בשנת 2015 הייתה הטניסאית הבריטית הת'ר ווטסון בשיאה. בגיל 23 היא דורגה במקום הראשון בבריטניה וה-38 בעולם, והגיעה לאליפות אוסטרליה הפתוחה במלבורן בכושר שיא ועם הרבה ביטחון. היא הגיעה גם עם מחזור חודשי. כל אחת כמובן עוברת את האירוע הזה בדרך אחרת, ולווטסון יש, כהגדרתה, "יום אחד נורא בכל מחזור". במקרה הזה, היום הנורא היה בדיוק כששיחקה בסיבוב הראשון של הטורניר. היא סבלה והפסידה.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
אחרי המשחק הייתה ווטסון אחת הטניסאיות הראשונות אי פעם שדיברו באופן פומבי על הסיוט של להיות ספורטאית במחזור. עם השנים מצאה דרכים להתמודד עם ההשפעות הפיזיות של מחזור שנופל בדיוק באמצע טורניר גדול, וכמו הרבה ספורטאיות אחרות, היא לוקחת גלולות שמעכבות את המחזור. זה לא משנה את העובדה שכאשר הוא מגיע - והוא הרי תמיד מגיע - היא מאוד עייפה, נפוחה ומכווצת. הנחמה האחת שיש לה, ולטניסאיות אחרות, היא שברוב הטורנירים בעולם נחסך מהן לפחות כאב ראש אחד: הפאניקה המשתקת מחשש לדליפה שתהפוך לספקטקל פומבי. הן פשוט לובשות בגדי משחק כהים.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אבל באליפות ווימבלדון, שהסתיימה בסוף השבוע שעבר, אין לטניסאיות אפילו את ההקלה הקטנה הזו. הטורניר העתיק והיוקרתי לא מוכן לזוז במילימטר משמרנותו המגוחכת, וכופה על כל השחקנים לשחק רק בלבן. לבן הפך לפני הרבה מאוד שנים לצבע של הטניס כי כתמי הזיעה נראו עליו פחות מאשר על בגדים צבעוניים. זה הכול, אין כאן אפילו איזה מיתוס נעלה.
כך או אחרת, ווימבלדון דורש לבוש לבן מלא, כולל באימונים, ומאפשר נגיעה צבעונית אחת ברוחב של "לא יותר מסנטימטר אחד" במורד התפר החיצוני של המכנסיים או החצאית. ואם ווימבלדון נופל בשבוע הזה בחודש, תשברי את הראש, שימי תחבושת כפולה, מה אכפת לנו. אותו הדבר, אגב, נכון לגבי קריקט, שגם בו שחקניות מחויבות ללבוש רק לבן בגלל מסורת שהחלה במאה ה-19.
שיחה על השפעת המחזור על נשים ספורטאיות היא משהו שמתרחש באופן מבורך יותר ויותר בשנים האחרונות. אבל אי-הנוחות והחשש הספציפי לשחק בלבן, הם דברים שספורטאיות דיברו עליהן עד כה רק בחדרי ההלבשה. עכשיו זה מתחיל להשתנות.
לא במקרה הסכר נפרץ דווקא בווימבלדון. לפני גמר הנשים בשבוע שעבר הגיעה קבוצת מפגינות לשער הראשי של הקומפלקס הירוק כשהן לובשות מכנסיים אדומים מתחת לחצאיות הלבנות - בהשראת טניסאית העבר הצרפתייה, טטיאנה גולובין, שלבשה מכנסיים קצרים אדומים מתחת לחצאית עוד באליפות של 2007, ועוררה תשומת לב תקשורתית רחבה וצקצוקי זעזוע משמרני ווימבלדון.
את ההפגנה הובילו טניסאית חובבנית בשם גבריאלה הולמס והכדורגלנית הבריטית הולי גורדון, וגם הן משכו תשומת לב תקשורתית, רק שעכשיו הן כבר לא פוחדות משמרני ווימבלדון. "אפשר לשמור על מסורת ועדיין להתקדם עם הזמן. אין טעם לשמור על מסורת רק למען המסורת", אמרה הולמס ל"גרדיאן", "אפשר, למשל, לאשר לנשים לבחור ללבוש את צבעי הלוגו של ווימבלדון, סגול וירוק, כאופציה לתחתונים מתחת לחצאית הלבנה. יש דרכים לפתור את זה אם רוצים. צריך להבין כי הרבה מאוד נערות צעירות מפסיקות לעסוק בספורט כשמתחיל להן המחזור והגיע הזמן לטפל במחסומים האלה. זה צריך להתחיל בפסגה, אז קודם כל ווימבלדון".
הולמס וגורדון הבהירו כי באופן כללי הן דווקא בעד הקוד הלבן של ווימבלדון, "אבל אנחנו רוצות שנשים יוכלו להתמקד בטניס ובספורט ולא יצטרכו לדאוג לגבי גורמים אחרים. אנחנו לא מבקשות לשנות באופן דרסטי את קוד הלבוש, רק לתקן אותו ולזכור שיש שחקניות בשר ודם שסובלות מאוד מכך שאנשים החליטו לשמור על מסורת ישנה רק לשם המסורת. אישה במחזור שעולה לשחק כשהיא לבושה לבן, מגיעה במתח כפול ומכופל ממה שצריך. למה שמירה על מסורת חשובה יותר מהספורטאית?".
כמה ימים אחר כך עלה הנושא שוב, עם פתיחת אליפות אירופה בכדורגל לנשים, אף היא באנגליה. כוכבת אנגליה, בת' מיד, סיפרה כי הנבחרת מנהלת שיחות עם חברת "נייקי" לגבי מציאת אלטרנטיבות לתלבושת הלבנה של הנשים במהלך המחזור. "אני מקווה שהם ישנו את זה", אמרה מיד, "מכנסיים לבנים פשוט לא נועדו לשחקניות כדורגל. תלבושת לבנה זה יפה מאוד, אבל יש ימים בחודש שהיא יותר מפחידה מאשר יפה".
דימום על המגרש הוא סוג של אות כבוד כשמדובר בפציעות, בוודאי אצל גברים, אבל כתם דם שמגיע מאזור מאוד ספציפי בגוף האישה הוא כבר סיבה לבושה עמוקה. כמו נשים בכל תחום, גם ספורטאיות יודעות שהן עומדות מול סטנדרטים כפולים. הן חוששת אפילו לדבר על השפעות המחזור כי אז אולי יגידו שהן משתמשות בתירוצים אחרי הפסד.
במשחקי טניס אפשר לקחת הפסקות שירותים. זה נוהג שהרבה פעמים מתקבל על ידי הקהל בנחירות בוז, גם כשמדובר במשחק גברים, אבל נשים תמיד צריכות הפסקה ארוכה יותר, מה שרק מגביר את עיקומי האף. אם אישה רוצה להשתמש בהפסקת שירותים כדי להחליף טמפון או תחבושת, יש לה הזדמנות אחת לעשות זאת במהלך משחק של הטוב משלוש מערכות: שלוש דקות להפסקת שירותים או חמש דקות אם רוצים גם להחליף בגדים. חריגה מהזמן הזה מביאה בעקבותיה עונש.
בדקות הספורות האלה השחקנית צריכה להגיע לשירותים, להחליף את התחבושת או הטמפון, להשליך את הישן, אולי להחליף בגדים ולצאת החוצה. זה פשוט בלתי אפשרי. ניתן לקבל הפסקת שירותים נוספת, אבל זה כבר מצריך בקשה ישירה מהשופט, שלידו יש מיקרופונים ומצלמות וכולם יכולים לשמוע את השיחה הזו. כמובן שהרבה שחקניות מעדיפות שלא לנהל דיון פומבי בצורך שלהן להחליף טמפון.
סקר של חברת "אדידס" מ-2021 העלה כי אחת מכל ארבע בנות מפסיקה להתחרות בספורט בגיל ההתבגרות, כשרובן ציינו את החשש מדליפת מחזור כגורם מרכזי. שמונים אחוז מהנשים אמרו כי תסמיני המחזור השפיעו לרעה על הביצועים שלהן. "אם מחזור הוא סיבה שגורמת לבנות צעירות לא לעסוק בספורט, אז אנחנו חייבים לדבר על זה הרבה יותר", אמרה הת'ר ווטסון ל"גרדיאן", "צריך להיות הרבה יותר נורמלי לדבר על המחזור החודשי והשפעותיו, זה הדבר הכי טבעי שיש".
זה אכן הדבר הכי טבעי שיש, והאמת היא שהבעיה היא פחות המכנסיים הלבנים ויותר הבושה והסטיגמה. גם עמוק בתוך המאה ה-21, רוב גדול של בנות ונשים מרגישות מבוכה לדבר על המחזור או להתמודד בפומבי עם אי-הנוחות שמגיעה איתו. בבריטניה, למשל, הפרסומת הראשונה לתחבושות שבה נעשה שימוש בנוזל אדום, לא כחול, עלתה לאוויר רק ב-2017.
חלק מהסטיגמה נובע מכך שהדעה הרווחת היא שלרוב הנשים קל לעבור את המחזור, אבל בפועל רק כעשרה אחוזים מהנשים צולחות אותו בלי תופעות לוואי פיזיות. כל היתר סובלות ברמות שונות, על הקשת שבין כאב ראש קל ועד הרגשת עינויים בגואנטנמו. אישה ממוצעת צריכה להתכונן ליותר מ-400 מחזורים בחייה, ואם היא ספורטאית, הווסת תלווה אותה לכל אורך הקריירה. ספורטאיות רבות מנסות כל מיני שיטות, כולל נטילת גלולות, כדי לעצור או לדחות את המחזור, גם כדי להקל על הכאבים או סתם להימנע מהצורך לרוץ עם טמפון תקוע.
"אם מחזור הוא סיבה שגורמת לבנות צעירות לא לעסוק בספורט, אז אנחנו חייבים לדבר על זה הרבה יותר. צריך להיות הרבה יותר נורמלי לדבר על המחזור החודשי והשפעותיו, זה הדבר הכי טבעי שיש"
"גברים, ולפיכך גם הרבה מאוד נשים, לא מתייחסים לתופעות הפיזיולוגיות שבאות עם המחזור כאמיתיות", אמרה לאתר The Athletic פיזיותרפיסטית הספורט שרה מילנר, "הם פשוט אומרים, 'את במחזור אז את קצת משוגעת או בדיכאון או הולכת לחסל חפיסת שוקולד'. אבל מחזור זה עניין פיזי, לא נפשי. זה משהו שקורה לגוף שלנו, לכן אנחנו צריכים ללמוד על זה ולפשט את התופעה עבור כולם. דימום דרך הבגדים מבאס, אבל זה לא אמור להיות סוף העולם".
ספורט הנשים נמצא לעיתים קרובות בפיגור לא רק בגלל אי-שוויון כלכלי, אלא פשוט משום שספורט הוא מקום מאוד שיפוטי, וכששחקנית לא משחקת טוב במהלך מחזור חודשי, זו "הפגנת חולשה". אף אחת לא רוצה שישפטו אותה כחלשה, והדרך הטובה ביותר להימנע מכך היא פשוט לא לדבר על זה. לפחות לא בפומבי. "זה בהחלט משהו שהשחקניות מדברות עליו בווימבלדון כבר הרבה שנים", אמרה הת'ר ווטסון, "לא ישירות בתקשורת, אבל בוודאי בינינו בחדר ההלבשה, ואני מקווה שעכשיו דברים משתנים".
ואכן, כשאלופת אולימפיאדת ריו 2016, מוניקה פואיג מפוארטו ריקו, צייצה בטוויטר על "הלחץ הנפשי" של ללבוש לבן בווימבלדון בזמן המחזור, הרבה מאוד תגובות היו מלאות אמפתיה והבנה. "היו משחקים גדולים שהפסדתי כי בקושי עמדתי על הרגליים במהלך המחזור. אני לא אחת שתמציא תירוצים, אבל הלוואי שהייתי מדברת על זה אז", צייצה גם כריס אוורט, זוכת 18 תארי גראנד סלאם, שהיום היא כבר בת 67 וסוף-סוף מרגישה חופשייה לדבר על הפעם האחת בחודש שבה שנאה לשחק טניס.
פורסם לראשונה: 10:06, 18.07.22
