עד לפני ארבעה חודשים אף אחד לא הכיר את קונור סטורי בן ה-26. הוא היה עוד צעיר אמריקאי חתיך עם חלום להיות כוכב הוליוודי ורזומה דקיק. ואז הוא עבר סוף-סוף אודישן לסדרת טלוויזיה. זו אמנם הייתה סדרה בערוץ קטן בקנדה, שמעט מאוד אנשים היו אמורים לצפות בה, אבל הובטחו לה שישה פרקים וזו בוודאי פרנסה יותר טובה ממלצרות. ידה-ידה-ידה, בשבת שעברה קונור סטורי הנחה את התוכנית "סטרדיי נייט לייב". זקני התוכנית האייקונית בת ה-51 לא זוכרים מקרה דומה של מישהו שעבר במהירות כזו מאלמוניות מוחלטת למעמד-העל השמור למונולוג הפתיחה של התוכנית. והם גם לא זוכרים מתי בפעם האחרונה עמדו מחוץ לבניין NBC בכיכר רוקפלר במנהטן כל כך הרבה אנשים שקיוו להשתתף בתוכנית שמשחררת לציבור בערך 150 כרטיסים מ-300 המקומות באולפן הקטנטן. כמעט כל התור, אגב, היה מורכב מנשים.
5 צפייה בגלריה
ג'ק וקווין יוז עם מדליית הזהב מאולימפיאדת החורף מילאנו-קורטינה
(צילום: Bruce Bennett/Getty Images)
קונור סטורי הוא, אם יש מי שעוד לא יודע, אחד משני הכוכבים של הסדרה "יריבות לוהטת", שנרכשה על ידי HBO בנובמבר, והפכה לאחת ההצלחות המטאוריות הבאמת מדהימות של המאה ה-21 בטלוויזיה. סיפורם של שני שחקני הוקי קרח מקצוענים, קנדי ורוסי, שמנהלים רומן גיי גרפי, הצית את דמיונם של מיליוני אנשים, בעיקר נשים, ברחבי העולם. חלקן אפילו שמחו לספר ברשתות החברתיות שבזכות הזוג הטלוויזיוני הלוהט, הן הלכו למשחק הוקי בפעם הראשונה בחייהן.
ההצלחה המונומנטלית של "יריבות לוהטת" עשתה פלאים להוקי הקרח, ענף כמעט נישתי בארה"ב, שמעמדו משתרך הרבה מאחורי אלה של הפוטבול, הכדורסל והבייסבול. גם הכדורגל, משחק לא אמריקאי בעליל, כבר עבר אותו בפופולריות - ויותר אנשים צופים בטלוויזיה במשחקי ליגת הכדורסל לנשים, WNBA, מאשר במשחקי ליגת ההוקי (NHL). לכן לא מפתיע שראשי הליגה מוכנים לחבק כל עזרה שיקבלו, גם אם מדובר בליגה עתירת טסטוסטרון ועדיין הומופובית מאוד. "ראיתי את כל ששת הפרקים בלילה אחד", הודה נציב ה-NHL, גארי בטמן, בלחיים סמוקות, "אני חושב שזה סיפור נפלא ועשוי היטב".
העלייה בפופולריות של ההוקי בעקבות סדרת טלוויזיה, בשיא החורף ובשיא העונה, הייתה, מילולית, מתנת חג מולד לענף. מחירי הכרטיסים למשחק קפצו בממוצע מ-127 דולר, בשבוע שבו עלתה הסדרה לאוויר, ל-142 דולר שבועיים אחר כך. עלייה נרשמה גם במספר האוהדים שמגיעים למשחק הוקי קרח בפעם הראשונה, ובעיקר באוהדים ואוהדות שמגיעים לבד. המומנטום היה אמיתי, ואז גם הגיעה אולימפיאדת החורף במילאנו ולקחה את הענף לפסגות שהוא לא מכיר. שתי נבחרות ההוקי של ארה"ב, נשים וגברים, חזרו עם מדליות זהב - ועוד אחרי ניצחונות בגמר על הנמסיס קנדה - ואמריקה הכל כך מפולגת נכנעה לרגע לכוח האנושי של הספורט. אם רק נבחרת הגברים לא הייתה בועטת בדלי כמה דקות אחרי שהצליחה לעשות את הבלתי אפשרי כיום: לאחד את ארה"ב.
× × ×
כמעט אף אחד לא חיכה לנבחרת הוקי הגברים של ארה"ב כשחזרה מאולימפיאדת מילאנו עם מדליית זהב אולימפית ראשונה ב-46 שנה. האמריקאים אף פעם לא מחכים לספורטאים שחוזרים עם מדליות, הם רגילים לכך ולמי יש זמן - אבל במקרה הזה אפילו המעטים שכן חיכו, היו שם בעיקר כדי להגיד מה דעתם על מי שהצליחו לשבור שיא עולמי במהירות שבה הפכו מגיבורים לאומיים אהובים ללוזרים.
דקות ספורות אחרי שניצחו את קנדה, 1-2 בהארכה, החלו שחקני נבחרת ארה"ב בחגיגות גדולות ומוצדקות בחדר ההלבשה. משום מה, במרכז החגיגות עמד ראש ה-FBI, קאש פאטל, שנסע למילאנו על חשבון משלם המסים כדי לשתות בירה בחדר ההלבשה ולחגוג ניצחון שהוא לא קשור אליו. זה היה כל כך בוטה, שאפילו דונלד טראמפ נזף בו.
העלייה בפופולריות של ההוקי בעקבות סדרת הטלוויזיה הייתה, מילולית, מתנת חג מולד לענף. עלייה נרשמה במספר האוהדים שמגיעים למשחק הוקי קרח בפעם הראשונה, ובעיקר באוהדים ואוהדות שמגיעים לבד. ואז גם הגיעה אולימפיאדת החורף ולקחה את הענף לפסגות שהוא לא מכיר
אחרי שפאטל גמר לשפוך על עצמו בירה, הגיעה לחדר ההלבשה שיחת טלפון מהבית הלבן. שיחת ברכה מנשיא ארה"ב אחרי ניצחון כל כך גדול היא דבר מתבקש ומרגש, אבל כאן הרי מדובר בדונלד טראמפ, שאחרי שהזמין את הנבחרת לבית הלבן, היה חייב להוסיף: "תשמעו, אנחנו נצטרך להזמין גם את נבחרת הנשים, כי אחרת ידיחו אותי". השחקנים צחקו בקול רם, ואפשר היה ממש להרגיש איך כל ההילה העצומה סביבם מתאיידת בתוך שניות. כשאתה חוגג עם דונלד טראמפ, אחרי שזה העליב את נבחרת הנשים, קשה מאוד לחזור מזה, לא חשוב כמה מנהלי משברי יח"צ מנסים לנקות את הבלגן.
התנצלות מהירה היא דרישה מינימלית, אבל היא לא הגיעה. במקום זאת, נבחרת הגברים הוטסה לוושינגטון במטוס צבאי ושימשה אביזר בנאום מצב האומה של טראמפ, למרות שהשחקנים נשבעו שהם לא מביעים דעה פוליטית. בזמן שחיכו בבית הלבן לפגישה עם טראמפ, כשהם אוכלים המבורגרים ממקדונלד'ס, הלכה נבחרת הנשים למסעדת פאר במילאנו על חשבונו של שחקן הקולנוע סטנלי טוצ'י. הניגוד בתמונות באמת לא היה יכול להיות בולט יותר, והביקורות על נבחרת הגברים היו קטלניות במיוחד, בטח כשמדובר באלופים אולימפיים שממש לפני רגע אמריקה הייתה מאוהבת בהם. הכוכבים כבר יכולים היו לראות לנגד עיניהם איך במקום להיכנס למיתולוגיה כמי שהביאו לארה"ב מדליית זהב אולימפית אחרי 46 שנה, כל מה שיזכרו להם זה שהם צחקו עם דונלד טראמפ סביב בדיחה מיזוגינית.
5 צפייה בגלריה
חברי נבחרת הוקי קרח של ארה"ב שזכו ב מדליית זהב ב אולימפיאדת החורף ב נאום מצב האומה של טראמפ בקונגרס
(צילום: AP Photo/Matt Rourke)
כחלק מניסיונות הטיפול במשבר היח"צ הזה, שובצו שניים מהכוכבים הגדולים של הנבחרת, האחים היהודים ג'ק וקווין יוז - מיד נגיע אליהם - להופיע לצד קונור סטורי ב"סטרדיי נייט לייב". חשבונות המדיה החברתית של SNL בערו מתגובות זועמות, אבל לתוכנית עצמה הוזמנו גם שתי כוכבות נבחרת הנשים, הילארי נייט ומגאן קלר. הן קיבלו אפשרות לצחוק על נבחרת הגברים ("חשבנו שנהיה כאן לבד, אבל בסוף החלטנו להזמין גם את הבנים"), ובעיקר קיבלו מחיאות כפיים סוערות במיוחד.
אחר כך יצאה ארה"ב למלחמה באיראן וגם הסקנדל הזה נגמר, אבל הרגע שבו עמדו ארבעה שחקני הוקי קרח משני צידיו של שחקן הוליוודי שמגלם שחקן הוקי גיי בסדרה שהיא להיט עולמי - הוא שיא שספק אם הענף המאוד אקסקלוסיבי הזה יחזור אליו.
× × ×
ג‘ק יוז, 24, כובש שער הניצחון בהארכה נגד קנדה, תמיד היה צפוי להיות כוכב גדול ונבחר ראשון בדראפט. אחיו קווין (Quinn) בן ה-26 נבחר במקום השביעי. אח נוסף, לוק, 22, נבחר רביעי ומשחק בליגה, אבל עדיין לא בנבחרת.
לא מפתיע, כי האחים יוז מגיעים מבית אצולה בעולם ההוקי. לאבא, ג'ים, יש רקע כשחקן ומאמן, אבל אמא, אלן וויינברג-יוז, היא הכוכבת הגדולה במשפחה. כשחקנית היא עזרה להביא לארה"ב מדליית כסף באליפות העולם ב-1992, ועכשיו משמשת יועצת לנבחרת הנשים. וויינברג-יוז גדלה בסנט-לואיס, מיזורי ובדאלאס, טקסס. אביה היה רופא שסייע בפעילות למען ילדים עם ליקויי למידה. אחיה, הסוציולוג עטור הפרסים ונשיא אוניברסיטת דניסון, אדם וויינברג, סיפר כי כשהיו ילדים שגדלו בדרום ארה"ב חוו אנטישמיות בשפע.
אלן התחילה לשחק כשהייתה בת שבע. בגיל 12 כבר שיחקה נגד בנים. היא צמחה להיות ספורטאית מעוטרת וגם שדרנית במשחק הוקי ב-ESPN. ב-2024 נכנסה להיכל התהילה הבינלאומי של הספורט היהודי, ובנאום התודה אמרה כי היא "גאה כל כך במורשת היהודית שלי“. היא נישאה לשחקן ההוקי לשעבר והמאמן ג'ים יוז ולמרות שהוא אינו יהודי, אלן הרגישה שחשוב לגדל את בניה לפי המסורת היהודית, כולל חגים ובר-מצווה. "אנחנו עושים דברים קלילים לחנוכה, וחג המולד הוא הזמן שבו אנחנו מקבלים את הדברים הגדולים", אמר ג'ק יוז. "אמא שלי יהודייה ואבא שלי קתולי, וחשוב להכיר את המורשת שלך“.
אלן פרשה מקריירת השידור כשהתברר לה ששלושת בניה רציניים מאוד לגבי הוקי. "היא לקחה אותנו לזירת ההחלקה ולימדה אותנו איך להחליק על הקרח", סיפר ג'ק, "היא באמת עזרה לנו לפתח את התשוקה שלנו, הסיעה אותנו לכל מקום, המכונית תמיד הייתה מלאה". המשפחה עברה מפלורידה לאונטריו, כי גם האמריקאים יודעים שקנדה היא המקום שאליו הולכים אם רוצים לשחק הוקי קרח אמיתי. שם, לוח הזמנים של הילדים היה מאוד פשוט: הם הלכו לאולם אחרי הלימודים, שיחקו במשך שעות, ואחר כך עלו למעלה לאכול ולצפות בעוד משחקים. בסופי שבוע, בשעות הבוקר המוקדמות, אמא אלן הייתה מסיעה את הבנים לפארק, שם היו לובשים את הציוד המשובח שלהם ומשחקים על הקרח שכיסה את מה שהיה מגרש טניס בקיץ. הייתה להם ילדות מושלמת.
ביום משחק הגמר האולימפי בין נבחרות ארה"ב וקנדה באולימפיאדת החורף ונקובר 2010, קווין היה בן עשר. הוא, ג'ק ולוק התאספו עם עשרות ילדים אחרים כדי לצפות במשחק במסעדה בטורונטו. שלושת האחים היו האמריקאים היחידים בלב קהל פרו-קנדי עצום. קנדה הובילה 2-1, וארה"ב השוותה 25 שניות לסיום. במסעדה השתרר שקט מוחלט, מלבד שלושה ילדים שקפצו מהכיסא. בהארכה קנדה ניצחה וילדי יוז היו היחידים ששתקו, אבל הם לא שכחו את המשחק הזה. הם צמחו להיות שחקני הוקי קרח אדירים וגיבורים לאומיים, לפחות לכמה דקות.
× × ×
משחק הוקי הקרח נולד בקנדה במאה ה-19, ושורשיו מגיעים מקהילות ילידים קנדים ששיחקו משחקי מקל על קרח, וגם מהמתיישבים האירופים שהביאו משחקים דומים. המשחק המתועד הראשון התקיים במונטריאול ב-1875, ועד סוף המאה ה-19 הספורט התפשט בכל קנדה. האמריקאים אימצו את המשחק בתחילת המאה ה-20, ובהדרגה הוא הגיע לאירופה. ברית-המועצות נכנסה לזירה הבינלאומית בשנות ה-50 ושלטה בהוקי העולמי במשך עשרות שנים, מה שיצר את אחד מרצפי הניצחונות הספורטיביים הגדולים של המלחמה הקרה.
שיחת ברכה מנשיא ארה"ב אחרי ניצחון כל כך גדול היא דבר מתבקש ומרגש, אבל כאן הרי מדובר בדונלד טראמפ, שאחרי שהזמין את הנבחרת לבית הלבן, היה חייב להוסיף: "תשמעו, אנחנו נצטרך להזמין גם את נבחרת הנשים". השחקנים צחקו בקול רם, ואפשר היה ממש להרגיש איך כל ההילה סביבם מתאיידת
על הרקע הזה התרחש ב-1980 מה שהאמריקאים מכנים "הנס על הקרח" באולימפיאדת החורף לייק-פלסיד. אז, בשיא המלחמה הקרה, הגיעה נבחרת ברית-המועצות כפייבוריטית ברורה. לא במקרה היא ניצחה בכל אולימפיאדה מאז 1964. בתקופה ההיא נאסר על שחקנים מקצוענים להשתתף באולימפיאדה, אבל הרוסים התייצבו עם נבחרת שהיה ברור כי כולה מקצוענית. נבחרת ארה"ב הייתה מורכבת מסטודנטים שגילם הממוצע 21. בשבוע שלפני האולימפיאדה ניצחה ברית-המועצות את ארה"ב 10-3 במשחק ידידות. כולם ידעו שלאמריקאים אין סיכוי לנצח אותם בדבר האמיתי.
ב-22 בפברואר 1980 נפגשו שתי הנבחרות במשחק חצי הגמר. ארה"ב ניצחה 4-3, והשדר האגדי אל מייקלס אמר אז את "אנחנו על המפה" האמריקאי: "!Do you believe in miracles? YES". ימים ספורים לאחר מכן ניצחה ארה"ב את פינלנד 4-2 וזכתה בזהב האולימפי. הניצחון הזה, שהגיע בתקופת שפל של ממש עבור ארה"ב - בני הערובה באיראן, הפלישה הסובייטית לאפגניסטן ומשבר כלכלי עמוק - הפך לאחד הרגעים הגדולים בהיסטוריה של הספורט. הנבחרת ההיא התארחה אף היא בבית הלבן, אצל הנשיא ג'ימי קרטר. לא היו בדיחות על נשים.
"הנס על הקרח" נתן להוקי ארומה מיוחדת, והזכייה הכפולה של נבחרות ארה"ב באולימפיאדה במילאנו יכולה להיות רגע מכונן בכל מה שקשור לחשיפה ולמשיכת ילדים למשחק - אבל שום מדליה אולימפית או סצנת סקס לוהטת בטלוויזיה לא ישנו את המציאות, שלפיה להיות שחקן הוקי קרח בארה"ב ובקנדה זה תענוג יקר. זהו ענף שפתוח רק למי שמגיע מבית מבוסס מספיק, ולא במקרה הוא מאוד-מאוד לבן. רק 5.7 אחוז משחקני ה-NHL אינם לבנים. לשם השוואה, שיעורי הלא-לבנים בליגות הכדורסל, פוטבול ובייסבול הם 83.1, 70.1 ו-39.8 אחוז בהתאמה.
בניגוד לענפי הספורט הגדולים האחרים בצפון אמריקה, ההוקי מציב מחסום כלכלי גבוה בהרבה לכניסה. מחיר זוג מחליקיים, אפילו לא איכותיים, יכול להגיע ל-300 דולר. מהציוד הבסיסי ועד זמן אימון ודמי מועדון, העלויות הכרוכות במשחק הוקי עצומות וגדלות במהירות. סקר שנערך בקרב למעלה מאלף הורים לילדי הוקי קנדים ואמריקאים, העלה שכמעט 60 אחוז משלמים יותר מ-5,000 דולר בשנה כדי שהילדים ישחקו. 35 אחוז מההורים סיפרו כי לקחו הלוואות, ו-23 אחוז עובדים בעבודה שנייה או עושים שעות נוספות כדי שילדיהם יוכלו לשחק. 80 אחוז מההורים אמרו שהם מבלים בממוצע חמש שעות או יותר בשבוע בפעילויות הקשורות להוקי, בעוד ש-38 אחוז נמצאים בזירת ההחלקה למעלה משמונה שעות בכל שבוע.
כיוון שהעלויות הן כאלה, והענף הוא ספורט אמיד עם סביבה רוויה באקסקלוסיביות, לא מפתיע שהוקי קרח הוא כיום הענף הכי יהודי בצפון אמריקה. מיתוס "היהודים חלשים בספורט" תמיד היה מופרך כמו רוב הנרטיבים האחרים. יהדות אמריקה של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 הייתה מעורבת מאוד בספורט, גם כדרך להשתלב בחברה ולהתמודד עם אנטישמיות. עשרות יהודים היו אלופי עולם באגרוף. היו הרבה שחקני NBA יהודים בשנות ה-50, והיו שחקני בייסבול. זה שיש פחות ספורטאים יהודים כיום לא קשור לגנים אלא לשינויים חברתיים ותרבותיים. כשהיהודים-האמריקאים הפכו יותר ויותר מבוססים כלכלית, הם גידלו את הילדים להיות רופאים ועורכי דין, לא שחקני בייסבול. אין מיעוט שנטמע בהצלחה כלכלית גדולה יותר בארה"ב, ולכן ילדים יהודים יכולים לשחק הוקי קרח ביתר קלות.
כיום פעילים 13 שחקנים יהודים בסגלי קבוצות ה-NHL, ועוד כמה משחקים בליגת המשנה ומדי פעם נקראים לליגה הבכירה. יש עשרות שחקנים באוניברסיטאות. איירין פרנקל, שוערת נבחרת הנשים שכיכבה בניצחון בגמר האולימפי על קנדה, היא יהודייה. וכמובן, ישנה גם השלישייה לשושלת יוז.
× × ×
לא במקרה נבחרו ג'ק וקווין להופיע ב"סטרדיי נייט לייב". שניהם נראו משועשעים מאוד מהבדיחה של טראמפ בחדר ההלבשה, וג'ק התלונן על תגובת הנגד החריפה ועל כך ש"הכל פוליטי היום". אבל שבוע אחר כך הבינו היוזים, כמו ראשי ההוקי האמריקאי, שהם צריכים למצוא דרך להשאיר את הפרשה מאחור. "היינו כל כך עסוקים בלשחק, שעדיין לא הספקנו לראות את התוכנית שלך, זה על הוקי?" אמר ג‘ק לקונור סטורי. ״בערך“, ענה סטורי. ”איבדתי שיניים בגמר, זה קורה בסדרה שלך?" אמר ג‘ק. "באופן מטפורי“, ענה סטורי בקריצה. זה לא היה מצחיק במיוחד, אבל לפחות הקהל מחא מחיאות כפיים מנומסות.
רק שאז הצטרפו לבמה מגאן קלר והילארי נייט מנבחרת הנשים, והקהל יצא מדעתו. כאשר סטורי אמר שזה מאוד מגניב שיש ארבע מדליות זהב על הבמה, אמר קווין יוז: "תודה, הפעם האחרונה שהגברים עשו את זה הייתה לפני 46 שנה", ונייט הוסיפה: "והפעם האחרונה שאנחנו עשינו את זה הייתה לפני שתי אולימפיאדות". הקהל נהנה מאוד, האחים יוז כנראה קצת פחות, אבל בסופו של דבר הם לא סבלו כמו כוכב אחר של הנבחרת, בריידי טקצ'אק, שמשחק בקנדה בקבוצה אוטווה סנטורס.
5 צפייה בגלריה
הקנטות מול המצלמות. שחקניות ההוקי הילארי נייט ומגאן קלר
(צילום: Dennis Pajot/Getty Images/AFP)
טקצ׳אק קם בבוקר וגילה כי חשבון הטיקטוק של הבית הלבן פירסם סרטון בינה מלאכותית שבו הוא נראה אומר על קנדה: "הם שרקו בוז להמנון הלאומי שלנו, אז הייתי צריך ללמד לקח את המז… האלה שאוכלים סירופ מייפל". אחרי עשרה מיליון צפיות, נאלץ טקצ'אק להבהיר כי "המילים האלה לעולם לא יצאו לי מהפה, זה לא מי שאני". גם הקליפ הזה יישאר באינטרנט לתמיד, ואחרי שבועות של הצפת הוקי קרח באמריקה, שני הגברים הצעירים שמעמידים פנים שהם שחקני הוקי קרח בסדרת טלוויזיה מלאה בסקס גאה הם עדיין השגרירים האהובים ביותר של המשחק.
