דָּפוּק (שֵם ז') - צבא, עגה: תקופה נוספת של שירות צבאי סדיר, השָווה באורכה לסך תקופות המאסר שריצה החייל בבית סוהר צבאי.
(מתוך המילון רב-מילים)
מסביב למתחם כלא 10 נישאות חומות בטון לגובה שלושה מטרים, מעליהן הותקנו עוד שני מטרים של סלילי תיל צפופים, ובין לבין, 700 מצלמות מעקב שמכסות כמעט כל ס"מ מכ-150 הדונם של בית הסוהר הצבאי של ישראל. הכל נועד כדי ששום כלוא כאן לא יחשוב אפילו על בריחה. אבל בינואר האחרון, כך אנחנו חושפים השבוע, אחד הכלואים לא רק שחשב על זה, אלא אפילו ניסה.
מדריך כלואים (משמאל) מוביל כלוא אזוק בכלא 10
מדריך כלואים (משמאל) מוביל כלוא אזוק בכלא 10
מדריך כלואים (מימין) מוביל כלוא אזוק בכלא 10
(צילום: גדי קבלו)
הכלוא, שהיה במאסר בגין עריקות - אבל לא נמנה עם העריקים החרדים שעוד נגיע אליהם - הצליח איכשהו לטפס על החומה, לעבור גם מעל סלילי התיל הצפופים, ואז, מגובה של כחמישה מטרים, לקפוץ לצד השני. זה היה יכול להיות מסוג הסיפורים שהופכים למיתולוגיה בבסיס, אלמלא שתי תקלות:
האחת, שהכלוא נפצע בקפיצה ולא הצליח לזוז ממקומו אחר כך; השנייה, שהוא לא ממש קפץ אל החופש הנכסף. כלא 10 מצוי בתוך מחנה גור (בסיס בית ליד), ומוקף בבסיסים אחרים שבהם פועלים בתי דין צבאיים של היחידות השונות. הכלוא פשוט נפל לתוך אחד מהם. "הוא ברח מהכלא אל תוך הכלא", אומר סא"ל דור (40), המפקד הטרי של כלא 10, כשלושה חודשים וחצי בתפקיד. כאשר התגלתה הבריחה, הוקפצו כוחות גדולים לסריקות שהגיעו אפילו לפאתי היישוב השכן, כפר-יונה. בסופו של דבר הנמלט הפצוע אותר בסמוך לחומת הכלא.
ו..? מה נגמר איתו? "הוא נשפט גם על העריקות וגם על ניסיון הבריחה", מעדכן סא"ל דור, "קיבל שנה וחצי מאסר".
ככל שזכור לאנשי הצוות, בכמעט שש השנים שחלפו מאז כלא 10 נפתח, זה ניסיון הבריחה השני בלבד. הראשון היה חייל שהצליח לפני כשלוש שנים להימלט מהבסיס, עלה על אוטובוס - אבל הוחזר מביתו לעונש מאסר ממושך. עד לפני כמה חודשים, שני ניסיונות הבריחה האלו היו פחות או יותר האירועים הכי חריגים בכלא 10, שהוא מראש לא מתקן רגיל של צה"ל. אלא שאז, החלו מעצריהם של העריקים החרדים, וחלקם הגיעו למעצר בבסיס. קבוצות חרדים קיצוניות סימנו את הכלא כיעד למחאות סוערות וחסימת צמתים ברחבי הארץ. המחאות הללו כללו גם חצייה מסוכנת של קווים אדומים בוהקים: המפקד הקודם של הכלא ספג איומים אישיים כלפיו, והפגנות אלימות שהגיעו עד לפתח ביתו הפרטי. ההפגנות גם הגיעו לכלא עצמו: ביוני השנה נערכה הפגנת אלפים של אנשי הפלג הירושלמי (ובעיקר הזרם הרצ”פניקי בתוכם), למען שחרור של מי שהם מכנים "אסירי עולם התורה". מחשש לניסיון פריצה המוני לבסיס, צה"ל נאלץ להקפיץ כוחות אבטחה למקום. ביולי היה תורם של חסידי גור להפגין במקום, ובכניסה לבסיס התפתחו עימותים בין חיילים לחרדים שניסו לפרוץ פנימה. המפגינים אזקו ילדים לגדרות החיצוניות של המתחם. באוקטובר הגיעו לשם חסידות ברסלב: זה קרה אחרי שעשרות עריקים מהחסידות נעצרו בנתב"ג כשהיו בדרכם לאומן, וכ-30 מהם הועברו לכלא 10. מול שערי המתחם הוקמה במה, והמפגינים קראו תהילים ורקדו במחאה על המעצר.
בשבועות האחרונים יחסית שקט, בגלל שהשאלה של מעצרי החרדים הפכה לסוגיה במו"מ הפוליטי על הרכבת הממשלה, אבל לאיש אין אשליות: המחאות האלו יכולות להתפרץ שוב בכל רגע.
סא"ל דור, במצב שבו יתחדשו ההפגנות, אינך חושש שגם אתה עלול להיכנס לרשימת המאוימים? "אני מעדיף שלא לענות לך על זה".
בכלא יש גם פלוגת נשים, שבה כ–50 כלואות. גם שם יש לעיתים חיכוכים. רס"ן זהר: "הייתה לנו כלואה אחת, חודש וחצי באגף, היא הטרידה בנות, הייתה אלימה, השתוללה ודיברה גם אליי מלוכלך. אבל אני לא נעלבת. אין אגו בתפקיד הזה. כשאני עוברת על התיק שלה ומגלה את המטען שהיא סוחבת, אני לא שופטת אותה"
× × ×
רשמית, מתקן הכליאה הצה"לי נקרא בשם הפיוטי “נווה צדק”, אבל איכשהו המיתוג הזה לא ממש תפס, והמתקן נחקק על פי הכינוי הצבאי שלו, "כלא 10". אגב, גם הכינוי הזה נולד בדרך הכי צה"לית שיש: המתקן, שנפתח במרץ 21', החליף את כלא 4 (שהיה בצריפין) וכלא 6 (שהיה ליד עתלית), ומישהו החליט ללכת על הקונספט של 6 ועוד 4. איכשהו, זה נדבק.
מאז שנפתח, כמעט שלא היו בכלא ביקורים תקשורתיים. הבסיס אף ספג ביקורת ציבורית נוקבת סביב פרשת מותו של סרן תומר אייגס ז"ל, קצין המודיעין שהואשם בעבירות ביטחוניות - ונמצא בכלא ללא רוח חיים בנסיבות מסתוריות שגם היום לא הובהרו עד תום. אבל בשבוע שעבר, בצעד נדיר, הסכימו בצה"ל לאפשר הצצה למה שקורה בין החומות של כלא 10, ולחיים של החיילים-האסירים, כולל העריקים החרדים, בתוכו.
במבט ראשון, מלבד אולי התלתליות הסבוכות שמעל לחומות, זה נראה בסיס צבאי שגרתי. הכביש המרכזי, שחוצה את הבסיס לאורכו, יוצר הפרדה: מצד שמאל, אזור הכליאה. לדברי המפקד דור, בתפוסה מלאה, הבסיס יכול להכיל עד כ-880 כלואים, אבל בממוצע יש שם פחות, בדרך כלל סביב 500. מצד ימין, אזורי השירות והתחזוקה, כמו מרפאה, מרכז ספורט, והמגורים של כ-650 אנשי הסגל של הבסיס, רובם חיילים של המשטרה הצבאית, שהכלא תחת פיקודה. בין לבין לא מעט צמחייה ופינות ישיבה, בניסיון לשוות למקום מראה פסטורלי יותר ורגוע.
כלואים בכלא 10
כלואים בכלא 10
כלואים בכלא 10
(צילום: גדי קבלו)
הכלואים מחולקים לארבע פלוגות, לפי מדרג העבירות שביצעו. הכלואים היותר "קלים" יגיעו לפלוגה א' (של הכלואים שטרם נשפטו) או ד' (של הכלואים שנשפטו על עבירות קלות). הכלואים הנחשבים לבעייתיים יותר יגיעו לפלוגה ב' או ג', שמשמשת גם כ"פלוגת שיבוץ". יש פלוגה נוספת לנשים בלבד, שמיועדת לכ-50 כלואות. לכל פלוגת כלואים יש מתחם משלה, שכדי להיכנס אליו עוברים דרך עמדת היומנאי, שגם מתצפת באמצעות מצלמות על כל המתחם. כל מתחם פלוגתי כזה כולל רחבת מסדרים מרכזית, חדר אוכל, חצר טיולים, חדר כושר, ובית כנסת - וכמובן, את תאי הכלואים.
רס"ן זהר (25), מפקדת פלוגה ב', מובילה אותנו למרחב של הכלואים הנחשבים לקשים יותר. כל הכלואים בכלא 10 לובשים מדים מנומרים, שמבדילים אותם מהמד"כים (מדריכי ומדריכות הכלואים, החיילים המופקדים בשוטף על הכלואים) ושאר אנשי הסגל, וגם יוצרים אצלם את התודעה שהם כבר לא חיילים מן השורה. המדים המנומרים, אגב, הגיעו במתנה בקונטיינרים מצבא ארה"ב. האסירים יחזרו למדי האל"ף שלהם רק ביציאה לבתי הדין או בסוף ה"דפוּק", כלומר זמן המאסר שלהם בסלנג הצה"לי. ביום-יום האסירים אינם אזוקים, ורשאים בשעות הפעילות להסתובב חופשי במתחמי הפלוגה, אבל לא לצאת מתחומיה ולא לקיים מגע עם אסירים מפלוגות אחרות.
על אילו פשעים למשל יושבים החיילים בפלוגה ב'? רס"ן זהר: "יש כאן שפוטים על אונס, הטרדה מינית, סחר בסמים, סחר בנשק ואמל"ח, עבירות ביטחון מידע, מגע עם סוכן זר - בעיקר איראן. יש פה שני חיילים ששפוטים על הריגה בגלל פליטת כדור, ויש גם על עבירות של עריקות והשתמטות".
כולל חרדים? סא"ל דור: "יש לנו פה כלוא חרדי שהיה עריק במשך שבע שנים, עד שנעצר ונשפט לשנה וחצי. ויש אדם שהיה עריק במשך חמש שנים וקיבל פטור מהצבא כי היו לו תיקים פליליים וישב בכלא, ונעצר שוב על עריקות".
הכלואים החרדים של פלוגה ב’ נמצאים בשני תאים צמודים, שבכל אחד מהם ארבע מיטות קומתיים. כשאנחנו מגיעים הם בשיעור למידה עצמי, לפני שיעור התורה המרכזי שיעביר להם רב שמגיע מבחוץ בהמשך היום.
כל יתר הכלואים בפלוגה מתכוננים לקראת מסדר המפקד, שיתקיים על הרחבה בעוד כמה רגעים. אנחנו נכנסים לתאים. כל תא יכול לאכלס שישה עד שמונה כלואים, עם שירותים ומקלחת. הריהוט מינימלי: מיטות קומתיים וכיסאות. אין ארונות. הבגדים והציוד של כל אחד מאופסנים בקיטבג הצבאי שהם מקבלים בתהליך הקליטה.
בכל תא יש מכשיר טלוויזיה, אבל כדי למנוע ויכוחים שעלולים לגלוש לעימותים פיזיים, השליטה על הצפייה נמצאת בידי מפקד הפלוגה. בתא אין קומקום חשמלי או טוסטר. עניין של בטיחות.
רס"ן זהר, מפקדת פלוגה ב': "היה לנו טקס לציון שלוש שנים לטבח 7 באוקטובר. ואז, כשכולם עומדים דום ושרים את 'התקווה', היה חרדי שלא רק שלא שר ולא עמד דום, אלא התחיל להתפרע ולצעוק. לקחתי אותו לצד עם עוד קצין והסברתי: יש פה חבר'ה מהנובה, יש פה לוחמים שעשו 200 ימי מילואים. אתה לא יכול להתנהג פה ככה"
הלו"ז של הכלואים קשיח. השכמה ב-5:30, וב-6:10 כולם ברחבת המסדרים לספירת בוקר. ב-6:30 ארוחת בוקר, תפריט צה"לי שגרתי; לחם, ביצים, גבינות. ב-7:30 נערך "מסדר בעיות": קצין או קצינה שמגיעים ומרכזים את כל הבקשות והבעיות של הכלואים, החל מנזילה בשירותים ועד תיאום ביקור משפחתי בכלא, בקשה לחופשה ובקשות אישיות.
בין 8:00 ל-9:00, מסדר ניקיונות: הכלואים מבריקים את חדרי המגורים, את המתחמים המשותפים, השירותים והמקלחות. אחר כך הפלוגה מתפצלת: מי שמשפטם מתנהל, יוצאים לבתי הדין. אחרים מחולקים לעבודות: יש מי שמבצעים עבודות רס"ר, מטבח וגינון. יש כלואים שמועסקים בבתי מלאכה שבתוך מתחם הכלא, ומייצרים מימיות, כפתורים, תגיות וכו'. הם אינם מקבלים שכר על עבודתם.
ב-12:00 ארוחת צהריים, שנשלחת בחמגשיות למקום שבו הכלוא נמצא באותה עת. הפלוגה מתכנסת שוב לספירה ב-14:00 ברחבת המסדרים, ואחריה זמן פנוי עד 18:00 לצפייה בטלוויזיה, סדנאות שמופעלות בבסיס - עוד נגיע אליהן - אימון בחדר הכושר וכו'. ארוחת הערב ב-18:00, אחריה זמן התארגנות ללילה. כיבוי אורות בסביבות 22:00.
מלבד הארוחות כל כלוא מקבל מהצבא גם 14 שקל ליום עבור רכישה בקנטינה. "זה מספיק לשלושה חטיפים", אומר סא"ל דור. "המוצר הכי יקר הוא סיגריות, אז יש חיילים שחוסכים את הכסף היומי כדי שיוכלו לקנות יותר".
קורה שהכלואים מטרידים או מתפרצים עליכם? רס"ן זהר: "זה יכול לקרות למדריכי הכלואים שחווים אותם ביום-יום. אני לא לוקחת את זה באופן אישי. אנחנו עם אפס אגו, ואם מישהו יטריד הוא יעבור משם. חוץ מזה, יש מצלמות, מודיעין, בקרה של הסגל, ובמקרים קיצוניים עושים שימוש בגז ואזיקים".
מד"כיות עם ציוד לפיזור מהומות בכלא 10
מד"כיות עם ציוד לפיזור מהומות בכלא 10
מד"כיות עם ציוד לפיזור מהומות בכלא 10
(צילום: גדי קבלו)
את מפקדת פלוגה של כלואים גברים, ויש לך גם מד"כיות נשים. מה קורה כשהן למשל צריכות לעשות השכמה והכלואים עירומים או לבושים רק בתחתונים? "אסור להם לישון עירומים וגם לא בתחתונים, וההשכמה עצמה נעשית מרחוק, מחוץ לתא".
הקשר עם העולם שמחוץ לכלא נשמר. יש אפשרות לשיחות בטלפון ציבורי (סלולרי כמובן אסור), ואסירים שדינם כבר נגזר, יכולים לצאת לחופשת סופ"ש כל 28 יום, מחמישי עד ראשון. ביקורים משפחתיים נערכים בימי שני ורביעי, אבל במגבלות: המפגש הוא של 30 דקות, עד ארבעה מבקרים ובנוכחות של איש סגל.
ראינו שיש לחרדים גם ביקורים של ח"כים וכו'. סא"ל דור: "יש ח"כים שבאים לבקר כלואים ספציפיים. זה נדיר. האישור נעשה דרך לשכת הרמטכ"ל. באים לשאול לשלומם, לבדוק שהם בסדר".
× × ×
העריקים החרדים, שבחודשים האחרונים מספרם עלה, משולבים גם הם בפלוגות השונות, אבל הגעתם - והמחאות הסוערות שפרצו סביבם - בהחלט משפיעה על הדרך שבה הכלא מתנהל. במרוצת השנים היו עריקים חרדים בכלא, אבל על רקע המאבק סביב חוק הגיוס הם הפכו בחודשים האחרונים לסמל. העריק הראשון שעורר את גל המחאה היה אריאל שמאי, תלמיד ישיבת עטרת שלמה שנעצר בביתו ברמת גן. מעצרו של שמאי הביא ל"הפגנת המיליון" באוקטובר שעבר בירושלים. שמאי, שיוצג על ידי עורכי הדין שלמה חדד ואיתי כהן, שוחרר ב-5 בנובמבר שנה שעברה, כעבור 15 ימים בלבד, והתקבל בחגיגות המוניות בישיבתו. "זה היה אירוע טראומטי בשבילי", אומר שמאי השבוע ל"7 ימים". "אני בא מבית שהוריי ואחי שירתו בצבא וחזרתי בתשובה לבד. באו ולקחו אותי מהמיטה באמצע הלילה. שמו אותי באותו תא עם חיילים חילונים, שדיברו בשפה גסה מאוד, והייתה שם גם טלוויזיה דולקת. לא ידעתי מה לעשות. לקחתי טישו והכנסתי לאוזניים כדי שלא לשמוע אותם. הקושי הנוסף שלי שם היה ללמוד תורה. עברתי ימים קשים עד שהשתחררתי".
סא"ל דור, מפקד כלא 10: "כשיש הפגנות בכניסה לבסיס אנחנו מתגברים את עמדת הש"ג בכוחות, את מצלמות האבטחה בפלוגות, ונערכים בהתאם כדי להדוף מפגינים שינסו לפרוץ פנימה או לפגוע בתשתיות הכלא. בתוך המתקן הפעילות ממשיכה כרגיל"
ידעת שמתנהל בחוץ קמפיין גדול לשחרר אותך? "משיחות טלפון שהיו לי מחוץ לכלא, הבנתי שיש אירוע, אבל רק כשהשתחררתי הבנתי את גודלו".
מה זה עשה לך? "הלם מוחלט, אני טיפוס שקט. היום אני נשוי, הקמתי בית ואני לומד בכולל".
המקרה של שמאי חידד לסגל הכלא את ההבנה שמדובר באוכלוסייה אחרת. היום העריקים החרדים נמצאים יחד בחדרים נפרדים, בלו"ז שלהם משובצות שעות לימוד תורה ושעות לימוד עצמי, והם גם מקבלים מזון בכשרות בד"ץ העדה החרדית. "בעיקרון, כל המנות שלנו בכשרות הרבנות הצבאית", מסביר לנו הטבח כאמל. "יש מנות מיוחדות לחולי צליאק או לטבעונים, ואצל החרדים זה בד"ץ ירושלים: בשרי, צמחוני וטבעוני. יש זרם חרדי שלא אוכל קוטג' וריבה".
מה הם אוכלים? "בצהריים יש להם חמגשית סגורה עם חותמת בד"ץ מהדרין שיש בה מנה בשרית ותוספות, שתי פחמימות וירק. הם אוהבים לאכול הרבה בקר. בערב שישי ושבת בצהריים המנות מחוממות על פלטות צבאיות. מי שרעב יכול לקבל גם שתי מנות".
נהיה לך בלגן קצת במטבח, הא? כאמל צוחק. "כל אחד והקטע שלו. אנחנו הדרוזים אוכלים הכל, בלי בעיות".
אבל לא רק האוכל השתנה. "יש בהם 'שומרי עיניים', שלא מוכנים להסתכל עליי או לדבר איתי", אומרת מפקדת הפלוגה רס"ן זהר. "יש כאלה שממצמצים בעיניים כשהם פונים אליי, ולפני שבוע היה לי מקרה שהכלוא החרדי היה חייב לבקש ממני משהו, ולא ידע מה לעשות".
אז מה הוא עשה בסוף? "בכל מקרה חייב להיות איתי גבר. סמל, קצין משמרת, אני לעולם לא נכנסת לשם לבד, ואז הוא פשוט פונה אליי באמצעות הקצין. הוא דיבר איתו לידי, והעביר כך את הבקשה. בסוף, גם החרדים מבינים את הסיטואציה ומכבדים את אנשי הסגל. הם יודעים שיש מפקדות נשים, ויש גם גברים וקצינים וסמלים".
סא"ל דור, כמה חרדים יש היום בכלא 10? "כמה עשרות. הם מפוזרים בין הפלוגות השונות. הקיצוניים שבהם נמצאים בהפרדות, כי הם לא מוכנים לקבל מרות, ללבוש את המדים המנומרים בכלא ולהישמע לכללים".
ומה קורה עם העצירים החרדים אחרי שהם משתחררים? "משתמט שנעצר יושב בכלא בדרך כלל 50-40 יום. ביום השחרור נותנים לו ביד צו הצבה ללשכת הגיוס בבקו"ם. אם הוא לא מתייצב - הוא נקרא עריק, אפילו שלא עשה צבא".
והעריקים האלו הם שמתדלקים את ההפגנות, גם מול הכלא. מה קורה בתוך הכלא כשיש הפגנה כזו בחוץ? "אנחנו מתגברים את עמדת הש"ג בכוחות, ואת מצלמות האבטחה בפלוגות, ואנחנו נערכים בהתאם כדי להדוף מפגינים שינסו לפרוץ פנימה או לפגוע בתשתיות הכלא".
קטטה בין חרדים לחיילים במהלך הפגנה מול שער הבסיס
קטטה בין חרדים לחיילים במהלך הפגנה מול שער הבסיס
קטטה בין חרדים לחיילים במהלך הפגנה מול שער הבסיס
(צילום: מהרשתות החברתיות)
אתה יוצא אליהם? "לא, אני לא יוצא אליהם. זה לא תפקידי. משטרת ישראל היא הגורם המרכזי האחראי על המרחב הציבורי מחוץ למתחם ועל המעצרים. צריך להדגיש כי הפעילות בזמן הזה בתוך המתקן עצמו ממשיכה כרגיל. המחאות האלה גם קורות רחוק מהכלא עצמו. אנחנו לא שומעים את הקולות מבחוץ".
רס"ן זהר: "אנחנו מכבדים מאוד את הכלואים החרדים. יש להם שלוש תפילות ביום, שיעורי תורה פעמיים ביום עם רבנים חיצוניים, והם גם עושים לימוד עצמי. יש להם בית כנסת ותפילין שם וגם בתאים. הם מבקשים תא בלי טלוויזיה ומקבלים".
שיעור תורה לעריקים חרדים בכלא 10
שיעור תורה לעריקים חרדים בכלא 10
שיעור תורה לעריקים חרדים בכלא 10
(צילום: גדי קבלו)
יש להם דרישות מיוחדות? "הם יכולים לבקש שיחת מ"פ ולקבל מענה כמו כולם בתוך 48 שעות, אני מקצרת להם את זה ל-24 שעות. הם מבקשים עוד שיעורי תורה, לאשר להם עוד עו"ד, יש להם הרבה בקשות כאלה. אבל יש גם בקשות מיוחדות. התעסקנו, למשל, עם בקשה לתפילין שלא נהוג לתת בצבא. היה כלוא חרדי שהתעקש על תפילין של רבנו תם (תפילין שסדר וצורת הנחתן וכן התפילות שונה - ש"מ), ששכח להביא מהבית. לא היה מי שיביא לו, אז הבאנו לו אותן. לפני כשבועיים היה לי חרדי עריק שנעצר בנתב"ג. אשתו עברה אירוע מורכב והוא רצה לצאת הביתה. היה שפוט ל-20 יום. הוא ביקש המתקת עונש ואישרנו לו, כלומר הוא השתחרר מהכלא לפני הזמן. כשהם מגיעים לכאן, התפיסה של חלקם משתנה כלפי הצבא. הם מבינים שיש פה בני אדם ושרואים אותם".
ומי שלא מבין? "נשפט".
תני לי דוגמה. "היה לנו טקס לציון שלוש שנים לטבח 7 באוקטובר. יש לנו כאן כלואים שהם ניצולי נובה, וזה היה רגיש נורא. ואז, כשכולם עומדים דום ושרים את שירת ‘התקווה’, היה חרדי שלא רק שלא שר ולא עמד דום, אלא התחיל להתפרע ולצעוק, וזה הרגיש זלזול".
איך הגבת? "לקחתי אותו לצד עם עוד קצין וניהלתי איתו שיחה. יש פה חבר'ה מהנובה, יש פה לוחמים שעשו 200 ימי מילואים, אתה לא יכול להתנהג פה ככה".
מה לגבי החרדים הקיצוניים, אלו שבהפרדות? "רובם לא מוכנים ללבוש מדים, להכיר באנשי הסגל או להשתתף בפעילויות, ולכן הם מועברים לאגף ההפרדה. יש אגף כזה בכל פלוגה. האגף מיועד לכלואים בהשגחה מחשש לפגיעה עצמית, איומים או אירועי אלימות וכן לכלואים הקיצוניים. גם שם יש חדר אוכל וחצר טיולים, אבל אלו תאים קטנים המיועדים לשני כלואים בתא. הם מוגבלים שם בשעות, מסתובבים פחות ואין להם פעילויות נוספות כמו ליתר הכלואים בפלוגות".
× × ×
השעה קצת אחרי 14:00 ולרחבת המסדרים נכנסת רס"ן דיאנה (33), סגנית מפקד הכלא בשלוש השנים האחרונות. "עברתי פה שני הריונות ושלושה מפקדי כלא", היא מחייכת. אליה מתלווה למסדר צוות שלם הכולל נציגי רפואה, רווחה ות"ש, בריאות הנפש, שיקום ותחזוקה. "זה כדי להעניק לכלואים מענה מיידי במקום, ללא בירוקרטיה, ולוודא שכל בעיה רפואית, נפשית או אישית מטופלת בזמן אמת, ולא נופלת בין הכיסאות", מסבירה דיאנה.
יש כאן גם פלוגת כלואות. על מה הן יושבות? "נפקדות, משתמטות, עריקות, סמים, אלימות, עבירות ביטחון, גניבת דלק ועד סחר באמל"ח ברצועת עזה".
איך הן מסתדרות ביניהן? "יש פה מכל שכבות האוכלוסייה. היה לנו גם אירוע אלימות שבו נשים הלכו מכות, ואחת גם הגיעה להפרדה".
רס"ן זהר: "פיקדתי קודם על פלוגת נשים. מבחינת ההתנהגות שם, זו הייתה הכנה לפלוגה ב'", היא מחייכת במרירות. "הייתה לנו כלואה אחת, חודש וחצי באגף, היא הטרידה בנות, הייתה אלימה, השתוללה ודיברה גם אליי מלוכלך, דיבורים כמו ‘'דחפי תפוח לתחת'".
נשמע דוחה ומעליב. "אני לא נעלבת. אין אגו בתפקיד הזה. כשאני עוברת על התיק שלה ומגלה את המטען שהיא סוחבת, אני לא שופטת אותה. הכל מובן לי".
לדברי מפקד הכלא סא"ל דור, בדיוק בגלל ההתנהגויות כאלו הוקם מלכתחילה כלא 10. בצה"ל הבינו שהם חייבים לשנות את התפיסה המסורתית של ענישה והרתעה בלבד, שאיפיינה את כלא 4 וכלא 6 שנסגרו. כלא 10 הוקם, לדבריו, מתוך תפיסה שיקומית-טיפולית, הרואה בתקופת הכליאה הזדמנות להתערבות ושינוי. זה לא אומר, כמובן, שכלא 10 הוא בית מלון עם דפוק בפז"ם, אבל כן מנסים כאן לשנות את חייהם של הכלואים. זהבית (47) היא המנהלת של מרכז הלמידה יה"ל (ייעוד, העצמה, למידה) בכלא. ביטון הייתה בעברה סגנית מפקד כלא 4, והיום היא אזרחית עובדת צה"ל, שרואה את הכלואים לא דרך העבירה שלהם, אלא דרך מה שהוביל אותם למסלול הזה. "התחלתי עם סדנה של התנהלות כלכלית", היא מספרת, "מתוך הנחה שחיילים מסתבכים בגלל חובות לשוק אפור או שחור, הימורים, מצוקה כלכלית ולכן הולכים לעבוד במקום להתגייס לצבא. לא הבנתי איך ילד מבזבז 100 אלף שקלים. הסדנה נמשכה שבוע, שש-שבע שעות ביום, והייתה שוס. אחר כך התחלנו גם לימודים. הבאתי שתי מורות במילואים שמעבירות כלואים שעומדים בקריטריונים, עשר יחידות לימוד לבגרות, בספרינט לימודי, כשמונה-תשע שעות ביום במשך ארבעה חודשים".
כיתת אנגלית לכלואים בכלא 10
כיתת אנגלית לכלואים בכלא 10
כיתת אנגלית לכלואים בכלא 10
(צילום: גדי קבלו)
משם זה רק הלך וצמח. "התחלנו להעביר דרך חברות חיצוניות סדנאות סמים, כיתת אמנות, קורס אלקטרוניקה. הבאנו גם קבוצה של עובדות סוציאליות שעוברות התמחות ללמד אותם לא לגזענות, אלימות, חציית גבולות וכו'".
זה גם לכלואים היותר בעייתיים? "לכל מי שעומד בקריטריונים. אבל אם יש סימן הכי קטן לבעיית משמעת - זה נעצר. אפס סובלנות".
ונשים?
"כנ"ל. הייתה לנו פה כלואה מדהימה ומוכשרת, אבל התברר שהיא הייתה אלימה בפלוגה ולכן הפסיקו לה את ההטבה הזאת".
בדרך החוצה מהכלא אני שואלת את סגנית המפקד דיאנה אם לא היה קצת מלחיץ להיות בבסיס כשאלפי מפגינים בחוץ מול פתח הש"ג, והחשש לפריצה פנימה היה אמיתי. "לא ממש", היא עונה. "ההפגנות רחוקות מאיתנו, בקושי שומעים כאן, אבל יש נוהל פעולות שבו אנחנו מתגברים מצלמות בתוך הפלוגות, ובמיוחד אנחנו בודקים אם הכל בסדר עם הכלואים החרדים".
איך הם באמת מגיבים להפגנות בחוץ? "זה מעודד ומחזק אותם, הם מחייכים, אבל לא היה פה מפגן עוצמה בתוך התא. זה קורה בחוץ. אבל פה? פה יש שקט".