רק בדרכנו החוצה מאל-עזריה הבנו על מה דיברו איתנו התושבים במשך היום שבו ביקרנו במקום. זו עיירה פלסטינית בשטח B, ממזרח לירושלים, מעבר לגדר ההפרדה, הכלואה בסבך דרקוני של דרכים ומחסומים שהופכים פעולות שגרתיות, כמו הגעה למקום העבודה למשל, לסיוט מדכא שחוזר על עצמו יום אחר יום אחר יום. הכניסה בבוקר לעיירה חלקה אבל נסו לצאת מכאן אחר הצהריים. מדובר בטירוף מוחלט. קקופוניה תחבורתית הנמתחת לאורך קילומטרים בדרך יריחו, הציר הראשי של העיירה, שאליו מתנקזים כלי רכב מהרחובות והסמטאות הסמוכים. אלה נדחסים לתנועה המשתרכת של המכוניות של תושבי אל-עזריה ושל מי שמגיעים מהעיירה אבו-דיס.
מדובר בדרך היחידה לצאת מזרחה ומשם לשאר חלקי הגדה. כביש אחד, חד-נתיבי לכל כיוון, שלאורכו מרכולים, מוסכים, אטליזים, ירקנים ושאר בתי עסק, ומספיק שמשאית פורקת סחורה או שמכונית עוצרת רגע בצד, מנסה להיצמד לכלי הרכב שלפניה שעצר גם הוא, כדי לפקוק אותו. וזהו. אין עוד דרכים או כבישים עוקפים. הדרך סתומה ומדכאת, ולא פלא שהנהגים חותכים זה את זה, מתגנבים בלי להתחשב, צופרים בעצבים. ולא שאין לנו מושג בפקקים. אחרי הכל אנחנו חיים בישראל, מדינת עולם שלישי בכל הקשור לתחבורה. ועדיין, החוויה כאן מבהירה שיש מקומות נוראיים הרבה יותר.
גלריה
אזור E1 . "נתניהו הצהיר בעבר שישראל תבנה שם אבל נסוג אחרי טלפון מוושינגטון או מגרמניה. עכשיו הוא איבד כל רסן"
(צילום: שאול גולן)
הדמוגרפיה בשלה
באנו למקום בעקבות פרסום המכרזים בשבוע שעבר לבנייה באזור E1. מדובר ב-12 הקילומטרים הרבועים הכי מוכרים בשטחים ברמה הבין-לאומית; תא שטח המתחיל ממזרח לירושלים ויורד עד מעלה אדומים, מרחק של כשישה קילומטרים אל תוך הגדה. בעולם מגנים את הקמת ההתנחלויות ביהודה ושומרון אבל ישראל ממשיכה בשלה. תחת ממשלת הימין הקיצוני של בנימין נתניהו נשברו כל שיאי הבנייה והקמת ההתנחלויות והמאחזים בשטחים והעולם לא נעמד על רגליו האחוריות. אבל פה ב-E1 עובר הקו האדום של האיחוד האירופי והממשל האמריקאי. עבור הפלסטינים מדובר בעתודות הקרקע הפנויות היחידות שיכולות לאפשר בנייה וצמיחה לעיירות שממזרח לירושלים.
לא צריך להגיע לכאן פיזית, מספיק לפתוח מפה. לאל-עזריה, אבו-דיס, א-זעים וענאתא יש רק אפשרות אחת להתפתח, וזו נמצאת במזרח, לכיוון יריחו. ישראל כלאה את העיירות הללו בסבך של גדרות ואילצה את התושבים לבנות בצורה כאוטית, ללא תכנון והיתרים. כך נוצר ג'ונגל אורבני של בנייה לא חוקית, ללא בקרה ופיקוח על איכות ותקינות המבנים.
ויש ב-E1 עוד עניין והוא זה שמקפיץ את העולם. בנייה באזור הזה קוטעת רצף פלסטיני מצפון הגדה לדרומה. זו פיסת הקרקע האחרונה שעוד אפשר לבנות עליה ושאפשר לעבור דרכה מאזור רמאללה דרומה לאזור בית לחם וחברון, ולהפך. בנייה ישראלית בשטח הזה תקטע את אחד היסודות הבסיסיים ביותר לקיומה של ישות מדינית: האפשרות לנוע בתוכה מאזור אחד לאזור אחר. מניעה של היכולת הזו היא לא פחות ממכת מוות לאפשרות המעשית של הקמת מדינה פלסטינית. 12 קילומטר רבועים שמפוצצים את פתרון שתי המדינות.
עו"ד בסאם בחר
(צילום: שאול גולן)
ועוד לפני המשמעויות המדיניות יש כאן סוגיה אנושית. עו"ד בסאם בחר, תושב אבו-דיס וחבר בוועד ההגנה על האדמות במזרח ירושלים, אומר שכשהחלו העבודות על הקמת חומת ההפרדה ב-2003, אבו-דיס ואל-עזריה היו כפרים. "גם בא-זעים היו רק כמה אלפי תושבים בודדים", הוא מוסיף. "אבל מאז האוכלוסייה גדלה. עכשיו מדובר בערים. תעשו סיבוב באבו-דיס, בא-סוואחרה, בשייח'-סעד, בענאתא, תראו איזו צפיפות יש שם. אין לאן להתפתח. E1 זה אדמות של אבו-דיס, של ענתא, של אל-עזריה ושל א-זעים. ישראל תפסה אותן בצו צבאי והפקיעה אותן מהפלסטינים. החנק הזה יצר אילוץ של התפרעות בלתי נשלטת בכל מה שקשור לבנייה. זה קרה כי כמו אצלכם בישראל, גם אצלנו יש חיים. אנשים מתחתנים, נולדים ילדים, האוכלוסייה גדלה. וקורת גג זה צורך בסיסי של חיים, כמו מים, כמו אוכל".
היציאה מאל־עזריה בציר הראשי היא טירוף מוחלט, קקופוניה תחבורתית של קילומטרים. אבל זו הדרך היחידה להגיע מהעיירות הפלסטיניות לשאר חלקי הגדה
גם עכשיו ישראל לא נותנת לכם להתפתח על עוד אדמות. זה ישנה אם תקום עוד התנחלות ב-E1?
"זה ישנה מאוד. האדמה שם ריקה עכשיו והיא נותנת לנו תקווה לעתיד יותר טוב. לקחתם את השטח הזה, לקחתם מאיתנו את התקווה הזו".
עצבים בכביש
"על כביש מרקם חיים שמעתם?", שואל עו"ד בחר ולא מחכה לתשובה. "זה כביש שישראל עושה לנו כי כשיבנו ב-E1 הפלסטינים לא יוכלו לעלות יותר על כביש 1 ולהגיע איתו ליריחו או מיריחו לרמאללה. זה כביש רק לפלסטינים, כביש אפרטהייד. הוא מפריד אותנו מהכבישים של הישראלים ודוחק אותנו לכביש של נתיב אחד לכל כיוון עם נפח תנועה עצום. זה הכביש שיחבר בין צפון הגדה לדרומה. ישראל השלימה כבר קטע אחד שלו, ואם בא לכם לנסות אותו, אהלן וסהלן, לבריאות. הפקקים שם כבר עכשיו מטורפים. אפשר להגיע עליו מרמאללה עד א-זעים ולפני חודשיים ישראל הודיעה שהיא מתכוונת לסלול את המקטע השני ולחבר אותו לעזריה במנהרה מתחת לכביש 1, חס וחלילה שאנחנו ואתם הישראלים ניסע על אותו הכביש.
"זה לא כביש 'מרקם חיים', זה כביש נישול ודיכוי של חיים. זה מה שזה. תראה לי עוד מקום בעולם שש בו כבישים כאלה שמפרידים בין אנשים? וזה עוד כלום. באזור הזה של אל-עזריה, איפה שאנחנו נמצאים עכשיו, מתוכננת הקמה של עוד חומה, שתנתק את אל-עזריה ואבו-דיס מ-E1 ואז כל החגיגה הזו שאתם רואים כאן תתנקז לכביש החד-נתיבי ותסתום אותו לגמרי".
דאוד ג'אהלין
(צילום: שאול גולן)
זו מציאות שנסתרת מעיניי רוב הישראלים, שאין להם מושג מה קורה מעבר לחומות ההפרדה והגדרות. דיאנה מרדי, תחקירנית השטח של "במקום", עמותת תכנון לזכויות אדם, אומרת שכבר עכשיו מרחב המחיה הפלסטיני שממזרח לירושלים כלוא בסבך של דרכים פקוקות ומחסומים. "יש קבוצה בפייסבוק שנקראת 'מצב הכבישים והמחסומים'", היא מסבירה, "ולפני שאתה יוצא מהבית מומלץ לראות בה מה כתוב על המצב במחסום קלנדיה או מחסום ג'בעה למשל. הפלסטינים תקועים בפקקים נוראיים בגלל תשתית כבישים שלא מתאימה לנפחי התנועה ומשום שכל הדרכים מתנקזות למחסומים שבהם יש בידוק שתוקע את התנועה. כל השיח ברשתות החברתיות הוא 'המחסום פתוח, המחסום פקוק, אם אין לכם סיבה מספיק טובה לצאת היום מהבית אז תשארו בבית'.
"אתה שורף שעות על גבי שעות בדרכים. ישראל סוללת עוד ועוד כבישים כדי להקל על תנועת המתנחלים, והפלסטינים נשארים כלואים בכבישים צדדיים שנקטעים במחסומים. זה ממש בא לידי ביטוי יומיומי במרחב הזה שממזרח לירושלים. המשמעות היא שהפלסטינים מתייבשים ונובלים. זה משפיע נפשית. אנשים רבים בפקקים, מתעצבנים. בנייה ב-E1 תקצין את המצב הנוכחי. זו תהיה קטסטרופה לפלסטינים שחיים באזור הזה, וזו ממש לא הגזמה".
הסנקציות בדרך
אבל לא מדובר רק בתקיעת טריז למניעת רצף טריטוריאלי פלסטיני. במרחב של E1 חיים כ-5,000 בדואים שישראל מתכוונת להעביר לשכונה חדשה בשולי אבו-דיס. היא כבר העתיקה בעבר אוכלוסייה בדואית באזור הזה ממקום למקום כדי לבנות התנחלות. זה קרה בשנות ה-90, כשמעלה אדומים התרחבה ותפסה עוד ועוד שטחים במרחב. הבדואים הועברו לכפר ערב אל-ג'אהלין, בשולי העיירה אל-עזריה, ומלבד חיבור לקו מים לא נעשה בו שום פיתוח.
דאוד ג'אהלין, אחד מראשי הוועד של המקום, מבקש שלא נשתמש במילה מעבר. "זו הייתה עקירה", הוא אומר. "עקרו אותנו מהאדמה שישבנו עליה כדי לבנות התנחלות. עכשיו ישראל מתכוונת לעקור 22 קהילות של בדואים, אלפי אנשים, כדי לבנות את E1. רוצים להעביר אותם לשטח שצמוד למזבלה של אבו-דיס. זה מקום שאני לא מאחל לאף אחד לגור בו. מהניסיון שלנו העקירה הזו מפרקת את המרקם החברתי, התרבותי, השבטי, כל מה שאתה רוצה. זה הוביל את הצעירים שלנו לפשע, לגניבות, סמים ואפילו לטרור. זה פגע מאוד בחברה ועשה הרבה מהאנשים קיצוניים. אז למה לעשות את זה עוד פעם? אני מודיע לכם, בנייה ב-E1 תגרום לקריסה מכל הבחינות. זה יהיה אסון לכולנו".
כאמור, לא הקשיים וההכבדה על חייהם הפלסטינים היו אלה שמנעו מישראל לבנות כאן כל השנים. אלו היו זמנים שבהם ישראל הייתה קשובה ללחצים בין-לאומיים ונזהרה לא לחצות קווים אדומים. אבל ממשלת נתניהו הנוכחית חוששת מלחץ של האירופאים או מאיומי סנקציות. בקיץ שעבר היא הורתה למוסדות התכנון להתקדם עם אישור הבנייה ב-E1 והתוכנית אכן אושרה בכל הוועדות הרלוונטיות. במקביל עתר עו"ד מיכאל ספרד לבג"ץ בשם העמותות "עיר עמים", "במקום" ו"שלום עכשיו", והייתה הבנה שייקח זמן עד שתתחיל בנייה.
"בגלל הדיון בבג"ץ", אומרת חגית עופרן מ"שלום עכשיו", "הפרקליטות הבטיחה שהיא תעדכן אותנו לפני שייצא מכרז לקבלנים. אבל פתאום לפני שבוע משרד השיכון עשה מחטף והוציא למכרז חלק מהתוכנית, 1,234 יחידות דיור. המועד האחרון להגשת הצעות נקבע ל-19 באוקטובר, שבוע לפני הבחירות. זה אומר שעוד לפני הבחירות אפשר שתהיה הכרזה של המדינה על הקבלנים שזכו במכרז ויחתמו איתם על חוזים. זה כבר יקשה מאוד על הממשלה הבאה לסגת מהתוכנית".
מעבר לעניין הפרקטי, מדובר בסוגיה נפיצה. אביב טטרסקי, חוקר ב"עיר עמים", אומר שהתוכנית הזו משפיעה באופן דרמטי וישיר על חייהם של כ-600 אלף פלסטינים, ויש לה השפעה גיאופוליטית מרחיקת לכת. "של המהלך הזה היא אחת משתיים", הוא מסביר. "ברגע שהיא תבוצע, ישראל תהפוך או למדינה דו-לאומית או למדינת אפרטהייד. אין באמצע. אין מדינה פלסטינית עם בנייה ב-E1. לא תקום פלסטין דרום ופלסטין צפון. זו תהיה מדינה לא מתפקדת. הם לא ירצו להקים מדינה כזו".
חגית עופרן: "משרד השיכון עשה מחטף והוציא למכרז חלק מהתוכנית ב־E1. יכול להיות שלפני הבחירות ייחתמו חוזים, וזה יקשה על הממשלה הבאה לסגת"
זו הסיבה שבעולם לא עברו בשתיקה על פרסום המכרזים. עו"ד דני זיידמן, מומחה למזרח ירושלים וסוגיית הבנייה ב-E1, אומר שהפעם הקהילה הבין-לאומית לא תסתפק בגינויים. "עשורים שלמים שהעולם לא נותן לישראל לבנות בשטח הזה", הוא אומר. "כל נשיא אמריקאי אמר לישראל !don't בהקשר של E1. ביבי הצהיר כמה פעמים שישראל תבנה שם אבל תמיד נסוג. זה קרה אחרי טלפון מהממשל בוושינגטון או אחרי שיחה עם קנצלר גרמניה. עכשיו הוא איבד כל רסן והעולם מבין שאין טעם להרים עוד פעם טלפונים. גרמניה, אנגליה, איטליה, צרפת, קנדה, ניו-זילנד ואוסטרליה פירסמו הודעה תקיפה בשבוע שעבר שלווה גם באיום משמעותי. הן הודיעו שכל חברה קבלנית שתיגש למכרז מסתכנת בסנקציות כלכליות והפרה של החוק הבין-לאומי. חברה שמסתכנת בסנקציות היא חברה בסיכון גבוה, ועם חברה כזו מוסדות בנקאיים ומוסדות פיננסיים יתקשו לעשות עסקים. בנקים ישראליים שייתנו ערבויות כספיות לאותן חברות עלולים לחשוף את עצמם לסנקציות, והמוסדות הפיננסים בישראל מחויבים לפעול על פי משטרי סנקציות בין-לאומיים.
"לכן ספק אם אותן חברות יקבלו אשראי או מימון לפרויקט הזה באם יזכו במכרז. ספק אם יהיה גורם פיננסי שילווה חברה שתיגש בכלל למכרז, עוד לפני שתזכה. זה יגרום לכל חברה קבלנית רצינית ולכל בנק או מוסד פיננסי אחר לחשוב לא 100 פעם, אלא 2,000 פעם לפני שהם ניגשים למכרז הזה או לליווי פרויקט כזה. זה ממש לא איום בעלמא. אבל ישראל לא משאירה לעולם ברירה אחרת".
