להיות ישראלי אף פעם לא היה סיפור פשוט. לא פשוט בישראל, לא פשוט בחו"ל, בטח מול הפגנות השנאה האנטישמיות שהתרבו והתעצמו בשנתיים האחרונות. אחד משבילי הבריחה המועדפים שנותרו עדיין בעולם היו האיים בתאילנד. שם אפשר היה להתבודד בכיף, להתמכר לשמש, למי התכלת הצלולים, לשקיעות מהערסל עם קוקוס וקשית ביד, בלי להרגיש מוקצים ומנודים.
מאז הקורונה, תאילנד הפכה ליעד מבוקש במיוחד עבור ישראלים. גם הדמוגרפיה השתנתה: יותר משפחות עם הורים בעשור הרביעי והחמישי לחייהם, פחות צעירים בטיול אחרי צבא שמגיעים לקרחנות במסיבות ירח מלא. שירותי הטיסות של חברות נוספות לאחר הסכמי אברהם וטיסות ישירות ליעדים חוץ מבנגקוק האיצו את המגמה, המלחמה כבר העלתה אותה על ספידים: 350 אלף ישראלים צפויים להגיע לתאילנד השנה, זינוק מטורף מהשיא - 240 אלף - שנקבע כשהמדינה פתחה את שעריה לאחר המגפה.
6 צפייה בגלריה
חוף למאי, שממוקם בצד המזרחי של האי קו סמוי בתאילנד
(צילום: Sergii Figurnyi/Shutterstock)
התאילנדים אוהבים את הישראלים. הם נחשבים בעיניהם לחברמנים ובזבזנים (סקר מלפני כמה שנים גילה כי ישראלים מוציאים 165 דולר בממוצע ליום ‑ כולל לינה ‑ סכום עתק במונחים מקומיים). "המלחמה גם קירבה מאוד בין העמים", אומר גולן שרמן, מלווה קבוצות ובעל בלוג פופולרי על תאילנד, "אחרי 7 באוקטובר התאילנדים חשו שותפות גורל עם הישראלים".
אלא שמאז המעבר העולמי לעבודה מהבית ואופציית הנוודות הדיגיטלית, ראו ישראלים רבים כי טוב והחליטו להאריך את השהות באיים הקסומים. סך כל בעלי הדרכונים הכחולים החיים כיום בתאילנד מתקרב ל-10,000. רק בפוקט ובקופנגן חיים כמעט 5,000 ישראלים. הסיבה, בין היתר: העובדה שאין צורך בוויזה לתאילנד. יש אשרה ל-60 יום שאפשר להאריך, או לצאת ולהיכנס לעוד 60 יום, עד 180 יום במצטבר לשנה. הרבה משפחות ישראליות גם מוציאות ויזת תושב על ידי רישום ללימודים, הפקדת סכום של כ-80 אלף שקל או הנפקת ויזת נווד דיגיטלי. עד לאחרונה, החותמת הייתה כמעט אוטומטית; בחודשים האחרונים יש יותר סירובי כניסות והערמת קשיים מצד הרשויות.
העלייה בכמות התיירים והמשתקעים הולידה גם צרכים חדשים. פה מסעדת קוסקוס או דוכן שקשוקה, שם סוכנות טיולים דוברת עברית. אחרים מיהרו להריח הזדמנות עסקית בנדל"ן. החוק התאילנדי, כמו אזרחיו, הוא חוק חייכן. יש סדר, אבל אפשר קצת לעקם אותו. רק לא לשבור. בשנה האחרונה, הרבה ישראלים בתאילנד לא רק שברו את החוק, אלא גם רצו לספר על זה לכל העולם בפייסבוק ובאינסטגרם. "באחוזים, אתם פחות מאחוז אחד מכלל התיירים שמגיעים לכאן", אמר לנו גורם במשרד התיירות התאילנדי, "בדיווחים בתקשורת זה נראה כאילו יש פה ארבעה מיליון ישראלים, שבמקום ליהנות מהמדינה שלנו באים לעשות עליה דיל".
למרות שגם כאן מעורבים גורמים מוכּרים מהשנאה העולמית כלפי ישראל בשנתיים האחרונות, כמו בלוגרים מקומיים ומשפיעני רשת שמפיצים תיאוריות קונספירציה שלפיהן הישראלים קונים אדמות בתאילנד כדי לסלק את המקומיים ולהתנחל במדינה ‑ במקרה הזה לא מדובר רק באנטישמיות או באנטי-ישראליות נטו. משיחות רבות שערכנו עם ישראלים המתגוררים בתאילנד ועם גורמים תאילנדיים בתיירות וברשויות אכיפת החוק, עולה כי הישראלים שנהרו לאיים בשנה האחרונה, הביאו עליהם את הטינה בעצמם, וזאת מאחד העמים היותר סימפתיים ואוהדים שהיו לנו על הפלנטה. שלל תקריות קשות, כולל גניבת תרומות למקדש ממכון עיסוי, תגרות פומביות עם עובדות תעשיית המין וזוג שתועד מקיים יחסי מין במפל מפורסם ‑ עלו לאחרונה לכותרות כאן ובתאילנד. מדובר בכרונולוגיה ידועה מראש של יצוא החוצפה, שלא לומר הבהמיות הישראלית הידועה, לאיי קסם תמימים, על תוצאותיה ההרסניות.
× × ×
"ארבעה ישראלים נעצרו, נקנסו וגורשו מתאילנד לאחר ויכוח בבית חולים בפאי. לדברי העדים, הישראלים דרשו טיפול מיידי, עישנו בשטח בית החולים והשחיתו את חדר המיון" / 6.2.2025
עד לפני שנתיים היה גולן שרמן, בן 57 מכפר-סבא, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים. על הדרך הוא טיפח את אהבתו לתאילנד דרך האתר "תאילנד עם גולן", הספר "תאילנד למשפחות", ובייעוץ וליווי קבוצות לתאילנד. הניצוץ התחיל בטיול תרמילאים, המשיך בעבודה בביטחון בתחנת אל על בבנגקוק, וממשיך עד היום. "זאת אהבה מטורפת", הוא אומר, "האנשים חייכנים ואדיבים עם יכולת הכלה מדהימה, האוכל מטורף והמחירים שפויים. איך אפשר שלא להתאהב?"
משפחות ישראליות, הוא אומר, מגיעות לתאילנד בדרך כלל לשבועיים-שלושה לטיול ב"שביל החומוס" ‑ בנגקוק, פוקט, קוסמוי, קופנגן ‑ כפי שמכונים האתרים הפופולריים ביותר לישראלים. עבור הורים ושלושה ילדים, מדובר בהוצאה של 70 אלף שקל בממוצע. עונות השיא הן בקיץ ובחגים. מאז הקורונה, וביתר שאת המלחמה, כאמור, מדובר בנהירה.
שרמן וגורמים אחרים שעוסקים בהמלצות ובליווי תיירים ישראלים לתאילנד אמרו כי בגלל ריבוי האירועים והתקריות השליליות לאחרונה, יותר ויותר ישראלים מבקשים להוריד את קוסמוי וקופנגן ממסלול הטיולים שלהם.
אחד מכיסי ההתנגדות הראשונים לישראלים בתאילנד נוצר דווקא בפאי, עיירה ציורית, שקטה וירוקה בצפון מערב המדינה, סמוך לגבול עם מיאנמר ולאוס, שעלתה לא מזמן על מפת התיירות מארץ הקודש. בפברואר השנה המצב כבר הגיע לנקודת רתיחה, כשארבעה מטיילים ישראלים גורשו מהמדינה בעקבות התפרעות בבית החולים בפאי. זה הוביל לגל תלונות של המקומיים ולשלטים שנתלו מחוץ לבתי עסק, שבהם הובהר כי נוכחות הישראלים אינה רצויה.
בעלי עסקים בפאי דיווחו על מתיחות גוברת עם תיירים ישראלים. מנהל מקומי אחד צוטט כאומר כי הישראלים "לא מקשיבים, מתווכחים ודורשים יחס מיוחד". מתלונות אחרות עלה כי חלקם גם מפגינים חוסר רגישות תרבותית – בין אם בהתעלמות מכללי נימוס בסיסיים ובין אם בדרישה להנחות לא מוצדקות.
"אני חושב שזה התפוצץ קודם כל בפאי, כי זה מקום שקט וקטן שהיה לו יותר קשה להכיל את ההתנהגות הישראלית", אומר שרמן. "יש לנו קול רם, אנחנו מסתובבים בקבוצות גדולות ומדברים עם הידיים, מה שנחשב בתאילנד למשהו מאוד גס, מזלזל ומעליב כלפי המקומיים".
בלוגרים אחרים שאיתם דיברנו על התופעה (רובם סירבו להופיע בשמם המלא מחשש להתנכלות מצד עבריינים וכיוון שהם עובדים עם ישראלים), סיפרו על תופעות שהדהימו את המקומיים, שלא הורגלו עד כה בתיירים דוברי עברית, כמו סידורי שולחנות מחדש במסעדות כדי שיוכלו לשבת יחד בקבוצה גדולה, אי-הצבת גבולות לילדים שמתפרעים ומשחקים כדורגל באתרים תיירותיים, עישון גראס במקומות ציבוריים, וכניסה ללא חולצות ובביקיני למסעדות ולמרכזי קניות.
"אתה הולך בסבן אילבן”, מספרת א', יועצת טיולים לתאילנד, "יש אבא שהולך עם ילד אחד על הידיים ובמעבר המקביל אמא שהולכת עם ילד שני בעגלה, שפשוט מדברים בצרחות האחד עם השני. אתה רוצה למות מהבושה. עכשיו, יש פה גם לאומים אחרים שמתנהגים בגסות ובצעקנות, אבל הם בדרך כלל שיכורים ומסתובבים בקבוצות קטנות. אצל הישראלים זה נתפס כנורמה. המשפחות הביאו לפה את תרבות הצעקות".
גם לקופנגן הגיעו המהומות. "נוצר פה מצב מטורף", אומר ג', יזם נדל"ן שמתגורר בקוסמוי כבר יותר מעשור. "פעם קופנגן היה אי רוחני, של יוגה, התבודדות, ספר טוב. לאחרונה הגיעו לפה שרלטנים שהתחילו לייעץ לאחרים ב-200 דולר לשעה איך ומה לעשות כדי לעבור לגור פה, קבוצות על גבי קבוצות ברשתות, ואז הגיע גל המפונים מצפון ומדרום במלחמה שהעדיפו לחיות פה מאשר בארץ, התחילו לקנות אדמות ונהיה פשוט טירוף, טירוף, דפוס התנהגות של 'בוא נשלם להם 5,000 באט בקשיש והם יסתמו את הפה'".
"זה קרה בפאי, זה קורה בקופנגן וזה בדרך לקוסמוי", אומר שרמן, "יש כאן השתלטות ישראלית פראית, עם עשרות מסעדות ישראליות בקוסמוי ושלטים בעברית בכל מקום, זה מאוד אגרסיבי. קוסמוי היא כמו עיר בישראל".
× × ×
"הרשויות בתאילנד עצרו ארבעה צעירים ישראלים שהיו בחופשה בקופנגן. הם נעצרו בווילה יוקרתית, שם לטענת הרשויות ערכו מסיבה רועשת והשתמשו בסמים. על פי הדיווח, הארבעה סיפרו כי רכשו את הסמים מחבר ישראלי אחר 'כדי לחגוג את הפסקת האש בעזה'" / 14.10.2025
אנחנו לא לבד, מתברר. תהליך דומה, אמר לנו כמעט כל מי ששוחחנו איתו, קרה גם עם הרוסים, שמצאו גם הם בתאילנד מפלט מהשנאה שהופנתה כלפיהם בעולם אחרי הפלישה לאוקראינה. "יש קווי דמיון נוספים שמחברים בין ההצפה הרוסית והישראלית", אומרת א', יועצת הטיולים, "קודם כל, הרבה מהם גם הגיעו ממצבים טראומטיים של מלחמה וטילים, והחופש המוחלט של תאילנד היה גדול עליהם; חוץ מזה, אלו שני עמים שהחליטו לעשות פה ביזנס בשנים האחרונות. ההבדל היה שהרוסים ניצלו את הפרצות בחוק התאילנדי ואת עצימת העיניים כדי לעשות ביזנס בשקט. הישראלים, כרגיל, השתינו מהמקפצה".
מה זה אומר?
"נגיד בנדל"ן, תחום שבו יש כמות בלתי נתפסת של פרויקטים ישראליים. בתאילנד, אם אתה זר, אתה יכול לקנות נדל"ן רק מהחלק שמיועד לזרים, כש-51 אחוז מהנכס חייב תמיד להישאר בידיים מקומיות".
"הגברת הנוכחות המשטרתית במוקדי התיירות תגרום לישראלים לחשוב פעמיים. לתאילנדים נמאס מישראלים שחושבים שהכל מותר להם, ומי שיפר את החוק צפוי לעונשים כבדים - כולל מאסרים ממושכים. בקרוב נראה נוכחות נרחבת של שוטרים תאילנדים ויחידות הגירה בפשיטות ממוקדות"
הישראלים מיהרו לעקוף את המכשול בשיטת הקומבינה הידועה. "נוצרה פה תעשייה שלמה שמחברת בין יזמים ישראלים לבין תאילנדים, שמביאים אותם כדי להיות בעלים פיקטיביים של רכוש. גם הרוסים הביאו את המקומיים, אבל הם לא רק שילמו להם עבור זה ‑ אלא הכניסו אותם גם לעבודה בתחזוקה, גינון או בבנייה. ככה כולם מרוצים. הישראלים רק נתנו להם סכום כלשהו, וזהו. לא הכניסו אותם למעגל העבודה, ולא שילמו להם שכר שוטף”.
ג', יזם הנדל"ן: "הישראלים חירבו את המקום הזה תוך שלוש-ארבע שנים. זו מדינה שמרנית עם אינסוף הכלה. אתה יכול להיות פה טרנס, ליידי בוי, לעבור שינוי מין, מה שאתה רוצה והם לא יגידו כלום. רק את הישראלים שמביאים אנשים אנאלפביתים או זקנות בנות 90 כשותפים לעסק שלהם ‑ התאילנדים לא יכולים לבלוע".
לדבריו, הנזק התדמיתי שנגרם לישראל הוא עצום. "אדם קונה וילה ורוצה קצת שקט עם המשפחה, ופתאום מקבל 'אומצה-אומצה' של צעירים שבאו לאי לשבועיים ומנגנים טראנס בארבע בבוקר. הבן אדם בא, דופק להם בדלת ומבקש שיתחשבו בו קצת. אחרי זה הוא קורא למשטרה. לא חיפשו ישראלים, רק להבין מה הרעש. אחרי זה הם אמרו לשוטרים שהם חיילים שבאו לחגוג את סוף המלחמה. ואז באתרים כותבים על החיילים הישראלים שסיימו להרוג את הפלסטינים בעזה ועכשיו באו לכבוש את תאילנד. טוב שהם לא אמרו לשוטרים שזו הארץ המובטחת".
כמי שחי פה, אתה חושש?
"תמיד אמרתי לאשתי: 'תראי מה זה, לא היינו צריכים למות כדי להגיע לגן עדן', אבל אני נמצא פה מספיק זמן כדי להחזיק את הראש בידיים ולהבין שזה הולך למקום רע מאוד עבור ישראלים. תאר לך שהיית גר בחדרה, ופתאום הקרקעות והדירות היו שוות יותר מאשר בסביון או כיכר המדינה. זה מגיע לממדים אינפלציוניים בכל סנטימטר באי. ואז מגיע העולם התחתון".
הקהילה הישראלית המתרחבת, הציבור המקומי התמים וההזדמנויות העסקיות הביאו איתם גם לא מעט גורמים עברייניים מישראל. "תאילנד תמיד הייתה גן עדן לאנשים שנמלטו מהחוק בישראל", ממשיך ג', "כי היה אפשר להיעלם בה בכפרים ובאיים ולרדת מהרדאר יחסית בזול. אבל עכשיו היא מגנט לאנשים שמחפשים כסף מהיר. פרוטקשן, עולם המסיבות שאחוז גדול ממנו נשלט על ידי ישראלים, ולצידו, כמובן, שוק הסמים".
אבל הכעס המקומי כלפי הקהילה הישראלית לא מסתכם רק בעסקי הנדל"ן. בשנים האחרונות נפתחו עשרות מסעדות, בתי עסק לשכירת קטנועים, בתי מלון, בתי ספר וגנים לישראלים. זאת בנוסף למכוני קוסמטיקה, סדנאות יוגה, סוכנויות טיולים שהציעו ליווי בעברית. "בדרך כלל, גידול בקהילה אמור להביא יותר ביזנס למקומיים", אומר שרמן, "פה קרה תהליך הפוך. הגידול של האוכלוסייה הישראלית דחק את המקומיים החוצה".
א', יועצת הטיולים, מאירה זווית נוספת: "הישראלים הצעירים אולי בוטים וחסרי נימוס, מסתובבים בעירום וצועקים ולא מכבדים את המקום, אבל הם באים לכמה שבועות לקרחנה של מסיבות וסמים ואז עוזבים לתחנה הבאה. הבעיה האמיתית היא עם אלו שבאו להתנחל אחרי ימי הקורונה, והיו צריכים למצוא דרך לממן את השהות.
"פתאום אתה נוחת בקוסמוי או בקופנגן ורואה שכונות שבהן מוכרים רק לישראלים והולכים לבתי ספר רק של ישראלים, יש עסקים רק לישראלים ולבית חב"ד יש מאבטח שנותן רק לישראלים להיכנס, והמקומיים לא אוהבים את זה. כאילו, בשביל מה באתם לפה, להתבודד? מה, אתם יותר טובים מאיתנו ולא רוצים להתערבב? אני חושבת שזו הבעיה הכי גדולה של הישראלים החמדנים - שבניגוד לרוסים, הם לא דואגים שהמקומיים יישארו מאושרים. להפך".
× × ×
"בפעם השנייה בחודשיים האחרונים: ארבעה תיירים ישראלים תועדו אתמול באירוע אלים בינם ובין ליידי בויז בעיר פאטאיה. התיירים ניסו להתחמק מתשלום, הוויכוח הידרדר למכות עד שהישראלים נמלטו" / 20.5.2025
כצפוי, הישראלים בתאילנד התחילו לדרוך למקומיים על הרגליים, המקומיים שתקו ושתקו - עד שהכל התפרץ. כל זה העלה את הישראלים גם על הרדאר של הרשויות. לאחרונה יש הרבה יותר ביקורות, הרבה יותר עיכובים ותשאולים בשדה התעופה, הרבה יותר פשיטות על בתי עסק והרבה פחות סבלנות לישראלים שנוסעים בטנדר ברחבי האי ומודיעים במגפון על המסיבה שמתקיימת בלילה בפאב הישראלי. במקביל, יותר ויותר יזמים חוקיים התחילו לסבול מסיבוכים בירוקרטיים וסחבת, כשהמשטרה התחילה לחקור, לפשוט, לדפוק על דלתות בתים שבהם מתגוררים ישראלים ולצלם דרכונים.
"אנחנו לא מזהים את הישראלים כקבוצה מיוחדת", אומר ל"7 ימים" קצין משטרה בכיר במחוז סורטהאני בדרום, "אלא מבצעים אכיפה קבועה נגד ניהול עסקים באופן לא חוקי וכנגד זרים המבצעים עבירות פליליות במהלך שהותם בתאילנד".
אולם ישראלים המתגוררים בתאילנד מדווחים כי בעקבות רצף האירועים האחרונים שבהם היו מעורבים ישראלים, משטרת תאילנד החלה לבדוק את האשרה ורישיון העסק שלהם. בקבוצת הפייסבוק "גרים בתאילנד – ישראלים תושבי תאילנד" פירסם בסוף השבוע אחד הישראלים כי לביתו הגיע שוטר ממשטרת ההגירה, בדק את דרכונו ואשרת השהייה, צילם אותו בחזית ביתו ובתוכו, ואמר שהביקור נעשה בעקבות הבלגן עם הישראלים לאחרונה.
משטרת תאילנד, יחד עם רשויות האכיפה המשפטיות ויחידות ההגירה במדינה, גם תיגברה באחרונה את נוכחותה באתרים תיירותיים פופולריים, זאת במטרה למגר את תופעת הפשיעה שמיוחסת לישראלים ולטפל במי שהקימו עסקים ללא היתר. מדובר במסעדות, ברים, מכוני קעקועים ועיסוי, חנויות בגדים, דוכני אוכל ומכירת מזכרות, ואף מלונות - כולם פועלים, לפי הרשויות, בניגוד לחוק.
כמו כן, מתוכננת אכיפה גם לתיירים ישראלים המתנהגים בניגוד לכללים המקומיים: אי-הקפדה על קוד לבוש במקדשים או בקניונים, נהיגה פרועה, מסיבות רועשות ו"מסיבות סמים" בחופים ובווילות, לצד דיווחים על גניבות ואלימות. לפי ההערכות, אלפי שוטרים יתפרסו בשבועות הקרובים באזורים שבהם נרשמת תנועה ערה של מטיילים מישראל, בהם פאי, קוסמוי, פוקט, קופנגן ופאטאיה.
"פעם קופנגן היה אי רוחני, של יוגה והתבודדות. לאחרונה הגיעו לפה שרלטנים ישראלים שהתחילו לייעץ ב–200 דולר לשעה מה לעשות כדי לעבור לגור פה, ואז הגיע גל המפונים מהמלחמה, התחילו לקנות אדמות ונהיה טירוף. התנהגות של 'בוא נשלם להם 5,000 באט בקשיש והם יסתמו את הפה'"
"הגברת הנוכחות המשטרתית במקומות שבהם שוהים ישראלים תגרום להם לחשוב פעמיים לפני שיעברו על החוק", אמר גורם ישראלי המתגורר בתאילנד ומעורה היטב במתרחש. לדבריו, "לתאילנדים נמאס מהישראלים שחושבים שמותר להם לעשות ככל העולה על רוחם. המדיניות החדשה תקשיח את ידה, ומי שיפר את החוק צפוי לעונשים כבדים - כולל מאסרים ממושכים. בקרוב נראה נוכחות נרחבת של שוטרים תאילנדים ויחידות הגירה בפשיטות ממוקדות".
בתגובה, עושים לאחרונה ברשויות הישראליות הרשמיות והלא-רשמיות מאמצים לכבות את השריפה. שגרירת ישראל היוצאת אורנה שגיב הגיעה כבר בחודש פברואר השנה לביקור בפאי, יחד עם שר הפנים, המשמש גם כסגן ראש ממשלת תאילנד. התלוו אליה נציגים נוספים משגרירות ישראל וכן הרב נחמיה וילהלם, שליח חב"ד בבנגקוק. אחת ממטרות הביקור הייתה להזים את תיאוריות הקונספירציה שנפוצו ברשת על עשרות אלפי ישראלים המתנחלים בפאי, חופרים מנהרות ומתחמשים.
בתחילת החודש הנוכחי נפגשה שגרירת ישראל הנכנסת בתאילנד, ד"ר אלונה פישר-קם, עם מושל נפת סוּרָאט טהָאנִי שבדרום תאילנד, כדי לדון בנושא הביטחון וההתנהגות של ישראלים המבקרים והמתגוררים בקופנגן ובקוסמוי.
בשבוע שעבר נערך גם מפגש רשמי בבגקוק בין בכירים במערכת הביטחון בישראל לגורמי האכיפה המקומיים, במטרה לפתור מחלוקות הנוגעות לגישה למרכזי חב"ד ברחבי המדינה, ולדון בעלייה בגל ההתנהגות הלא-הולמת של התיירים הישראלים.
במרכז הדיון, שנערך במטה המשטרה בבירה, עם מפקדים וקצינים בכירים במשטרה התאילנדית, עמד נושא הגישה לשישה מרכזי חב"ד הפועלים במדינה, שעל פי הדיווחים בתאילנד מנעו גישה וכניסה לנציגי הרשויות המקומיות. כאמור, במרכזי חב"ד יש נוהלי ביטחון מחמירים מתוך חשש לפגיעה בתיירים הישראלים, וזאת לנוכח המתיחות האזורית.
בתום הדיון, הגורמים הישראליים הביעו הסכמה להקים מנגנון מסודר שיאפשר למשטרת תאילנד לבצע ביקורות סדירות ולקיים קשר רציף עם מרכזי חב"ד, תוך שקיפות מלאה וכיבוד צורכי הביטחון.
בינתיים, כמה מבעלי העסקים החוקיים (או לפחות חצי חוקיים) פשוט ברחו מהמדינה עד שהמצב יירגע. "יש בעל עסק אחד שברח מתאילנד עד שיעבור זעם", אומר ג', יזם הנדל"ן, "לפני שהוא עזב הוא אמר לי: 'ישראלים זה כמו מלח. שים קצת בסלט, זה טעים. שים בו גוש של מלח - אי-אפשר לשים את זה בפה'".
× × ×
"תייר ישראלי בן 36 נעצר בפאטאיה לפנות בוקר. הישראלי התלונן על השירות שקיבל במכון עיסוי ודרש את כספו בחזרה (הוא שילם 300 באט). לאחר שלא נענה, לקח מעטפות שמצא על הדלפק, שהיו בהן תרומות למקדש מקומי" / 17.10.2025
ולמרות המנטליות הישראלית הבעייתית, בלשון המעטה, לתגובת-הנגד יש לפעמים גם שורשים אנטישמיים. "הכי קל זה להדביק לישראלים בלעדיות על צורת ההתנהגות הזו", אומרת א', יועצת הטיולים. היא הגיעה בפעם הראשונה לתאילנד לירח דבש לפני 20 שנה, חיה כאן תקופה וחוזרת לפה בכל שנה כשמקום המגורים הקבוע של משפחתה מתחיל להשמיע קולות של קור. “עובדים על ערסל עם נוף לים. הכל באיזי. צלילות, שאנטי, זמן איכות עם הילדים, בלי צפצופי מכוניות, בלי פקקים. מכורה לתאילנד”, היא אומרת.
"יש פה הרבה אלימות של עמים שאוהבים לשתות, שזה משהו שלא תראה מישראלים. אצלנו יש פשוט פריקת עול דרמטית, אבל גם את זה צריך לקחת בפרספקטיבה. נגיד, הזוג שעשה סקס במפל. היה פה לא מזמן גם זוג ולוגרים רוסים, שעשו סקס בארגז של הטנדר שהסיע אותם וצילמו את הכל. יש אנשים שעושים סקס במרפסות של קומות גבוהות במלונות. כולם הולכים מכות בפאטונג, בפוקט. פשוט יש יותר רגישות לישראלים, בגלל המצב".
אז לא רק אנחנו אשמים?
"זה שילוב של כמה סיבות. קח למשל את הווליום של הישראלים שהגיעו לפה. כשבאתי לקופנגן בפעם הראשונה היו פה אולי מאה ישראלים, עכשיו יש 2,500. קח את הבולטות, הבוטות וההשתלטות שלהם לעומת הצניעות והפשטות המקומיות, וקח את הגורמים האנטישמיים הבינלאומיים שנמצאים פה ודואגים לתדלק את השנאה לישראל ברשתות, ופתאום יש לך קוקטייל שלם של איבה לישראלים".
בין היתר, בקבוצות ווטסאפ וברשתות החברתיות ניתן למצוא קבוצות המתעדות עוד ועוד דרכי התנהגות חסרת כבוד של ישראלים כלפי מקומיים, עוד ועוד ניצול של הנחמדות התאילנדית כדי לעקוף את החוק. "הרווחנו הרבה מזה ביושר", אומר ג', "התחמנות תמיד הייתה קיימת, עכשיו היא פשוט מגיעה במסה גדולה יותר ובחוסר בושה שתופסת את תשומת הלב של המקומיים. אבל יש פה גם אלמנט אנטישמי. אתה יכול לראות את זה דרך העובדה שיש דיווחים על ישראלים שעושים דברים דומים בפיליפינים, ששם התנהגות כזאת בקושי קיימת".
"אדם קונה וילה באי כי הוא רוצה קצת שקט, ומקבל 'אומצה–אומצה' של צעירים ישראלים שמנגנים טראנס בארבע בבוקר. הוא קורא למשטרה, והצעירים מסבירים לשוטרים שהם חיילים שבאו לחגוג את סוף המלחמה. ואז, באתרים כותבים שהישראלים באו לכבוש את תאילנד"
מי שעומד מאחרי הקמפיינים השקריים או המוגזמים שנועדו להשחיר את שמם של הישראלים בתאילנד ושל ישראל הם משפיעני רשת, בעיקר בינלאומיים, שחלקם בכלל לא נמצא בתאילנד. קמפיינים שבסופו של דבר מהודהדים מספיק פעמים כדי שגם תקשורת המיינסטרים תפרסם אותם. כך, לדוגמה, הוולוגר AIDIN - שהעלה קטעי וידיאו בגנות הישראלים בתאילנד כשהוא חובש כאפייה. באחד מהם טוען שהוא רואה כל כך הרבה ישראלים, אבל לא רואה כמעט פלסטינים בתאילנד.
לא מזמן התפרסם גם פוסט ויראלי בעל ניחוח אנטישמי ברשת החברתית LINE הפופולרית בתאילנד, שזכה לתהודה רבה. הוא כלל נתונים שקריים המבססים תיאוריה קונספירטיבית, ולפיה חברות יהודיות, שהמטה הראשי שלהן שוכן בסילום בבנגקוק, קונות בהמוניהן קרקעות בתאילנד במטרה להכשיר נדל"ן להשכרה ליהודים. כמו כן, נכתב בו כי כחמישית מהאוכלוסייה התאילנדית בפאי ואזור מהונגסון עזבה, לאחר שכ-31 אלף יהודים התכוונו להגר לאזור פאי, מתוך כ-300 אלף יהודים הנוהרים לתאילנד.
עוד נכתב כי מטרת "המתנחלים היהודים בתאילנד" היא כנראה מינרלים יקרים, או הקמת קזינו שיחליף את מתחמי הקזינו במקאו, וכי בעלי החברות קונות הנדל"ן מגיעים מ"הכת של חב"ד" וחברי לובי ישראלי בארצות-הברית. בסיום הפוסט מושווית "ההתנחלות הישראלית בתאילנד" למתרחש ביו"ש ובעזה.
כמה כלי תקשורת אמנם הידהדו את הקונספירציה המופרכת, אבל אחרים הפריכו אותה באמצעות כתבות-נגד, ושר הפנים המשמש סגן ראש ממשלת תאילנד אף הכחיש את הטענות לגבי “התנחלות הישראלים” בפאי.
גם בלוגרים בינלאומיים תופסים טרמפ על המצב ומתסיסים את העוקבים. ולוגר בשם "פיטר סולו-טרוול" פירסם סרטון שבו הוא אומר שהוא עייף מישראלים בתאילנד, כי הם גורמים לו להרגיש כאילו הוא אנטי-סוציאלי.
בטיקטוק, פירסם djudjunzumba@ סרטון שבו ביקר את התנהגותם של תיירים ישראלים בתאילנד. בסרטון, שצבר למעלה מ-50 אלף לייקים ובינתיים נחסם למרבית המשתמשים, טען כי ישראלים מתנהגים בחוסר כבוד למנהגים המקומיים ומשרים תחושה שהכל מגיע להם. "הם רוצים הכל בחינם", נאמר בו - ביטוי לתסכול שחזר גם בתגובות של משתמשים אחרים.
משתמש הטיקטוק lifeofaydinx@ הוסיף שמן למדורה כשתיאר את התיירים הישראלים כ"מתנשאים רוחנית", והאשים אותם בהתנהגות יהירה תוך התעלמות מהנורמות התרבותיות במקום. בסרטון שהעלה, וזכה לתהודה רבה, הוא טען כי פאי – שהייתה בעבר יעד קסום למטיילים מכל העולם – הפכה ל"נגועה בתיירים ישראלים חצופים, גסי רוח וממוקדים בעצמם". הוא לא שכח גם להזכיר את הרקע הצבאי של חלק מהתיירים, שרבים מהם מגיעים לאחר שירות במילואים, וטען כי קיימת סתירה בין מעורבותם בסכסוך במזרח התיכון לבין חיפושם אחר "רוחניות" בתאילנד.
× × ×
"זוג ישראלי נעצר היום בקופנגן לאחר שתועד אתמול מקיים יחסי מין במפל וואנג סאי לאור יום – לעיני תיירים אחרים. המעשה עורר סערה בקרב מקומיים ותיירים, והוביל לפתיחת הליכים משפטיים נגד השניים" / 4.11.2025
הסערה הנוכחית סביב התנהגות התיירים הישראלים מתרחשת על רקע תקופה רגישה במיוחד בתאילנד. ב-24 באוקטובר הודיעו הרשויות בבנגקוק על מותה של המלכה האם סיריקיט, אמו של המלך הנוכחי מהה ואצ'יראלונגקון (ראמה העשירי), והוכרז אבל לאומי ברחבי הממלכה.
בלשכת התיירות של תאילנד בישראל, בארגון "אוהבי תאילנד בישראל" ובקהילת "סוואדי קלאב" הביעו צער עמוק ושלחו את תנחומיהם לעם התאילנדי. במסגרת האבל הורדו הדגלים לחצי התורן, עובדי מדינה לבשו בגדי אבל, והציבור הרחב התבקש להתנהג באיפוק ולהקפיד על לבוש מכבד.
ג' מתרה שהישראלים לא מקפידים להתנהג בהתאם: "זה יפה שהרב של חב"ד מוציא סרטונים שמבקשים מהישראלים להתנהג יפה והשגרירות מוציאה הנחיות לתיירים", הוא אומר, "אבל הגיע הזמן שהמקומיים יעשו פה סדר. כולם פורקים פה עול, אבל זה בולט בעיקר אצל הישראלים. חושבים שכל תאילנדית היא זונה, דורשים הכל, לא יודעים לכבד עם שנמצא עכשיו בחודש אבל בגלל מות המלכה, מעשנים מריחואנה מול מקומות קדושים, מתמקחים על פאקינג 50 באט, ומה לא. עברנו את כל הגבולות האפשריים ולתאילנדים יש גבולות מאוד רחבים וגמישים, תאמין לי".
אבל לא כל הישראלים מיואשים או מוכנים להרים ידיים כל כך מהר. "הרגשתי שאני לא יכול לתת לזה לעבור לידי. אני אוהב את תאילנד ואוהב את ישראל", מספר יזם ישראלי שנמצא על הקו בשנים האחרונות, "תאילנד בשבילי היא גם מקום עבודה וגם בית שני. מקום שבו אפשר לנשום, להאט. ואני חייב לעשות משהו כדי שאחת מהאהבות שלי לא תיפגע. עכשיו אני מרים אתר שינסה לגשר בין התרבויות הללו, שיסביר לישראלים איך מתנהגים, מה לא עושים, מה פוגע במקומיים, שלא רבים בבתי חולים כי רופאים זה קדוש עבורם. מדובר בתרבויות קיצוניות בשוני שלהן. צריך לבנות גשר בין השקט לרעש, בין ישירות לנימוס. זה יהיה כמו גוגל טרנסלייט, אבל של תרבויות ודפוסי התנהגות".
