לא מתאים לך אל תתחתן דרך הרבנות ואל תתגרש דרך הרבנות (וזאת בעיה כי בארץ אפשר להתחתן רק בחתונה אורתודוכסית ואם תתחתן בחו"ל גם תצטרך בגירושייך לעבור דרך הרבנות. מה שמותיר לך אופצייה לא להתחתן בכלל אלא לחתום על הסכם זוגיות אצל עו"ד). מעבר לזה, אם שני בני הזוג מעוניינים בגירושים והוגנים בהסכם זה לא לוקח כ"כ הרבה זמן, בערך חצי שנה. זה מתחיל להגרר כשאחד הצדדים מסרב לגט, וזה בד"כ כשהגבר מסרב. ד"א אם האשה עובדת בעלה לא משלם לה מזונות אלא רק לילדים. אף אחד לא נהנה מגירושין ברבנות ובניגוד לבתי משפט אזרחיים, ברבנות נשים הן המופלות לרעה.

וחושב שמה שעובר עליו זאת המציאות האוביקטיבית. כי אני למשל מכירה נשים (אחותי למשל) שבני זוגם סירבו לתת להם גט והן כדי לזכות בחופש ויתרו על הכל, גם על מה שהגיע להן עפ"י חוק רק כדי לצאת מהנישואין.

יש מזונות אישה, ומזונות ילדים. מזונות אישה זה לאורך הנישואין, אחת מחובות הגבר היא לשלם מזונות לאישה אלא אם כן היא עובדת. כאשר בני הזוג מתגרשים פגה החובה הזו. המזונות שבעלים משלמים לאחר הגירושין הם מזונות ילדים ואין ספק שהם מוצדקים לחלוטין.

אם כבר את בענין של להיות המומה ממה שקורה, כדאי שלא תתעצלי, תפשילי שורוולים ותחפשי באופן אובייקטיבי, בלי דעות קדומות, על מצבם העגום של הגברים בכל הסיפור הזה. הגיע הזמן שאשה תלמד להתעניין גם בעוד דברים, אפילו אם הם לא נוגעים לדלת אמותיה. במקום להיות "המומה" מאיזה ביטוי שאף אחד לא לוקח ברצינות, הייתי רוצה לחשוב שתהיי המומה, למשל, כשתגלי באיזה קלות אפשר לקחת ילדים מהגבר כאשר יש גירושין (90% מהמקרים יוזמת הגירושין היא של האשה). אבל, היי. הוא הגבר, אז מה אכפת לך. הרי ברור שאם את אשה אסור שיהיה אכפת לך מסבל של גבר, אחרת לא יקבלו אותך בשיחת החברות והקיטורים בבית הקפה. גם להיות "המומה" צריך לדעת ממה.

זאת המציאות של נישואים במדינת ישראל, מדינה שבה אפשר להתחתן רק בחתונה אורתודוכסית. תשאלי מסורבות גט או עגונות אם בא לך לשמוע סיפורים הזויים של ממש. מי שרוצה להמנע מחשכת ימי הביניים האופציות העומדות לרשותו לא להתחתן בכלל אלא לעגן חיים משותפים בהסכם או חוזה משפטי שאינם נחשבים לנישואים, ומכאן גם פרידה איננה גירושים. גם מי שכבר התחתן בחו"ל נאלץ להתגרש ברבנות. בקיצור אכן יש דרך ארוכה לפנינו, הצעד הראשון, לפחות לדעתי, זה לאפשר נישואים וגירושים אזרחיים בארץ, כפי שנהוג ברוב המדינות המתוקנות בעולם.

איזו תגובה מופלאה.

אם היא אשה אז היא מחוייבת לאחווה הנשית הדוגלת לדעתך לא בשיוויון אלא בעושק הגבר? הרי לכולנו יש גם גברים בחיינו: אב, בן זוג, חבר, בן, נכד וכו'. אני אמא לבן שאשתו העלילה עליו בתלונה שיקרית בהסתמך על עצות כמו בכתבה זו. מתישהוא גם סביר שבנך יחטוף זאת

הילדים למשמורתי (אני הבעל) באישור בית המשפט ועדיין שילמתי מזונות לאישתי עבורה ועבור הילדים עד לגירושין ברבנות בפועל (בערך שנה)- איפה ההיגיון ?

ההנחה היא שבדרך כלל הבעל פרנס ועבד יותר והרוי יותר והמזונות משולמים גם לאשה עד הגירושין כדי לאפשר לה רווה עד שתתארגן להרויח יותר ! יש בזה הצדקה רבותי. מובן ישנם מקרים בהם אשה מרויחה יותר אבל זה לא הכלל .

מיה- התכנית שהבאתי עשויה להצליח רק אם תהיה חלק מרפורמה כוללת בתחום הנישואין והגירושין בארץ, מה שיביא לשינוי החוק הקיים. רפורמה שתכלול העברת תחום זה למשרד המשפטים כמתן מענה לזוגות שמעוניינים בנישואים או חלילה גירושים באמצעות הסכם משפטי שיגן הן על הצדדים והן על ילדיהם, ללא התערבותה של הרבנות. לולי- מצד אחד את ממליצה לי לבחון היטב את זוגתי ולהעמידה במבחנים, מאידך את אומרת שבין בני זוג יש אמון וחברות. את לא מרגישה שאת סותרת את עצמך? ולגבי גברים שאינם מעוניינים במשמורת משותפת, הילדים יעברו לחזקת האם, והאב יואיל בטובו לשאת בתשלומי המזונות לילדיו. תומר ידידי- קודם כל, תודה. אין מה לעשות, כדי להגיע לשיוויון, שני הצדדים צריכים להתפשר ולוותר. כאן הנשים יוותרו על דמי המזונות, אך ירוויחו שקט וזמן פנוי במחצית מזמנן. יעל-לואיז- העלית כאן נקודה מעניינת. גם במצב הקיים, כאשר ישנה הוצאה החורגת מההוצאות השוטפות, מגיעים שני הצדדים להתדיינות ולהסכמה לגבי כדאיות ההוצאה. בנושא חוגים והוצאות שוטפות, ניתן לחלק כל הוצאה כזו בחלוקה שווה לשני הצדדים, אך היות והדבר מסורבל למדי, ניתן להגיע להסכם שחוג מסוים, ישא בהוצאותיו צד א' ואילו המורה הפרטי לחשבון, נניח, ימומן בידי הצד השני. גם בנושאים אלה ניתן להגיע להסדר. עינת- כבר אתמול סיכמנו שהכל אצלי מדוד ושקול. ((-: אם בני הזוג חלוקים לגבי סוג הטקס, הם יצטרכו להגיע להסכמה ביניהם, לעמק השווה. אם את המכשול הזה הם לא יעברו, אז לדעתי הם בבעיה חמורה. ואם צד אחד (זוגתי, נניח) מגיע עם ממון שצבר, הסכם זה בא להגן על רכושו/ה. ו"המפרט הטכני" שלי עשוי לעמוד למבחן דווקא ברגעים הקריטיים והקשים של פירוק החבילה. לגבי שני סוגי החוזים. הסכם זה מאגד בתוכו את שני הסוגים. גם חוזה לסידור מזונות הילדים/משמורת משותפת שמבטלת את תשלומי המזונות, וגם הסכם ממון ורכוש שמגן על ההשקעה אותה מביא עימו אחד הצדדים. ובנושא משמורת הילדים, ציינתי שאת הסעיפים הנוגעים לענייני הילדים מוסיפים רק לאחר הולדת הילדים, לא לפני.

ובדת אין דבר כזה: כל אדם הוא אדם. יש גבר ויש אישה ויש הבדלים מאוד ברורים בזכויות ובחובות. מפריע לך? תצא נגד הסמכות הרבנית בדיני נישואין

אל תתפתי להישאר שנים בבית ולא לעבוד, זה פשוט כל כך לא שווה את זה. את תישארי כל חייך תלויה בגבר שכבר לא איתך, תצטרכי להילחם על מזונות ולוותר על כבודך, וגם לכבול אלייך מישהו שכבר לא אמור לפרנס אותך יותר. עצמאות כלכלית, זה המפתח.

אז אם אישה של מישהו לא שוטפת כלים, בעלה רשאי להתגרש ממנה ולא לשלם לה כלום? אנחנו חיים במדינת עולם שלישי. וכל הקטע של הכתובה פשוט עלוב. נישואין הם סחר בנשים. הבעל קונה את האישה בסכום מסויים בעצם. וכאשר הוא עוזב אותה, הדת טוענת שהוא חייב לה את הסכום. פשוט דוחה . אין לי מילים.

"...המרידה יכולה לבוא לידי ביטוי בסירוב למלא חובותיה כאשת איש..." מישהו יכול לפרט חובותיה של אשה ע"פ ההלכה?

גברים שמתלוננים על היחס הלא הוגן כלפיהם כנראה לא קראו את הכתבה.

באמת מעניין לך באלו נושאים המרידה עוסקת? ובכן, על פי ההלכה אישה מורדת היא זו שאיננה מסכימה לשכב עם בעלה.... בדיוק כמו באירן.. וזה תופס בבית דין רבני, שוב, בדיוק כמו בערב הסעודית... למה מה? אתה מחפש סיבות להתגרש מאשתך ברווח כלשהו לגביה?

סקס, בישול, אחזקת הבית, גידול הילדים ועוד..... לגבי מזונות : 1. גבר מחויב לתת לאישה מזונות כל עוד הם נשואים. כלומר עד לגירושין! אלא אם כן הוא מוכיח כי היא מרוויחה יותר ממנו ומסוגלת לכלכל את עצמה.כדאי שגם גברים ידעו ויזהרו שלא רק להם יש את הכוח למנוע מאישה גט - אלא גם נשים יכולות לסרב ולהמשיך לקבל מזונות מן הבעל!

אם החלטת סתם "להיכנס" בי כדי לפרוק את מה שעל ליבך - סבבה אם לא - זה שאני המומה ממה שקורה לנשים לא קשור לזה שאני יכולה להיות המומה באותה מידה ממה שקורה לגברים, יש לי מספיק מקום להלם מהכל, זה לא אחד על חשבון השני. זה שמצבם של הגברים עגום גם הוא, לא מפחית מהעגמומיות אצל האישה. סתם שתדע- אני מאוד מתעניינת גם במה שלא בדלת אמותיי אבל למה שתדע את זה, אני סתם עוד אישה.... המשפט האחרון שלך בכלל המם אותי, אתה רואה- יש מקום לעוד הלם! אכפת לי מסבלות של גברים, אני שונאת לשבת עם חברות בבית קפה, ואני ממש לא צריכה שמישהו יקבל אותי כדי שיהיה לי טוב. אז עכשיו שגילית שאני לא המפלצת שכל כך ניסית לעשות אותי, תבין - אין קשר בין הדברים אפשר להיות המום ממשפטים שדווקא הרבה לוקחים אותם ברצינות, ובאותו זמן להילחם גם על זכויות הגבר.

נ.ב. "הדיינות" ולא "התדיינות" אם ממש תרצה אני גם אסביר לך למה

התדיינות, אני חושב אומרים, לא?

אמון, חברות, ידידות ואהבה זה תנאי ראשוני, ובלעדי זה גם אין קשר זוגי. כשאני מדברת על "מבחנים לבת הזוג" אני מתכוונת שאם אתה מתכוון אחרי לידת ילד ראשון לפתוח את הסכם הזוגיות, להכניס בו תנאים, או שמא אחרי קניית ספה זוגית מאיקאה לפתוח שוב פעם את ההסכם ולהכניס שיפורים... זה אומר הרבה עליך ועל זוגתך, כאן באה הבחינה האמיתית של הזוגיות. אתה תשאל את זוגתך שתחיה, מה התכנונים שלה לאחר לידת הילדים, כמובן אם רוצים ילדים, האם מתכוונת הפרינססה לשוב לעבודה או שמא תהפוך לעקרת בית? כאלו וכאלו בחינות שתדע בפני מי אתה עומד. מאחלת לך בת זוג שוויונית, יפת מידות ונאת מראה.

כנראה שעניין העזיבה הבהולה להצלת חיים של אשה וילדים לא ברורים דיים - אותה אשה לא נישאה במטרה להתגרש. התנהגות בעלה הפסיכופאט הבריחה אותה למקלט נשים מוכות אשר אינו קולט נשים שאינן מוכות לידיעתך. במקרה זה חלה הפרה של כל חוק . הבעל הוא עבריין !!! ברור? ולא יתכן שהיא תלד לו ילדים ותהיה אשה נאמנה, ולא יגיע לה מחצית הרכוש כבטחון כלכלי. היא נאלצה לעזוב מה לא ברור פה? ולאחר 13 שנות נישואין הושלכה כהגר - לגורלה. חוצפה של נעמ"ת אשר הנשים המוכות משמשות לה כעלה תאנה לפעילויות התמוהות של הארגון הזה. לפחות שלא תישאנה את הדגל הזה. הם לא השכילו לבסס את ביטחונה של אשה מוכה, בושה וחרפה.!!!!!!!

לדרוש את הכתובה לאחר תקופה באין גט?

אם אתה מתעקש לדעת את הפרטים- אולי אומרים אבל זה לא נכון, בטח לא בכתיבה ה-ת' מידמה (ולא מתדמה.....) ל- ד' הידמות מלאה, וה-ד' מקבלת דגש חזק משלים במקום ה-ת' ש"נפלה"

גם אם בן הזוג "עובר" את כל "מבחני הקבלה" של השני, זה לא אומר כלום, אנשים משתנים וכך גם רצונותיהם, שאיפותיהם ומטרותיהם בחיים. לפני לידה אישה יכולה לחשוב שהיא תרצה משהו אחד, ואחר כך, כשהיא מחזיקה את הקטן- החמוד-מקסים או לחילופין הצרחן-קח-אותו-ממני - הכל יכול להשתנות. גם אם מחליטים על דרך חינוך מסוימת, החיים מעמידים אתגרים חדשים. גם בני הזוג משתנים, מכל הבחינות, גם שינוי מצב כלכלי משפיע. ולכן גם אם "עוברים" את כל המבחנים ומוצאים התאמה מלאה בכוונות, אין לזה כמעט משמעות בחיים האמיתיים. אתם מתעסקים בתיאוריה, המבחן המעשי זה מה שקובע.

במידה והסכם הזוגיות נכתב טרם הנישואין, ואחד הסעיפים מצביע בפירוש על אפשרות פתיחת החוזה להוספת שינויים, והדבר מוסכם על שני בני הזוג, איני רואה כאן כל בעיה. מסכים איתך שבנושא שאלות כגון מה הן תכניותיה של האישה לאחר הלידות או שאלת מספר הילדים שהזוג היה רוצה, אלו שאלות אותן יעלה הזוג עוד בטרם נישאו וללא כל קשר לחוזה ביניהם, וזאת כדי למנוע מהם הפתעות שלאחר מכן ולמנוע עוגמות נפש שיגיעו בעקבותיהן.

מה השנאה הזו לכל דבר שמריח יהודי ? יש הלכות נפלאות שצריך רק להיות צר אופקים וטומן את הראש באדמה כדי לא לקבל אותן, בית הדין הרבני פועל ביושר ותום לב, ותאמין לי לא פחות מבית המשפט לענייני משפחה שמייסר את המדיינים בו שנים על שנים צא ולמד לפני שאתה מלהגג

1. נשים מכות ילדים 2. נשים לא עושות דבר בבית 3. נשים בדיכאון המשפיעות קשה על אורח החיים בבית איפה כל המתחסדים והמושיעים של הנשים!? האם יש רק נשים סובלות? אולייש גברים סובלים מנשים "דפוקות" אנו בעידן של רצון לשיוויון אזי שיהיה שיויון!

איזה קשקושים. אם האשה עוזבת או שהבעל עוזב אותה תוצאה. מקבלות ק ד ח ת. מי היום לא עובדת אז גרוש מזונות היא לא תראה. ונכסי קרירה יש רק בעיתון או באינטרנט. אולי אם הוא סופר מבוסס ולה אין כלום תקבל 200,000. חד פעמי.

דווקא מבחורה לא ציפיתי לשמוע את זה. הלכות נפלאות? בית הדין הרבני פועל ביושר ותום לב? לידיעתך, ההלכות הכל כך נפלאות שאת דואגת לשבח ולהלל, מקפחות את הנשים, הופכות אותן לקטנות ולא נחשבות. ההלכה והדת אינה סופרת את הנשים. ולגבי בית הדין הרבני, מדוע עורכי הדין ממליצים לגבר למהר ולפתוח תיק ברבני, ואילו עורכי הדין של האישה מייעצים לה לפתוח בבית משפט לענייני משפחה? כי בית הדין הרבני מוטה לטובת הגבר. די לגבר לומר שאישתו מורדת, או שהיא זנתה תחתיו, והאישה נזרקת לכלבים. כנראה שמרוב שאת שטופת מוח, את לא רואה את כל זה. את זקוקה לגורם חיצוני שיפקח את עינייך. אני מאוד מקווה בשבילך שתמצאי לך אחד כזה, כי את חיה בחשכה מוחלטת. תתעוררי, יקירתי...