למערכת הנעה היברידית-נטענת הייתה עדנה, תקופה יפה - לא ארוכה במיוחד אבל רווחית מאוד ליצרניות - שבה היא נחשבה לטובה מכל העולמות. על רקע חשמליות ראשונות צנועות-טווח שעוררו בצרכנים חשש, הביאו עימם הדגמים הנטענים כמה עשרות ק"מ של נסיעת חשמל אל העבודה וממנה, יחד עם מכל דלק עם עשרות ליטרים על כל צרה שלא תבוא. כל הטוב שבדלק הנוזלי והמוכר, יחד עם פוטנציאל לנסיעה חרישית, שקטה וחסכונית.
כיום ברור כבר כי ההבטחה לצריכת דלק סנסציונית לא מתממשת, שכן מרבית נהגי הפלאג-אין לא באמת טורחים לטעון, אבל עד לפני זמן לא רב עדיין מדובר היה בלהיטים לכל דבר ועניין - כאלה שהוצעו בעיקר בדגמים יקרים ממילא. כעת מדובר בדגמים של מותגי ליבה מבית טויוטה (ראב4), פיז'ו (3008) וקיה (ספורטאז'), עם יותר כוח וביצועים מדגמים רגילים, מערכות הנעה כפולות ואבזור נוחות עשיר - וזה עולה כסף, הרבה ממנו. כרבע מיליון שקלים.
האם המחיר הזה מוצדק? האם הם באמת עדיפים על דגמי בנזין רגילים מחד, ועל חשמליים מאידך? ובעיקר - מי מהם הכי טוב?
- מנוע בנזין: ארבעה צילינדרים, 2.5 ליטר, 185 כ"ס
- מנוע חשמלי, קיבולת מצברים: קדמי (182 כ"ס) ואחורי (54 כ"ס), 18.1 קוט"ש
- תפוקה משולבת: 306 כ"ס
- תמסורת: אוטומטית רציפה, הנעה כפולה
- זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית: 6 שניות, 180 קמ"ש
- טווח נסיעה חשמלי, צריכת דלק (יצרן): 75 ק"מ, 100 ק"מ לליטר
- מחיר: 265 אלף שקל
- מנוע בנזין: ארבעה צילינדרים, טורבו, 1.6 ליטר, 200 כ"ס
- מנוע חשמלי, קיבולת מצברים: קדמי (110 כ"ס) ואחורי (113 כ"ס), 13.2 קוט"ש
- תפוקה משולבת: 300 כ"ס
- תמסורת: שמונה הילוכים אוטומטית, הנעה כפולה
- זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית: 6.1 שניות, 240 קמ"ש
- טווח נסיעה חשמלי, צריכת דלק (יצרן): 62 ק"מ, 76.9 ק"מ לליטר
- מחיר: 270 אלף שקל
- מנוע בנזין: ארבעה צילינדרים, טורבו, 1.6 ליטר, 180 כ"ס
- מנוע חשמלי, קיבולת מצברים: קדמי (91 כ"ס), 13.8 קוט"ש
- תפוקה משולבת: 265 כ"ס
- תמסורת: שישה הילוכים אוטומטית, הנעה כפולה
- זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית: 8.2 שניות, 191 קמ"ש
- טווח נסיעה חשמלי, צריכת דלק (יצרן): 70 ק"מ, 90.9 ק"מ לליטר
- מחיר: 239 אלף שקל
שלושתם דומים מאוד לגרסאותיהם הרגילות, וכך יוצא שה-3008 - למרות הוותק - עדיין נראה טוב מכולם: אלגנטי דינמי, לא שגרתי כמו הראב4 שנהנה רק מחרטום אגרסיבי ולא מוחצן (מדי) כמו הספורטאז'.
סביבת הנהג המאכזבת ביותר היא זו של הטויוטה. מיושנת, פשוטה, עם לוח מחוונים אנלוגי, צג צנוע במרכזו ("7) ומסך מגע קטן ("9) ופחות איכותי, שמוצב במפתיע בזווית לכיוון הנוסע ולא הנהג ובכך מקשה על תפעולו. בנוסף, הוא היחיד כאן עם בורר הילוכים מכאני וללא מנופי שליטה מאחורי ההגה. תצוגת נתונים עילית ייחודית מעניקה לו נקודות זכות, מושביו הם הנוחים והתומכים ביותר, ושדה הראייה מצוין.
עיצוב הפנים של פיז'ו ממוקד בנהג, עם קונסולה מרכזית ומסך מגע ("10) שפונים לכיוונו, ולוח מחוונים דיגיטלי ("12.3) עם שלל אפשרויות התאמה. עוד אהבנו את שילוב החומרים והצבעים המגוון יותר, ואת תא האחסון הגדול והמקורר מתחת למשענת היד. יש בו פחות שקעי USB (שלושה, לעומת ארבעה בקיה וחמישה בטויוטה), ומושביו הקדמיים פחות נוחים לאורך זמן וצפופים לגדולי גוף. מצטערים פיז'ו אבל ההגה הקטן שכבר רושם לזכותו כמה שנים בדגמים שונים, זה שמחייב מיקום נמוך כדי לא להסתיר את לוח המחוונים, עדיין לא לטעמנו.
קיה הוא החדש מכולם, ולכן לא מפתיע שגם סביבת הנהג שלו היא המודרנית והמרשימה ביותר, עם לוח מחוונים דיגיטלי צמוד למסך המגע ("12.3 כל אחד) וקונסולה מרכזית עם צג מגע תחתון, שמאפשר להצמיד לו תפעול מערכות שונות (בקרת אקלים, מערכת שמע ועוד). חבל שנעשה שימוש מסיבי מדי בשחור קודר, ובמפתיע אין פתיחה בלחיצה אחת לחלונות האחוריים. לא אהבנו את בורר ההילוכים בעיצוב חוגה, שיתרונו היחיד הוא שילוב אוטומטי למצב חניה - אם הנהג שכח לעשות זאת.
הראב4 המאכזב עד עתה מבריק עם המושב האחורי המרווח ביותר. הספורטאז' שני מבחינת מרחב מחיה והיחיד עם אפשרות כיוון זווית מסעד, ואילו ה-3008 הוא הצפוף מכולם כאן, עם תקרה נמוכה שמקשה על השתחלות לאחור. גם תא המטען של פיז'ו הוא הקטן ביותר (390 ליטר לעומת 490 בטויוטה ו-540 בקיה), בעוד ראב4 הוא היחיד שמצויד בשקע חשמל אמיתי ובגלגל חלופי.
רשימת האבזור בשלושתם כוללת ריפודי עור, כיוון חשמלי למושב הנהג, חימום למושבים הקדמיים (בקיה ובטויוטה גם לאחוריים), דלת תא מטען חשמלית ומפתח חכם, שמאפשר הפעלת מיזוג בטויוטה. אבל הראב4 הוא הפחות מאובזר, ללא חלון שמש או משטח טעינה אלחוטי שיש באחרים. קיה הוא המאובזר ביותר עם כיוון חשמלי גם למושב הנוסע, קירור למושבים הקדמיים ובקרת אקלים עם שליטה נפרדת ליושבים מאחור.
אבזור הבטיחות כולל בשלושתם בלימה אוטונומית, שמירת נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית והתרעת שטח מת, אבל הספורטאז' מבריק כאן עם תוספת בלימה אוטונומית גם בנסיעה לאחור ולתנועה חוצה והתרעת שטח מת אקטיבית (שמונעת כניסה לנתיב לא פנוי), כמו גם התרעה על פתיחת דלת כשהשטח לא פנוי.
מערכות ההנעה של פיז'ו וטויוטה דומות יחסית. מנוע בנזין (2.5 ליטר אטמוספרי בראב4, 1.6 ליטר מוגדש ב-3008) ומנוע חשמלי שמעבירים את הכוח לגלגלים הקדמיים (תיבה רציפה בטויוטה, שמונה הילוכים אוטומטיים בפיז'ו). מנוע חשמלי נוסף מחובר ישירות לגלגלים האחוריים לטובת תוספת כוח והנעה כפולה - שניהם עם כ-300 כ"ס.
כצפוי, הביצועים מרשימים מאוד ונמרצים בהרבה מהגרסאות הרגילות. הזינוק ל-100 קמ"ש מסתיים תוך כשש שניות, ותאוצות הביניים מרשימות. הטויוטה מעט מהיר מהפיז'ו, אבל אופי הפעולה בעומס מלא של התיבה הרציפה פחות נעים כתוצאה ממנוע בסל"ד גבוה. צליל מנוע הבנזין של פיז'ו נשמע בכל מצב טוב יותר. הרבה יותר.
הספורטאז' שונה, ומשלב בין מנוע בנזין מוגדש למנוע חשמלי בודד, עם תיבת שישה הילוכים אוטומטית והנעה כפולה "סטנדרטית" מכאנית באמצעות גל הינע לגלגלים האחוריים. ההספק כאן נמוך יותר (265 כ"ס), ובהתאם הוא איטי בהרבה בזינוק מהמקום (8.2 שניות ל-100 קמ"ש) ובתאוצות ביניים. ראוי לציין כי במצב נסיעה חשמלי הכוח עובר דרך תיבת ההילוכים, ולכן התאוצה אינה חלקה בנסיעה עירונית כמו בשני האחרים. לראב4 המצברים הגדולים ביותר, וטווח הנסיעה החשמלי המוצהר שלו הוא הארוך מכולם - 75 ק"מ, לעומת 70 בספורטאז' ו-62 ק"מ ב-3008.
חלקו הראשון של מסלול המבחן התנהל בנסיעה שגרתית של כ-30 ק"מ בתנועת גוש דן הצפופה, ועוד 90 ק"מ של שיוט בין-עירוני. בתוואי זה צריכת הדלק של טויוטה הייתה החסכונית ביותר עם 30.4 ק"מ לליטר. קיה ופיז'ו השתרכו הרחק מאחור עם תוצאה כמעט זהה: 19.8 ו-19.2 ק"מ לליטר בהתאמה.
אלה נתונים מרשימים אומנם כאשר מדובר בדגמים רגילים, אבל כאלה שרחוקים בעשרות אחוזים (!) מהנתון הרשמי: הקיה צורך לפי היצרנית כ-91 ק"מ לליטר, הפיז'ו כ-77, הטויוטה כ-100 ק"מ לליטר. נזכיר כי אף שאינה מחויבת לעשות זאת, פיז'ו היא היחידה שמפרסמת נתוני צריכת דלק בנסיעה על בנזין בלבד - וזה ראוי לשבח.
בממוצע המבחן כולו, עם קטעי נהיגה מהירים יותר ותובעניים יותר - לרבות מבחני תאוצות ומסלול דינמי - ירדה צריכת הדלק עוד יותר והתקרבה באופן מאכזב לגרסאות הרגילות של אותם דגמים: 17.5 ק"מ לליטר בראב4, 13.3 ק"מ לליטר בספורטאז' ורק 10.1 ק"מ לליטר ב-3008.
על הסיבה לכך, ועל הטענה להטעיה שעולה בשנים האחרונות כנגד דגמים אלה, כתבנו לא פעם: המערכת החשמלית והסוללות מוסיפות למשקל הרכב כ-400-350 ק"ג בהשוואה לגרסאות רגילות, וכאשר הסוללה ריקה הרכב נדרש לסחוב מאות קילוגרמים עודפים - ומכאן צריכת הדלק הגבוהה.
התוספת של אותם מאות קילוגרמים מחייבת תמיד הקשחת מתלים, והתוצאה היא שנוחות הנסיעה והיכולת הדינמית נמוכות בהשוואה לגרסאות רגילות של שלושת הנבחנים.
מהשלושה, הראב4 הוא הנוח ביותר במהירות נמוכה, הודות לכיול רך יחסית ולצמיגים בחתך גבוה יותר, אבל במהירות גבוהה הוא מתגלה כרך מדי. הוא גם הרועש מכולם בתא הנוסעים, עם אוושת צמיגים נוכחת. היכולת הדינמית נמוכה אגב לא רק בהשוואה זו אלא בכלל, עם אובדן אחיזה מהיר ופתאומי העשוי להפתיע נהג לא מיומן. בקרת היציבות מתערבת מאוחר מדי ובאופן אגרסיבי מהרצוי. הוא סובל גם מלוחמת הגה תחת האצה חזקה, מכיוון שמרבית הכוח של מערכת ההנעה משוגרת לפנים. מערכות הבלימה וההיגוי נטולות תחושה.
ה-3008 מכיל את תוספת המשקל טוב מהאחרים, והיכולת הדינמית שלו היא הגבוהה מהשלושה, עם היגוי חד ומדויק, זוויות גלגול צנועות יחסית, אחיזת כביש מרשימה והורדת כוח יעילה לאספלט. הוא זה שמייצר בנהג ביטחון לדחוק ברכב אם יש בכך צורך ורצון. רק במהירות נמוכה ובתנועה עירונית הוא מרגיש נוקשה מדי.
הספורטאז' משלב היטב בין שיכוך נאות במהירות נמוכה וריסון במהירות גבוהה. היכולת הדינמית אינה משובחת כמו בפיז'ו, אבל הוא מרגיש בטוח וצפוי במגבלות. רעשי רוח ודרך מבודדים בו יותר מבאחרים.
יחידות הנעה היברידיות נטענות היו שלב ביניים הכרחי במעבר של תעשיית הרכב מבנזין לחשמל, אבל כיום הן מתאימות בעיקר לקהל לקוחות מצומצם מאוד, שכן את פער המחיר של עשרות אלפי שקלים בהשוואה לגרסאות רגילות לא תצליחו להחזיר בהוצאות דלק נמוכות, בעוד שאיכות הנסיעה נחותה בהרבה.
בנוסף, אם כבר יש לכם אפשרות להתקנת עמדת טעינה, יש כיום בשוק הרכב חשמליות מודרניות עם טווח נסיעה ראוי במחיר דומה - למשל טויוטה bZ4X, סקודה אניאק ויונדאי איוניק 5, העדיפות מכל בחינה. לכן, הסיבה ההגיונית היחידה לרכוש אחד מהם היא אם אתם מעוניינים בדגם, אך מתעקשים על גרסאות משודרגות מבחינת ביצועים ואבזור. נכון, שאלת ההצדקה לרכישתם מול אחיהם הפשוטים יותר, מעבר לגחמה זו, חייבת להיענות בשלילה.
ולבחירת המנצח: ה-3008 הוא הנאה ביותר, המקורי ובעל היכולת הדינמית הטובה ביותר, אבל תא הנוסעים שלו צפוף, בעיר הוא לא נוח, הטווח החשמלי שלו הוא הצנוע ביותר וצריכת הדלק שלו גבוהה מכולם. לכן הוא מסיים שלישי.
לראב4 טווח נסיעה חשמלי וצריכת הדלק הטובים במבחן, יחד עם תא הנוסעים המרווח והשימושי ביותר, אבל היכולת הדינמית נמוכה באופן מופגן, וסביבת הנהג מיושנת ורחוקה מלהתאים לרכב ברבע מיליון שקלים - שתי נקודות שבהן טויוטה חייבת לטפל. הוא מסתפק במקום השני.
לספורטאז' מערכת הנעה פחות מרשימה וביצועים פחות מלהיבים, אבל שני אלה פחות חשובים לרוכשי המכוניות האלה. הוא איכותי, מרווח, נוח כמעט בכל מצב, וסביבת הנהג שלו מודרנית ומאובזרת מכולם, עם מערכות בטיחות מתקדמות יותר. הוסיפו לכך תג מחיר נמוך יחסית, ותקבלו מנצח ברור.
