אני לא זוכרת את ההורים שלי יחד, הם התגרשו כשהייתי ממש קטנה. כל חיי התגעגעתי לאחד מהם וזה החמיר כשהם התחתנו שוב ונולדו להם ילדים. הם היו מאושרים ואני הייתי בודדה, הייתי הורה-ילד מגיל צעיר. היום כשיש לי ילדים משלי (הגדול בן שלוש) אני עוברת חויה מתקנת, ילדות שנייה, אם תרצו

חלק גדול מהבעיות כלל לא היו צצות , אבל בלי בעיות גירושין לבית משפט אין עבודה לכן הם גורמים לכך שיהיו חיכוכים ומריבות ואי הסכמות בן בני הזוג. רוב הדיונים הארוכים והסחבת והאימפוטנטיות של בתי המשפט , גורמי לעורכי הדין לצדדים להמשיך להילחם עוד ועוד ועוד, מבלי לעשות סדר , לחתוך עניינים , ובעיקר בלי לכבד את זכויות הילד, רצונותיו , כבודו וחייו. כמובן שהכל באיצטלה פופולארית של "טובת הילד". זה שכיום , ארגוני הנשים הם גורם מתסיס בשטח , הגורם בעיקר נזק לנשים לטווח הארוך (אחרי שבעבר השיגו השגים חשובים וטובין ואז גם תמכתי בהם) זה פחות מפריע לי , הם מעולם לא היו אובייקטיבים , אבל בתי המשפט? עליהם אני מתפלא, בעצם התפלאתי בעבר, היום הבנתי שהם כמו כל בעל מקצוע , שמקבל שכר לפי שעות ולא לפי תוצאות.

בסופו של דבר אבטלה תביא למרירות ולהרס התא המשפחתי ומי אשם???? ובכלל במדינה מטורפת כזאת איך אפשר לשמור על מסגרת הנישואין????????? גם הפוליטיקה כאן קובע.......

לילדים קשה לחיות עם הורים רבים ומתקוטטים. לסיים את הנישואין בדרך יפה, מקל על הילדים לגדול, האהבה שניתנת להם משני הצדדים אינה משתנה, כולל אהבה מכל המשפחות המעורבות. הרבה יותר נורא לגדול בבית בו יש ריבים וכעסים, והילדים מעדיפים שלא להיות בבית כזה כלל. לכן, ילדים להורים נשואים אשר מחזיקים מעמד " בגלל הילדים" יוצאים פגועים הרבה יותר מאשר ילדים להורים אשר התגרשו, המשיכו להיות בקשר טוב ולגדל את הילדים בסביבה אוהבת. ילד טוב לו היכן שלהורה טוב!!

לא כל כך מבינה את הכתבה !!!

כבת להורים גרושים, אני חיכיתי כל ילדותי שההורים שלי יתגרשו והצלקות שיש לי הן מהתקופה שנשארו יחד "בשביל הילדים" ולא מהפרוד. ברור שעדיפה הרמוניה אך בשביל זה אין צורך במחקר... אם יש תמיד צעקות ומריבות בבית ומתחים נוראיים עדיף להתגרש ולהתחיל לחיות וכמה שיותר מהר. נכון, בימינו יש סיבות אחרות לגרושין שהן באמת בבחינת אצבע קלה על ההדק בלי חשבון. זו אפילו אופנה. כל אחד יכול גם לבד כמו הרבה חברים שמקיפים אותו...

לדעתי, יש אחוז קטן של נישואים שאין להם תקנה. אסור לקחת את הגרושין כאפשרות מידי זמינה! תתאמצו, חיי נישואים זה לא טלנובלה.

לגברים השאלה היא לא אם להגרש, אלא מדוע בכלל להתחתן!

גירושים זה דבר קשה לילד ולא משנה באיזה מעטפת ינסו לעטוף את זה או איזה צבע ההורים יצבעו את מערכת היחסים של אחרי הגירושים. זוהי שבירת המסגרת הכי מחבקת בעולם. וגם הילדים החזקים ביותר שחושבים שהוריהם חייבים להתגרש סובלים, מה לעשות זה חלק מהתהליך. והתהליך הזה הופך אותנו למי שאנחנו בין אם מרירים ובין אם לא. לצערי אין דרך אחרת - אלא אם מישהו ימציא אותה. הורים לעיתים צריכים וחייבים לפרק את החבילה. יש כאלה שמתאים להם לחפור ברגשות ויש שלא. החברה תמיד מגיבה ברחמים כלפי ילדים להורים גרושים, גם שהם מנסים בכל כוחם להתנער מכך, מישהו חייב להדביק את זה איכשהו. אני בת להורים גרושים, רואה את אימי כאמיצה שבאמיצות, מעריצה אותה ואת דרכה ואת הדרך בה היא חינכה אותי ואת אחי. וגם אם אבי היקר התנער לו והתנדף מחיינו עדיין אני רואה את זה "כל עכבה לטובה". וזה משהו שילד להורים גרושים לומד עם הזמן, אם הוא רוצה לצאת מזה, או להמשיך ולהתבשל במיץ של הזבל, הכל עניין של החלטה, כמו גם ללמד ילד להגיע להחלטה הזאת.

בתי המשפט במקום לעודד פרידה שקטה מנציחים את הסכסוך בכך שהם קובעים עמדה נחרצת נגד הגברים ללא קשר או מחשבה לעובדות בשטח ולתוצאות. העמדה הנאורה כביכול של תמיכה בגירושים כפתרון הפכה כל מריבה שטותית לעילה לגירושים כיוון שהנשים אינן משלמות שום מחיר והמספרים מדברים בעד עצמם. התוצאה אבות פגועים ומתוסכלים שמתעלמים מהילדים במקרה הטוב או יתומים במקרה הרע. ולכל יפי הנפש שדברי מקוממים אותם אם אתם צועקים נגד הדיכוי של הפלשתינאים מדוע אינכם צועקים נגד דיכוי הגברים ושלילת זכויות הילדים?

אני בת להורים גרושים ואני מכבדת את שניהם מאוד ואת בני הזוג שאיתם. שטויות במיץ קשקושי ביצים!

מהורים שלא אוהבים או לא מסתדרים אחד עם השני,עדיף שיפרדו,חוץ ממקרה שבו הילדים צריכים להישאר עם אחד מההורים שאינו מתפקד.מנסיון.

במחשבה שניה, אחרי שהכניסו לי לראש שאני כאשה צריכה להיות עצמאית, מסתבר שטעיתי, הגרוש שלי נישא מחדש, הזוגיות שלו פורחת, ואני נשארתי לבד, מסתבר שללא התקשורת וגישתה הפמיניסטית הקיצונית, הייתי רואה את הדברים אחרת, בונה קשר אחר עם בעלי והיום הכל היה אחר. לא תמיד מה שנראה לנו הפמיניסטיות מעוות, הוא אמנם כך. לתשומת ליבן של כל שוחרות הפמיניזם.

קשה לי להבין את התקשורת שמביאה לציבור חלקים של מחקר מבלי לתת את הנתונים הבסיסים. מי היו המשתתפים המחקר, כמה השתתפו, אייך הם "נחקרו"....יתרה מכך המחקר מדבר על משפחות בארה"ב , מכאן להגיד שזה נכון גם לגבי ישראל או כל מדינה אחרת..הרי יש הבדלי תרבות, גודל גאוגרפי של מדינה ועוד משפעים אחרים. לכן טוב תעשה התקשרות אם תתן גם הבהרה ולא תעשה רק כותרות . כאם חד הורית אני בוחרת לאלהתייחס למחקר הזה ברצינות אבל כן לתת את הדעת להתנהלות של ילדיי - יתכן וזו מנורת הזהרה קטנה....

האם בצעו מחקרים כמה ילדים שגדלו בבתים "נורמלים" שבהם יש צד מתעלל רגשית או פיזית וצד מדוכא , או צד בוגד וצד נבגד יצאו ללא רגשות פגועים ובעיות? הילדים צריכים לקבל הרבה אהבה מצד האם ועדיף גם מהאב, בגיל ההתבגרות זה יותר קשה אבל הבעיות בגיל הזה אצל כל המתבגרים. ועל פי ניסיוני הם פשוט מתבגרים מהר יותר ויודעים לתמרן לטובתם במצבים מורכבים וזה גורם להם להתמודד טוב יותר עם המכשולים האחרים בחיים. לסמוך על עצמם לחפש את האמת שלהם, ולהיות עצמאיים.

בכתבה הפסיכולוגית המלומדת ממליצה לתת לילדים להוציא כל מה שכואב להם , נשמע נכון והגיוני, אך מה היא הדרך להסביר להם, שהורה שמקבל החלטה להפרד מבין הזוג בדרך כלל יודע יותר טוב מכולם מה הכי טוב בשבילו , וכמו כן איך ניתן להקל אל הילדים שיסבלו פחות מהחלטת הפירוד ?.

גירושים זו בעיה לאומית שלא מתיחסים אליה ברצינות. 1 מתוך 4 זוגות שמתגרשים, צריך היה כבר מזמן להדליק מנורה אדומה. צריך לחשוב על תוכנית חינוך לאומית עוד מגיל קטן, שעיקרה התאמה זוגית. רוב הנישואים קורים בגיל צעיר וכתוצאה מאהבה עיוורת וכמעט שאין דגש על התאמה אמיתית. אז נכון שזה נשמע קצת לא נורמלי, אך הנזקים כתוצאה מגירושין הם עצומים, גם לפרט וגם למדינה. תחשבו על זה, הנישואים מהווים יותר ממחצית מחיינו ואין לזה שום ביטוי בחינוך.

היות ותוחלת החיים עלתה ל 80 שנה, לא יעלה על הדעת לחיות עם אותו אדם 50 שנה, ולא משנה מי הוא וכמה נחמד לכם ביחד. לכן אני ממליץ להתגרש אחרי 10 שנות נישואים ו 2 ילדים. החיים מלאים בכל מיני דברים מעניינים ואנשים חדשים. הילדים לומדים להסתדר ותפסיקו לרחם עליהם. אין דבר כזה לעבוד על הזוגיות. מי שעדיין חושק באשתו פיזית אחרי 20 שנות נישואים שיתאשפז.

אם חשבתם על זה ברצינות ואתם לא רוצים לצאת שברי כלים ולא להרוס את הילדים. אני ממליץ בלב חם רק עליהם. www/newfamily.org.il

"יכולת האישה להיות עצמאית, כך שהיא לא חייבת יותר להיות תלויה בגבר על מנת לשרוד"... אני מבין שכעת 50% מכל מקומות העבודה הן בבעלות נשים, כך שאין יותר אפליית שכר וחסימת קידום או אפליה בקבלה למקום העבודה... ואני מבין גם שאמהות-חד הוריות, שורדות בלי שום גבר, כלומר בלי מזונות, אבטחת הכנסה (רוב משלמי המסים הם גברים) ועבודה (רוב המעסיקים הם גברים). לא, נשים לא נהיו יותר "עצמאיות" מאשר הפרולטריון ברוסיה. זה שאת משתמשת בממשלה כדי להעביר לידייך מה שאת לא יכולה לספק לעצמך, זה לא הופך אותך ל"עצמאית".

והן מכבדות אותי רק כשהן צריכות כסף או הסעה או את המכונית.

אלו שכן....ואני אחד מהם.....סובלים מזה עד היום....כשאני יביא ילדים לעולם, זה לא יקרה כי בא לי...זה יקרה כי יש לי ולאשתי מה להעניק להם. הדבר העקרי זו משפחה אוהבת חמה ומלוכדת. אז תחשבו על זה טוב טוב לפני שאתם מתחתנים, וטוב טוב טוב לפני שאתם עושים ילדים.

בכל זאת יש 25% שגם מכבדים את האמא וגם את האבא למרות שהם התגרשו. כנראה אלו המשפחות שעשו את הגרושים נכון. לכן לא ברורה לי הכותרת.

זה ממש ממש שטויות.... אני ילד להורים גרושים וזה ממש לא מפריע להפך זה הפילו נחמד שיש לי שני בתים אין בזה שום דבר רע..... ההורים צריכים לסבול אחד את השני בכוח? אם הם לא מאושרים ביחד? וזה ממש ממש לא נורא זה אילו כיף...