"אם הייתם שואלים אותי לפני שנה אם יש סיכוי שנמצא עצמנו באמצע נובמבר קוטפים כרובית ושומר בשדות העוטף, הייתי אומר שאתם הוזים", אומר אורי סירקיס (58), מנכ"ל חברת התעופה ישראייר, שעובדיו יצאו בשבוע שעבר לסייע בקטיף ירקות באחד ממשקי הדרום.
ב־6 באוקטובר, 2023 עדיין נחשבה לאחת השנים המוצלחות של החברה, עם רצף של רבעונים שבהם נרשם שיפור ניכר בתוצאות הכספיות. אבל מאז השבת השחורה נאלץ סירקיס כמעט לדומם מנועים, תרתי משמע. ענפי התיירות והתעופה הם מהרגישים ביותר למלחמות, אסונות ומגפות. מספר הנוסעים בנתב"ג הגיע השבוע לשפל של 11,000 נוסעים ליום, לעומת כ־90,000 לפני המלחמה.
עוד כתבות +ynet:
ישראייר, שהפעילה תשעה מטוסים במהלך חופשת סוכות לשלל יעדי נופש בחו"ל, מפעילה כיום כשלושה־ארבעה מטוסים בלבד למספר מצומצם של יעדים. חלק מהמטוסים שחכרה, כולל הצוות הזר, הוחזרו לבעליהם. מטוס האיירבס החדש של החברה נשלח לטיפול תחזוקה תקופתי בקפריסין (במרכז תחזוקה שרכשה החברה). יעדים פופולריים שלגביהם הוצאו אזהרות מסע, כמו מרוקו, טורקיה ושארם א־שייח', נמחקו מלוח הטיסות. בתחילת המלחמה עסקה החברה בעיקר בטיסות חילוץ, ובניגוד לאל על גם בשבתות. בקו לאילת היא מפעילה היום טיסות חינם למפונים מאילת לתל־אביב ובחזרה, במימון המדינה בסך 6 מיליון שקל. 35% מטייסי החברה גויסו בצו 8, וכדי לצמצם הוצאות עברה החברה לארבעה ימי עבודה בשבוע, ללא הוצאת עובדים לחל"ת אלא על חשבון ימי חופשה.
סירקיס, מנכ"ל מנוסה ומוערך, בוגר 8200 (הצוות שהיה חבר בו קיבל את פרס ביטחון ישראל), צלח כמנכ"ל ישראייר את משברי צוק איתן והקורונה. יש לו כבר "ספר הפעלה לעיתות משבר" שמשמש אותו כעת וכולל 408 עמודים, בהם תיעד כל מהלך שהחברה עשתה במשבר הקורונה. אני פוגשת אותו במשרדי החברה בגבעתיים. בגלל התמעטות הפעילות השוטפת, רתמו את עובדי המשרד לקידום מועדון הלקוחות החדש של החברה, המופעל בשיתוף עם רשת רמי לוי וישראכרט. הרעיון הוא שבשש אחרי המלחמה תיקנו בסופר ותקבלו נקודות, שתוכלו לממש אותן ברכישת חבילות נופש וכרטיסי טיסה בישראייר.
אבל מה שבאמת מדיר עכשיו שינה מעיניו, וזה ניכר עליו, הוא שבנו המילואימניק משרת באחת מיחידות הקומנדו בלב עזה. "אני לא ישן בלילה בגלל הבן שלי, לא בגלל החברה", הוא אומר. "גם החברים של הבנות שלי מגויסים, וגם החייל הבודד מאוסטרליה שאימצנו מגויס בצו 8 בצפון".
עם העובדים הוא מתקשר באופן קבוע, באמצעות איגרות שהוא שולח להם ובהן הוא מפרט את הנעשה בחברה, כולל "הגיגים" משלו. באיגרת האחרונה כתב: "נראה כי חלפו עידן ועידנים מאז השבת השחורה. בסך הכול חלף חודש. עבור אלפי משפחות העולם עצר מלכת. אלכס שולמן (סופר שוודי מחבר "השורדים" – נ"ז) אמר: 'אמרו לי שהאבל הוא תהליך בשלבים, שמהצד השני מחכים החיים, לא אותם חיים, אבל חיים אחרים. זה לא היה נכון. האבל הוא לא שלב, הוא מצב. הוא לא נעלם. הוא איתן כסלע'. ליבנו עם משפחות הנופלים, החטופים והפצועים. המלחמה היא על הבית, הבית זאת המדינה, הבית זו גם ישראייר. שלכם, אורי".
מלחמת 7 באוקטובר תפסה את סירקיס בשיא הפעילות העסקית עם הפנים קדימה. "התכוננתי לטוס למחרת, ב־8 בחודש, לכרתים עם בעלי החברה, רמי לוי ושלום חיים, והיו"ר מוטי חזן, לכנס משקיעים שיזמנו במלון שרכשנו בעיר חאניה שבכרתים, על הים. זה אירוע שהתכוננו אליו הרבה זמן. 150 נציגים מגופי השקעות שונים בארץ הוזמנו כאורחים שלנו, כולל הטיסה ושהייה של לילה במלון.
"הייתי אמור להציג שם בפניהם את התוכניות והחזון שלנו ל־2024, את העמקת ההשקעות שאנחנו מתכננים ברכישת מלונות, ועד כמה המודל של כניסה למלונאות (ישראייר רכשה מלונות ביוון בשותפות עם מלונות בראון וגם בקפריסין – נ"ז) מניב תשואה עודפת. בבוקרו של הכנס ביום א' עמדנו להוציא דיווח לבורסה עם המצגת למשקיעים. הכול בוטל. אנחנו נצטרך עכשיו לדחות את ההשקעות בנדל"ן מלונאי, ולהאיץ תוכניות לחיזוק נאמנות הלקוחות כדי לייצר הכנסות.
"במקום בחאניה, מצאנו עצמנו בחמ"ל שהקמנו בחברה בניסיון להתאים עצמנו למצב. בשבת השחורה איבדנו את מוקד השירות שלנו, שהיה בשדרות. ב־2016 העברנו לשם את המוקד (קול סנטר), ולא היה מאז יום שהוא לא עבד, כולל בכל המבצעים בעזה. הועסקו בו 23 עובדים מקומיים. ב־7.10 נכנסו מחבלים לשדרות, ראש העיר החליט לפנות את התושבים, קיבלנו הוראה לסגור ומצאנו עצמנו בלי מוקד שירות. השתלטנו מהר על האירוע והעברנו את המוקד לתל־אביב. בינתיים שדרות עוד ריקה".
היו עוד פעולות שעשית מיד ביום שאחרי?
"כן. הבנתי מהר מאוד שהאירוע יותר גדול ומשמעותי ממה שנתפס בהתחלה. פנינו מיד למערכת הבנקאית – היינו הראשונים מחברות התעופה שפנו – בבקשה להגדלה משמעותית של מסגרות האשראי, כי היה ברור שההכנסות ייפגעו, ואכן נענינו. ההיגיון שלי היה שמאוחר יותר, כשכבר יתברר גודל האסון והשלכותיו מרחיקות הלכת, הבנקים יהיו קשוחים יותר. במקביל פעלנו מיידית לצמצם הוצאות: החזרנו שלושה מטוסים בחכירה עם הצוות לבעליהם, נשארנו עם שישה מטוסים. מתוכם אחד שלחנו לטיפול במרכז התחזוקה בקפריסין, ונשארנו עם חמישה. שניים מתוכם, משיקולי ניהול סיכונים, העברנו לחנייה בשדה התעופה רמון, ואם יהיה ביקוש נשתמש בהם.
"אנחנו כעת פועלים עם שלושה מטוסים. מיום רביעי בשבוע שעבר יש בין שתיים לשלוש טיסות ביום לאילת, לפי מתווה המדינה שמעניקה טיסות חינם מאילת לתל־אביב למפונים. נכנסנו לאירוע עם 430 עובדים, מתוכם 60 טייסים. סך הכול יש לנו 45 מגויסים כולל טייסים. חלק ביקשו חל"ת. נשארנו עם 350 עובדים.
"אנחנו במגעים עם האוצר על תוכנית תמיכה וסיוע לעולם התעופה, שכולל גם את המתווה שבמסגרתו אנחנו מטיסים בחינם את תושבי העוטף שפונו. אנחנו מקדמים כעת יוזמה עבור חקלאי העוטף שהתפנו לאילת – טיסה בבוקר מאילת לחצרים, כדי שיוכלו להגיע לשטחי הגידול החקלאיים, וטיסה בחזרה בערב. קיבלנו אישור של מפקד חיל האוויר לנחות בחצרים.
"יש כרגע מתווה לפיצוי מהמדינה על הפגיעה בעסקים רק לחברות גדולות בסכומים עד 400 מיליון שקל. אנחנו היינו אמורים להיות השנה עם מחזור מכירות של 1.5 מיליארד שקל. אנחנו במגעים עם האוצר לקבל מסלול שיותאם לחברות התעופה, כמו בקורונה. אני מקווה שגם עכשיו יהיו תוכניות דומות".
את מי אתה מאשים במצב שהגענו אליו?
"עכשיו, כאדם פרטי, אני לא עוסק בזה. כל הרצון שלי כעת הוא שמקורביי יחזרו הביתה בשלום. זה אירוע כל כך טראומטי שהוא ייחקר עוד שנים רבות, וברור שההנהגה תצטרך לקחת אחריות. חשבנו שאנחנו באירופה, אבל אנחנו במזרח התיכון. בעולם העסקי יש כלל: חברה שמגיעה למשבר בריאה, תצא ממנו מחוזקת. החשש שלי הוא מזה שהחברה בישראל הגיעה למשבר הזה מוחלשת. כחברה עסקית בתעשיית התיירות והתעופה, אנחנו חייבים להישאר אופטימיים, על אף המכה הקשה. מה שמעודד אותי הוא שאני שומע גם מהילדים שהצבא התעשת על עצמו ופועל בסנכרון מעורר השראה ובעבודת צוות מדהימה בין כל החילות".
כשאני שואלת את סירקיס מתי הישראלים יחזרו לטוס, הוא נשמע אופטימי יחסית: "אלי הורביץ, מנכ"ל טבע האגדי, אמר פעם: 'המשבר והיציאה מהמשבר תופסים אותך בהפתעה באותה מידה'. הפעילות שאנחנו מבצעים מבטיחה לנו יציאה מהירה וחזקה, אני מקווה שכולנו נופתע מהמהירות. אני מאמין שבדצמבר, בחנוכה, כבר נראה התגברות ביציאות מהארץ, לא בכמות שהייתה, אבל גם במלחמה אנשים רוצים להחליף אווירה, לפצות את עצמם. אני מעריך שיהיו גם אנשי מילואים שישתחררו. בסוף חייבים סוג של בריחה מהמציאות הקשה. עובדת לטובתנו גם העובדה שאילת עכשיו כמעט ירדה ממפת התיירות של הישראלים, בגלל מפוני העוטף שממלאים את בתי המלון".
לאיזה יעדים תטוסו?
"חילקנו את היעדים ליעדים פרו־ישראליים לעומת כאלה שהמל"ל הוציא עליהם אזהרת מסע, ואליהם הפסקנו לטוס — שארם, טורקיה, מרוקו, דובאי. אנחנו טסים כיום ללרנקה, לאתונה (שיש שם לא מעט ישראלים), לרומא, לטביליסי (בעיקר כשירות למשפחות שטסות לשם לצורכי פונדקאות), לבאטומי, לקישינב (בעיקר עובדים זרים), ולפעמים לבודפשט. ביום רביעי האחרון הטסנו לשם חינם ילדים מהעוטף למשחק של נבחרת ישראל במוקדמות. גם אחרי המלחמה נטוס באירופה רק ליעדים שמזוהים כפרו־ישראליים – רומניה, גיאורגיה, אוסטריה, צ'כיה, איטליה ומולדובה, לצד היעדים הקבועים באגן הים התיכון".
סירקיס מסרב לשדר פסימיות. "התחזית שלי היא שב־2024 נטיס מיליון נוסעים, בדומה ל־2023. הצפי שלי הוא שתנועת הנוסעים, גם בגלל שתיירים לא באים, תגיע ל־18 מיליון איש, לעומת 25 מיליון איש ב־2023. הריאיון הזה הוא בטח הכי אופטימי שפגשת השבוע, אבל אם לא נהיה אופטימיים, נסגור את החברה. גם רמי לוי שותף לאופטימיות שלי.
"בתוך המצב הכאוטי הזה אני רואה גם נקודות אור: בטורקיה שנפגעה מאוד כיעד, כמעט לא היינו פעילים ולכן לא נפגענו. מחיר הדלק, מרכיב משמעותי בהוצאות, נמצא בירידה. השבוע מתקיימת בדובאי ועידת הסלוטים (התחייבויות של חברות התעופה לזמני נחיתה והמראה – נ"ז), ועד אמצע דצמבר חברות התעופה הזרות צריכות להחליט ולהודיע מה היקף הפעילות שלהן לישראל לשנת 2024. אני בטוח שהמנהלים המסחריים שלהן ירצו להקטין סיכון, ויהיו פחות חברות תעופה זרות שיפעלו בארץ, ולכן נתח השוק של החברות הישראליות יעלה. מעודדת גם העובדה שהמשקיעים מאמינים בנו ולא מכרו מניות".
לנוכח ההערכה שלך שמספר החברות שיטוסו לארץ לא יחזור למספר שהיה לפני המלחמה, האם המחירים יעלו?
"ההערכה היא שהמחירים לא יעלו, כי החברות ירצו להשיב אליהן את הנוסעים, שיחפשו מוצרים זולים. בהערכה הזאת תומכת גם העובדה שהדולר נכון להיום ירד מהשיא שלו, וגם מחירי הדלק בירידה".
ניסיתם בעבר להתמזג עם אל על והמהלך נפסל על ידי רשות התחרות. טענת אז שאין צורך בשלוש חברות תעופה ישראליות. בכל מלחמה אנחנו נוכחים מחדש שחברות זרות מבטלות מיד את פעילותן בארץ, וכמעט רק החברות הישראליות שומרות על הקשר האווירי שלנו עם העולם. זה מביא אותי למסקנה הפוכה ממך, שצריך כמה שיותר חברות תעופה ישראליות.
"להפך. החברות הזרות לא נפגעו כלכלית או נפגעו בשוליים מהפסקת הטיסות לארץ. מי שנפגע זה החברות הישראליות, שאיבדו חלק נכבד מהכנסותיהן. לכן חשוב שיהיו פה שתי חברות חזקות. אם זה היה תלוי בי היום, הייתי מקדם עכשיו את המיזוג. אני מקווה שרשות התחרות מבינה עכשיו עד כמה פסילת המיזוג עם אל על הייתה טעות".
משפט סיכום על המצב הנוכחי?
"הפילוסוף הצרפתי ז'אן פול סארטר אמר: 'החיים מתחילים בצד השני של הייאוש'".
פורסם לראשונה: 00:00, 17.11.23
