בחול המועד סוכות, כחודש לפני הבחירות לכנסת, הגיע אריה דרעי לבני-ברק. האירוע היה הקְבלת פני רבו (המצווה לביקור אצל הרב בשלושת הרגלים) אצל רב העיר הספרדי, הגר"מ בן שמעון. בקהל ישבו נציגי ש"ס בעירייה, על המגש הונחו בורקסים וקרואסונים, ויו"ר ש"ס דיבר על הנושא שבו הוא מומחה: איך משיגים דברים.
"אנחנו אמנם בעיר התורה והחסידות, ולכאורה פה צריך להיות הצדק, ופה צריך הכל להתנהל על פי שולחן ערוך", אמר. "כולנו יודעים שזה לא עובד ככה, לצערי. אבל צריך לומר את האמת: אם אין אני לי, מי לי".
ואז פירט את השיטה: "כל יום וכל שבוע, אם לא תהיה התערבות של למעלה – בלי להזכיר שמות – של נציגים שלנו, של עובדים שלנו, ושלנו – אז הדברים לא זזים. אין מה לעשות, ככה זה עובד".
הוא סיפר שש"ס לא תמכה בראש העירייה חנוך זייברט – איש אגודת ישראל המשתייך לחסידות גור – אבל שאחרי מה שכינה "מרד" נציגיה בכל זאת "נכנסו (לקואליציה במועצת העיר - ג"א) וקיבלו". הוא תיאר את פניות הציבור, שמגיעות אליהם "יומם ולילה, יומם ולילה, בכל נושא ונושא". והוא התלונן שדווקא בערים החרדיות קשה לו יותר: "לפעמים בערים מעורבות ובערים חילוניות יותר קל, הרבה יותר קל לנו להשיג את מה שאנחנו צריכים". ואז, משפט אחד חשף את מה שמטריד באמת את דרעי: קרע בינו לבין הנהגת חסידות גור ברמת הפוליטיקה הארצית. "אנחנו לא חצרות... אנחנו ציבור כללי", הוא אמר. המסר היה ברור: בבני-ברק, העוצמה מאז ומתמיד הייתה בידי הזרם הליטאי ולצידו החצרות החסידיות – ובראשן גור – וש"ס היא זו שנאבקה על מקומה. אבל עכשיו, על רקע הבחירות – כשיהדות התורה מאיימת לפרק את הברית הוותיקה עם נתניהו וש"ס צוללת בסקרים כמפלגה החרדית הגדולה בישראל – המאבקים האלו התעצמו.
דרעי, רב-אמן של מילים, ידע היטב מה הוא אומר. עם כרבע מיליון תושבים שרובם המכריע חרדים, בני-ברק היא אחד ממוקדי הכוח המרכזיים של המגזר. דרעי לא יכול, במיוחד עכשיו, להשאיר את הזירה הזו רק לאגודת ישראל ולדגל התורה. מאחורי הקלעים, ש"ס מנסה להעביר אליה את המושכות בעיר. כשהוא דיבר על "התערבות של למעלה", הכוונה הייתה פחות לכוח שמימי, ויותר לכוח של ש"ס.
אריה דרעי
(צילום: אלכס קולומויסקי)
השיא של "ההתערבות של מעלה" הייתה באמצע הקיץ האחרון. אז התותחים של משרד הפנים פתחו בהרעשה כבדה. אמנם מאז שמשה ארבל התפטר מתפקידו אין שר פנים רשמי של ש"ס, אבל המשרד נותר בשליטה של המפלגה, כולל המנכ"ל הנוכחי, ישראל אוזן, ושורה של אנשי מפתח. ב-26 באוגוסט הוציא צבי (צביקה) אינבינדר, הממונה על מחוז תל-אביב במשרד, מכתב התראה לראש עיריית בני-ברק. הכותרת לא השאירה מקום לפרשנות: "מצבה הכלכלי המידרדר של עיריית בני-ברק".
לפי המכתב, העירייה סיימה את שנת 2025 בגירעון של כ-80 מיליון שקל, שאליו נוספו כ-50 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2026. בסך הכל כ-130 מיליון שקל, המהווים כ-8% מתקציב העירייה. לדברי גורם במשרד הפנים, גירעון בשיעור של עד 2% מאפשר בדרך כלל לרשות המקומית התנהלות עצמאית סבירה, ואילו גירעון גדול יותר מחייב התערבות הדוקה יותר מצד המשרד.
בני-ברק במצב לא טוב. אינבינדר הורה להקפיא גיוס עובדים, חוזים אישיים ושדרוגי שכר, לאשר רק תקציבים בלתי רגילים (תב"רים) חיוניים, ולהגיש תוכנית איזון עד 11 באוקטובר.
אינבינדר גם הזהיר מ"צעדים הכרחיים וכואבים". אחד הצעדים שדובר עליהם הוא מינוי חשב מלווה – פקיד מטעם המדינה שכל הוצאה של העירייה עוברת דרכו. המשמעות בפועל היא שרוב ענייני הניהול השוטף של העיר עוברים מלשכת ראש העירייה – לחשב של משרד הפנים. כלומר שחלק ניכר מהכוח עובר מאגודת ישראל – למשרד הנשלט בידי ש"ס. במונחים של ניהול עיר, המכתב הזה הוא רעידת אדמה, לא פחות. מישהו גם דאג שהוא יגיע לתקשורת – במשרד הפנים אומרים שההדלפה לא הגיעה מהם – והוא התפרסם ועורר בעיר ובכל המגזר סערה גדולה.
בלשכת ראש העירייה זייברט לא ויתרו. הם הוציאו הודעה בתגובה שבני-ברק "תסיים בעזרת השם את השנה באיזון". ב-10 בספטמבר כבר מצא זייברט לנכון להבהיר: "בני-ברק לא קורסת – היא בתהליך ייעול".
תכף נחזור לקרב שבין משרד הפנים לעיריית בני-ברק, או, כפי שרואים אותו במגזר החרדי – בין ש"ס ליהדות התורה. אבל קודם עולה השאלה איך בכלל קורה שעיר גדולה במרכז המדינה, שיש לה שטחי תעשייה ומסחר מניבים ומהיקרים בארץ, מגיעה בכלל למצב של גירעון כבד כזה ולתושבים שנאלצים כתוצאה מהגירעון הזה לחיות בין הרי אשפה. אז רגע לפני הבחירות יצאנו למסע קצר בנבכי העסקונה הפנים-חרדית, שמתחיל בריח לא טוב (של זבל), ונגמר בריח לא טוב (של פוליטיקה).
1. לכסף יש ריח (של אשפה)
כל סיבוב מקרי ברחובות בני-ברק מגלה שאת הבעיות של העיר רואים – ומריחים – מיד. ערימות אשפה בכל פינה, דיווחים על נחלי ביוב שמציפים רחובות שלמים, ומדי פעם גלי תלונות על חולדות ועכברושים שמתרוצצים בעיר. ב-2025 הייתה בני-ברק אחת משלוש הרשויות עם מספר התלונות הגבוה ביותר, לכל אלף תושבים, שהוגש לנציבות תלונות הציבור. ב-25 באוגוסט, יום לפני שאינבינדר חתם על מכתבו, כתבה הנציבות למנכ"ל משרד הפנים על "דפוס מתמשך של אי-טיפול במפגעים" בעיר.
אורחים שיתורו ברחובות העיר אולי יתהו: למה עיר בישראל נראית כך. אבל עבור תושבי בני-ברק, הסיבה לכך איננה ממש סוד. "העיר מטונפת", אומר תושב העיר, דמות ידועה בצמרת ש"ס. "אבל המצב כרגע הוא תוצר של עשר שנים של הזנחה של הבנייה הלא-חוקית".
בתחילה זו נשמעת טענה מוזרה. מה הקשר בין בנייה לא חוקית לאשפה ברחובות? הרי העיר לא מוצפת בפסולת בניין, אלא בזבל ביתי, מה שמכונה בלשון מקצוע התברואה "פסולת עירונית מוצקה". אז הנה הקשר: מבחינת תושבים לכל קמ"ר – בני-ברק היא העיר הצפופה בישראל. למעשה, היא אפילו מככבת ברשימת הערים הצפופות בעולם במקום השישי והלא-מכובד, כשמעליה מקומות כמו מנילה ובגדד. בבני-ברק גרים כ-32 אלף תושבים על כל קמ"ר. לשם השוואה, בערים גדולות אחרות בארץ הצפיפות נמוכה בהרבה. בתל-אביב פחות מ-10,000 תושבים לקמ"ר, ובחיפה קצת יותר מ-4,000.
המשפחות בבני-ברק גדולות, פתרונות הדיור מעטים ויקרים, והאוכלוסייה גדלה בקצב גבוה. בעיר נוצרה תופעה נפוצה של דירות מפוצלות והרחבות לא חוקיות, שמאפשרות להרבה יותר אנשים להצטופף על אותו שטח. כולם ביחד משתמשים באותן תשתיות – חשמל, ביוב, מים ואשפה – ואלו ישנות, ובעיקר אינן מותאמות לצורך בשטח. זו אחת הסיבות שיש הרבה יותר אשפה והרבה יותר תקלות ביוב וסתימות. ומכאן הדרך להררי הזבל ברחובות ולגלי המכרסמים שפוקדים את העיר כבר קצרה.
אשפה ברחובות בני ברק
(צילום: יובל חן)
המדינה לא ממש יוצאת מגדרה כדי להיאבק בתופעה הזו – המפלגות החרדיות יושבות בקואליציה וגם התושבים בדירות המפוצלות מצביעים עבורן – אבל פה ושם יש בכל זאת ניסיונות להראות משילות. בספטמבר 2024, למשל, פתחה הרשות הארצית לאכיפה במקרקעין, בראשות עו"ד אבי כהן, בחקירה של אגף ההנדסה בעירייה. כעבור מספר חודשים המליצה הרשות להעמיד לדין עובדים בכירים בעירייה, בחשד למנגנון שיטתי של מתן היתרים שלא כדין. מאז, התיק עדיין ממתין להחלטת הפרקליטות, אבל הישג ממשי כבר נרשם בשטח - בעקבות החקירה הוחלפה מרבית שדרת העובדים הבכירה באגף. לפי פרסומים קודמים, בכירים ברשות לאכיפה צוטטו כי המבנים הלא-חוקיים הם בגדר "סכנה בטיחותית מיידית" ו"על סף אסון מירון 2". אבל כשכהן ביקש להפעיל את סמכותו, שוב חילחלה הפוליטיקה לבני-ברק. השר הממונה על הרשות לאכיפה במקרקעין, איתמר בן גביר, ניסה להגביל אותו, האשים אותו ב"אכיפה בררנית" כלפי יהודים, ואף ניסה להחליף אותו.
בן גביר רגז במיוחד בעקבות סקר שהוציא כהן אשר מיפה בנייה לא חוקית של בתי כנסת ומוסדות אחרים בשטחים הציבוריים בעיר. הסקר גילה כי למעשה כמעט בכל שכונה בעיר נמצאה בנייה לא חוקית בשטחים המוגדרים כ"ירוקים", כלומר שאסור לבנות עליהם. נכון, בנייה לא חוקית יש כמעט בכל רשות עירונית בישראל, אבל בבני-ברק הרשות לאכיפה במקרקעין הגדירה את היקף העבירות כ"חסר תקדים ברמה הארצית".
לדברי מקור שמכיר היטב את הנעשה בבני-ברק, מה שעוד ייחודי לעיר זו ההיררכיה הפנימית הברורה: לחסידי גור ולליטאים יוקצו בדרך כלל שטחי בנייה "חומים" (שמותרים בבנייה), ואילו חב"ד והספרדים נדחקים לשטחים הירוקים. כלומר, אם יגיע צו הריסה, ואם הוא יקוים – מי שייפגעו הם הספרדים והחב"דניקים.
בן גביר קרא לעו"ד כהן להרוס מסגדים לפני שהוא הורס בתי כנסת, אבל בינתיים כהן ממשיך. לאחרונה הוציאה הרשות סקר חדש ומצאה כ-2,500 מרפסות סוכה שנבנו ללא היתר ועלולות להיות מסוכנות, בכ-1,250 בניינים. המרפסות הללו מכונות "מרפסות סוכה", אבל בפועל במקרים רבים מדובר בתוספות בנייה קבועות, חדרי מגורים לכל דבר ועניין.
בהנהלת העיר נלחצו. הדבר האחרון שרצו בעירייה זה מבצע פירוק מרפסות רגע לפני סוכות. אז מנחם שפירא, ממלא מקום ראש העירייה, הביא את פקחי הרשות לסיור והגיע איתם להסדר: לבעלי הדירות יינתנו 60 יום להגיש אישור מהנדס קונסטרוקציה. או, בתרגום לישראלית שוטפת: נעבור את החג ואחר כך נראה. "למקורבים בחיים לא יהרסו, יהיו להם אישורים", טוען חבר מועצת העיר יעקב וידר מטעם הליכוד כיצד האירוע יסתיים. "מי שיידפק זה החלשים, שאין להם קשרים בעירייה".
למה אתה חושב כך?
"כי בני-ברק מתנהלת כמו שטעטל, מדינה בתוך מדינה".
המכתב של משרד הפנים שהזהיר מפני הגירעון והעלה את האפשרות שלבני–ברק ימונה חשב מלווה, היה רעידת אדמה. במשרד מדגישים שהסיבה היא נטו מקצועית, אבל גורמים שעימם שוחחנו טוענים שמדובר בכיפופי ידיים פוליטיים בין ש"ס (ששולטת במשרד) ליהדות התורה (ששולטת בעיר). או, ליתר דיוק, בין אריה דרעי למוטי בבצ'יק
2. מתנות קטנות (לפני בחירות גדולות)
אלא שלמרות הגירעון, בינתיים בשטעטל החגיגות נמשכות. בשבוע שעבר, למשל, יצאו למעלה מ-4,500 בחורי ישיבות מבני-ברק לפעילות פנאי לתקופת בין הזמנים: יום טיול עם אטרקציות, ארוחות ופינוקים. העיר נושאת בחלק מעלויות האירוע על כל בחור שמשתתף.
לפי ההערכות, העלות של הפעילות הזו הגיעה לכמה מאות אלפי שקלים. עבור אירוע דומה שהתקיים שנתיים קודם לכן הקציבה העירייה מימון עירוני של 150 שקל לכל משתתף. כלומר, לפי שיעור המימון הזה, מדובר בהוצאה מוערכת של למעלה מ-675 אלף שקל, לאחר שכאמור העירייה כבר הוזהרה ממצבה הפיננסי המידרדר.
מי שנלחם, לדבריו, על קיום האירוע הוא מנחם שפירא, איש דגל התורה, מ"מ וסגן ראש העירייה ומנהיג הסיעה הגדולה ביותר במועצת העיר. שפירא הוא גם מי שצפוי לרשת את זייברט בתפקידו. בבני-ברק יש אמנם כמובן בחירות מוניציפליות, אבל יש גם דיל ותיק: פעם אגודת ישראל בראשות העיר, ופעם דגל התורה.
הסגן שפירא יודע היטב שמצבה הפיננסי של העיר בעייתי. הוא עצמו אמר את זה, בנאום בפני כאלף בחורי ישיבה בערב שלפני היציאה לטיול. אבל הוא החליט להפוך את הבאג לפיצ'ר: למרות המצב הכלכלי, יש טיול. "מצבה של עיריית בני-ברק הוא לא הכי קל עכשיו, מבחינה כלכלית", נאם שפירא. "אולי אתם מרגישים את זה ברחוב, בניקיון, בטינופת... העיר לא יכולה להישאר ככה והיא לא תישאר ככה". ואז הגיע העיקר: "הדברים הראשונים שרצו לעצור זה את הדברים שאנחנו נותנים לבחורי ישיבות, כמו הוועידה הזאת (הכינוס בערב – ג"א), כמו הטיול מחר. ואני עמדתי על כך שלא יעזור שום דבר". אחר כך סיפר כי הרב יהודה ויספיש דיבר איתו לגבי האירוע ואמר לו שגם השנה הוא ייצא לפועל, ושפירא ענה לו: "אני יודע שאין תקציב, ולא מעניין אותי מאיפה אני מביא את הכסף, אני איתך בעניין הזה בכל הכוח".
הרב יהודה ויספיש הוא יו"ר ומנכ"ל איחוד בני הישיבות, התנועה שמוציאה לפועל את הפעילויות לבחורים, עם עשרות אלפי חניכים ברחבי הארץ. ויספיש הוא גם מועמד סיעת דגל התורה לכנסת הבאה. אז אם אפשר לצ'פר אלפי בחורי ישיבה בעלי זכות בחירה רגע לפני הבחירות, הגירעון התקציבי יחכה.
חבר המועצה וידר, איש האופוזיציה, סבור שמדובר בתעמולת בחירות. "זה ארגון המזוהה עם מפלגת דגל התורה, ארגון פוליטי לכל דבר ועניין", הוא טוען. "זה פשוט מדהים, מ"מ ראש העירייה מודה שיש קטסטרופה בעיר מבחינת ניקיון, ולזה אין תקציב. מה שכן, הוא נאבק שלא ייגעו חלילה בתקציב של הכינוסים הפוליטיים שעושים לבחורים על חשבון העירייה, במקום על חשבון המפלגה".
פוליטי או לא, זה עניין של השקפה, אבל בחודשים האחרונים קיים שפירא אירועים רבים. רשימה חלקית: ארוחת ליל שבת בבריכה העירונית עבור בני ישיבות, יום מנגל לאבות ובנים ביער בן שמן וכנס לבחורים שעולים לישיבה גדולה, שבו ניתנה מזוודה מהודרת במתנה לכל משתתף. האירועים חוסים רובם תחת מיזם "מוסיף והולך" שנוסד בתקופת ראש העיר הקודם, אברהם רובינשטיין, שמכהן כיום כמזכיר מועצת גדולי התורה של דגל התורה מהזרם הליטאי. התקציב שלהם מגיע ברובו מאגף קהילות, צעירים ונוער בעירייה, המנוהל גם הוא על ידי איש דגל התורה. יכול להיות שברשות אחרת מישהו – מבקר, או שומר סף אחר – היה מנסה לעצור את שטף האירועים האלו. אבל לא בבני-ברק. "בעיריית בני-ברק כמעט לכל עובד יש פתק של מפלגה על הגב", אומר חבר המועצה שלמה אלבוים, יו"ר ועדת הביקורת בעיר. "כולם עובדים מטעם".
גם זייברט, ראש העירייה עצמו, לכאורה דואג לקהל בוחריו. במרץ אשתקד, לאחר שנה בתפקיד, הוא השיק את "שלהבת", מיזם המיועד לקהילות החסידיות בעיר. תקציב הכיבוד בלבד של אירועי שלהבת הגיע כבר ללמעלה מ-220 אלף שקלים, ואם שפירא חילק בקיץ מזוודות לבחורים שלו, זייברט העניק שני ארגזי יין לכל שטיבלך (בית כנסת) של חסידות גור לפני שבת זכור, שבה מקיימים סעודה גדולה אחרי התפילה. בשמחת תורה העניק מתנה לכל חסיד גור בעיר, מגבת וסידור שעליו מוטבע שם ראש העירייה. שיזכרו.
הרב חנוך זייברט, ראש עיריית בני ברק
(צילום: יאיר שגיא)
ביוני האחרון, כך לפי פרסומים ב"כיכר השבת", הוצאו חברי המועצה ובכירי העירייה להשתלמות מפנקת במלון יוקרתי בנצרת. מי לא הוזמן? חברי המועצה מהאופוזיציה ונשים, גם הבכירות בעירייה. גירעון? לפי הפרסום, עלות האירוח מוערכת בכחצי מיליון שקלים.
3. גפילטע פיש, מישהו? (ויש גם פקלך!)
התקציב העירוני בגירעון, אבל בשנה שעברה עיריית בני-ברק ביצעה הזמנות בהיקף של לא פחות מ-5.4 מיליון שקל ממכולת עירונית בשם "זול טוב", שזכתה במכרז העירוני לאספקת כיבוד. חבר המועצה אלבוים דרש לקבל את פרטי ההתקשרות עם המכולת. התברר שמהתקציב הזה סופקו לא רק מוצרי מזון לעובדי העירייה, אלא גם מארזי מזון, יינות, ארוחות בוקר וקייטרינג למגוון קהילות וישיבות בעיר, הכל מתוך תקציב העירייה. 1.897 מיליון שקל הופנו עבור ארוחות וכיבודים לקהילות וישיבות העיר. בכסף הזה, אגב, לא נרכש רק אוכל. לפי המסמכים, בפורים למשל העירייה הקציבה 8,700 שקלים עבור נרגילות ומשקאות אנרגיה למסיבה לנוער.
"העיר מטונפת", אומר תושב העיר, דמות ידועה בצמרת ש"ס. "אבל זה תוצר של עשר שנים של הזנחה של הבנייה הלא–חוקית". מה הקשר בין אשפה לבנייה לא חוקית? בני–ברק היא העיר הצפופה בישראל, ונוצרה בה תופעה של פיצול דירות. יש יותר תושבים על אותן תשתיות לא מספקות. מכאן הדרך להרי האשפה ולעכברושים כבר קצרה
בין השאר, ב-2024 הזמינה העירייה מהמכולת "פקלך" לילדי הזרם הליטאי - שקיות ממתקים לשמחת תורה, בשווי של 193 אלף שקלים. השנה הוקצו כמעט 182 אלף שקל למימון ארוחה לסוכות וארוחה לפני תענית אסתר עבור תלמידי גור. גם הוויז'ניצים קיבלו ארוחות בכ-104 אלף שקל. הספרדים קיבלו מתקציב הכיבודים 56.5 אלף שקל.
בכלל, יש לא מעט התעסקות בבני-ברק עם מזון. בשנה שעברה נחשף בכאן 11 כי תקציב הארוחות של לשכת ראש העירייה עומד בממוצע על 3,000 שקל ליום. בעירייה הסבירו שהזמנות כיבוד למחלקות שונות רוכזו תחת לשכת ראש העירייה כדי שיהיה עליהן פיקוח, ולכן למעשה החלוקה הפנימית של תקציב הכיבוד בעירייה היא אחרת. ייתכן, אבל מכרז שבו זכתה מכולת "זול טוב" בשנת 2021 מספק הסבר אפשרי אחר.
במכרז מתבקש הזוכה לספק לעירייה לא רק קפה, חלב ועוגיות, אלא גם ארוחות עם תפריט עשיר במיוחד. ארוחת ערב, למשל, תכלול "6 סוגי סלטים + מנה ראשונה דג (גפילטא / מושט / סול / סלמון) + מנה שנייה מרק + מנה עיקרית בשרית (צלי כתף / כדורי בשר ברוטב / קבב) + 3 תוספות + מנה אחרונה". המגשים: מאפים, טארטלטים, מקרונים, פחזניות, מיני סופלה, כריך סלמון צרפתי, כריך עיראקי, עוגת גבינה, שקשוקה אישית.
זה תפריט שנראה כמו ארוחה של ממש, ולא רק כ"כיבוד", והשאלה היא לאן הארוחות האלו הגיעו. שאלנו את עיריית בני-ברק על כך השבוע, אך לא זכינו לתשובה קונקרטית (תגובת העירייה המלאה – במסגרת).
אגב, ברשימה הזו מופיעה עוד הוצאה. ביולי האחרון, כשבעירייה מודעים לגירעון הכבד שבו העיר מצויה, נרשם תשלום של 14,202 שקל. הסיבה: אירוע פרידה ממנהלת אגף תקציבים. כן, בדיוק אותו אגף שאחראי על שמירה ובקרה של מסגרת התקציב ועל איזונו.
4. העכברושים באים (כי יש להם לאן)
יחסית לבור של כ-130 מיליון שקל, הכספים האלו – לאירועים, כיבוד וארוחות - זניחים והם, כמובן, לא הסיבה המרכזית לגירעון. יש סיבות גדולות מאלו (למשל, תקציבי ההסעות למוסדות החינוך בעיר גבוהים מאוד). אבל הם סימפטום לדרך התנהלות.
גם האשפה שנערמת ברחבי העיר היא סימפטום כזה. בעיריית בני-ברק מאוד לא אוהבים את הכתבות העונתיות על הטינופת ברחובות ועל העכברושים, ולפני כשלוש שנים יצאו למכרז למיגור מכרסמים. מי שזכה במכרז היה יוסי פורטל, יועץ סביבתי לרשויות מקומיות. פורטל התחיל לעבוד: הוא הקים מערך ניקיון משודרג, והתוצאות נראו ברחוב. כשסיים את תקופת המכרז שלו, השאיר תוכניות עבודה לבאים אחריו. אלא שאז התחלפו ראש העירייה והמנכ"ל, וההנהלה החדשה החליפה את החברה. אבל התוכנית של פורטל פחות או יותר נשארה.
בין השאר, התברר שכמות האשפה מזנקת במהלך סופי השבוע – בהכנות לקראת שבת, ולאחר צאתה. התוכנית של פורטל כללה משמרות כפולות של פינוי אשפה בסופי השבוע (לא כולל שבת, כמובן). רק שאז הגירעון של העירייה התחיל לצמוח. מצד שני, אף אחד לא רוצה את העכברושים. מה עשו בעירייה? לקחו הלוואות כדי לממן את המשמרות הכפולות. 25 מיליון שקל ביוני 2025, בשעבוד נכסי העירייה, ועוד 25 מיליון במאי השנה. "במקום לטפל בבעיה מתקציב הניקיון הקיים לוקחים הלוואות ומגדילים את החוב", טוען וידר. אבל כשיצא הדוח השנתי של 2025 והתבררו ממדי הגירעון החלה העירייה לקצץ. משמרות הניקיון הכפולות בסופי השבוע בוטלו, והזבל והחולדות חזרו לרחובות. ההלוואות אושרו, אבל פרויקט הניקיון הופסק. שאלנו השבוע את העירייה אם ההלוואות אושרו אבל המשמרות בוטלו – אז לאן הלך הכסף. גם על זה בחרו שלא להשיב בבני-ברק.
כשהאירוע התפוצץ, ראש העירייה זייברט הפנה אצבע מאשימה לקבלני פינוי האשפה. החברות, מצידן, מאשימות את העירייה בעיכוב תשלומים של מעל לחצי שנה. "כשהעירייה לא מוסיפה פחים, ולא אוכפת עבירות בנייה, התשתיות לא יכולות להכיל את כמויות הזבל, והערימות מתפזרות על הרצפה", אומר גורם בקיא בעניין. הוויכוח הזה צפוי להגיע לפתחו של בית המשפט. יהיו דיונים ובקשות והליכים. זה ייקח שנים. בינתיים, עד שיימצא מקור מימון למשמרות הסופ"ש, התושבים ימשיכו להתהלך בין הרי האשפה.
למרות הגירעון, בשנה שעברה עיריית בני–ברק ביצעה הזמנות בהיקף של לא פחות מ–5.4 מיליון שקל ממכולת עירונית. 1.897 מיליון שקל הופנו למשל עבור ארוחות וכיבודים לקהילות וישיבות העיר. ולא רק אוכל נרכש: בפורים העירייה הקציבה 8,700 שקלים עבור נרגילות ומשקאות אנרגיה למסיבה לנוער
5. דרעי VS בבצ'יק (ולהפך)
בני-ברק אמנם נמצאת בדירוג 2 באשכול החברתי, כלומר עיר ענייה, ורבים מתושביה משלמים ארנונה מופחתת. אלא שבמקביל, העיר חולשת כאמור על שטחי מסחר ותעשייה מניבים מאוד. זה כולל, למשל, את דן דיזיין סנטר ואת מגדלי ב.ס.ר ושאר העסקים במתחם BBC – מגדלי משרדים שמשלמים ארנונה עסקית גבוהה. הארנונה העסקית אמורה לחפות על הארנונה ממגורים. למעשה, תקציב העירייה הוא השני בגובהו במחוז, אחרי תל-אביב. זאת אומרת שעקרונית, בני-ברק לא אמורה להיות בגירעון כזה, ורחובותיה לא צריכים להזכיר מראות אורבניים של עולם שלישי.
אז למה בכל זאת זה קרה? חלק מהסיבות כבר תיארנו, יש כאמור עוד. לכן משרד הפנים הוציא את המכתב שהזהיר את העירייה ויצר סערה. במשרד הפנים אומרים שהם זיהו את הדימום התקציבי של בני-ברק, ורצו לעצור אותו בזמן. אבל בכיר לשעבר במשרד אומר שהכל מצוין, רק שבדרך כלל משרד הפנים יודע לפנות במצבים כאלו בשקט לעירייה, בלי השיימינג הציבורי, ולנסות לפתור את המשבר. במשרד הפנים, כאמור, טוענים שההדלפה לא הייתה מהם.
במשרד הפנים טוענים כי המכתב יצא על רקע מקצועי בלבד, בלי שום קשר לפוליטיקה (ראו תגובה במסגרת). אבל המקורות שעימם שוחחנו רואים כאמור במכתב הזה חלק מקרב כיפופי הידיים הפוליטי בין ש"ס ליהדות התורה. "אני מתקשה להאמין שבתקופת בחירות עושים כזה דבר דרקוני (מכתב הממונה) שאין לו איזו הכוונה מלמעלה", אומר הבכיר לשעבר ממשרד הפנים. "בסוף דרעי שם. דרעי מלמעלה שולט בהכל".
המכתב נשלח באוגוסט, לפני כחודשיים. מאז במשרד הפנים משמיעים קולות מפויסים יותר. רשמית, זה כי העירייה אכן פעלה כראוי ולפני סוכות הציגה תוכנית הבראה. לפי התוכנית, בני-ברק מתכוונת לקצץ בשעות הנוספות שהותרו לעובדיה, בסייעות צמודות ובהסעות תלמידים שניתנו ביד חופשית. היא תפסיק גיוסים חיצוניים ותקפיד הרבה יותר על צריכת החשמל העירונית, ומנגד תעמיק את גביית קנסות החניה והארנונה. העירייה טוענת כי כך תשיג קיצוץ של כ-37 מיליון שקל ב-2026 ושל כ-100 מיליון ב-2027, והכנסות חדשות של כ-75 מיליון שקלים. זה אמור לסגור את הגירעון. התוכנית אמנם לא מתייחסת לסוגיות של בנייה ללא היתר ומכרזים לא שקופים, אבל זו התחלה. כל הצעדים האלו יפגעו, כמובן, בתושבים, שבוודאי לא ישמחו לגלות שההסעות לילדיהם בוטלו ושקנסות החניה שהם חוטפים הוחמרו, אבל לפחות רשמית במשרד הפנים מרוצים ומאמינים שהייצוב יגיע כבר עד סוף השנה הבאה. האיום בחשב מלווה ירד מהפרק. ככה פתאום.
אז על מה היה בעצם כל הרעש? כאמור, בעיר טוענים שזה לא מעט בגלל פוליטיקה פנים-מגזרית. רק שלאחרונה, זו הפכה לפוליטיקה ארצית, וההשלכות הן מרחיקות לכת הרבה מעבר לגבולותיה הצפופים של בני-ברק.
הסיפור מתחיל כך: דרעי וחסידות גור כבר ידעו ימים טובים יותר ביחסיהם. בחודשים האחרונים המתיחות ביניהם יצאה מחדרי חדרים וקיבלה ביטוי בראיונות בתקשורת. במסגרת הדיונים על חוק הגיוס בשנה שעברה, אגודת ישראל, הזרוע הפוליטית של חסידות גור, התנגדה בהצבעה על תקציב המדינה והתנהלה כאחת מסיעות האופוזיציה בהצבעות בכנסת. שם האשימו את דרעי שהוא זנח את המאבק על חוק הגיוס. דרעי לא נשאר חייב ואמר לעיתון "הדרך" ש"יש כאלו שטענו שהיינו צריכים להפיל את הממשלה בגלל חוק הגיוס". הוא האשים את האגודה בהפקרות. יו"ר אגודת ישראל יצחק גולדקנופף הגיב בזעם והאשים את דרעי ב"זילות כלפי גדולי ישראל", כי "הם שמנחים אותנו כיצד לפעול" אמר.
בתחילת אפריל, בריאיון לעמית סגל, השיב דרעי לטענות שהגיעו מגור ולפיהן דרעי התאהב במקומו בקבינט וזנח את מה שחשוב לציבור החרדי, את חוק הגיוס. דרעי שלח איום מרומז: "מנכ"ל משרד השיכון שהוא חסיד גור עדיין בתפקידו, אז שלא יתחילו איתי". ואז, לפי דיווח בחדשות 13, דרעי התחיל לטעון בשיחות סגורות שמוטי בבצ'יק - מי ששימש כעוזר לשר גולדקנופף ומתואר כאיש החזק באגודת ישראל - "עושה הכל כדי להקים ממשלת שמאל". לפי תיאורים בתקשורת החרדית, זה הרגע שבו נקרעו החוטים המקשרים בין דרעי לחסידות גור. באוגוסט אמר בבצ'יק בערוץ 14: "נתניהו מרח אותנו".
מוטי בבצ'יק
(צילום: אלכס קולומויסקי)
ארבעה ימים אחר כך, ב-26 באוגוסט, יצא מכתב הממונה לעיריית בני-ברק. צירוף מקרים? אולי. אבל לא כך חושבים בבני-ברק. "זה אירוע שהוא פוליטי במהותו (שליחת המכתב – ג"א)”, אומר מקורב לצמרת ש"ס שאינו מאנשיו של דרעי. "זה לא אירוע של דאגה לתושבים".
אבל אחרי זה הוצגו תוכניות ייעול, ולכאורה משרד הפנים מרוצה.
המקורב מחייך. "אם זה נגמר, סימן שדרעי השיג את מה שהוא רצה. אני לא יודע מה זה, אבל הוא השיג את זה".
תגובות:
• מעיריית בני-ברק נמסר בתגובה: “מדובר באסופת טענות ממוחזרות שמקורן בגורמי אופוזיציה פוליטיים ובקבלני תברואה, שהעירייה עצרה בצדק רב את התשלומים אליהם לאחר שסירבה לשלם מכספי הציבור על עבודה שלא בוצעה. עיריית בני-ברק נמצאת בעיצומה של מהפכת ניהול ושקיפות, הכוללת ניקוי אורוות יסודי במכרזים, החמרת האכיפה והבטיחות בבנייה ומיגור חסר תקדים של מכת המכרסמים. “העירייה מתמודדת באחריות עם גירעון תקציבי ופועלת בשיתוף משרד הפנים מתוך תוכנית סדורה כך שהשנים 2026 ו-2027 יסתיימו בעז”ה באיזון תקציבי. בניגוד לניסיון לייצר דה-לגיטימציה, העירייה תמשיך להשקיע באופן שוויוני ומבוקר בתקציבי תרבות, נוער וקהילה עבור תושביה, בדיוק כפי שמקובל בכל רשות גדולה בישראל. הנהלת העיר לא תיכנע לסחטנות מול מי שנוחותם נפגעה, ותמשיך לפעול במקצועיות ובנחישות למען עתיד העיר ורווחת תושביה. “באשר ל’טענות’ ו’הערכות’ הזויות העולות מקרב גורמים שבאמתחתם לא נרשמה ולו פעילות אחת חיובית למען הציבור - אין באפשרותנו להגיב לדמיונות משוללי כל יסוד”.
• ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "המכתב שהוציא הממונה על מחוז תל-אביב נשלח בעקבות נתוני הגירעון שעלו מהדוחות הכספיים של הרשות, אשר חייבו התערבות מיידית של משרד הפנים במסגרת סמכויות הפיקוח שלו על הרשויות המקומיות. הניסיון לייחס למכתב שיקולים פוליטיים משולל כל יסוד.
"בפגישה מקצועית שהתקיימה עם ראש העירייה הוצגה למנכ"ל משרד הפנים תוכנית מקצועית על ידי הרשות להתמודדות עם מצבה הכלכלי. מחוז תל-אביב יעקוב אחר השלמת התוכנית ויישומה, ויפעל בהתאם לממצאים המקצועיים ולהתפתחויות.
"יודגש כי משרד הפנים מקיים מעקב ופיקוח דומים גם אחר רשויות מקומיות נוספות, בהתאם למצבן ולנתוניהן הכספיים, ועל בסיס שיקולים מקצועיים בלבד".
• מלשכת הרב אריה דרעי נמסר בתגובה: “ליו”ר ש”ס, הרב אריה דרעי, אין כל קשר לדוחות ולהמלצות של גורמי המקצוע במשרד הפנים, והניסיון לייחס לו מעורבות או הכוונה בעניין הוא שקרי וחסר בסיס. עם זאת, טוב יעשו הגורמים באגודת ישראל אם יתייחסו ברצינות לגירעונות החמורים שאליהם הגיעה עיריית בני-ברק בשנים האחרונות, כפי שמתריעים אנשי המקצוע, במקום לנסות להשליך את הדברים על עניינים פוליטיים תלושים מהמציאות”.
• עד מועד ירידת הגיליון לדפוס טרם הגיעה תגובה מהרב יהודה ויספיש.
