ב-12 במאי 2010, בשעה 8:30 בבוקר, פרצו שני רעולי פנים חמושים לבית במרסיי, צרפת. אחד מהם שמר על בני המשפחה באיומי נשק והכה את האב בראשו, בעוד השני אסף מהבית עבודות אמנות, בהן ליטוגרפיה
של פיקאסו. הם נמלטו במכונית ב.מ.וו שחיכתה להם בסמוך, ובה נהג רוני חג'ג' - אקס של בת המשפחה, שהיה זה שסיפק להם את המודיעין.
השוד האלים הזה, אפשר לומר, היה אבן הדומינו הראשונה שתוביל להקמת רשת פלילית חוצת יבשות, להונאות בהיקף של כמעט מיליארד יורו ולמה שנראה כחוסר אונים מוחלט של רשויות האכיפה. הרשת הזו נחשפת כעת בתחקיר הבין-לאומי #FakeTrade שנערך במשך חצי שנה על ידי "שומרים" ותשעה כלי תקשורת שונים באירופה וקנדה, והובל על ידי רשת EIC. הוא מתבסס בין השאר על עדויות של עובדים לשעבר ושל קורבנות, חומרי חקירה מישראל ומאירופה, וכן על אלפי מסמכים שנאספו על ידי העיתון "דר שפיגל" הגרמני.
בחזרה לאביב 2010 במרסיי. בשבועות שלאחר השוד אירעו עוד כמה מקרים דומים - עד שלבסוף הכנופיה נתפסה וחבריה נשפטו. גזר הדין הושמע ב-20 בספטמבר 2012, וחמישה מעורבים נידונו לעונשים של שנתיים עד תשע שנות מאסר. על חג'ג' נגזרו שש שנים מאחורי סורג ובריח, אלא שהוא לא נכח באולם בית המשפט במרסיי כדי לשמוע זאת. במהלך המשפט הוא שוחרר בתנאים מגבילים, וניצל את ההזדמנות כדי לעלות לישראל. כאן הוא פתח דף חדש, ושינה את שמו באופן רשמי לג'רמי מרדכי אטלן.
שטפן גראף, בלש בכיר במשטרת במברג שלימים חקר במשך שלוש שנים וחצי את הפרשה סביב הרשת, העיד בבית המשפט בגרמניה שחג'ג' הפעיל לאחר עלייתו לארץ כמה אתרי הונאה בתחום ההשקעות, והרוויח לא רע, עד שזיהה הזדמנות עסקית טובה הרבה יותר: במקום לשלם לחברה שסיפקה לו שירותי תוכנה - להפוך לספק כזה בעצמו.
מאמצע 2014 החלו להירשם על שמו ועל שם מקורביו שורת חברות ברחבי הגלובוס: דלתא פרימיום ו-ר.א.ר.ד מחקר ופיתוח נרשמו בישראל על שם ג'רמי אטלן; באיי הבתולה נרשמה חברת טכנולוגיות איירסופט בע"מ, ואילו חברת ח.ש שירותים גלובל בע"מ נרשמה בארץ על שם שארל חג'ג', אביו של רוני, שהלך לעולמו לפני כמה שנים. חברות נוספות נפתחו בקפריסין, פולין והונגריה, אך כולן ישרתו בסוף מותג אחד - איירסופט.
איירסופט הייתה חברת טכנולוגיה שסייעה ליזמים להקים זירות מסחר אינטרנטיות, בעיקר בתחום הפורקס והאופציות הבינאריות - שני תחומי מסחר שהיו לוהטים באותה תקופה, וקרובים מאוד להימורים: המשקיע קונה נייר ערך שבו הוא "מהמר" אם ערך של מניה או של מטבע יעלה או יירד בתוך זמן קצוב. ב-2017 אסרה ישראל לחלוטין על מסחר באופציות בינאריות, וגם מדינות נוספות החילו רגולציה על התחום. בתגובה, רבות מאותן זירות מסחר פשוט עברו למכשירי השקעה אחרים, אבל דומים במהותם.
אם המסחר היה בעצם הימור, איירסופט הייתה החברה שבנתה את הקזינו, הדפיסה את הקלפים והרכיבה את הרולטה. הלקוחות שלה לא היו המשקיעים עצמם, והיא לכאורה רק סיפקה מעטפת טכנולוגית למי שרצו להפעיל זירות מסחר כאלה. המערכת שלה הציעה למפעילי האתרים ניהול לקוחות (CRM), ממשק עבודה ללקוחות, פלטפורמת מסחר, תמיכה טכנית, ניהול סיכונים ועוד. היא גם הקימה ואיחסנה את אתרי המסחר עבור לקוחותיה.
עו"ד שגיב רוטנברג ייצג בשנים האחרונות בכ-15 תיקים פליליים של ישראלים שעבדו באתרי השקעות שהשתמשו באיירסופט, והועמדו לדין במדינות שונות באירופה. לדבריו, התעשייה של האתרים להונאת ההשקעות נשלטה לחלוטין על ידי ישראלים, ואיירסופט הייתה דומיננטית וכמעט בלעדית בשוק. "ראש רשות אכיפה באחת ממדינות אירופה אמר לי לפני כמה שנים שהישראלים שולטים בתעשייה הזו כמעט ב-100 אחוז", הוא מספר. "איירסופט הייתה משמעותית בתעשייה הזו, כי בתקופה מסוימת לא יכולת לזוז אם לא היית בשיתוף פעולה איתם".
במשטרת ישראל חשדו שחג'ג' לא היה סתם יזם הייטק. בסוף 2016 הוא נעצר כחלק מפרשה שזכתה לשם הקוד "גמר גביע", ועסקה בחשדות לעוקץ של חברות על ידי ישראלים-צרפתים. לפי בקשת המעצר הוא נחשד בכך ש"הקים ביחד עם אחרים רשת מאורגנת ומתוחכמת לביצוע הונאות ועוקצים של אנשים וחברות, והם הסתירו את הכנסותיהם מרשויות האכיפה בשנים האחרונות".
(High Fi, Shutterstock)
בפרשה נעצרו יותר מ-35 חשודים, ביניהם חג’ג’. איירסופט, כך על פי נציג המשטרה באחד הדיונים, עלתה רק כמעין ספיח של החשדות העיקריים, ולא עמדה במרכז החקירה. כך או אחרת, לאחר גלי המעצרים המתוקשרים הסתיימה הפרשה בקול ענות חלושה. כתבי אישום הוגשו נגד שלושה מעורבים בלבד, שאינם קשורים לאיירסופט או לפעילותה.
חג'ג' הפך לבורג מרכזי בקבוצת האוהדים אדומים אשדוד. גורם לשעבר בקבוצה: "מהר מאוד התקבצו סביבו אנשים שאם היינו נפגשים בסמטה חשוכה, הייתי חוצה את הכביש לצד השני. כובעי מצחייה שחורים, נראים לא טוב"
× × ×
לחג'ג' (36) היו התחככויות נוספות עם עולם הפלילים. בדצמבר 2018 הוא נעצר בחשד לעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון, קשירת קשר לביצוע פשע, זיוף ועבירות על פקודת מס הכנסה וביטוח לאומי. גם התיק הזה נסגר ללא כתב אישום. ב-2021 הוא נעצר במכונית בנתיבי איילון עם שני גברים שנחשדו שדקרו אדם אחר זמן קצר לפני כן. הוא עצמו לא נחשד בדקירה אלא בקשירת קשר לביצוע פשע, ושוחרר במהרה. שוב לא הוגש נגדו כתב אישום.
בשנים אלו הפך חג'ג' לבורג מרכזי בקבוצת הכדורגל אדומים אשדוד - מיזם אוהדים שקם באמצע העשור הקודם ובתוך שנים ספורות הצליח לפלס את דרכו לליגה הלאומית. "הוא בא עם המון כסף, ושיכנע את כל האוהדים שהוא יכול לקחת את הקבוצה ולעשות ממנה אימפריה", אומר אדם שהיה אז חלק מאדומים אשדוד, והסכים להתראיין בעילום שם. "מהר מאוד התחילו להתקבץ סביבו אנשים שאיש לא הכיר, ובוא נגיד שאם היינו נפגשים בסמטה חשוכה, הייתי חוצה את הכביש לצד השני. כובעי מצחייה שחורים, נראים לא טוב. כאלה שלא היית רוצה שיסתובבו לידך וליד הילדים שלך.
"היה לו קל להשתלט על הקבוצה כי לא היה שום גורם אחר עם כסף. אדומים אשדוד קמה כקבוצת אוהדים - אחד נהג מונית, אחד עובד בחברת תשתיות, אין אחד שהוא עצמאי אפילו. ההנהלה ניסתה להיאבק, אבל הוא אמר לאוהדים 'אתם רוצים ליגה לאומית, לי יש כסף', וכל הקהל התחיל לאהוב אותו. התחיל לחץ על ההנהלה, קללות, אתה יודע מה זה אוהדי כדורגל. בתוך חודש וחצי-חודשיים הוא קיבל אליו את כל זכויות הניהול".
אחד האנשים שנראו אז בסביבת חג'ג' היה ח’, ששמו נקשר בפרסומים שונים לארגון הפשע ג'רושי, ונעצר בעבר על רקע חשש ממאבקי נקמה לאחר רצח ראש ארגון הפשע בני שלמה. בינואר 2022, בסיום משחק מול עירוני ראשון-לציון, תועד חג'ג' עם ח’ כשהשניים התנפלו על מאמן הקבוצה היריבה, אסמאעיל עאמר. על פי פרוטוקולי בית הדין המשמעתי של ההתאחדות לכדורגל, בקבוצה הכירו אותו כ"חבר של רוני חג'ג'". בסופו של דבר הקבוצה ספגה הורדה של נקודה אחת וקנס כספי. התיקים הפליליים נסגרו.
תיעוד של התקיפה במגרש הכדורגל
באותה שנה נקלעה הקבוצה לקשיים כספיים, וכדי שתוכל לצרף אליה שחקנים חדשים, הציגה לבקרה התקציבית של ההתאחדות לכדורגל אישור שלפיו הוזרמו אליה 240 אלף שקל מחברת ח.ש שירותים גלובל בע"מ, שעמדה מאחורי פעילות איירסופט בישראל. אלא שהמסמך היה מזויף. הקבוצה, שבאותו שלב כבר מונה לה מפרק זמני, נענשה שוב בהפחתת נקודות ובעונה שלאחר מכן נאלצה להתאחד עם קבוצה אחרת כדי לשרוד.
והיה גם ניסיון התנקשות. ב-24 באוגוסט 2022, מעט לפני השעה 13:00 בצהריים, הגיעה מכונית מרצדס בעלת לוחית רישוי מזויפת סמוך לביתו של חג'ג' בהרצליה. מהרכב ירד אדם שהסתיר את פניו באמצעות חם-צוואר. הוא ניגש למכונית האאודי של חג'ג', ירה באקדח גלוק בשני האנשים שישבו במושבים הקדמיים ופצע אותם. המטרה הייתה חג'ג', אך הוא כלל לא היה ברכב.
× × ×
בכל אותן שנים - איירסופט שיגשגה. השיטה עבדה כך: קבוצות של עבריינים הקימו מוקדים טלפוניים, בעיקר במזרח אירופה. המוקדים פנו לאזרחים באירופה ובצפון אמריקה ושיכנעו אותם להשקיע במגוון מכשירים פיננסיים. בהתחלה דווח להם על רווחים קטנים, והמוקדנים שיצרו איתם קשר אישי דחקו בהם להשקיע עוד ועוד. לפעמים אפילו איפשרו להם למשוך סכומים קטנים. אבל כשהמשקיעים רצו למשוך את כל הכסף, הם היו נדחים בתירוצים שונים, עד שבדרך כלל דווח להם שההשקעה לא עלתה יפה, והם הפסידו את הכל.
התעשייה גילגלה סכומים אדירים. על פי הרשויות בגרמניה, בין השנים 2018 ו-2023, אתרים שהשתמשו באיירסופט קיבלו מקורבנותיהם הפקדות בסכום דמיוני של 972 מיליון יורו, מתוכם כ-46 מיליון הועברו לחברה עצמה כעמלות. במשטרת ישראל העריכו שהיו מאות רבות של אתרים שהשתמשו באיירסופט, אם לא אלפים, והיקף המרמה שיוחס בארץ לאנשי החברה עמד על כ-65 מיליון שקל. במשטרה הגדירו אותם"מחוללי פשיעה גלובליים".
התעשייה גילגלה סכומים אדירים. על פי הרשויות בגרמניה, בין השנים 2018 ו–2023, אתרים שהשתמשו באיירסופט קיבלו מקורבנות הפקדות בסכום דמיוני של 972 מיליון יורו, מתוכם כ–46 מיליון הועברו לחברה עצמה
לתוכנה של איירסופט היה חלק מרכזי בתעשייה הזו. היא איפשרה לאתרים העושים שימוש בתוכנה להציג ללקוחותיהם גרפים "מבושלים" בהתאם לשלב ההונאה. כשהאתר רצה שירוויחו, הגרפים הראו רווחים. כשרצה שיפסידו, הם הראו הפסד אדום בוהק. אלא שבפועל לא נעשה שום מסחר. הכסף עבר לכיסיהם של הנוכלים, ומעולם לא הושקע ולא נרכש באמצעותו דבר.
אלכסנדר איגנאטוביץ' עבד בכמה מוקדים טלפוניים כאלה. "לא התבצע מסחר במובן המסורתי של המילה", הוא הסביר לחוקרי משטרת גרמניה. "יש מסחר וירטואלי מזויף שקורה באופן פנימי בפלטפורמה. הסוכן (הטלפוני) יכול לעשות ללקוח מניפולציות על השוק באמצעות התוכנה. אתן לך דוגמה - למשל עם הערך של אדידס. הסוכן יכול להוריד את הערך של המניה מ-200 יורו ל-190, ואז להמר שהמחיר יעלה. מכיוון שהערך האמיתי הוא 200, בוודאות יהיה רווח. וזה עובד גם בכיוון השני".
איגנאטוביץ' נשאל על ידי חוקריו מה ההבדל בין התוכנה של איירסופט לתוכנות אחרות בשוק. "ההבדל הגדול ביותר הוא שבאיירסופט הסוכן חופשי לעשות מניפולציות על השוק", הסביר, והוסיף שכל סוכן יכול לבחור באמצעות התוכנה בין עשר רמות שונות של התפתחות חיובית או שלילית במחירים, בהתאם למצג שברצונו ליצור מול הלקוח: "למשל, אם ללקוח יש קרדיט של 50 אלף יורו וכמה עסקאות מסחר פתוחות, הסוכן יכול ליצור הפסד, כך שייראו לו 'מרווחים' (בין מחירי קנייה ומכירה) ספציפיים ובסוף כל הכסף יופסד".
אלכס פטרוב עבד גם הוא במוקד טלפוני של אחד האתרים בבולגריה. "בנקודה מסוימת, בערך סביב מאי-יוני 2019, שמתי לב ששום לקוח לא קיבל מאיתנו תשלומים", סיפר בחקירה. "לפני כן אמנם יכולתי לעשות מניפולציות על המחיר, אבל עדיין לא היה ברור לי שזו תרמית. אבל מהנקודה הזו, לכל המאוחר, היה ברור לי שזו יכולה להיות רק הונאה".
האפשרות לבצע מניפולציות לא הייתה דבר חריג. כך למשל בספטמבר 2018 פנה גורם באתר שהשתמש בתוכנה של איירסופט לאנשי התמיכה הטכנית של החברה:
אתר המסחר: חבר'ה, כל הלידים (לקוחות, ד"ד) שמפקידים (כסף) משויכים אוטומטית לקבוצת K.Los. המשמעות היא שכולם יפסידו הכל מיידית. תוכלו לבדוק בבקשה?
תמיכה טכנית איירסופט: זו ברירת המחדל. אתה רוצה לשנות את זה?
אתר המסחר: אני מבין. לברונזה (קבוצת מרווחים שונה, ד"ד) בבקשה.
בעוד נתונים שהוצגו ללקוחות היו מעוותים ומסולפים, הכסף היה אמיתי, וכך גם הקורבנות. אחד מהם היה לארס קסבום, בן כ-60 מצפון-מערב גרמניה, בעל עסק לניקיון עם כ-85 עובדים. כאיש עסקים, הוא רחוק מהתדמית של מי שנופלים קורבן להונאות מהסוג הזה. ובכל זאת, זה קרה. במשך כחצי שנה במהלך 2019 הוא השקיע באתר שהשתמש באיירסופט. הסוכן שעבד מולו הזדהה בשם הבדוי קרל היינץ. הם דיברו בערך פעמיים בשבוע וקסבום העביר הוראות מסחר. את המניות נהג לבחור בעצמו.
הסכומים עלו בהדרגה. ההשקעות הראשונות היו של כ-10,000 יורו כל אחת. האחרונה הייתה של 101 אלף יורו. בסך הכל הוא השקיע כ-290 אלף יורו. הוא חשב שהוא מצליח להשיג תשואה של 10-12 אחוז בדרך כלל. לא גבוה בצורה חשודה, ומספיק בשביל לגרום לו להמשיך ולקנות. בשלב מסוים, בנובמבר 2019, הראתה המערכת שבחשבונו יש כמעט 400 אלף יורו. אלא שאז קיבל שיחת טלפון ממשטרת במברג, ונמסר לו שייתכן שנפל קורבן להונאה.
לאחר אותה שיחה הוא ביקש מקרל היינץ למשוך את הכסף, ונענה שכדי לעשות זאת יצטרך להעביר סכום נוסף. התירוץ היה עמלות, וקסבום זוכר שזה היה הרגע שבו הבין שהונו אותו. "זה הרגיש שהקרקע נשמטה מתחת לרגליי", אמר לעורכי התחקיר. "אני לא זוכר איפה ישבתי אז, אבל זה הרגיש כמו סוף העולם".
עו"ד רוטנברג: "ראש רשות אכיפה באירופה אמר לי בזמנו שישראלים שולטים בתעשייה הזו כמעט ב-100 אחוז. בתקופה מסוימת לא יכולת לשנע כספים אם לא שיתפת פעולה עם איירסופט. היית חייב את הפלטפורמה שלהם"
× × ×
מבחינה חוקית, איירסופט הייתה אגוז קשה לפיצוח. העובדה שהיא לא פעלה בעצמה מול הלקוחות ושמי שביצעו את העוקץ בפועל היו אתרים עצמאיים, יוצרת שאלה משפטית לא פשוטה. "בתור עובד טכני בכלל לא עבדתי מול הברנדים (האתרים, ד"ד)", אמר ל"שומרים" איש תוכנה לשעבר באיירסופט, שהסכים להתראיין בעילום שם. "לא דיברנו עם לקוחות קצה. אני לא יודע מה הברנדים עשו. זה לא התפקיד שלנו ואנחנו לא מתעסקים בזה. אמרו לנו שאנחנו חברת תוכנה. לא ידענו שום דבר ולא עשינו כלום. קיבלנו משכורת של 10,000-7,000 שקל. אם הייתי יודע את כל מה שאני יודע היום, מבחינת מה שעברנו - לא הייתי נכנס לזה. הייתי הולך להיות שומר בקניון".
מנגד, עובד אחר לשעבר סיפר: "כשדיברנו עם הברנדים, ברקע הייתה לנו שליטה על החשבונות של כל הלקוחות, ויכולנו לשנות את כל המידע במערכת. למשל יכולנו להוסיף רווחים ולמחוק אותם. לפעמים ביקשו מאיתנו לעשות מניפולציות. היה ברור שזה לא ג'וב לגיטימי, אבל היינו צריכים את הכסף. עזבתי שם ברגע שהשגתי עבודה אחרת".
במשטרה המשיכו לחשוד שבכירי החברה יודעים בדיוק למה משמשת התוכנה, ואף משתפים פעולה ביודעין עם אתרי המרמה. אבל המפנה הגיע דווקא מחו"ל. כמה מדינות אירופיות, בהן בלגיה, ספרד וגרמניה, פנו למשטרת ישראל וביקשו לעצור את מפעל ההונאה שאיפשר לגזול מאות מיליוני יורו מאזרחים אירופאים. בספטמבר 2023 פשטו שוטרים ישראלים, יחד עם אנשי חוק גרמנים, על משרדי חברת איירסופט ברמת-גן. רוני חג'ג' וגיסו גד פריינטה, שנחשב ליד ימינו, כבר לא היו אז בישראל ולא נעצרו.
הפשיטה על משרדי איירסופט ברמת־גן ב־ 2023 . חג'ג' ופריינטה כבר לא היו אז בישראל
את החקירה הובילו יחידת הסייבר בלהב 433, יחד עם יחידת יהלום של רשות המסים, ובליווי פרקליטים מיחידת הסייבר של פרקליטות המדינה. הרשויות בישראל התמקדו בעבירות הכלכליות - הלבנת הון והתחמקות ממס, מתוך הבנה שאת עבירות הליבה בתיק, ובראשן המרמה, אפשר לחקור (ולהעמיד לדין בגינן) רק במדינות שבהן נמצאו הקורבנות, בעיקר גרמניה. בעוד העבירות "הישראליות" לא איפשרו להשאיר את החשודים במעצר, ככל הידוע שום מדינה לא ביקשה להסגירם אליה. התוצאה הייתה שבתוך כמה ימים החשודים השתחררו, והעיקריים שבהם עזבו מאז את ישראל.
שי בן חמו, שהיה מנכ"ל איירסופט בשנים 2015-2021, נעצר לשבוע בספטמבר 2023 ושוחרר בתנאים מגבילים. כעבור כשנה, ולאחר שהוסרו ממנו המגבלות, יצא מישראל ונעצר עם נחיתתו בנמל התעופה שארל דה גול בפריז. בתוך פחות משבועיים הוא הוסגר לגרמניה והועמד לדין על חלקו בפרשה. ביוני האחרון הודה בארבעה סעיפים של סיוע להונאה, הורשע, ונידון לארבע שנות מאסר. ההודאה המפורטת שהקריא בבית המשפט לא מותירה ספק באשר לחלקם של גורמים בצמרת איירסופט בהונאה.
"לא הייתה לי כל השפעה על התנהלות הברנדים או הבנה מעמיקה של אופן פעילותם", אמר בן חמו. "עם זאת, סייעתי ביודעין לביצוע מעשי ההונאה של ארבע הקבוצות בכתב האישום (שהפעילו כ-25 אתרי הונאה, ד"ד). בתקופה הנכללת בכתב האישום ידעתי מספיק על המודל העסקי של ארבע קבוצות אלו כדי להבין שאיירסופט לא רק עלולה בתאוריה להיות מנוצלת לרעה, אלא שקבוצות אלו אכן משתמשות בה כתשתית טכנית לפעילות הונאה. למרות זאת, המשכתי לספק להן תמיכה טכנית וארגונית".
שי בן חמו בבית המשפט בגרמניה. "סייעתי ביודעין לביצוע מעשי ההונאה"
(Marian Lenhard, DER SPIEGEL)
בן חמו הודה שההכנסות של איירסופט נגזרו בין היתר מכמות ההפקדות שהכניסו קורבנות ההונאה לאתרים. הוא הכין את החשבוניות החודשיות והכיר את כל המספרים. הוא אישר בעצמו מחיקה או מניפולציה של עסקאות מסחר, ולעיתים אישר בונוסים שחרגו מהגבול שהיה קבוע במערכת, כדי להראות באופן זמני רווחים ובכך להגן על האתרים משאלות וחקירות של לקוחות הקצה.
הוא גם השתתף בקבלת ההחלטות שהובילה ליצירת פיצ'ר שכונה בתוך איירסופט "משיכה מזויפת", שאיפשר להראות משיכת כספים מהחשבון - אף שבפועל זה לא קרה. כאשר אחד האתרים עמד בפני סכנה של השעיה משירותי הרשת של אמזון (AWS) בגלל תלונה על שימוש לרעה, איירסופט איפשרה לו להיפתח מחדש בשם כמעט זהה כך שהלקוחות יוכלו להמשיך לגשת אליו.
"הידיעה שלי לגבי פעילות ההונאה של הלקוחות שמוזכרים בכתב האישום לא נוצרה בן לילה, אלא הצטברה לאורך שנות עבודתי באיירסופט", הודה בן חמו. "אני והקולגות שלי לא רצינו להעלות נושאים קריטיים מכיוון שהמשמעות הייתה לסיים את מערכת היחסים העסקית, לאבד רווח, ולעמוד מול רוני וגד, ומול המודל העסקי". מטעמו של בן חמו סירבו להגיב לתחקיר.
× × ×
באשר לחג'ג' ולפריינטה, שהמשטרה חושדת שהיו המנהלים הבכירים ובעלי המיזם בפועל, שניהם כאמור עזבו את ישראל עוד לפני גל המעצרים. חג'ג' הגיע לישראל ונחקר באמצע 2024, אך גם אותו אי-אפשר היה להשאיר במעצר. ב-2025 הוא נעצר כשנכנס למרוקו בשל בקשת הסגרה שהגישה גרמניה כדי להעמידו לדין. עו"ד שני דרי, שמייצגת את חג'ג' ומשפחתו בהליך בארץ, אמרה שהציעה למשטרה להגיש בקשת הסגרה שלו לישראל, והצהירה שלא יתנגד לבקשה כזו, אך המשטרה והפרקליטות לא עשו זאת. התיק הועבר מהמשטרה לפרקליטות בסוף 2025 כדי להחליט אם להגיש כתב אישום.
עו"ד שגיב רוטנברג, שכאמור ייצג בכמה תיקים לקוחות של איירסופט, סבור שלרשויות אין יכולת להתמודד עם התופעה: "התעשייה הזאת פורחת ומצליחה, ועושים בה המון כסף, כי 95 אחוז מרשויות האכיפה באירופה ובעולם לא יודעות להתמודד עם האירוע הזה עד היום. גם משטרת ישראל אבודה. המדינה היחידה שבאמת התמודדה עם זה בהצלחה מרובה היא גרמניה, שהשקיעה כסף רב ושמה אנשים רציניים מאוד שעומדים בראש מערך האכיפה שלה. ולכן הם מצליחים".
השאלות הנוגעות לחג'ג' ובני משפחתו נשלחו לפני כשלושה שבועות לעו"ד שני דרי, שמייצגת אותם בישראל בהליכים המשפטיים הנוגעים לתיק.
למרות פניות חוזרות ונשנות, עד כה לא התקבלה תגובתם.
ממשטרת ישראל נמסר: "לאחר סיום כלל פעולות החקירה, חומר הראיות הועבר לפרקליטות בסוף שנת 2025, לעיון והחלטה".
מהפרקליטות נמסר: "אטלן וחשודים נוספים נחקרו במשטרה בגין עבירות מס והלבנת הון בשנים 2023 ו-2024 ונתפסו נכסים בבעלותם. חומרי החקירה התקבלו במלואם בפרקליטות בפברואר 2026, אחרי שמרבית החשודים עזבו את הארץ ולא שבו מאז. לאור האמור נבחנים כמה כיווני פעולה שמטבע הדברים לא ניתן לפרט. עבירות המרמה וההונאה המוזכרות בכתבה לא נחקרו בישראל, שכן מרביתן בוצעו כלפי נפגעים במדינות זרות, בהן גרמניה, שפועלת למצות את הדין עם העבריינים. כעניין שבמדיניות איננו מתייחסים לשאלות על אודות הליכי הסגרה, בין שיש כאלה ובין שלא, ואין בכך כדי לאשר או להכחיש דבר".
