השבוע התחולל מחול שדים שמקורו באמירתו של מנסור עבאס: "מדינה פלסטינית קיימת". הדברים גויסו מיד לטובת הדיון הפוליטי הלוהט ערב הבחירות, בעיקר כ"הוכחה" לכאורה לטענה בדבר "הממד האפל" החבוי ברע"מ, ומכאן גם האיסור המוחלט לקיים עימה קשר פוליטי. כדור השלג התעצם לאחר שעבאס הסביר בתוכנית "פגוש את העיתונות" בהתייחס לעמדותיו בנושא הפלסטיני, כי הוא כל העת מתפתח, מתפכח ובעיקר ממוקד בעתיד, דבר שגרר טענה, והפעם מתוך החברה הערבית, שהוא "מכחיש נכבה". בעקבות הסערה, שלוותה באיומים מבית, נאלץ עבאס להבהיר כי אינו מתכחש לנכבה ומכיר מכורח המציאות בהיותה של ישראל מדינה יהודית.
בפועל, בוועידה הכללית של רע"מ שבה התייחס עבאס למדינה הפלסטינית, הוקדש מקום מוגבל יחסית לנושא. הוועידה ה-28 שנערכה בשבת האחרונה בטייבה עמדה בסימן 30 שנים לייסוד רע"מ שהוקמה לקראת בחירות 1996, דבר שהביא לפיצול התנועה האיסלאמית בין הפלג הדרומי המשולב בממשל, לצפוני - הבדלני - בראשות שייח' ראא'ד סלאח מאום אל-פחם. באירוע השתתפו כ-1050 צירים שבחרו את מועמדי הרשימה לכנסת, וכן ייפו את כוחו של עבאס לשריין מועמדים בחמישייה הראשונה, ואישרו להנהגת הרשימה לבחור את הנציגים במקומות 10-6 (שתי ההחלטות התקבלו פה אחד). הנושאים המרכזיים שנדונו בכנס היו הצורך להשתלב ולהשפיע, הקשר עם שאר המפלגות הערביות וכן שילוב נציגים לא ערבים, ובמילים אחרות - יואב סגלוביץ'. "אנו מתקרבים להשלמת המהלך, וחצי ממנו כבר מאחורינו", מסביר בשיחה עימי השבוע מנסור עבאס.
הפריימריז עצמם היו נטולי דרמות והפתעות, כיוון שכמעט לא הייתה התמודדות על משרות המפתח: היו"ר (עבאס, שגם משמש נציג המחוז הצפוני, בהיותו בן היישוב מע'אר), נציג המרכז (ח"כ וליד טאהא מכפר-קאסם), נציג הדרום (ח"כ וליד אל-הוואשלה מהפזורה הבדואית המשמש גם יו"ר הוועידה הכללית) ונציג מהמישור הארצי (ח"כ יאסר חוג'יראת מביר אל-מכסור שבגליל). המקום היחיד שבו התרחשה התמודדות ממשית היה סביב המקום הרביעי שהוקצה לנשים, ובו ניצחה ח"כ אימאן ח'טיב יאסין מהגליל את המועמדת שימא הינדאווי מעכו.
האולם שהיה מלא עד אפס מקום למשך כחצי יום שיקף שטח תוסס, והכיל נציגים ממגוון מגזרים: דור המייסדים של התנועה האיסלאמית, שותפיו של "האב" הבלתי-מעורער, שייח' עבדאללה נמר דרוויש (חלקם שימשו ראשי הפלג הדרומי, כמו איבראהים צרצור מכפר-קאסם וחמאד אבו-דעיבס מהדרום), ראשי מועצות מקומיות, אנשי עסקים, וכן צעירים רבים. הוועידה גם הייתה מפגן כוח פנימי מבחינת עבאס. על אף שלאורך השנים עלתה ביקורת מבית על הקו שהוא מוביל, בעיקר בנוגע להשתלבות בקואליציה, בוועידה האחרונה הסתמנה תמיכה מוחלטת בדרכו. "רוב החברים, במיוחד אלה הצעירים, מעריכים את האומץ שלו, רואים בו מנהיג מפוכח ומזדהים עם המטרות שהוא מציג, ובראשן הצורך להשתלב בממסד ולהשפיע מתוכו", אומר לי בשיחה ציר ועידה מתל-שבע.
*
בשטח מתבטאת העלאת המהלך של רע"מ באירועים רבים ומגוונים שנערכים, תוך כדי מאמץ להגיע לכמה שיותר מגזרים בחברה הערבית. במסגרת הזאת נערכו בשבועות האחרונים: ועידת הדור הצעיר של הרשימה, שלו תפקיד מרכזי בניהול הקמפיין בשטח; פגישות עם ראשי חמולות ושבטים בדואיים (למשל כנס גדול שנערך באחרונה בטובא-זנגריה), חוגי בית; ודרשות שנושאים אנשי דת שמסבירים את חשיבות ההצבעה לרע"מ. שייח' איבראהים מואסי מבאקה אל-גרביה הכריז בעצרת בחירות באחרונה: "תמיד החרמתי את הבחירות. אבל היום השתכנעתי שההצבעה היא הכרח מבחינה הלכתית וחברתית... רע"מ היא השער הנכון להתדפק עליו והבית הנכון להתכנס בו", ומוסיף שייח' אבו יוסף אל-הייב מטובא-זנגריה: "בעבר הצבענו למפלגות הציוניות, היום כולנו רע"מ. מה הטעם לשבת באופוזיציה [ברמז למשותפת] כשיש לך אפשרות להשתלב ולהשפיע".
מבאי ועידת רע"מ
יחיא דהאמשה, יו"ר הלשכה הפוליטית של רע"מ, מרחיב בשיחה לגבי שאיפות ההשתלבות וההשפעה: "הבחירות יקבעו אם הציבור הערבי ימשיך בקיום שולי ומחאתי שמגולם בנאומים ותביעה קולנית שהמדינה תשתנה מהיסוד [במשתמע - דרישת הרשימה המשותפת להפיכת ישראל למדינת כל אזרחיה], או קיום אקטיבי תוך כדי השתלבות בלב העשייה הפוליטית, פיתוח שותפויות עם מפלגות יהודיות, ומעורבות בגיבוש קואליציות. רע"מ נושאת תפקיד חלוצי של שינוי עמוק בפוליטיקה הערבית בישראל". ומוסיף וליד טאהא: "אנחנו שואפים לצאת מעמדת המשקיף [טענה שכיחה כלפי הרשימה המשותפת] ולעבור לעמדה של עשייה. כשהיינו 15 ח"כים [שיא הישגי של הרשימה המשותפת בבחירות של מרץ 2020] לא השפענו בעצם, והתחלנו להשפיע רק כששינינו דרך והשתלבנו בקואליציה בזמן ממשלת השינוי. מה הטעם שאנשים שלא רוצים להשפיע מעודדים אחרים להצביע? כדי להתבסס טוב יותר בספסלי האופוזיציה? אנחנו נתונים באחד המצבים המורכבים בעולם, וחייבים לאתר נתיב שישלב בין היותנו אזרחים נאמנים במדינת ישראל לעובדה שאנו חלק מהעם הפלסטיני".
על האופוזיציה אומר עבאס: "אפשר היה להפגין יצירתיות, לדבר על דרכים להסדרה, במקום ליישר מיד קו עם הימין"
על היעדים השאפתניים של הרשימה העידו כלל הדוברים בכנס: "אנחנו איננו מייצגים את חברי הרשימה, אלא את הציבור הערבי כולו, לרבות נוצרים ודרוזים", "המיזם שלנו מהווה קול עבור כל הציבור הערבי ולמען כל הציבור הערבי", "חמשת המקומות הראשונים נתפסים כריאליים, אבל אנחנו מכוונים גבוה יותר, ייתכן שאף להכנסת נציגים שישובצו במקום השביעי והשמיני", טענו בנאומיהם גם עבאס וגם שייח' ספוואת פריג', ראש הפלג הדרומי. ועבאס הרחיב: "היעד שלנו הוא מימוש זכויות ושוויון, ונמשיך בחתירה אליו למרות שמתוך החברה הערבית מאשימים אותנו לא פעם שהדרך שלנו מבטאת ישראליזציה ואף ציוניזציה". בהמשך דיבר על התפקיד שצריכים האזרחים הערבים למלא כגשר בין ישראל לעולם הערבי, יעד שמגולם בתוכנית אסטרטגית שגיבשה הרשימה בשם "גשרים" (ג'וסור).
*
נושא מרכזי בנאומי כלל הדוברים ובראשם עבאס היה הצורך לפתוח דף חדש ביחסים הטעונים בין רע"מ לחברות הרשימה המשותפת, ובראשן חד"ש, שעימה מתקיים לאורך שנים מתח בין הזרם האיסלאמי לקומוניסטי. בהקשר הזה הסביר עבאס השבוע בריאיון לתקשורת הערבית: "אין שום מניעה שלצד ההבדלים התפיסתיים הברורים יכריזו כלל המפלגות הערביות במשותף על הסכם עודפים, קביעת כללי התנהלות וניהול ערוצי תיאום. הדבר עשוי לסייע בהעלאת שיעור ההצבעה בקרב הציבור הערבי ובחיזוק הייצוג שלו בכנסת, שהוא אינטרס משותף לכולנו". בשיחה עימי השבוע מצר עבאס על כך שהוא מותקף הן על ידי הימין, הן על ידי יריביו בחברה הערבית (לרבות טענות שמכר את הר הבית, ודוחף לגיוס ערבים לצבא, נוכח הסכמתו לבחון בחיוב שירות אזרחי לצעירים ערבים), כשברקע לא נשמע קול ברור מכיוון האופוזיציה. "בנושא סערת המדינה הפלסטינית, למשל, אפשר היה להפגין יצירתיות ולטעון שמעוניינים לבחון דרכים להסדרה מדינית, במקום ליישר מיידית קו עם הימין".
הוועידה העלתה סימן שאלה נוקב לגבי הכרזות עבאס בדבר ניתוק מהתנועה האיסלאמית כשברקע טענות שעלו בשיח הישראלי לגבי ייצוג של "האחים המוסלמים". הכנס שיקף זיקה הדוקה בין הרשימה לתנועה, ונראה למעשה כאירוע משותף. בכירי הפלג הדרומי נשאו נאומים (בראשם שייח' ספוואת פריג'), האולם כולו נצבע בדגלים ירוקים של התנועה, וכל הדוברים, של הרשימה והתנועה כאחד, הביעו נאמנות לצוואתו הפוליטית של שייח' דרוויש, ובמוקדה הצורך לפסוע בדרך כפולה ומורכבת: להשתלב במערכת הישראלית ולפעול במסגרת החוק מצד אחד, ומהצד השני לשמור על הזהות האיסלאמית והפלסטינית ולחתור להסדר מדיני אזורי.
עמדת רישום הצירים בוועידת רע"מ
עבאס מסביר בשיחה את משמעות ההפרדה: "ברור שלא מדובר בניתוק מוחלט היות שכ-60 אחוז ממצביעי רע"מ נמנים עם התנועה האיסלאמית, אבל הכינוס משקף האצת תהליך של פיתוח עצמאות של הרשימה והפרדה בין מישורי העשייה של שני הגופים. הוועידה הנוכחית היא הראשונה המוגדרת כאירוע של רע"מ, בעוד שכל הוועידות עד היום שבמסגרתן נבחרו המועמדים לכנסת הוגדרו ועידות של התנועה. מתוך 670 חברי הוועידה הכללית של הפלג הדרומי, כ-500 נמנים גם עם ועידת רע"מ. היתר הם חברים בתנועה אך יש רבים שלא, לרבות נציגים נוצרים בודדים, ויש תקווה שבעתיד יגדל מספרם וישתלבו גם דרוזים. אנחנו גם שוקדים על פיתוח מוסדות עצמאיים, ובראשם לשכה פוליטית וועד פועל, וכן תקנון עצמאי המנותק מזה של התנועה האיסלאמית".
"המשמעות המעשית של ההיפרדות היא שלא כל מהלך והחלטה של רע"מ צריכים לעבור במועצת השורא של התנועה, כפי שהיה עד כה", מסביר דהאמשה. עם זאת הוא מחדד שרע"מ תשמור על צביונה המסורתי: "הרשימה לא תחוקק ולא תתמוך בחוקים המנוגדים לשריעה, ותישאר מחויבת לרקע החברתי והתרבותי שאליו היא שייכת. השמירה על הצביון המסורתי היא סוד כוחה של הרשימה, ומקור לחיבור החזק שלה לחברה הערבית, ולתפיסתה כאותנטית ולא כאליטה תלושה". ואולם, על הרקע הזה גם נוצרות דילמות. יש בחברה הערבית המעידים כי הם נמשכים למצע הפוליטי המהפכני של רע"מ, אך מתקשים להתמודד עם האופי השמרני של הרשימה.
ציר בוועידה מתל–שבע: "רוב החברים, במיוחד הצעירים, מעריכים את האומץ של עבאס ומזדהים עם המטרה להשתלב בממסד ולהשפיע מתוכו"
*
בנוגע ל"תפוח האדמה הלוהט" של המדינה הפלסטינית מסביר עבאס בריאיון למדיה הערבית: "לו הייתה הצהרה דומה מגיעה מאחד ממנהיגי המפלגות הערביות האחרות, היא לא הייתה מעוררת תשומת לב מיוחדת. אבל, מכיוון שהיא הגיעה מכיוון רע"מ היא חוללה סערה. ברור שכל אמירה שלנו נבחנת תחת זכוכית מגדלת, ותנוצל בידי מפלגות הימין לניגוח הרשימה. הסערה מוכיחה שרע"מ הצליחה לבסס מעמד והשפעה ושאי-אפשר להתעלם ממנה. אנו מציגים בצורה ברורה את מצבנו המורכב: היעד המרכזי שלנו הוא לטפל בצורכי החברה הערבית בישראל, אבל אנחנו לא יכולים להתעלם מהעם הפלסטיני שלו זכות לחיות לצד החברה היהודית בישראל".
הפרשן הפוליטי של רדיו "נאס" ודיע עואודה מסביר בשיחה השבוע: "לעקרונות של עבאס לגבי השתלבות והשפעה יש קשב רב בציבור הערבי, הן בגלל עומק המצוקות שבהן הוא מצוי כיום, והן בגלל ההבנה שהרכבת המקרטעת של הרשימה המשותפת לא תביא בשורה שתאפשר להיחלץ מהשפל. הסקרים הנערכים כיום לא משקפים את התמיכה הגוברת ברע"מ בקרב הציבור, אבל לרשימה יש מסורת של יכולת להפתיע את הסקרים כי רובם, ובפרט אלה שנערכים על ידי גורמים יהודים, לא מגיעים לקהלים מסורתיים או לפריפריה החברתית שמהווים מעוזי כוח מרכזיים של הרשימה (בפרט הבדואים בנגב). הבחירות הקרובות יהיו גורליות לגבי הניסוי שמקדם עבאס, שבמידה רבה מקדים את זמנו. אם יתרסק, יהיו לכך השלכות דרמטיות על היחסים בין הציבור הערבי למדינה".
ח"כ ואליד טאהא (מימין) לוחץ יד לאיברהים צרצור
ההתייחסות לרע"מ, כמו הגישה כלפי הנושא הפלסטיני, משקפת את השינוי הקיצוני שמתחולל בשיח הישראלי מאז 7 באוקטובר. כמעט כל נושא אפוף סיסמאות חלולות או קיצוניות, מוטה בהתאם לפוזיציה פוליטית, ורווי בהפחדות ובתואר "אויב" שמודבק לכל גורם בקלות, לרבות יריבים מבית. הכל גם נטול מורכבות ובעיקר חסר חשיבה על חלופות ועל המחר. רע"מ איננה ולא תהיה מפלגה ציונית, אבל עבאס הוכיח יכולת לשבור מוסכמות עתיקות יומין ובכך ליצור אופק כלשהו, למשל כשהוביל השתלבות תקדימית של מפלגה ערבית בקואליציה, והכריז על הצורך להכיר בעובדה שישראל מדינה יהודית (מה שגרר התקפה חריפה מצד סינוואר שתיאר אותו כ"אבו ע'וראל", דמות בוגדנית מהקוראן), או כשהבהיר שעל הערבים להכיר שגם להם אחריות לנסיקה בפשיעה ובאלימות (ואף הסכים לשילוב השב"כ במיגורן), ובאחרונה גם כשהביע תמיכה בשילוב צעירים ערבים בשירות אזרחי.
כל זה רחוק מלהיות אידיאלי, אבל כדאי שכל מי שמטיף בלהט להחרים את רע"מ או מגדיר אותה בפסקנות גיס חמישי, גם יתייחס לחידושים שהיא מגלמת, ובעיקר יסביר איך להבנתו תיראה מדינה שבמקביל לבליעת הגדה על שלושת מיליוני הפלסטינים שבה, מפתחת ניכור כבד כלפי חמישית מאזרחיה, והופכת בעיני העולם לישות המבוססת על אפליה וקיפוח מובְנים שהכרחי להוקיע ולבודד.
ד"ר מילשטיין הוא חוקר בכיר במרכז דיין באוניברסיטת תל־אביב
