לא מסוגל להגות נכון שתי מלים ברציפות. רישול בדיבור גורר רישול במחשבה ורישול בעשייה והרי המוקטעה, צופים יקרים. באשר לדתיים - בליעת המלים אצלם זו אכן נורמה. נובע - כמובן - מן החפזון בו נאמרות התפילות. בפעמים הבודדות בהן ביקרתי בביהכ''נ התפעמתי מהקצב הרצחני הזה.

נר'תכם עוברים לסינית! (הידעתם שבסין מלמדים ילדים את השפה דרך אותיות לטיניות בשלב הראשון?)

לא כל כך הבנתי על מה היא מדברת, כי לדעתי ציבורי זה ציבורי ולא ציבורה. אבל גם אם נניח שזה נכון, עדיין יש חיריק גדול ויפה בתחילת המילה.

כנראה שהיתה סיבה טובה שלא המשכת... לא הפנמת שאומרים "תחי" על נקבה ולא "יחי"??? לא למדתי בלשנות, רק קראתי ביסודיות את הספר "ודייק". כנראה שמשום מה הפסיקו ללמד אותו בבתי הספר. כשאני שומעת את הדור החדש של המורים והגננות, לא מפתיע אותי שהילדים חוזרים מבית הספר ומבקשים "שתי שקל כדי ללכת עם השלוש בנים החדשים".. דור שאינו קורא מספיק, ששומע את ערוץ הילדים בפול-ווליום כל היום, על העילגות והרדידות הלשונית שבו- כל 24 השעות שביממה שנקדיש לשיפור הדיבור של ילדינו, לא יעזרו. אריאנה, איתך בבחילתך.

גלגול הגיה טובה על הלשון מהנה כטעימת יין טוב. אהבתי את ה'סרוחית' שאני ער לקיומה מכתה א (לפני כ-35 שנה).

אתם מכירים את האיש שרוצה להחזיר את הסגול? זה אותו אחד שמנקד את כל השלטים שכתוב בהם מחלף!

מסכים וכואב את אותו כאב, אך נואשתי מהסיכוי לעצור את הריקבון - נהיה כמו עמים אחרים, עם כאלה שמקפידים ואחרים שנשמעים זוועה

לידיעה הכללית! על הגברת מלמד לדעת כי סלנג או עגה כפי שהיית רוצה לשמוע, מעידה על שפה המתפתחת כיאות, ככה זה באבולוציה, קודם בא הבסיס ורק אחריו מגיע האימפרוביזציה. לדעתך רישול לשוני מעיד על הרישול הלאומי ולדעתי לדוגמא אנשים בעלי גוף לא אסתטי, שמן, לא מטופח ומרושל (אשר חושבים שמכון כושר זה איזה תפקיד שקשור לכשרות ורבנים) מעיד על הרישול הלאומי המביא אותנו לתחתית הבאר. כמו שאתם למדים (מלמד)ורואים העולם מלא דימויים והקשרים דמגוגיים שההשתמשות בהם היא אוילית ולא משמעותית.

רישול בהגייה הוא בעיני קודם כל תוצאה של כתיבה לא מנוקדת- ברב השפות,כשאתה קורא עיתון אין ספק אם מדובר ב-P או ב- F,ב-B או ב-V , אם כשכתוב "קדם" ,למשל, זהו פועל המתייחס למשהו שהופיע לפני משהו אחר,אם מישהו העלה אחר בדרגה,או שמדובר במשהו מימי העבר. הפעם האחרונה בה נתקלתי בשמו של הקמץ הגדול היתה למיטב זכרוני בכיתה ב'.יש הרבה מילים שאני מכירה רק בצרתם המודפסת ולא מהינה להגות אותן בקול, וזאת למרות שבמרחב הציבורי אני בד"כ אדם די מתחשב. זאת אומרת- האשמה בחוסר קומוניקטיביות תלויה קודם כל במדיניות וביחס קברניטי התרבות והציבורהות בכלל כלפי השפה,ואין לתלותה כ"כ מהר בהמוני בית ישראל. פתרונות אפשריים יהיו חיוב הוצאת כל דבר דפוס לאור בניקוד מלא, או סוף-סוף מציאת תחליף לניקוד בשיטה בה יהיו אותיות נפרדות ל- פ' רפויה ו-פ' דגושה,למשל, ואותיות או סימנים אחרים לתנועות השכוחות (הרי גם את הסינים היה קשה להאשים בחוסר רצון טוב שהוביל לאנלפבתיות שלהם). הנה, בגרמניה הצליחה להתחולל בשנים האחרונות מהפכה קטנה בדמות ה- Rechtschreibreform, כאשר כללי כתיבה רבים שונו ומילים רבות מאויתות כעת בצורה אחרת; אבל זה בזכות יחס רציני לשפה, שהתבטא, בחשיפה תקשורתית רבה,שקשה להאמין שהיתה ניתנת בארץ לנושא כ"כ לא סקסי.

בפעלים מגזרת נחי ל"ה ההגייה בבנין פיעל היא בחיריק בעה"פ ,כך שיש לומר כיביתי , גיליתי ולא ניסתי וגילתי בצירה .(דיפתונג E חל בכל הבניינים למעט קל ופיעל בעוד שבשני אלו חל דיפתונג I המצריך חיריק מלא בע' הפועל ) נראה שלא הבנת את הכתוב ,והזדרזת לקטול את המאמר . ואם מירה מ-29 שלחה אותך להכין שיעורים בלשון , אצטרף לדבריה ,ואמליץ לך להיכנס גם לשיעורי הבנת הנקרא( זה באותו מסדרון מצד ימין) . בנוסף ,אם אתה כבר מתיימר לתקן, כתוב נכון : צ"ל ייחשב ולא יחשב. בקיצור , לא יזיק לך ללמוד קצת .

אין מה לעשות, השיחות שנשמעות ברחוב הישראלי פשוט צורמות לאוזן, ולא בכלל התוכן.

כן, יש אנשים שמדברים ככה, והרבה. וחבל.

לא רק את החיריק ואת ההבחנה בין ההברות השונות רומסים ומזניחים. אם תשימו לב, בכל סידרת דרמה בריטית (כולל על בתי-ספר) מעולם לא נשמעה אישה צרודה או גבר בעל קול מסוקס. ואצלינו? כל מורה וכל הורה צורח בגרוניות ניחרת, והקטנים מפנימים את זייפנותה הווקאלית והמוסיקלית של הגננת, את צרימת דיבורה של המורה ואת הצרחות הנשמעות בשכונה. הגיע הזמן ללמד, כבר מילדות, דיבור נכון, נשימה נכונה מהסרעפת, ולא לגדל דורות צרודים ומורות שקולן הרך התעבה משימוש לא נכון. ותפסיקו לזלזל בזה! זה עניין של הרגל וחינוך! (מאת: מורה צעירה בבית ספר יסודי.)

אכן, "כיביתי" ו"ניסיתי" הן מילים תקניות, אך "כיבֵתי" (בכ' רפה) ו"ניסֵתי" אינן תקניות בעליל. דבר נוסף- הגזרה עליה דיברת היא נחי ל"ה ולא חסרי. ובקשר ל"כנס לאתר"- אמנם זה ציווי, רק שמשמעות המילה לא קשורה כלל וכלל למשמעות שמנסים להעביר במשפט. "כנס", ציווי של בניין פיעל, משמעותו באיסוף או ריכוז, למשל "כנס את האסיפה". אם ברצנוך להגיד למישהו (בציווי, כמובן) להכנס למקום מסוים, אמור לו: "הכנס".

זה לא אותו בחור נפלא ששם באיילון צפון את השלט "rakevet"???

בתור אחת שמתהדרת בתואר "אחת שלמדה קצת בלשנות" אין לי מה לומר לך מלבד "חבל שלא למדת עוד קצת!". אומרים "תחי העברית החדשה" ולא "יחי העברית..." ולאריאנה - כל הכבוד!

צר לי להודיע לכם שבסביבה שאני חי בה, והיא די מגוונת אף אחד לא משתמש בביטויים האלה, אלא בדרך ההומור. כתבה מיותרת לגמרי !

הכל פה הרוס מזמן.ואין תקווה לישראליות.

זאאב משכתבת. זאב טאור וגם יאלומים.

מה אתה אומר. זו האינדיקציה היחידה לשפה נכונה.

ועכשיו גם נעלמו העבר ההוה והעתיד, ובמקום אני אכתוב, אני אאעביר, אני אשוחח, הכל הופך לאחד, אני יעביר אני יכתוב אני ישוחח. זה צורם לאוזן ולעין, איפה שרת החינוך ?

אתם לא תתחמקו התקשורת אשמה בחלק גדול מהעברית העילגת.!!!! משהו ראה קריין (מהנוער) שמדבר עברית בסיסית (ואני לא מתכוון אפילו לתקנית) כל ליצן חושב שהוא קריין נקודה

1.גם באנגליה יש את השכבות שמהן באה תלמידתו של היגינס, וגם כאן יש את האנשים המקפידים ללמד את ילדיהם הגיה נכונה. ולדעתי זה דבר שקשור אך ורק, ואני מדגישה: אך ורק בבית. 2. אם מדברים מרחוק ויש צורך להרים את הקול, החיריק ממש בעייתי.

שהפך לגביש? הלכה לה הכף לבלי שוב. ומה עם הצומת ששינה את מינו לנקבה? הכל ממחנכי/ות הדור ששפתם דלה מאד וכן גם השכלתם. חבל.

שנוהגים לדבר בלשון הווה על דברים שקרו בעבר

לשם שינוי אני באמת מסכים עם הגברת מלמד. אכן לפעמים אני נחרד לשמוע טעויות מזעזעות בשפה העברית, הן מבחינת הגייה, הן מבחינת שימוש לא נכון במילים או בביטויים, והגרוע מכל - שגיאות בהטיית פעלים או בזכר ונקבה. מה לעזאזל מלמדים בבתי הספר?!

נחי ל"ה מופיעים במקרא (למשל: ויקרא ח, לא) פעמים רבות בצירה בבניין פיעל. ולכן אין לשלול צורות כמו "כיביתי" ו"ניסיתי" בצירה.

כמה שזה נכון! אנחנו פטריוטים, ישראלים ויהודים גאים עד שזה מגיע לעברית שבפינו. אפילו בערוץ הראשון כבר החליטו שהגיה נכונה אינה תנאי להגשה: שימו לב, למשל לעברית בפיה של שדרנית מזג האויר יפעת עמיאל: חביבה, מחייכת אבל המילים אצלה מתחילות מהאמצע, מתחברות ביניהן ולא נורא אם אפשר לפסוח פה ושם על הברה. שמילה "מספר" כבר לא קיימת: יש רק "כמות": כמות נפגעים, כמות מכוניות,כמות צופים. ומה בקשר לרחוב דיזנגוף שכבר מזמן הפך לדיזינגוף? בכלל, ה"יוד" שבפי עמישראל נדחף לכל מקום. כך למשל הקפטריה באוניברסיטה העברית הפכה לאחר הפיגוע לקפיטריה בפי שדרנים בכירים, אנציקלופדיה היא אינציקלופדיה ואנזים הוא אינזים.מה לעשות: בחסות ה"אתה בחרתנו מכל העמים" הארץ "הזותי" מייצרת פטריוטים-אנאלפבתים. אצל עמים הגאים במורשתם השפה היא מקור הגאווה והזהות הלאומית. אצלנו אלה השטחים ("ערש תרבותנו")והחורבות המקודשות בחברון, שכם, בית לחם וכן-גם במירון.