בליל 7 בנובמבר שיגרה רוסיה מתקפת טילים נוספת לעבר אוקראינה, שכללה לא פחות מ-36 טילים בליסטיים. ההגנה האווירית האוקראינית הצליחה ליירט רק ארבעה מהם. ימים קודם לכן הטילה רוסיה פצצות אוויר גולשות על מתחם חינוכי שהפך למרכז סיוע הומניטרי במחוז זפוריז׳יה. במתקפה הזו נהרגו 72 בני אדם, כולל אנשי חילוץ והצלה שהופצצו שוב כשהגיעו לסייע ללכודים. המספרים האלה מדגימים את מציאות המלחמה הנוכחית טוב יותר מכל מפה: בעוד שהלחימה על הקרקע כמעט נעצרה, הרי שבאוויר היא שוברת שיאים, ובחדרי המו״מ היא מסתובבת במעגלים.
בעוד שלושה חודשים תציין אוקראינה חמש שנים להרחבת הפלישה הרוסית. הנשיא טראמפ, למי שכבר שכח, הבטיח לפני שנתיים, עוד לפני ששב לבית הלבן והחליף את קודמו הנשיא ביידן, לסיים את המלחמה "בתוך 24 שעות". אחרי סבבי שיחות עקרים באלסקה, בז'נבה, במיאמי, באיסטנבול ובאבו-דאבי, השלום לא ממש ממתין מעבר לפינה. אולי ההפך הוא הנכון.
הרבה דם, מעט ק"מ
הנתון המפתיע ביותר של 2026 הוא כמה מעט השתנתה המפה. ב-2025 כבשה רוסיה כ-5,300 קמ"ר באוקראינה. ב-2026 התמונה כמעט התהפכה: לפי נתוני המכון לחקר המלחמה (ISW), באפריל השנה רשמה רוסיה לראשונה מזה יותר משנתיים אובדן שטח נטו, ומאז תחילת ספטמבר איבדה כ-240 קמ"ר יותר משכבשה. במאזן השנתי, הישגיה זניחים, אם בכלל. בגזרות רבות, בהן אזורי הערים קוסטיאנטיניבקה וחוליאיפולה במזרח ובדרום-מזרח המדינה, לא נרשמה התקדמות משמעותית מצד הרוסים, ואוקראינה אף שבה וכבשה שטחים בחבל דונייצק.
מבנה גן ילדים שניזוק קשות מפגיעת טיל בקייב לפני כשבועיים
מבנה גן ילדים שניזוק קשות מפגיעת טיל בקייב לפני כשבועיים
מבנה גן ילדים שניזוק קשות מפגיעת טיל בקייב לפני כשבועיים
(צילום: Dan Bashakov/AP)
הקיפאון הזה נקנה במחיר אנושי מחריד. לפי המטה הכללי האוקראיני, בין ינואר לאוקטובר השנה נהרגו או נפצעו קשה כ-381 אלף חיילים רוסים, ובאוקטובר לבדו כ-54 אלף, שיא של כל המלחמה ובערך פי שניים מקצב הגיוס הרוסי, המוערך ב-24 עד 30 אלף איש בחודש. ה"אקונומיסט" מעריך כי מאז 2022 ספגה רוסיה בין 1.4 ל-2.1 מיליון נפגעים, ובהם 374 אלף עד 500 אלף הרוגים. גם אוקראינה משלמת מחיר כבד: מכון CSIS בוושינגטון העריך בקיץ כי ספגה עד כה 525-625 אלף נפגעים, מתוכם 125-150 אלף הרוגים. בהתחשב בכך שאוכלוסייתה של אוקראינה קטנה משמעותית מזו של רוסיה, אלה מספרים דרמטיים, המשליכים באופן חמור על עתידה של אוקראינה מבחינה דמוגרפית, אפילו אם המלחמה תסתיים בקרוב.
המכון לחקר המלחמה מצביע על תופעה מוזרה: המפות שמוסקבה מציגה בשולחנות המו״מ משקפות מציאות שאינה קיימת. בכירים אוקראינים שהשתתפו בשיחות סיפרו, יותר מפעם אחת, שהצד הרוסי מציג מפות שבהן הופיעו שטחים במזרח אוקראינה שלכאורה נכבשו על ידיהם, כשבפועל האוקראינים שולטים שם לחלוטין. זה הצטרף לדיווחים שבכירי הצבא הרוסי חוששים מפוטין, ולכן מציגים לו בדיונים תמונת מצב מעוותת שעושה חסד עם הצד הרוסי. ככל הנראה, הצבא הרוסי מדווח לקרמלין על הישגים בדיוניים, לעיתים עשרות קילומטרים מעבר לקו האמיתי, ופוטין עצמו כנראה מאמין בהם. מוסקבה, שבעבר מיהרה להתהדר בכל כפר שנכבש, כמעט הפסיקה לדווח על התקדמות בשטח, ומעדיפה לפרסם רשימות יומיות של ערים אוקראיניות שהותקפו.
פוטין כנראה מאמין לדיווחי הצבא הרוסי על הישגים בדיוניים, לעיתים עשרות קילומטרים מעבר לקו האמיתי. במקום ההתקדמות בשטח, במוסקבה מפרסמים רשימות יומיות של ערים אוקראיניות שהותקפו
כשהחזית קפואה, ההכרעה עברה לעורף. שני הצדדים הרחיבו השנה את מערכי התקיפה ארוכת הטווח שלהם, וכל אחד מכוון לנקודה הרגישה של השני. האוקראינים פיתחו יכולות מרשימות לתקיפות עומק, בעיקר באמצעות כטב״מים ארוכי טווח מתוצרת עצמית, אך גם באמצעות טילי שיוט כאלה, שהשימוש בהם הולך וגובר.
בעקבות המתקפות הבלתי פוסקות של רוסיה על תשתיות האנרגיה ברחבי אוקראינה, החליטו בקייב לענות באותו המטבע, ולפגוע בכיס של פוטין ובכלכלת רוסיה; לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, בשמונת החודשים הראשונים של 2026 נפגע בית זיקוק רוסי אחת לשלושה ימים בממוצע. אחרי הפוגה קצרה באוקטובר, בלחץ אמריקאי, חידשה קייב את המתקפות, ובתוך שבוע אחד נפגעו שמונה בתי זיקוק, מירוסלבל ועד לבית הזיקוק הגדול ברוסיה באומסק, כ-2,700 ק״מ מגבול אוקראינה. על פי רויטרס, גל התקיפות הנוכחי השבית כ-30 אחוז מכושר הזיקוק של רוסיה. המטה הכללי האוקראיני מעריך את הנזק לענף מאז אוגוסט 2025 ב-13.5 מיליארד דולר.
דמעות בלוויית קורבנות התקיפה האווירית הרוסית שגבתה 72 קורבנות
דמעות בלוויית קורבנות התקיפה האווירית הרוסית שגבתה 72 קורבנות
דמעות בלוויית קורבנות התקיפה האווירית הרוסית שגבתה 72 קורבנות
(צילום: Evgeniy Maloletka/AP)
בנוסף, לתקיפות חשיבות גדולה מעצם העובדה שהן גורמות ליותר אזרחים לחוש את המלחמה על בשרם – ברבים מהמחוזות שהותקפו נרשם מחסור בדלק וההשפעה ניכרת על הכלכלה הרוסית כולה. משרד הכלכלה במוסקבה הוריד את תחזית הצמיחה ל-2026 ל-0.4% בלבד, הכנסות הנפט והגז ברבעון הראשון צנחו ב-45% לעומת אשתקד, והתקציב הפדרלי נמצא בגירעון זו השנה החמישית ברציפות. לפי נתוני משרד האוצר הרוסי בשבוע האחרון, בעשרת החודשים הראשונים של 2026 הגיע הגירעון בתקציב הרוסי ל-5.2 טריליון רובל (63 מיליארד דולר), גבוה בכשליש מהתקופה המקבילה ב-2025. זה קורה בעיקר בגלל זינוק עצום בהוצאות הצבאיות על המלחמה באוקראינה.
רוסיה, מנגד, מכוונת לחום ולאור של האוקראינים. מאז אמצע יולי נרשמו יותר מ-2,100 תקיפות על תשתיות האנרגיה ברחבי אוקראינה. על-פי חיל האוויר האוקראיני, בלילה שבין 31 באוקטובר ל-1 בנובמבר למשל שוגרו יותר מ-1,400 כטב״מי תקיפה, ובשבוע שהסתיים ב-6 בנובמבר שוגרו 2,346 כטב״מים ויותר מ-80 טילים. בחורף שעבר הצליחה רוסיה, לפי ההערכות, לפגוע ב-80 אחוז מכושר ייצור החשמל של אוקראינה. החורף הזה עלול להיות קשה יותר.
הפעולות הללו נעשות במטרה להקשות על האזרחים בערים בחורף הקפוא, ולהפוך את חייהם לבלתי אפשריים. האוקראינים מדגישים כי מדובר בטרור נגד האוכלוסייה האזרחית. בחודשיים האחרונים הרוסים מתמקדים גם בתקיפות כטב״מים על קייב סביב השעון, כולל פגיעה קשה בגשרים המחלקים את שני חלקי העיר. שוב – המטרה היא לזרוע ייאוש ופחד ולנתק את קייב משאר אוקראינה.
כאן נכנס המספר מהתקיפה בליל 7 בנובמבר. מערכות הפטריוט האמריקאיות הן הנשק היחיד בידי אוקראינה שמסוגל ליירט טילים בליסטיים. טילי היירוט שלהן מיוצרים בכמויות מוגבלות, והמלחמה באיראן רוקנה את המלאי העולמי. התוצאה: בתקיפה אחת יורטו שלושה מתוך 17 טילים בליסטיים, באחרת ארבעה מתוך 36. "הרוסים מנצלים עד הסוף את המחסור שלנו ביירוטים בליסטיים", אמר הנשיא זלנסקי. במוסקבה יודעים שכמעט כל טיל בליסטי שמשוגר היום מגיע ליעדו, ויש לכך השלכות נרחבות על יכולת העמידה של האוקראינים.
רכבת הרים בוושינגטון
הקושי הגדול ביותר של קייב אינו בהכרח בחזית, אלא בבית הלבן. בספטמבר חתם הנשיא טראמפ על חוק סנקציות גורף נגד רוסיה, פרי הסכמה דו-מפלגתית נדירה. כעבור חודש הודיע באופן פתאומי על עסקת סולר עם פוטין, בדיוק בזמן שנציגים אוקראינים שהו בוושינגטון לתיאום עמדות. טראמפ חתם על עסקת הסולר כדי להוריד את מחירי הדלק לפני בחירות האמצע בארה״ב, ובהמשך ויתר על כל הסנקציות שבחוק. כידוע, זה לא ממש עזר לו. יותר מזה, העסקה כלל לא יושמה – ארבע מכליות הסולר אפילו לא הגיעו ליעדן בארה״ב, עקב חשש בעליהן מפגיעה משפטית.
ההרס באוקראינה
ההרס באוקראינה
ההרס באוקראינה
(צילום: Andriy Andriyenko/AP)
יומיים אחרי עסקת הסולר הכריז טראמפ ברשת החברתית שלו על "הפסקת אש אנרגטית". בקייב שמעו עליה לראשונה מהפוסט. הרוסים לא שמעו עליה בכלל, וממילא לא עצרו את התקיפות. בשיחות האחרונות העלו שליחי הנשיא, סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר, רעיון חדש: נסיגה אוקראינית מלאה מחבל הדונבאס תמורת הצטרפות לנאט"ו. טראמפ עצמו רמז שאוקראינה תצא מהמלחמה ב"צורה קצת שונה". בקייב כבר למדו שאי-אפשר לבנות על עמדה אמריקאית כלשהי ליותר מכמה שבועות, וזלנסקי דחה באופן פומבי את ההצעה.
תוצאות בחירות האמצע בארה״ב, וזכיית הדמוקרטים בשני בתי הקונגרס, עשויות לשנות את התמונה. מאז תחילת כהונתו השנייה של טראמפ לא עברה בקונגרס שום חבילת סיוע משמעותית לאוקראינה. כעת הדמוקרטים כבר מדברים על חבילה צבאית אפשרית בהיקף של כ-15 מיליארד דולר לאוקראינים, על הידוק אכיפת הסנקציות ועל פיקוח על מגעי הבית הלבן עם מוסקבה. אלא שהקונגרס החדש ייכנס לתפקידו רק ב-3 בינואר. עבור פוטין, אלה שישה שבועות יקרים: זהו חלון שבו ינסה ללחוץ על טראמפ כדי שיכתיב לקייב הסדר נוח לרוסיה, לפני שגבעת הקפיטול תצמצם את מרחב התמרון שלו. לא במקרה הסלימה רוסיה את מתקפותיה דווקא עכשיו. "רוסיה מנסה להכין את הקרקע ללחץ על העמדה האוקראינית ועל עמדת שותפינו", אמר הנשיא זלנסקי.
הדמוקרטים בארה"ב כבר מדברים על חבילה צבאית של כ־15 מיליארד דולר לאוקראינים ועל אכיפת הסנקציות על רוסיה. אלא שהקונגרס החדש ייפתח רק ב־3 בינואר: עוד שישה שבועות לפוטין להפעיל לחץ
ככל שוושינגטון הפכה בלתי צפויה, אוקראינה נשענת יותר ויותר על אירופה. האיחוד האירופי אישר באפריל הלוואה בסך 90 מיליארד יורו לשנים 2026-2027, ושני שלישים ממנה מיועדים לביטחון. אלא שהפער התקציבי של קייב ל-2027 מוערך ב-70 מיליארד יורו, והנציבות בוחנת הלוואה נוספת של 45 מיליארד. מנהיגי האיחוד יתכנסו לדון בכך בפסגה מיוחדת בסוף החודש. במקביל סוכם שאת אירופה ייצגו במשא ומתן חמש מעצמותיה הצבאיות, ובהן בריטניה, שאינה חברה באיחוד.
אירופה, צריך להדגיש, תומכת בזהירות של מי שחוששת להיות היעד הבא. השנה נרשמה עלייה חדה במתקפות היברידיות המיוחסות לרוסיה: הפרות חוזרות של המרחב האווירי של מדינות נאט"ו, חבלות בתשתיות, ובאוגוסט רחפן נפץ שפגע במטוס מטען בנמל התעופה של לייפציג. ממשלות אירופיות עדיין נמנעות לעיתים מלהאשים את מוסקבה בגלוי, מחשש להסלמה. הפחד הזה הוא בדיוק מה שהקרמלין מבקש לייצר, אולי בדרך למהלך התקפי משמעותי יותר בשבועות הקרובים.
פוטין לא ממהר
ובמרכז התמונה עומד פוטין, שלא זז מילימטר. הוא ממשיך לדרוש את כל חבל הדונבאס, כולל כחמישית ממחוז דונצק שעדיין בידי אוקראינה ושצבאו לא הצליח לכבוש כבר ארבע שנים. בפגישתו עם ויטקוף וקושנר בקרמלין ב-12 בנובמבר הלך רחוק עוד יותר: לדבריו, "קו התיחום" הברור היחיד בין המדינות הוא הגבול הרוסי, שלפי החוק הרוסי כולל את ארבעת המחוזות שסיפחה מוסקבה, ובהם זפוריז'יה וחרסון במלואם. מבחינת פוטין, אין סיבה למהר. הוא מעריך שהחורף ישבור את רוח האוקראינים, שהתמיכה המערבית תישחק ושהזמן לצדו, גם כשהנתונים הכלכליים והאבדות בשטח מעידים אחרת. יתר על כן, פוטין מאמין שהמגמות הפוליטיות באירופה משחקות לטובתו, ומייחל למשל לניצחונה של מארין לה פן מהאיחוד הלאומי בבחירות לנשיאות צרפת בשנה הבאה, מה שיעמיק את הקיטוב ואי-ההסכמות בתוך אירופה לגבי היחס הרצוי כלפי מוסקבה.
הרס באוקראינה
הרס באוקראינה
הרס באוקראינה
(צילום: Dan Bashakov/AP)
הנשיא זלנסקי מצידו ממשיך להנהיג את ארצו בתנאים קשים ומורכבים, לסייר בעולם ללא הפסק ולגייס תמיכה צבאית וכלכלית. עצם העובדה שכמעט חמש שנים מאז הרחבת הפלישה הרוסית אוקראינה עומדת על רגליה ופוגעת בעומק רוסיה, מעידה כשלעצמה על מנהיגותו. בשבוע שעבר נפגש זלנסקי באירלנד עם שליחי טראמפ מיד אחרי שיחותיהם במוסקבה, ויצא עם התחייבות שאירופה תקבל מקום ליד שולחן המו״מ.
אבל הוא נלחם גם בחזית פנימית: פרשת "מידאס", שנחשפה לפני שנה ועוסקת במערך שוחד של כמאה מיליון דולר בחברת האנרגיה הגרעינית הממלכתית אנרגואטום, ממשיכה לרדוף אותו. שותפו העסקי לשעבר, טימור מינדיץ', נמלט לישראל. שר המשפטים לשעבר נעצר, וראש לשכתו רב-העוצמה, אנדריי ירמאק, שנאלץ להתפטר, הוגדר במאי כחשוד. זלנסקי עצמו אינו חשוד, אך החקירה מתקרבת אליו, ובבירות אירופה, וגם בקונגרס האמריקאי, היא מעוררת שאלות קשות על האמון בהנהגה בקייב.
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, פוטין
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, פוטין
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, פוטין
(צילום: AP, צילום: Paul Faith / AFP)
ובכל זאת, מי שהספידו את אוקראינה בפברואר 2022 טעו פעם אחר פעם. זלנסקי פועל בתנאים כמעט בלתי אפשריים, מול צבא גדול בהרבה, בעל ברית אמריקאי הפכפך ואירופה הססנית, ומצליח הרבה מעבר למה שמישהו שיער.
בשורה התחתונה, השלום שהבטיח טראמפ לפני שנתיים לא יגיע כנראה גם בחורף הזה. פוטין אינו מעוניין כעת בסיום המלחמה: הוא מהמר שהטילים הבליסטיים יעשו את מה שחייליו לא הצליחו לעשות בשדה הקרב, ושוושינגטון תכפה על קייב את מה שהוא לא השיג בכוח. אוקראינה, מצידה, לא תוותר על ערים שלא נכבשו. כמעט חמש שנים אחרי הפלישה, המלחמה באוקראינה עומדת להיכנס עמוק לתוך 2027.