מרחוק ראינו דמות בתוך המים. אמנם היה חם, בסביבות 30 מעלות, אבל לא מספיק חם כדי שהראש יתעתע בך. בוודאות ראינו מישהו במים. הוא רבץ לבדו במים הרדודים כמו היפופוטם שמנסה לקרר את גופו בשלולית גדולה בסוואנה.
אבל הוא היה לבד-לבד. את המחזה הזה, של כנרת ריקה מבני אדם, צריך לראות בעיניים כדי להבין את גודל התבהלה. במרחק חמש דקות נסיעה דרומה מכאן נדבק על פי החשד ילד בן תשע באמבה אוכלת מוח. זו אמבה מיקרוסקופית שיכולה לגרום לצרות צרורות רק אם היא חודרת לגוף דרך האף, משם היא מטפסת מעלה דרך התעלות עד שהיא מגיעה לרקמת המוח ועושה בו שמות. בעולם הרפואה מדברים על סיכויי החלמה נמוכים ביותר מאירוע כזה, פחות מעשרה אחוזים. זה מבחינת הסיכון. מצד שני, הסיכוי שיקרו לכם דברים הרבה יותר נוראיים מאשר להידבק באמבה אוכלת מוח הם גבוהים משמעותית. בישראל אובחנו ארבעה מקרי הדבקה בלבד בשנים האחרונות באמבה הזדונית הזו, כך שהסיכוי להיתקל בה הוא פחות מאחד לשלושה מיליון.
עדיין, הריק היה קיצוני ויוצא דופן. כמו סרט אימה על מגפה אפידמיולוגית שהבריחה את המין האנושי מהמרחב הציבורי. כך נראית הכנרת. חוף דוגה בצפון-מזרח האגם הוא כל מה שאפשר לבקש מחוף בכנרת. יש בו חול רך שעליו אפשר להניח מחצלת, ופינות מוצלות החוסות תחת איקליפטוסים שבהן אפשר לפתוח כיסא או שולחנות פיקניק למי שרעב. רק צריך לבחור היכן להתמקם.
זו אמורה להיות העונה שבה הכנרת מתפקעת ממבקרים. לא רק בחגים אלא גם בימים שביניהם. אמנם עדיין חם, אבל החום הכבד של יולי-אוגוסט עבר ותשרי מביא איתו ימים שבהם כבר אפשר לנשום. אנשים פוקדים את החופים כאן עם אוהל ללילה או שניים, חבורות צעירים עם ציליות ענק, משפחות שוכרות חדר באחד מבתי ההארחה. באמת שאין על הכנרת בעונה הזו של השנה.
וכאמור, כשבאנו לשם, לקראת הצהריים ביום שלישי השבוע, לא ראינו אדם. לא במים ולא על החוף. כלומר, ראינו אדם אחד בלבד, וכמובן שמיהרנו אליו בצעדים מהירים. עמר עבד (79) דישדש ברגליו במים הרדודים כשבידו שנורקל ומשקפת שחייה. הבהרנו לו מיד שזו פעולה שאסורה על פי משרד הבריאות. לפי המלצות משרד הבריאות שפורסמו בשבוע שעבר יש להימנע מלהזיז או לגרוף עם הידיים או הרגליים את החול בקרקעית המים הרדודים. הם חמים יותר שם, עובדה שהופכת את הקרקע לבית גידול אידיאלי לאמבה המסוכנת. "אני מחפש חפצים במים", הוא חצי התנצל-חצי הסביר מה הוא עושה. "תמיד אחרי שבתות או חגים אני מגיע לכנרת, צולל בקרבת החוף ומחפש בקרקעית חפצים שנפלו לאנשים. מטבעות, שרשראות, דברים כאלה. הבנתי שבחג לא באו אנשים. זאת הסיבה שהיום לא מצאתי כלום".
שאלנו אם הוא מכניס את כל הראש פנימה למים. "ברור, איזו שאלה", נופף במסכה והשנורקל. "בסוף זה כל אחד והמזל שלו".
שרשרת מכות
איך קרה שאמבה אחת, מזיקה ככל שתהיה, רוקנה את האגם הגדול במדינה מבני אדם? זו שאלה מתחום בריאות הנפש שמתכתבת עם החרדות הכי עמוקות שלנו, אבל גם שאלה של אחריות הגורמים המקצועיים. בסוף הרי האדם הסביר יושב בבית ושומע שמשרד הבריאות ממליץ לא לקפוץ למים או לצלול לתוכם, להימנע ככל האפשר מהכנסת הראש פנימה, והכי טוב שתביאו איתכם אטב לאף אם אתם ממש מתעקשים להיכנס לכנרת. על ההמלצות לגבי החול בקרקעית כבר כתבנו. ואחרי כל אלו במשרד הבריאות מדגישים שהחופים בכנרת לא סגורים, אולם הרחצה היא על אחריותכם. אז באים עכשיו לכנרת?
זו דוגמה מצוינת להתנהלות המדינה שמסירה מעצמה אחריות. את רשות המים, שאחראית על איכות המים בכנרת, בקושי שמעתם. ממשרד הבריאות, שעוקב אחר בדיקות המעבדה של מי הכנרת, הציבור שמע רק הזהרות והנחיות. אלו יצאו לציבור מבלי לעדכן את מי שאחראים לתפעול חופי הרחצה ושירותי ההצלה בחופים. כן, כן, מה שאתם שומעים. על ההידבקות באמבה אוכלת מוח של ילד בן תשע שבילה עם משפחתו בחוף כורסי שבוע לפני שאושפז בבית החולים, למד יוסף בן יוסף, מנכ"ל איגוד ערים כנרת, כמו כולנו ‑ מהידיעות שפורסמו בתקשורת.
(צילום: שאול גולן)
האיגוד אחראי על 65 קילומטרים של חופים, בהם 17 חופי רחצה מוכרזים ושביל סובב כנרת. "קראתי את זה באינטרנט כמו כל ישראלי", אומר בן יוסף, "רק שההבדל ביני לבינך הוא שלי יש פה אחריות. אני מפעיל חופים. יש לנו זכיינים שהשקיעו בהם המון כסף, אנחנו נותנים שירותי הצלה, בחניונים יש לנו קיבולת של כ-16 אלף מקומות לכלי רכב. רק בקיץ האחרון היו בכנרת כ-1.5 מיליון ישראלים. כולם רחצו במים, או לפחות רובם. לא תעדכנו אותנו שיש דבר כזה במים לפני שאתם יוצאים לציבור? הרמתי טלפון לראשי הרשויות באיגוד, ראש עיריית טבריה, ראש המועצה האזורית עמק הירדן, ראש המועצה האזורית גולן ‑ הם הדירקטוריון שלנו ויש להם אחריות גדולה ‑ ושאלתי אם הם יודעים משהו על העניין הזה, אם מישהו עידכן אותם. והם עונים לי כולם שאף אחד לא עידכן, למדנו כמוך מהתקשורת".
בן יוסף פותח לוח שנה על החודשים מארס-אפריל. "קודם הייתה לנו המלחמה מול חיזבאללה והחופים היו סגורים בהוראת פיקוד העורף יותר משנה", הוא מפרט. "רקטות של חיזבאללה נפלו ממש באגם ובחופים. אחרי זה נפלה עלינו המלחמה הקצרה מול איראן בקיץ שעבר, שלמזלנו נמשכה רק 12 יום. ואז הגיעה המלחמה הגדולה מול איראן, הנה כאן, במארס-אפריל השנה, וחיסלה לנו את פסח. שתבין, פסח בכנרת זה פקק אחד ענק. הכל פולי בוקט. אין לך חדרים ואין לך 20 סנטימטרים פנויים לשים מגבת בחוף. מלא-מלא. והשנה היינו ריקים כי מלחמה. פשוט כלום. והנה הגיעו חגי תשרי, התקופה היפה של הכנרת, שבה כל עם ישראל עולה אליה. זה ה-מקום. כולנו בציפייה אדירה. בדרך כלל בראש השנה שמגיע בסוף שבוע, כמו שהיה השנה, יש בחופים יותר מ-60 אלף איש. והחג הזה באו בקושי 25 אלף איש. זו חתיכת מכה".
תסתכל, זה אפוקליפטי
חוף דוגה למשל. עופר זילברמן, הזכיין של החוף, לוקח אותנו לסיור בין הבקתות. הוא ושני שותפיו השקיעו כאן עשרות מיליונים. יש להם 100 דונם של חוף רחצה עם חניון קרוואנים, אזור קמפינג עצמאי לאנשים שבאים עם אוהל מהבית, מתחם אוהלי גלמפינג משפחתיים ממוזגים וריזורט בסגנון אפריקאי עם 32 לודג'ים (בקתות) מפוארים. "וכל החוף הזה על כל חלקיו היה מוזמן לחג", הוא אומר. "ברגע שהחלו הפרסומים על האמבה והאזהרות של משרד הבריאות הגיעו הביטולים".
יוסף בן יוסף, מנכ"ל איגוד ערים כנרת
(צילום: שאול גולן)
מנכ"ל איגוד ערים כנרת יוסף בן יוסף למד על ההידבקות באמבה מהתקשורת: "קראתי באינטרנט כמו כולם. ההבדל הוא שלי יש אחריות. לא תעדכנו אותי לפני שיוצאים לציבור?"
לא רק המלחמות פגעו כלכלית במקום. כל פעם יש תבהלה אחרת. במאי האחרון תקפו תנים משפחה שהגיעה לסוף שבוע בחוף. אנשי רשות הטבע והגנים שהוזעקו למקום חיסלו את התנים והתברר שאחד מהם היה נגוע בכלבת. "אנחנו נמצאים בתוך הטבע", מסביר זילברמן, "זו סביבת מחיה של בעלי חיים ובין בעלי החיים ישנם גם תנים. האירוע הזה הידהד ויצר בהלה שהתפרסה על כל מאי. היו לנו המון ביטולים וספגנו הפסדים של מיליונים. אתה לא מתאר לעצמך כמה חיכינו לחגי תשרי. יולי-אוגוסט עבדנו יפה אבל אז בום, נפלה עלינו האמבה. זה לא פגע לנו רק בראש השנה. 80 אחוז מההזמנות של סוכות בוטלו. היום הייתה אמורה להיות כאן קבוצה של עובדי עיריית ירושלים, 100 איש, כל המתחם היה אמור להיות מלא לשלושה לילות, והם ביטלו. קיבוץ עין גדי הזמין נופש לאמצע אוקטובר לחברים וביטל את ההזמנה. זו הזמנה של מאות אלפי שקלים. הנה תקרא את המייל, 'עופר שלום. בהמשך לשיחתנו הטלפונית, הריני להודיעך כי הזמנתנו לתאריכים 15-17 באוקטובר 2026 מבוטלת לצערנו בשל הסיכון הבריאותי שהתגלה במי הכנרת לאחרונה, ופניות רבות של משתתפי הטיול עקב כך, בשל הדאגה לילדים. תודה על העזרה והרצון הטוב'.
פרופ' משה גופן
(צילום: שאול גולן)
פרופ' משה גופן: "לפני 60 שנה מצאו בכנרת שבלול שמאחסן טפיל שגורם למחלת הבילהרציה ופוגע במערכת האורולוגית. האם הוציאו הודעה לציבור לא להכניס את הראש למים? לא"
"אנחנו אומדים את הנזק שנגרם לנו עד כה מהביטולים ב-2.5 מיליון שקל. תסתכל סביבך, זה מראה אפוקליפטי. אין אף אחד במים או על החוף. כאילו הורידו את השאלטר על האזור כולו. ואף אחד לא אומר מה קורה. הרי הילד שנדבק באמבה בילה עם המשפחה בחוף כורסי. אולי האמבה נמצאת רק בחוף כורסי ושאר החופים בסדר? מישהו בדק את זה? משרד הבריאות? רשות המים? אולי האמבה נמצאת רק באזור מסוים? נגרם לנו נזק מטורף. זו פגיעה ישירה בתודעה של הציבור לגבי הכנרת. פי כמה מכל המלחמות והתנים יחד. ובלונג-ראן אתה לא רואה את הסוף. התודעה זו הבעיה הכי קשה. היום יש אמבה ועוד חודש היא תיעלם? לא סוגרים לך את החוף אבל אומרים לך אל תכניס את הראש ואל תקפוץ למים, ואם אפשר אז תלכו על המים כמו ישו. זה הזוי, ממש לא ייאמן.
"יש לנו מזנון בחוף עם חנות נוחות. לפני החג מילאנו אותה בארטיקים, משקאות וחטיפים. המקררים והמדפים מלאים בסחורה ושילמנו לכל הספקים. ותבין, מתוך 468 מקומות חניה בחוף היו לנו רק 100 כלי רכב בחג. זה כלום. בדרך כלל החניון סתום, ובנוסף אנשים חונים בשולי הכביש כאן, ויש סדרנים ושוטרים שמנסים לשווא לעשות סדר בבלגן המטורף".
היסטוריה של מיקרובים
וזה לא שהכנרת לא ידעה מיקרובים בעבר. פשוט הדברים התנהלו אחרת. פרופ' משה גופן, לשעבר מנהל המעבדה לחקר הכנרת, עסק באגם הלאומי במשך 32 שנה. הדיווחים על האמבה לא הפתיעו אותו. מה שהפתיע אותו זו הבהלה שהגופים האחראים גרמו. "הכנרת היא אגם פתוח שכל מיני מרעין בישין יכולים להתגלגל אליו", הוא אומר. "לפני 60 שנה מצאו בכנרת שבלול שמאחסן טפיל שגורם למחלת הבילהרציה, ואם הוא נכנס אליך לגוף הוא פוגע במערכת האורולוגית. האם הוציאו הודעה לציבור לא להכניס ראש למים? לא! עוד דוגמה היא הכולרה. זה חיידק שיכול לגרום למחלות מעיים ממש לא סימפתיות. עד ראשית שנות ה-80 זרם לכנרת ביוב גולמי של כל משקי הגליל העליון ובכנרת נמצאו חיידקי כולרה. משרד הבריאות לא הבהיל אז את הציבור.
משפחת אסף. "כל הדרך לכנרת התכתבתי עם הצ'אט ג'י־פי־טי"
(צילום: שאול גולן)
"או למשל קדחת הנילוס המערבי, שמועברת על ידי יתושים. כשיש ירידה של מפלס הכנרת או הצפות של גשם והמפלס עולה ואחר כך יורד, נוצרות שלוליות בחופים. קדחת הנילוס המערבי גדלה בשלוליות והיתושים מעבירים אותה לבני אדם. זו קדחת שמחרבשת לך את הגוף. באמת צרה צרורה. אבל לא עשו רעש ולא יצרו פאניקה. ואני יכול להמשיך עוד ועוד. למשל הבוטולינום, חיידק מאוד מסוכן שגדל בבשר שמרקיב ויכול לגרום למוות. וכידוע בחופי הכנרת אוהבים לעשות מנגלים ואנשים משאירים אחריהם בשר, והבשר הזה מרקיב, וכבר הבנת לאן אני חותר. כשמצאנו את החיידק הזה בזמנו במים לא יצרנו בהלה. פשוט שברנו את הראש איך להתמודד איתו.
גיא, שהגיע מניו–יורק לחופשה: "אתמול פגשנו בחור שהכניס את כל הגוף מתחת למים. אמרתי לו 'סחתיין על האומץ'. אתה יודע מה הוא ענה? 'יש בארץ סכנות יותר גדולות מהאמבה הזו'"
"את כל זה אני מספר כדי לומר שדברים רעים התגלגלו תמיד לכנרת וקטסטרופות יכולות להתרחש, אבל זה בדיוק המקום שבו אנשי המדע והרפואה צריכים לגלות אורך רוח ולא לייצר בהלה. האמבה הזו, ששמה המדעי הוא naegleria fowleri, היא באמת מאוד נדירה, ולראיה, בישראל ידועים רק ארבעה מקרים וגם הם על פי החשד אירעו בכנרת. אני אומר את זה כמי שחוקר את הכנרת משנת 68'. שלוש הדבקות הופכות את הסיכוי להידבקות לנדיר ביותר. לכן לא הייתי יוצר פאניקה ולא יוצא עם המלצות איך וכיצד בדיוק לטבול את הגוף במי הכנרת. עם הראש, בלי הראש, עם אטב, בלי אטב. הרי מעצם כך שמזהירים שלא מומלץ להכניס את הראש מתחת למים אתה חש מבולבל. בליבך אתה תוהה 'רגע אחד, ואם ישפריץ עלי נתז כשאהיה במים, זה מסוכן?' באותו רגע אתה מחליט שאולי הכי טוב להימנע מטבילה בכלל".
יותר סיכוי לטבוע
ראש עיריית טבריה יוסי נבעה, המכהן גם כיו"ר איגוד ערים כנרת, שלח השבוע מכתב לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' בבקשה לכינוס "ישיבת חירום לגיבוש סיוע לעסקי העיר טבריה ומרחב כנרת עכב בהלת הציבור מהאמבה". נבעה מדווח שהנתונים, המגיעים מבתי המלון, המסעדות, האטרקציות ועסקי התיירות בטבריה, מעידים על גל חסר תקדים של ביטולים. הוא דורש לגבש באופן מיידי סל פעולות ממשלתי, בין היתר מתווה פיצויים לעסקים.
עמר עבד
(צילום: שאול גולן)
בן יוסף, מנכ"ל האיגוד, מחכה לשמוע ממשרד הבריאות. "זה הגיע בדיוק בתקופה שהצפון מנסה להשתקם ולחזור לפעילות של שגרה", הוא אומר ותוהה עד מתי יהיו בתוקף ההנחיות/המלצות לגבי הרחצה בכנרת. "שיהיה ברור, בריאות הציבור זה הדבר הכי חשוב מבחינתנו, וכמובן שנפעל בדיוק לפי הנחיות והוראות משרד הבריאות. עם זאת, האמבה הזו כנראה הייתה עוד מתקופת ישו. היא נמצאת בכל מאגר מים מתוקים, לאו דווקא בכנרת. איזה ילד אתה מכיר שלא ישחק עם הרגל בקרקעית? או איזו אמא אתה מכיר שתסמוך על בן השבע שלה שלא ידחוף בטעות את הראש למים או שלא יוריד את האטב שסותם לו את האף, אם היא שמה לו בכלל אטב? והכי מגוחך זה שאחרי כל ההפחדות וההנחיות אומרים במשרד הבריאות שהציבור ינהג כפי שהוא מבין. ומה שהוא מבין זה שאומרים לו יש פה סיכון שיאכלו לך את המוח. אני אומר לך שהסיכוי שתטבע בכנרת הרבה יותר גבוה מאשר שתידבק באמבה. גם הסיכוי שתעשה תאונה בדרך לכנרת הרבה יותר גדול מאשר שתידבק פה באמבה".
מהמשרד של בן יוסף נסענו לחוף דוגה. אחרי שדיברנו עם הזכיין זילברמן במסעדה הריקה של בית ההארחה האפריקאי שלו צעדנו לחוף, שם פגשנו את עבד כשהוא במים, מרחק מטרים ספורים מהחוף. לפתע הגיחה מאחד השבילים משפחה קומפלט ‑ אמא, אבא ושני ילדים בוגרים. תכירו את משפחת אסף: האבא גיא, האמא ענת, הבת זואי והבן אורי. הם חיים בניו-יורק והגיעו לחופשה בישראל. את הבקתה המפנקת בחוף דוגה הזמינה ענת לפני חודשים, הרבה לפני פרשת האמבה. "הגענו לפה אתמול", היא מספרת, "וכל הדרך לכנרת התכתבתי עם הצ'אט ג'י-פי-טי מה לעשות".
ומה הוא המליץ?
"להישמע להנחיות של משרד הבריאות".
האבא גיא: "אמרו שאסור להכניס את הראש למים אז אנחנו לא מכניסים. למרות שאתמול פגשנו בחור שהכניס את כל הגוף מתחת למים. אמרתי לו 'סחתיין על האומץ'. אתה יודע מה הוא ענה? 'יש פה בארץ סכנות הרבה יותר גדולות מהאמבה הזו'".
***
ממשרד הבריאות נמסר: "אנו מבצעים באופן שוטף בדיקות מיקרוביאליות בחופי הרחצה המוכרזים בכנרת, מדי שבוע בעונת הרחצה ומדי חודש מחוץ לעונה. האמבה נמצאת באופן טבעי בכנרת אך משגשגת בתנאים סביבתיים מסוימים, כגון טמפרטורה, כך שהבדיקות על הימצאותה הן בעלות ערך מוגבל ואין אמצעים מקובלים למנוע אותה. המלצות משרד הבריאות נקבעות על בסיס ממצאי החקירה האפידמיולוגית, אמות מידה מקובלות בעולם והערכת הסיכון המקצועית. ההמלצות גובשו בהתאם למקובל בעולם ועומדות בתוקף עד לעדכון נוסף".
מרשות המים נמסר בתגובה: "בעקבות הדיווח על מקרה אמבה בכנרת מלפני כשלושה שבועות, רשות המים ממשיכה בניטור השוטף של איכות מי הכנרת ופועלת בתיאום עם משרד הבריאות. חשוב לציין שאין כל חשש לשתיית המים, ואספקת מי שתייה מהאגם ממשיכה תוך מעקב שוטף ומתואם עם משרד הבריאות".
