהפכה עם מדינה”.
