מחלונות משרדו של ליאור רביב, מנכ"ל ישרוטל, במרומי הקומה ה-29 של בניין אקרו, נשקף הנוף המרהיב של תל-אביב האורבנית. ברקע אני מבחינה במגדל הפיקוח של נתב"ג ובמטוס ממריא, שמזכיר לי שכחמישה מיליון אנשים יעברו דרך נתב"ג בחגים, רובם המכריע ישראלים. רביב מודע למספר הזה, ולעובדה שהעלויות הגבוהות של החופשות בישראל הן אחד הגורמים העיקריים לנהירה הגדולה החוצה. הדאגה בענף התיירות מהישראלים שמעדיפים חופשה בחו"ל, הולידה את מבצע ההנחות המקיף, והחורק, של התאחדות המלונות, שבמסגרתו במשך שלושה ימים ניתנה הנחה של 20% ממחירי הברוטו, וגם הם לעתים אחרי העלאה מקדימה, לחופשות בכל השנה בחלק מהמלונות.
איך מצטייר סוכות השנה? "חגי תשרי הם העוגן השלישי בחשיבותו בשנה מבחינת תיירות פנים ותיירות נכנסת, אחרי פסח וחודש אוגוסט. בירושלים סוכות היא העונה החזקה ביותר. לקהל המסורתי יש נטייה להישאר בישראל בחגי תשרי, והוא מגיע לבתי המלון בארץ. זה ציבור שאם לא תבנה עבורו סוכות, הוא לא יגיע. כמות הסוכות שאנחנו בונים השנה במלון אוריינט החדש שלנו במושבה הגרמנית לא תיאמן, וזה למרות שעשרות אלפי ישראלים יהיו בסיני ויש תחושה שכולם בחו"ל. איך עוברים מיליון איש בנתב"ג בחגים, זו תופעה שאני לא יודע להסביר. אנחנו מדינה על סטרואידים, שבה אנשים יוצאים לפחות לשתי חופשות בשנה, בארץ ובחו"ל. הייתי בטוח שבמציאות הכלכלית של היום, כשהחגים סמוכים לחופש הגדול, לחזרה ללימודים, הם יהיו חלשים יחסית, אבל בתי המלון באילת, ים המלח וירושלים יהיו ב-90% תפוסה. בתל-אביב התפוסה היא 70%, והיא, אגב, המקום למי שעדיין מחפש מחירים נמוכים בסוכות".
בבוקר יום שני השבוע, לפני הכרזת התאחדות המלונות על מבצע ההנחות, גלשתי באתר של ישרוטל. ראיתי מבצעים של 10% או 15% הנחה, ועדיין המחירים היו הרבה יותר גבוהים ממחירי מלונות דומים בפאפוס, קפריסין, בפערים של 126%־161%. 4 לילות וארוחת בוקר ל-2 מבוגרים + 2 ילדים (גילאי 6 ו-10), בחדר אחד, בישרוטל ריביירה באילת בסוכות – 5,104 שקל. במלון אלני הולידיי וילאג' בפאפוס, בחדר מגורים + חדר שינה — 1,952 שקל. במלון ישרוטל אגמים באילת המחיר בסוויטה הוא 12,410 שקל, לעומת סוויטה באמפורה הוטל (חדר מגורים וחדר שינה) ב-5,482 שקל. וזה לא רק קפריסין. פערים של עשרות אחוזים ויותר ניתן למצוא מול מלונות בשורה ארוכה של יעדים – פראג, בודפשט, כרתים, יוון ועוד.
למה מחירי החופשה בישראל גבוהים כל כך? "העלות של בתי המלון בישראל היא בבואה של יוקר המחיה. בחמש השנים האחרונות גדלה עלות הקמת בתי מלון ב-50% ויותר. התחלנו את בניית מלון דיזנגוף 99 בתל־אביב על בסיס תקציב של 80 מיליון שקל, בפועל נגמור ב-140 מיליון שקל. עלות כוח האדם התייקרה ב-25%. אנחנו מעסיקים אמנם גם פיליפינים, פלסטינים ובאילת ירדנים, אבל גם הם מקבלים משכורות ישראליות. עלות האוכל קפצה. מה גם שישרוטל היא חברה איכותית. עלה לנו הרבה להגיע לאיכות, ובעבורה אנחנו גובים פרמיה. אי-אפשר להשוות את קפריסין לישראל. הייתי שם לפני שבוע. שכר העבודה הוא מחצית. כל מה שעולה בקפריסין חצי שקל, עולה שקל בארץ. מקבלים שם תמיכות עצומות מהמדינה, כי תיירות היא הביזנס החשוב ביותר בקפריסין".
אתם בוחנים בניית מלונות בקפריסין? "בהחלט, אנחנו מסתכלים גם על מלונות קיימים. קפריסין אהובה על הישראלים, נוחה, במרחק 35 דקות טיסה".
מה יהיו המחירים במלון ישרוטל בקפריסין אם ייפתח? "אם אפתח, אלו יהיו מחירי קפריסין. כמו שברומא, שבה נפתח ב-2025 שני בתי מלון, המחירים יהיו כפולים בהשוואה לתל-אביב. כי אלו מחירי בתי המלון שם".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
רק בשנה האחרונה החליטה ישרוטל לפרוץ לחו"ל בעקבות התחושה של מיצוי השוק הישראלי והיכולת המוגבלת יחסית להמשיך ולצמוח כאן — בהשוואה לאפשרויות הבלתי מוגבלות בחו"ל. יש לציין כמובן שהיא עושה זאת הרבה אחרי רשת פתאל של דוד פתאל (בוגר ישרוטל), שפועלת כבר ב-20 מדינות.
"אנחנו כבר מנהלים מלון אחד בפאלם ביץ' במיאמי. ברומא סגרנו עסקה לרכישת מלון קיים בן 124 חדרים הפועל תחת השם סבוי, שיעבור לבעלותנו במארס 2024 ואז נתחיל בשיפוצים שיימשכו כשנה. במקביל, מושלמת בימים אלו רכישת בניין משרדים במיקום מצוין, בין הפנתיאון לפיאצה נבונה, שנהפוך אותו לאחד המלונות היוקרתיים ביותר ברומא עם סוויטה נשיאותית. נתחיל בשיפוצים ב-2024 אחרי פינוי הדיירים. אנחנו לקראת חתימה על רכישת שלושה בתי מלון באתונה ואחד בסלוניקי, ובוחנים הרבה אופציות נוספות בחו"ל. החברה נמצאת בתהליך אבולוציוני טבעי: התחלנו באילת, יצאנו צפונה, אנחנו מתפתחים בישראל, עוד ארבע שנים נהיה עם 32 מלונות בארץ, וזה הזמן לפרוץ לחו"ל".
6 צפייה בגלריה
מלון אגמים המחודש
מלון אגמים המחודש
מלון אגמים. ''אילת הפכה גן עדן לקניות''
(צילום: שירי הדר)
גם במציאות של המחירים הגבוהים של בתי המלון בישראל, ישרוטל מזוהה כרשת יקרה. אומנם יש לה מלונות עממיים, אבל היא מזוהה עם אלה היקרים יותר. פתאל לעומתה מזוהה כזולה ונגישה יותר במחירים, למרות שגם לה יש מלונות זולים ויקרים, בין השאר בזכות מבצעים אגרסיביים יותר, כמו "פתאל חבל על הזמן", מבצע מוגבל בזמן ובמספר חדרים, שבמסגרתו מוצעים במלונות מסוימים חדרים ב-99־599 שקל לשני לילות לזוג באמצע השבוע.
למה אתם לא משחקים במגרש הזה? למשל, להציע מחוץ לעונה, לזריזים להגיב, מבצע של 500 שקל ללילה לחדר במלון אחוזת יערות הכרמל? "באחוזת יערות הכרמל לא נמכור לעולם חדר ב־500 שקל ללילה", רביב כמעט מתפלץ מהרעיון. "זהו מלון בן 124 חדרים ו-300 עובדים עם רמת השירות הגבוהה ביותר. אם נמכור במחירים שאת מציעה, נפסיד הרבה כסף. למה לקחת מלון מהמותג הכי יקר שלנו, ולהציע אותו במחירים נמוכים והפסדיים? אם תסתכלי על החודשים ינואר-מרץ החלשים, יש לנו בהם מבצעים מטורפים. אנחנו נתפסים כרשת יקרה כי אנחנו מנהלים את בתי המלון היקרים ביותר בישראל".
"שיא השיאים שלנו היה חמישה מיליון תיירים נכנסים לישראל בשנה. היום אנחנו מדשדשים סביב 3.5 מיליון, כשכל אי ביוון, כל עיירה בקפריסין, מביאים שלושה מיליון תיירים. אחריות משרד התיירות היא לבצע קמפיינים, לסייע להקים יותר בתי מלון"
אתם משתתפים במבצע שיזמה ההתאחדות, אבל רק בפחות משליש מבתי המלון שלכם – שבעה מתוך 23. "זה מה שרצתה ההתאחדות. יכולנו לתת יותר, אבל הם רצו מלונות אטרקטיביים זולים, ולא את מלונות היוקרה. ואל תשכחי שאומנם מדובר בזמן מוגבל, אבל בהזמנות לכל השנה (עד ראש השנה הבא – ש"ח)".
רביב נשנק כשאני מדווחת על קריסת האתר בשעת צהרים ביום שלישי. "זה לא היה צריך לקרות. כשאנחנו יצאנו עם מבצע "סאני דייס" – (הנחות מוגבלות ל-48 שעות לחברי המועדון של הרשת) תגברנו את האתר. שום דבר לא קרס".
6 צפייה בגלריה
ליאור רביב, מנכ"ל ישרוטל
ליאור רביב, מנכ"ל ישרוטל
ליאור רביב. ''החברה נמצאת בתהליך אבולוציוני טבעי''
( צילום: אביגיל עוזי)
גם שר התיירות, חיים כץ, ביקר לאחרונה בחריפות את רמת המחירים בבתי המלון. הוא אמר שהמלונאים לא מורידים מחירים למרות שהם יכולים, שהם צריכים להרוויח במידה. "שר התיירות אמור לקדם את התיירות הנכנסת, לדאוג לקידום התיירות באילת ובישראל בכלל. משום מה החליט המשרד להפסיק לסבסד טיסות תיירים מחו"ל לאילת, סבסוד שהיה נהוג במשך שנים. כשניר ברקת היה ראש עיריית ירושלים, הוא אמר בצדק שירושלים 'שווה' 10 מיליון תיירים בשנה. וזו רק ירושלים. שיא השיאים שלנו היה חמישה מיליון תיירים נכנסים לישראל בשנה. היום אנחנו מדשדשים סביב 3.5 מיליון, כשכל אי ביוון, כל עיירה בקפריסין, מביאים שלושה מיליון תיירים. אחריות משרד התיירות היא לבצע קמפיינים, לסייע להקים יותר בתי מלון. אם היה לוקח ארבע שנים ולא עשר שנים להקים בית מלון, היו יותר חדרים והמחירים היו יורדים. אני מעריץ יזמים שמקבלים היום החלטה להקים מלון בישראל. תחרות מורידה מחירים. לחץ של שר התיירות ואמירות בתקשורת לא".
ובכל אופן, על פי הערכות שקיבלתי, נמצאים היום בישראל כ-150 בתי מלון בתהליכי תכנון ובנייה. "אכן ישראל נמצאת בתנופת בנייה של בתי מלון, למרות הבירוקרטיה והרגולציה. רק אנחנו בונים בישראל קרוב ל-2,000 חדרים. בפברואר 2024 נפתח בתל-אביב את מלון מונטיפיורי, שישתייך לקבוצת ה'דיזיין', ואליו יעבור קפה נואר, ובהמשך השנה דיזנגוף 99, שבו השף חיים כהן יהיה אחראי על מתחם המזון".
רשת ישרוטל נוסדה ב-1984. היא מפעילה בישראל 23 בתי מלון, 8 מתוכם באילת ומעסיקה כ-6,000 עובדים, מספר שצפוי לצמוח ל-8,000 עד 2025. שווי החברה בבורסה כ-5.5 מיליארד שקלים. המחזור של ישרוטל ב-2022 עמד על 1.8 מיליארד שקלים וצפוי לגדול השנה לכ-2 מיליארד. החברה נמצאת בבעלות משפחת לואיס הבריטית.
רביב (63) הוא המנכ"ל הוותיק ביותר של רשת מלונות בישראל, שלא עזב את ישרוטל למרות פיתויים רבים שהוצעו לו במהלך השנים. הוא נשוי ואב לארבעה. הבכור, בן (34), הוא בכיר בחברת השקעות חוץ-בורסאית, אדם (32) הוא מנהל מלון לאונרדו בוטיק של רשת פתאל, דניאל (28) עובדת בתחום המחשוב בוורוניקס, ולי (20) היא מדריכת טייסים בסימולטור של חיל האוויר. הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ומינהל עסקים מאוניברסיטת אברדין בסקוטלנד, וגר בשדרות רוטשילד בתל-אביב.
הוא היה בן 14 כשמשפחתו פגשה את דיוויד לואיס המנוח, האיש ששם את אילת על מפת התיירות ושהקים את חברת ישרוטל. "כשהייתי בן 16-13 גרנו בלונדון. אבא כיהן כנספח האווירי בשגרירות ישראל. דיוויד לואיס, ציוני חם, טייס שהטיס מטוסים גם במלחמת העולם השנייה, רצה לטוס לישראל, לאחד מביקוריו כאן, במטוסו הפרטי — אז מטוס פרופלור. לפי החוק הוא היה חייב להיעזר בטייס משנה, ולואיס התקשר לשגרירות הישראלית וביקש לשוחח עם הנספח האווירי. הוא ביקש מאבא שלי לשמש כטייס המשנה שלו, ואבא הסכים ונהנה מכל רגע. כך שמעתי לראשונה על דיוויד לואיס. לימים כשהתחלתי לעבוד ברשת הפגשתי ביניהם שוב".
6 צפייה בגלריה
תמנות מלון יערות הכרמל
תמנות מלון יערות הכרמל
מלון יערות הכרמל. ''לא נמכור לעולם חדר ב־500 שקל ללילה''
(צילום: אסף פינצ'וק)
לואיס, יהודי שנולד בלונדון, גדל בבית חסר אמצעים. אביו היה ירקן. עם סיום לימודיו בראיית חשבון הקים דיוויד את חברת "לואיס טרסט גרופ", שהיא עד היום אחת החברות הפרטיות הגדולות בבריטניה ומפורסמת ברשת האופנה "ריבר איילנד" שבבעלותה, פעילה בנדל"ן ובשירותים פיננסיים באנגליה ובארה"ב, ובין השאר בנתה רשת בתי מלון בספרד. מי שפיתה את לואיס להיכנס למלונאות בישראל היה שר התיירות דאז, גדעון פת. ב-1980 הגיע לואיס וסימן את אילת כיעד. ב-1984 נחנך המלון הראשון, "המלך שלמה", שבקומתו העליונה הקים לואיס גם סוויטת מגורים אישית, ובה שהה בביקוריו הרבים.
"אשתו רות, בת ה-99, עדיין מקפידה להגיע לישראל בכל אוקטובר", מספר רביב, שהערצתו ללואיס בולטת בשיחה. "הוא היה אדם מדהים, פייטר מיוחד, מלא כריזמה, יזמות וחזון. אני זוכר אותו על חוף הים של אילת אחרי שפתחנו את המלך שלמה ומלון 'ספורט'. מסביב רק חול ומים, והוא מדבר על טיילת ושורה של מלונות שייבנו על החוף. הוא האיש שהסתכל על מצפה רמון, אחרי שכבר בנה מלונות באילת, וכולם חשבו שיצא מדעתו. הוא ראה שם מבנה סוכנות עם דירות סוכנות, קנה דירה אחרי דירה, והפך את הבניין למלון. אחר כך רכש את הקרקע שעליה בנה את מלון בראשית".
6 צפייה בגלריה
גולת הכותרת במלון
גולת הכותרת במלון
מלון קדמא. ''אנחנו אחד המעסיקים הכי גדולים ביישובי הפריפריה בישראל''
(צילום: שירי הדר)
החזון וההימור של לואיס מיצבו את ישרוטל כרשת פורצת דרך. היום קיימת תחושה שהיא הפכה לעוד רשת. יהודה זעפרני, מומחה לתיירות ותעופה, לשעבר מנכ"ל אופיר טורס, מסכים: "ישרוטל היא ללא ספק מובילת שוק, שהייתה החדשנית מכולן עד 2016-2015. היא חידשה לכל עם ישראל את הנופש בארץ. אם עד ראשית שנות ה-80 חופשה במלון הייתה נחלת ישראלים אמידים, ישרוטל יצרה את המלונות העממיים הכיפיים, בנתה את מלונות אילת, אחר כך הלכה לטופ עם יערות הכרמל ומצפה הימים. החדשנות והחזון עדיין קיימים, אבל צריך לזכור שישרוטל היום לא לבד בסביבה. אם בראשית דרכה היא פעלה מול רשתות שמרניות קלאסיות, במובילות רשת מלונות דן, כיום היא בסביבה תחרותית שמחייבת חדשנות כדי לשרוד. החדשנות עברה למתחרים שנולדו אחריה, כמו רשת פתאל, רשתות זריזות כמו בראון, ורט, ג'ייקוב. למרות שיצאה מזמן מאילת, בגליל היא עדיין חלשה. הייתי מצפה מהם להקים למשל מלון חדשני מעל קריית-שמונה, לנופשים שרוצים לבלות בצפון, שגם ייתן פרנסה לתושבי האזור".
כשאני שואלת על כך את רביב, הוא לא אוהב את השאלה. "אם דיוויד לואיס היה כאן, הוא היה משתגע ממה שעשינו, עושים ומתכוננים לעשות. לפתוח את מלון קדמא בשדה בוקר ולהעסיק בו את תושבי דימונה וירוחם – זה צפוי? את פונדק רמון שסגרנו אנחנו בונים מחדש. אנחנו אחד המעסיקים הכי גדולים ביישובי הפריפריה בישראל. האוריינט ריזורט, מלון הספא הראשון בירושלים עם בריכה על הגג, זה לא חדשני? אגב, אנחנו מפעילי הספא הגדולים ביותר בישראל. עם כל הכבוד וההערכה למתחרינו, אני משוכנע שאנחנו החדשניים ביותר, כשכל מה שאנחנו עושים הוא הכי טוב. בכל קטגוריה שבה נפעל, נהיה הטובים ביותר".
מלונאות לא הייתה מקצוע מוערך בסביבתו החברתית של רביב, שגדל כבן לטייס ולאשת חינוך בבסיסי חיל האוויר, אחר כך בנווה מגן, אז שיכון הטייסים ברמת-השרון, ובאמצע שלוש שנים בלונדון. אבל בניגוד לילדי טייסים רבים, הוא לא רצה להיות טייס. "אבא לחץ", הוא מודה בחיוך, "אבל אותי הטיסה לא משכה מעולם. לא רציתי לחתום קבע לכל כך הרבה שנים. בתי, לי, ממשיכה במידה מסוימת את דרכו". וכך, עם שחרורו מהשירות הצבאי, נרשם לקורס לניהול בתי מלון בתדמור, בית הספר האייקוני, והלך לעבוד כמאבטח, "תפקיד שבו עבדתי עד מלחמת שלום הגליל. תוך כדי העבודה הלכתי למבדקים בתדמור. כשהייתי במילואים במלחמה נודע לי שהתקבלתי לקורס". כשסיים את לימודיו ב-1985 התקבל לתפקיד מנהל מזון ומשקאות במלון ספורט של ישרוטל שנפתח באילת. מאז טיפס בשרשרת התפקידים ברשת, וב-2010 מונה למנכ"ל.
"אני עובד בישרוטל 38 שנים, קורע את התחת. מה שאני מרוויח, זה ביושר. מאז שאני מכהן כמנכ"ל, רווח החברה ומספר בתי המלון יותר מהוכפלו, השווי עלה פי שלושה. וזה עסק שמייצר תוצאות גם למדינה. למה לא לפרגן?"
בעבר הגדיר את עצמו "ג'ינג'י חסר סבלנות, בניגוד לדור המלונאים של פעם, שלמד להיות יותר סבלני ומכיל". אבל הג'ינג'יות עדיין פורצת בשיחה. למשל, כשהוא נשאל על עלות השכר הגבוהה שלו, 9.1 מיליון שקל בשנה. "אני עובד בישרוטל 38 שנים, קורע את התחת כל יום מחדש. מה שאני מרוויח, אני מאמין שזה ביושר. אני נותן ערך לחברה ולא חושב שצריך לדון בשכרי. מאז שאני מכהן כמנכ"ל, רווח החברה ומספר בתי המלון יותר מהוכפלו, השווי עלה פי שלושה. עבדתי ואני עדיין עובד מאוד קשה בשביל זה. וזה עסק שמייצר תוצאות גם למדינה. למה לא לפרגן? מנהלים שנותנים ערך לחברה צריכים לקבל משכורת ראויה".
מה צריך לדעתך לעשות בתחום התיירות באילת, שאותה כבר הספידו לא פעם? "טעות חמורה. לא נכון להספיד את אילת, שהיא עיר הנופש האולטימטיבית לישראלים, כמו לאס-וגאס לאמריקאים. אנחנו מקטרים, אבל אוהבים את אילת, שעובדת יציב לאורך 75%־80% מחודשי השנה. יש לנו בה שמונה בתי מלון ואנחנו בונים עוד אחד".
אתה עדיין מצדד בפתיחת קזינו באילת? יש סיכוי שיוקם? "אני ממש לא דוגל בקזינו באילת. העיר צריכה מרכז כנסים גדול, שיביא משתתפים מכל העולם, וצריכה בדחיפות עוד אטרקציות. כל אטרקציה שתגיע תהפוך את העיר ליותר מעניינת ומשמעותית. לאחרונה נפתח בה פארק המים הכי משמעותי במזרח התיכון, שאנחנו היינו חלק ממנו. צריכים עוד יוזמות כאלו. כרגע אילת הפכה גן עדן לקניות. בעקבות הסגירה של שדה דב, מספר הטסים לאילת ירד ב-50%, ויותר מגיעים אליה במכוניות, מה שמאפשר לקנות הרבה יותר ולהעמיס לבגאז', מחיתולים ועד מכשירי חשמל. שלא לדבר על סלולריים, שבהם אילת היא המקום הזול ביותר בעולם. קונים, וטוב שכך. עכשיו סוף־-סוף גם עובדים על כביש הערבה, שיגדיל קודם כל את הבטיחות בנסיעה, שהייתה מסוכנת, וגם הדרך מתקצרת. היום מגוש דן לאילת נוסעים 3.5 שעות. וישראלים אוהבים לנהוג. גם אני עושה זאת לפחות פעם בחודש".
6 צפייה בגלריה
ליאור רביב, מנכ"ל ישרוטל
ליאור רביב, מנכ"ל ישרוטל
''בשבילי זה סוג של פרויקט חיים''
( צילום: אביגיל עוזי)
בכינרת אתם כבר נמצאים, עם מלון גומא במגדל. אתה מאמין בטבריה? "בהחלט. סובב כינרת עומד להיות במידה רבה אתר התיירות מספר 2 בישראל אחרי אילת. הגענו לכנרת עם המלון במגדל, ואנחנו ממשיכים עם מלון במפרץ אמנון. ובאופן טבעי זה ישפיע גם על טבריה, אם כי יש הרבה מה לעשות לשיפור פני העיר, שלא נראית היום כעיר תיירות. טיילת ראויה, לשפר את הניקיון והסדר, אטרקציות. הפוטנציאל האדיר קיים, הן של התיירות הצליינית הגדולה מחו"ל לכינרת, וגם תיירות ישראלית. עקרונית אנחנו מאמינים בצפון. לא במקרה השקענו 12 מיליון שקל בשלוש וילות שהקמנו באחוזת יערות הכרמל, ממבנים ששימשו למגורי עובדים. וילות לזוגות בלבד, המעוצבות ברמה הגבוהה ביותר עם בריכות פרטיות ובאטלר פרטי. ויש להן קהל שחושק בפרטיות ומוכן לשלם".
מדובר בסכומים בלתי מבוטלים, כפי שבדקתי: בחול המועד סוכות – 10,772 שקל ללילה לזוג על בסיס חצי פנסיון (אחרי הנחה), וב-24-23 באוקטובר – 8,644 שקל (גם כן אחרי הנחה).
המאבקים סביב הרפורמה המשפטית משפיעים על תנועת התיירות הנכנסת? "מי שחייב להגיע, כמו אנשי עסקים, מגיע, מי שלא – חושב פעמיים. תיירות צריכה ודאות, שקט ורוגע. ואנחנו בהחלט כבר מרגישים את זה. במיוחד בתל-אביב. יש האטה. אני מסתכל על מה שקורה בעולם. ברומא, בלונדון, בפריז, התיירות בשיא השיאים, באווירה של אחרי הקורונה. אצלנו זה לא קורה. בירושלים המצב טוב יותר, כי היא יעד של הקהל היהודי, שמכיר את המדינה, מבין ויודע מה קורה פה".
אתה מודאג? "בהחלט. אני מודאג ממה שקורה בכלכלה. בהיי-טק מרגישים כבר את ההאטה, והיא תשליך על ענפים אחרים. אני מודאג מגובה הריבית ושער הדולר, שעלולים להשפיע גם על פיתוח מלונות. תנופת המלונות הנוכחית נובעת מהתקופה שבה הכסף היה זול והריבית נמוכה. היום כשהריבית גבוהה והכסף יקר, והרגולציה לא השתפרה, אני לא חושב שיזמים ימהרו להקים בתי מלון נוספים. וכאזרח מטרידים אותי מאוד המתחים בחברה, השסע שנוצר, שאנחנו חייבים מהר לאחות".
נמתחה ביקורת על הכוונה שלכם לחלק 25 מיליון שקל דיווידנד לבעלי המניות, אחרי שקיבלתם מענק קורונה בסך 36 מיליון שקל. "צלו" אותך כמו את הראל ויזל מפוקס. אמנם חלוקת הדיווידנד בוטלה — ישרוטל אמרה שהיא קשובה לביקורת – אבל איך לא הייתם רגישים לעניין עוד קודם? "התקיפו אותי פחות מאשר את הראל ויזל", מחייך רביב, "בדיעבד, ההחלטה לחלק דיווידנד הייתה טעות".
מהי רמת המעורבות של בן וג'וליאן לואיס, הבנים של דיוויד, ברשת? "ג'וליאן היה יו"ר הרשת עד הקורונה, ואז בן החליף אותו. הם אוהבים מאוד את ישראל, מאמינים בישרוטל, שהפכה לעסק משמעותי שלהם. אם פעם היא הייתה סוג של תחביב של דיוויד, היום כחברה יחידנית היא אולי הגדולה ביותר בפורטפוליו של המשפחה, שכמעט הכפילה את עצמה מאז שדיוויד נפטר. שני הבנים השקיעו מאז בישרוטל יותר ממיליארד וחצי שקל, מה שמצביע על מידת האמון והחשיבות שהם מייחסים לחברה".
אתה 38 שנים בענף ובאותה חברה, איך לא נשחקים? "שאלה מעניינת. בשבילי זה סוג של פרויקט חיים. אני מאוד אוהב את החברה, את העובדים, המנהלים, את העובדה שכל הזמן אנחנו מסתכלים קדימה. היום אנחנו במו"מ על רכישת קרקע באכזיב לבניית מלון ריזורט מיוחד ושונה. אנחנו בונים באילת מלון הפוך: המסעדות, הלובי, העצים – יהיו בקומה העליונה — הקומה ה־-19. בריכת השחייה, עם תחתית שקופה, תהיה תלויה בין שני בניינים. זה קורה כי אנשים מחפשים את הדבר הבא".
אתה מבלה חופשות במלונות של הרשת? "אני אישית אף פעם לא התארחתי ולא מתארח במלון של ישרוטל שלא במסגרת העבודה. עם הילדים לא הייתי מעולם בחופשה משפחתית באף מלון של הרשת. בשבילי שהות במלון ישרוטל זו עבודה. לחופשה אנחנו בעיקר נוסעים לחו"ל. כשהכתבה תראה אור נהיה בדובאי, אני סקרן מאוד להיות שם, לבקר בבתי המלון המטורפים. אומנם אהיה בחופשה, אבל קבעתי פגישות לראות בתי מלון עם פוטנציאל, אולי ניכנס גם לשם. נראה".
פורסם לראשונה: 07:52, 22.09.23