"בכל פעם שנערה בגיל שלכן נכנסת לקשר זוגי עם נער בן גילה", רן גבריאלי אומר לחלל החדר, "היא בעצם נכנסת לקשר עם צרכן פורנו כפייתי". בספרייה של התיכון היוקרתי באזור השפלה משתררת שתיקה. בכל זאת, המרצה זה עתה הפיל פטיש די כבד. שנייה אחרי זה, שלוש הבנות שיושבות בשורה האמצעית מתחילות לגחך ולהתלחש. האמצעית מקפידה לשים יד על הפה, להסתיר את גשר השיניים הכנראה חדש שלה. הן מבינות טוב מאוד למה התכוון המרצה כחול העיניים, זה שאחת מהן לחשה קודם לשאר ש"הוא דווקא חתיך", כלומר, למרות שהוא אבא'לה נשוי בן 42 והבנות הן בכיתה י"א.
עד היום, לא יצא לי לחשוב כמה הגיונית האקסיומה הזו שהציב גבריאלי. כולם יודעים שבמציאות של היום בנים מתחילים להיחשף לפורנו בגיל צעיר מאוד. הסטטיסטיקה קובעת שהגיל הממוצע שבו ילד ישראלי רואה פורנו בפעם הראשונה הוא כשהוא בן שמונה עד עשר שנים. בגילי החטיבה העליונה, 15 עד 18, זו כבר עובדה מוגמרת. לא פחות מ־92 אחוז מהבנים צופים בפורנו על בסיס יום־יומי. כל זה אומר דבר אחד ברור. הילד בן ה־15, שהבת שלך החליטה שהיא מאוהבת בו כי הוא קופי של שון מנדס? הוא מגיע אליה כשהוא כבר חניך מצטיין של פורנהאב. בשלב שבו הוא יתנשק איתה בחדר, הוא כבר חרש על פורנו מכל הצורות. השפלות, יריקות ועוד אקטים מבזים מהמון הסוגים. כלומר, איך שלא נסתכל על זה, הבנות שלנו כנראה יזכו לחוות את אהבת הנעורים הראשונה שלהן עם מישהו שחמוד ככל שיהיה, המוח שלו הספיק להישטף במיליוני אימג'ים אלימים ושונאי נשים. לא שהבנות שיושבות פה הן פראייריות. אחרי הכל, מדובר פה על דור שגדל על הברכיים של המלכה האם ביונסה ועל מהפכת המי־טו. הן שמעו בחדר שירים כמו "טנק יו, נקסט" שבהם הבחורה היא זו שבוחרת, נפרדת, ממשיכה הלאה.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
זה די ברור, אף אחת מהבנות שיושבת פה, לא משנה אם היא לבושה בג'ינס זרוק או מאופרת באיפור אינסטגרם מלא, לא מחפשת לעצמה איזה מניאק שחושב רק על להשתמש בבנות ולזרוק. "פאק בוי" הבנות של היום קוראות לבנים האלו בלעג בטיקטוק, כי בדור הפמיניסטי שלהן לא אומרים יותר על מישהי שהיא "המזרן של השכונה", אצלן זה דווקא הבן הפעיל מדי מינית שזוכה לשיימינג. ולכן, האמזונות האלו תחפשנה לעצמן ילד שדומה להן, אלא שרן גבריאלי צודק. בסופו של דבר הילד הזה יגיע אליהן כשהוא כבר די מכור לפורנו. בטח אחרי שנתיים של קורונה שבהן הוא ישב בעיקר בבית, שעות ארוכות בחדר הסגור. ואת כל מה שהוא למד בפורנו הזה הוא כנראה ינסה ליישם על הגוף של הבת שאיתו. מכבש הפורנו כבר שיכנע אותו שזה מה שנשים רוצות, שזה מה שהוא צריך לעשות כדי להיחשב מאהב טוב.
"אתם מסתכלים בסרטון", גבריאלי אומר, "ואומרים - וואו, הכוכבת ממש צוחקת ונהנית, זה נראה כאילו שממש טוב לה. אל תאמינו לזה. מין, בסופו של דבר, זה עניין ערכי. אם אתה בא לשם בתור בן אדם טוב, עם עמוד שדרה ערכי, אתה לא יכול לטעות". בעוד הוא מדבר, אני מסתכלת על הבנות שיושבות פה, מה הן עשו בחיים שמגיע להן לקבל אהבה ראשונה שמוכתמת במיניות מעוותת שמוכרת לנו תעשייה צינית שמגלגלת מיליארדים? איך זה ייתכן שפורנו זה עדיין דבר חוקי בעולם, ויותר מזה, איך זה יכול להיות שאנחנו נותנים את כלי הנשק הקטלני הזה בידיים של הילדים שלנו בלי בעיה?
אין מישהו שמכיר את אויב הפורנו כמו גבריאלי. לפני כמה שנים הוא פרץ לתודעה עם ההרצאה "למה הפסקתי לצפות בפורנו" שהגיעה גם לטד, הפכה לוויראלית במהירות שיא, ונהייתה ההרצאה המצליחה ביותר בענייני חינוך מיני של האפליקציה אי פעם. לא פחות מ־20 מיליון איש בכל רחבי העולם כבר הספיקו לצפות בה עד היום. גבריאלי הפך לשם דבר, והוזמן להרצות במקומות נחשבים כמו הרווארד ואוקספורד. אחרי זה הוא גם הקים את עמותת ELSE, איי לבל סקס אדיוקשן, חינוך למיניות בגובה העיניים. השבוע הוא מוציא ספר חדש, "בבתים שלנו" בהוצאת שתים של מירי רוזובסקי וארנה לנדאו. "לקח לי שמונה שנים", הוא אומר לי בבית הקפה, "יכול היה לקחת ארבע, אבל אני מה שהילדות מכנות אבא־אמא. אני לקחתי חופשת לידה, אני זה שנשאר בבית עם הילדות, שמקפל כביסות ומוציא מהצהרון, ואשתי הולכת לעבודה בהייטקס. להגיד לך שאני מבואס מזה? ממש לא, אני שמח שאני זוכה לגדל את שתי הבנות שלנו. אין הישג מקצועי ששווה להפסיד בשבילו משחק כדורגל אחד של הילדה". בספר, מצד אחד, הוא מביא המון נתונים ומחקרים מעניינים, מצד שני, הוא מגיש את כל הידע הזה בעברית עשירה ומלאה בביטויי סלנג ואזכורי תרבות פופ.
דוגמה טובה לשפה המיוחדת שלו הוא נותן עכשיו, כשהוא מסביר לבנות שכשהן יגיעו לסיטואציה מינית עם בן, הן תיאלצנה לנהל משא ומתן כפול. גם עם הפנטזיות הפרטיות של הבן שמולן, וגם עם הציפיות המופרכות שעורר בו הפורנו. "בבקשה אל תגידי", גבריאלי אומר, "הוא כל כך רוצה אז אני ארד לו לבינתיים, כמו שאני מפצחת גרעינים, על הדרך. לעשות מין על הדרך זה לא הדרך. את צריכה לרצות את זה ולהיות שם במאה אחוז. ככה נראה מין שוויוני מגניב של שני אנשים. תמצאי מישהו שבא לך לעשות את זה איתו והוא מת לעשות לך את זה בחזרה". הנערות בשורה לידי שוב מגחכות, אבל הפעם יש בזה מין הקלה, הנה מישהו שמכיר בזה שגם אישה צריכה להרגיש שמחה ועונג במיטה. לאנשים שמרנים, זה אולי לא פשוט לשמוע את הדרך הפתוחה שבה גבריאלי מדבר על מין עם ילדים. אבל זאת בדיוק הבעיה עם החינוך המיני שהילדים שלנו מקבלים. מצד אחד, יש לנו פה ילדים שנחשפים לתכנים גרפיים מזעזעים כבר בכיתה גימ"ל. מצד שני, אנחנו ממשיכים להתנהל איתם כאילו שעוד לא המציאו את הסמארטפון. כן, אנחנו מקפידים לשאול אותם מדי פעם, "אתה שם קונדום, נכון?" אבל לדבר איתם על הפורנו שהם ראו ועל מה זה אומר ליהנות מסקס? זה כבר מביך מדי.
"אין תיכון אחד בישראל שלא הפיצו בו תמונות עירום של ילדה", גבריאלי אומר בהרצאה, "כשחושבים על זה, מה היא בעצם עשתה? כולה הצטלמה בלי בגדים. ערכית, הילדה הזו לא עשתה שום דבר רע, רק רצתה להיות מגניבה, סקסית. אז על מה היא נענשת? למה כולם מביישים אותה? הטעות היחידה שלה היא שהיא סמכה על הבן אדם הלא־נכון". הוא מדבר, ואני מנסה להבין אם זה כבר קרה בתיכון של הבת שלי, ומיד ממהרת לטאטא מעליי את המחשבה, אומרת לעצמי שאני בכל זאת הייתי אמא פתוחה וכן הסברתי לה כמה דברים. משכנעת את עצמי שאצלה זה יהיה שונה. לשקר העצמי הזה קורא גבריאלי "מיוחדות שווא", מונח שלקח מפרופ' אורלי בנימין. "מיוחדות שווא", הוא כותב, "היא בעצם הנטייה האוניברסלית לספר לעצמנו ש'אני יודע מה קורה שם בחוץ, אבל אצלנו במשפחה/בבית הספר זה מאוד שונה. אין אצלנו דברים כאלו. אנחנו מאוד עם האצבע על הדופק'". אלא שבהמשך של "בבתים שלנו" הוא מביא נתון שמנפץ את האשליה: בערך 90 אחוזי מבני הנוער מדווחים שהם לא משתפים את ההורים שלהם בכל הנוגע להתנסויות מיניות, חשיפה לפורנוגרפיה או קשרים אינטימיים.
איך דבר כזה קורה?
"ראשית אנחנו באמת דור הורים נהדר, אנחנו מחבקים את הילדים שלנו ומקשיבים להם בלי לשפוט. אנחנו גם מחנכים אותם מגיל צעיר לערכים אנושיים יפים ונותנים להם צעצועי עץ בגן האנתרופוסופי. אצלי בבית, למשל, יש חינוך מגיל אפס לפמיניזם. שם המשפחה של שתי הבנות שלי הוא של אשתי, היא זו שילדה אותן בלי אפידורל, אז ברור שהן צריכות לקבל את שם המשפחה שלה. אז אולי זה מייצר אשליה אצל המון הורים, שאנחנו בסדר עם הילדים, הרי כל כך השקענו בהם. אבל כשאני פוגש ילדים בכיתות ה' או ו', הם כמעט תמיד מספרים לי שהם לא משתפים את ההורים שלהם במי הם מאוהבים או מאוהבות. למי הם היו רוצים להציע חברות. זו נקודה קריטית - כאשר אין שיתוף לגבי משאלות וכמיהות רומנטיות עם הילדים בגיל הילדות, בוודאי גם אין דיאלוג על דברים יותר מסובכים כמו מיניות כשהם מגיעים לגיל ההתבגרות. באופן כללי המון הורים עדיין סבורים ששיחה על סקס זה אומר להסביר להם על הסכנות, על מחלות מין, איך לא להיכנס להיריון. מה שקראו לו 'השיחה' פעם. אבל בני הנוער שלנו לא צריכים את השיחה יותר, יש להם גוגל, הם יודעים מגיל צעיר איך מגיעים ילדים לעולם ונגישים בכל שנייה למידע על כל סוגי הקונדומים. מה שהם צריכים מאיתנו זה לא את 'השיחה', אלא כמה שיותר שיחות יום־יומיות וטבעיות על הדרך. שיחות שמדברות בצורה מלבבת על מין, על הניסיון שלנו, על סקס שעשינו שהיה גרוע, וסקס שהיה נהדר, ומה עשה אותו לכזה טוב. הם צריכים שנלמד אותם את הדבר הזה שנקרא אנושיות בתוך מין, ובזה רובנו איכשהו כושלים, עובדה ש־90 אחוז מהילדים לא באים לדבר איתנו. מכל עבר אני רואה את זה, הורים נהדרים שדואגים לילד בכל אספקט אחר, ובכל זאת נבוכים לגבי המין וממשיכים להכחיש ולהתעלם. אם יקרה משהו, הילדה תבוא אליי. אם הוא יצטרך אותי, הוא יידע לדבר".
"טיפלתי בבת תשע ששלחה לילד מהכיתה תמונות עירום שלה. היא לא בדיוק הבינה מה היא עושה, פשוט אימצה איזו תנוחה סקסית שהיא בהחלט יכולה הייתה לראות בפרסומות או בתוכניות ריאליטי. רציתי לבכות"
ומה המחיר של אשליית מיוחדות השווא שלנו?
"טיפלתי במקרה של ילדה בת תשע ששלחה לילד מהכיתה תמונות עירום שלה. היא לא בדיוק הבינה מה היא עושה, פשוט אימצה איזו תנוחה סקסית שהיא בהחלט יכולה הייתה לראות בפרסומות או בתוכניות ריאליטי, שמה ידיים על החזה שאין לה וכאילו הסתירה אותו. הילד העביר את התמונה לחברים שלו, ונהיה המון רעש מסביב לזה בבית הספר. כשבאתי לטפל בה קודם כל הרגעתי אותה. אמרתי לה שכולנו מחקים אנשים שאנחנו רואים, ציפיתי שהיא תגיד לי, נכון, חיקיתי משהו שראיתי בטלוויזיה, אבל הילדה פשוט שלחה בי מבט כזה אמיתי ואמרה לי, 'בכל ההפסקות הילדים מסתכלים בתמונות של הורים עירומים מתנשקים בטלפון'. כשהיא אמרה לי את זה פשוט רציתי לבכות. מדובר בילדים מבית ספר דתי, עוד לא דיברו איתם על יחסי מין, אבל הפורנו כבר חדר לכיתה. זו הייתה הפרשנות שלה למה שהיא ראתה בסמארטפון של הבנים, אם היא מוקפת בסרטונים של הורים עירומים מתנשקים, אז זה בטח מגניב לעשות את זה גם. זה הרגע שבו אתה מבין שהמורה לא בפוקוס, וההורים לא בפוקוס, אנחנו פשוט נותנים להם טלפונים בלי להגיד ‘אתה הולך לראות כך וכך באינטרנט’, ולתווך להם את זה".
ואתה טוען שכבר מגיל קטן הם יודעים דברים שאנחנו לא נאמין שהם יודעים.
"כן, זה לא רק הפורנו, זה עוד דברים שנמצאים במחשב ופשוט שוחקים להם את החמלה בלי שאנחנו שמים לב. דוגמה טובה לזה היא המשחק GTA. ההורים שאני מדבר איתם בטוחים שזה משחק מחשב תמים של מרוץ מכוניות. יום אחד החלטתי לעשות ניסוי קטן בהרצאה שנתתי להורים ולילדים בכיתה ה'. עמדתי בכיתה וביקשתי מהילדים להגיד לי מי מהם משחק בו. 22 ילדים מתוך 24 הצביעו. אחרי זה, אמרתי לילדים שעכשיו אסביר להורים שלהם בדיוק מה קורה במשחק. המשחק הזה שאתם קונים, אמרתי להם, בלי לשאול שאלות, אחרי שהילד מנדנד לכם? הוא ראשי תיבות של "גניבת המכוניות הגדולה". ובואו אני אתאר לכם חמישה מהלכים שקורים במשחק. פותחים את המשחק בזה שהולכים לשדוד רכב. עם הרכב הגנוב נוסעים למועדון חשפניות. לפעמים סתם לזונת רחוב. שוכבים עם זונת הרחוב המסכנה. לאחר שסיימתי, אני לא נותן את הכסף לזונה, אני רוצח אותה, פשוט דורס אותה עם האוטו. או יורה בה מטווח אפס. או שוחט אותה במצ'טה. אחרי שסיימתי להסביר את זה להורים, פניתי לילדים ושאלתי אותם - אמת או לא אמת? כולם שאגו יחד 'כןןןןןן!' היית צריכה לראות את ההלם על הפנים של ההורים. הם לא העלו על דעתם שהילד רק בכיתה ה' וכבר אונס וירטואלית נשים בזנות, ואחרי זה רוצח אותן".
בספר של גבריאלי הוא מטפל יפה באשליית הדור השמרן שרק מדבר ולא עושה. הוא מתחיל בזה שהוא מצטט מחקר משנת 2015 של ד"ר אפרת הברון ושל שלומית הברון, מייסדת המרכז "מידע אמין על מין". השתיים בדקו בשאלון אנונימי מספר גדול של מתבגרים, 739 צעירים וצעירות מהחינוך הדתי והחילוני כאחד. 83 אחוז מהם דיווחו שהם קיימו מגע מיני כלשהו, כולל נשיקות ומעל הבגדים, עד גיל 18. זה אולי נשמע הרבה, אבל בפועל זה מספר ממש נורמלי. הנתונים האלו נהיים יותר מרגיעים כשבודקים כמה מהם איבדו את הבתולים שלהם עד שהגיעו לצבא. עד גיל 18, 64 אחוז מהם קיימו יחסי מין אוראליים, אבל רק 60 אחוז קיימו יחסי מין וגינליים. ממצא שעדיין משאיר לנו 40 אחוז שלא קיימו מין "אמיתי", אז לכאורה הכל סבבה ובשליטה, אבל האם זה באמת כך?
"אחת השאלות שהורים הכי אוהבים לשאול אותי", אומר גבריאלי, "היא – תגיד, הם באמת מתחילים לקיים יחסי מין בגיל 14? התשובה שלי היא תמיד - 'בדרך כלל לא, אבל זו לא השאלה הנכונה'". הוא מסביר לי שאולי בני הנוער שלנו לא עושים סקס כמו שהיינו מצפים, אבל עצם המושג "סקס" השתנה מאוד בדור שלהם. "המיניות נהייתה מאחורי מסך", הוא מסביר, "ברשת נהוג לשלוח תמונות חשופות אחד לשני כחלק ממשחק החיזור, ולהשאיר תגובות כמו 'וואי, מה הייתי עושה לך' בתגובות לסטורי. הסטוץ הפך להיות משאת נפש, משהו מגניב שגדולים עושים, רואים את זה כמעט בכל סדרת נוער, בטח ב’אופוריה’. ילדים שמתנהגים כמו רווקים ורווקות בני 20, מחליפים בני זוג, מחפשים רק ליהנות ולהתנסות כי זה נחשב קול. כלומר זה שהם לא ממהרים לאבד את הבתולים, זה לא אומר שהם לא איבדו את הבתולים המנטליים שלהם בכיתה ג'. הנתונים מצביעים על 20 אחוז מהמתבגרים בגיל חטיבת הביניים שכבר התנסו במין אוראלי, בשליחת תמונות עירום, או באוננות הדדית מעבר למסך, האם אלו חוויות שאנחנו יכולים לבטל בהנפת יד? להמעיט בהשפעה הנפשית שלהן על ילדים בני 14?"
"כל העניין המיני הוא בעצם עניין ערכי". גבריאלי אומר לילדים בספרייה, "לא משנה אם אתם זוג של 20 שנה או שעשיתם סטוץ של כמה דקות. כי בואו, לא כל סקס שנעשה יהיה מאהבה גדולה ויסתיים בקינוחים פרווה בין השיחים ב'גן הפקאן'. צריך גם לחוות את החיים המיניים. אבל תזכרו שחשוב מאוד מה קורה בסקס כשני בני אדם. האם היה ביניכם שוויון או יחסי כוח? האם הייתה שם אכפתיות, או שמניאקיות וניצול וניכור? וזה נכון גם לסטוץ. כי ילד שרואה ילדה שיכורה יוצאת ממסיבה, האינסטינקט הראשון שלו צריך להיות לשים עליה את הקפוצ’ון שלו ולדאוג שהיא מגיעה בשלום הביתה, זה מה שזה אומר להיות בן אדם. האדם הערכי לא מנסה לשכב איתה כשהיא מחוסרת הכרה. זה לא שברגע שאנחנו מגיעים לסקס פתאום אנחנו מפסיקים להיות בני אדם".
גבריאלי הוא פמיניסט נלהב. הוא מדבר על עצמו בלשון נקבה, הווטסאפ שלי מלא בהודעות ממנו כמו "אז איפה קובעות מחר?" ובמדבקות חמודות של מרב מיכאלי. הוא מבקש מהבנות הקטנות שלו שלא יבקשו ממנו לקנות בלונים של הלו קיטי, כי להלו קיטי אין פה, וחשוב שלילדה וגם לחתולה יהיה פה ותהיה דעה. על פניו, זה נראה שהוא למד את כל זה בחוג למגדר, או שהוא נהיה פמיניסט כתוצאה מהאקטיביזם שלו, כמתנדב במשך שנים עם נפגעות ושורדות זנות. אבל האמת היא שכבר בתור ילד הוא היה קורבן של גבריות רעילה. אבא שלו היה מהמר כפייתי, וכשהיה קטן הוא נחשף דרכו להמון התנהגויות גבריות אלימות והרסניות, ולפרצים של אלימות בבית, מול האם. כשהוא מדבר בבתי הספר על אהבות גרועות, הוא נותן כדוגמה את אמא שלו, "שהאמינה שאהבה זה כמו בסרט ‘היפה והחיה’. את תהיי בל הענוגה, והתפקיד שלך יהיה לטפל בחיה האלימה והבלתי צפויה עד שתצליחי להוציא ממנו את הטוב". "אני מניח שיש לי הבנה אינסטינקטיבית למה זה להיפגע מגבריות רעילה", הוא אומר, "ואני רואה איך גם בנים הם קורבנות של התפיסה הזו. מגיל הגן הגננת מטיפה להם שבנים לא בוכים, בנים צריכים להיות קשוחים, ואחרי זה כל החינוך הזה להצלחה, בנים אמורים לחפש מאיפה להביא את המכה בכסף, או באישה, הנה, פגשת ילדה שיכורה במסיבה, לא תעשה איזו בוננזה מינית ותנצל אותה? אני עברתי דברים בחיים שלי שהוכיחו לי ששום דבר טוב לא יוצא מגבריות רעילה. שאנחנו חייבים לשנות את התפיסה שלנו".
"הילדים צריכים מאיתנו שיחות שמדברות על הניסיון שלנו, על סקס שהיה גרוע, וסקס שהיה נהדר. הם צריכים שנלמד אותם את הדבר הזה שנקרא אנושיות בתוך מין, ובזה רובנו איכשהו כושלים, עובדה ש־90 אחוז מהילדים לא באים לדבר איתנו"
מה שהוא מציע זה לבנות שפה מינית חדשה, שבה מתרכזים גם בהנאה של האישה. בספר הוא מתאר איך הוא ערך סדנה עם נשים צעירות, ושם הוא ביקש מהן לחשוב איך אנחנו משנים את הפועל האלים "לזיין" למשהו שמערב גם את ההנאה וההתלהבות של הנשים. הפועל שהבחורות הצעירות הציעו היה לווג'ן מישהו, מלשון ואגינה. אחרי זה, אחת מהן הציעה משהו אפילו יותר יפה. לנפשן. כלומר לעשות סקס עם הנפש. "היא אמרה שזה לא משנה אם זה מין בתוך זוגיות או סטוץ", הוא אומר, "האלמנט המוביל במין צריך להיות קרבה נפשית. פשוט לנסות להיות אמפתיים זה לזה, ואחרי זה לעשות מה שבא לנו, חייתי או עדין, לא משנה, העיקר שהנפש של שניכם תהיה שם".
איך אתה רואה את האישה שאנחנו רוצים שתגדל לנו? מה זה אומר להיות בן אדם בריא מינית?
"כשידידה שלי הגיעה לצבא, היא החליטה לצאת לדרך המינית שלה, להתנסות. אמרתי לה בהצלחה, תיהני, רק תזכרי שני דברים. אחד, אל תציגי את הגוף שלך למישהו זר לפני שהצגת אותו לעצמך. תדעי איך את גומרת, מה מגניב לך, אם את לא יודעת את עצמך, איך מישהו אחר יידע? דבר שני, תקפידי על גבולות. נגיד, כשאת בקטע מיני עם מישהו והוא פתאום בא לך מקולקל? פשוט תדעי לעצור. להגיד לא. ואל תיתני לו לגרום לך לרחם עליו, אז אוי־אוי־אוי, אז יהיה לו כאב ביצים, זה לא שסיבת המוות המרכזית בישראל אחרי התקף לב היא כאבי ביצים. מדהים אותי לגלות איך אפילו היום, עם כל הקדמה, נערות עדיין סבורות שמין זה משהו שהן מעניקות ולא משהו נפלא ששייך גם להן".
4 צפייה בגלריה
עברתי דברים שהוכיחו לי ששום דבר טוב לא יוצא מגבריות רעילה". רן גבריאלי
(צילום: איליה מלניקוב)
ואיך עושים את זה?
"נתחיל בזה שנפסיק רק להזהיר את הבנות שלנו מהטרדות מיניות ואונס ורופי בתוך כוס המשקה. מה לגבי החינוך לבנים? מתי נלמד אותם לא לאנוס, לא לפגוע, לא לנצל? מתי נבין שכמו שאנחנו מלמדים אותם לא לשדוד ולא לרצוח, ככה אנחנו צריכים ללמד אותם לא לפשוע מינית? לא רק לא לאנוס חלילה, גם לא להיצמד לבת שרוקדת במסיבה ולגעת בגוף שלה בלי רשות. בספר אני מצטט מחקר, שבו 75 אחוז מהנערים בגילי 14־18 דיווחו שהם לא מדברים עם ההורים שלהם על סקס בבית, אבל מה שמעניין זה מה שקרה בתוך 75 האחוז האלו. כמעט 80 אחוז מהם אמרו שהם לא רואים שום בעיה ברעיון של מספר בנים המקיימים מין עם בחורה אחת. 76 אחוז מהם טענו שהם לא מוצאים פגם בנערה המועברת מיד ליד. רק 24 אחוז מהם טענו שהם לא ישתתפו באקט כזה, כי מדובר במשהו לא מוסרי בעליל. אז את מבינה? הפורנו גידל אותם ועשה עבודה מצוינת. אני מנסה להסביר את זה לבנים, כמה זה לא קלאסה. אבל זה קשה כל עוד הם רואים את זה בפורנו וההורים שלהם לא מסבירים להם כמה חשוב להתנהג כמו אחלה בן אדם גם בסקס, כי סקס זה לא טריטוריה נפרדת".
אתה מדבר על מושג מעניין, "הפנטזיה של התודעה הכבושה", על כך שהמיניות של הפורנו כבר הפכה לנורמה ובנות כבר משכנעות את עצמן שזה מה שהן אמורות לרצות.
"נכון, התודעה שלהן כבר כבושה על ידי המחנך המיני היחיד שאליו הפקרנו את הילדים, הפורנו, והן חושבות שהן צריכות לרצות את זה, כי זה המודל היחיד שזמין. ושוב אני מעלה את השאלה, מה האלטרנטיבה שאנחנו מציבים בעולם של היום לכיבוש הפורנוגרפי? זה לא שהילדה תקבל סדנאות על מיניות נשית נעימה בבית ספר, אלא תשמע הרצאות על המבנה האנטומי של השחלות ועל המחזור. זה לא שאמא שלה תספר לה כמה כיף זה סקס, כשעושים אותו מתוך מקום שוויוני ומכבד. לרוב היא תגיד לעצמה שהילדה עדיין בלי חבר והשיחה הזו יכולה לחכות לזמן שהיא תתחיל לצאת עם מישהו. כל מה שיש לילדה הזו זה פורנו, וממול סרטים הוליוודיים מגוחכים שבהם רואים זוג מתחיל להתנשק, נהיה חושך, וקאט, שניהם שוכבים אחרי המעשה, היא כמובן מכוסה בסדין. המסר הוא כמובן, אם רק תעשי סקס עם מישהו שמאוהב בך ואת בו, הכל יסתדר. מרוב שאנחנו מתביישים להתקדם למאה הנוכחית וללמד בנות שסקס הוא מהנה גם בלי אהבה, שהוא יכול להיות מקום מיטיב ומרגש גם בשבילן, אנחנו פשוט משאירים אותן בלי מענה מול פורנו ובנות שעושות דאק פייס באינסטגרם, שלא מלמדות אותן כלום על לאהוב את גופן”.
