הענין הוא לא אישתי, אלא שבחופה הגבר מקבל על עצמו חובות לסיפוקה של אישתו הטריה, לדאוג לאישתו כל צורכה (לבושה, כלכלתה, ערוותה וכדו'). בעוד שאינני זוכר את הרב מזכיר את חובותיה של האשה, כאילו שהם חקוקים באבן וידועים לכל. משם באה סקרנותי!! אגב עוד עו"ד 47, בסקס התכוונת בטח ל- ספונג'ה, קניות, סידורים, הלא כן?

אפילו ניתן לאמר שרוב הגברים חארות ולכן אין להם על מה לבכות שהם נדרשים לשלם. ככה זה עם הקמצנים הללו, מתקמצנים עד שהאישה זורקת אותם ואז הם נפגעים בחשוב להם מכל - בכיס. אבסורד, גבר שמספק לאישתו כל מה שהיא צריכה לא יהיה נבגד אלא אם כן אישתו זונה וגם כאלו לא חסרות. לסיכומו של עניין המצה חרא כי מדובר באנשים והאנשים בכללי הם חרא, יש יוצאי דופן שהם בסדר אבל זה מיעוט - הרוב חרא. וכידוע מין מוצא את מינו אז אין מה לרחם עליהם/עליהן.

איפה נעלמו כל הפמיניסטיות? איפה נעלמה כל השוויוניות שלכן? האישה צריכה לעמוד על "זכותה" לכתובתה? איזה "זכות"? על מה זכות? כשגברים מעלים את נושא הסכם הממון נשים מוחות, אבל כתובה - זה בסדר, זה לא "הסכם ממון"... רומנטיקה זה נהדר , כל עוד משתלמת לכן מבחינה כספית. גם אפליה זה נהדר, במקרה שהיא באה מהכוון "הנכון". ואתן מתפלאות שגברים לא רוצים היום להתחתן...

פעם ראשונה שאני קורא תגובה שעושה כבוד למושג "פמיניסטית" => שוויונית. חבל שאת כל כך נדירה...

נישואין בהלכה הינם חוזה בין שני צדדים התחיבים זה לזו, וככל חוזה כולל סעיף הפרת חוזה (להלן הכתובה) כאשר המטרה הינה להשאיר את שני הצדדים ביחד למעט מקרים חריגים. החוזה מגדיר חובות של שני הצדדים - הגבר חייב לפרנס את האשה(והילדים) וקיום יחסי אישות (שהינם הבסיס לנישואין) האשה בתמורה מתחייבת לדאוג לבית ולילדים ובקיום יחסי אישות. היכולת לפרק את החוזה הייתה במקור בידיו של הגבר בלבד, וכדי להרתיע אותו מגירושין הוכנס נושא הכתובה המהווה מעין פיצויי פיטורים. כמו בכל חוזה מקובל פיצויי הפיטורין הינם על פיטורין ללא סיבה מוצדקת. סיבה מוצדקת הינה בגידה (עבודה עבור המתחרים) או סוג של שביתה איטלקית להלן מרידה. ללא סעיף המרידה, יכלה האשה לסרב לקיים את הצד שלה בחוזה(יחסי אישות כלכלת-בית) מה שיוביל בהכרח לגירושין ואז לדרוש את כתובתה. באלגוריה שלנו זה יהיה עובד שאינו מגיע למשרד או שמגיע ומסרב לעבוד כדי שיפטרו אותו ואז מבקש פיצויים. כמובן שיכול להיות המקרה ההפוך, גבר שלא רוצה לחיות עם אשתו ומנסה להתחמק מסעיף הכתובה ע"י כך שלא מגרשה. המקרה הזה מכוסה ע"י סעיף "מורד" והסנקציה נגדו הינה הגדלת פיצויי הפיטורין (הכתובה) בכל שבוע שנשאר במריו. עם בזמן חלו שינויים בתקנות שאפשרו לאשה לדרוש גירושין גם ללא סיבה מוצדקת, אבל בד"כ לא יכלה לדרוש את כתובתה כמו שעובד המתפטר אינו יכול לדרוש פיצןיי פיטורין (היו תקופות שאפשרו זאת מסיבות חיצוניות שבוטלו עם הזמן) לאורך כל התקופה לא הוסיפו סנקציה כלפי האשה המתגרשת המחייב אותה לפצות את הבעל על הפרת החוזה. הסיבה הייתה שהנזק לאשה בגירושין היה אדיר ולכן גירושין ביוזמת האשה היו נדירים ביותר. לא הגיוני שכיום גבר שיוזם גירושים משלם פיצויים על הפרת חוזה לאשה (בנוסף על חלוקת הרכוש) בעוד שאשה היוזמת גירושים אינה מחויבת בשום צשלופ פיצויים

את קושרת 2 דברים שממש לא קשורים אחד לשני. בעל שהוא עבריין ואלים מקומו בכלא להרבה שנים. אבל הרכוש שלו שקיבל ממשפחתו או רכוש אותו לפני נישואין שייך לו. וזה שאישה ילדה ילדים עם גבר וגם היתה נאמנה בעיני ממש לא מקנה לה חצי מרכושו עם הוא למשל הרויח הרבה יותר ממנה ולכן אני מחייב הסכם ממון לפני הנשואים. וזה שהיא נישאה לגבר עדין לא אומר שמגיע לה ביטחון כלכלי במקרה של גירושים,הגברת היא בן אדם עצמאי-אז שתרויח את לחמה מעבודה קשה כמו הגבר. זו הסיבה אגב שהרבה גברים מפחדים להתחייב כי יש נשים שחושבות שברגע שהם נישאו אז בכל מקרה, גם במקרה של גירושין הן יכולות לקחת חצי מרכוש הגבר. תביני נישואים לא אמורים להקנות לך ביטחון כלכלי במקרה של גירושים אלא רק זוגיות. אני ממליץ לך לקרוא את תגובה 28 של ענת מגבעתיים.

מה, אתה משחק בלהיות עורך דין ?! יאללה..יאללה...אתה והפסיקות שלך תשאיר את העבודה לאב בית הדין, כבוד הדיין אליהו בן-דאהן

הסכם ממון סטנדרטי כולל חלוקה מראש של רכוש, מיטלטלין וכמובן ממון של בני הזוג לפני הנישואין. ההסכם הסטנדרטי והנפוץ מכיל גם התייחסות להון או לרכוש שיצברו בני הזוג במהלך נישואיהם, אותו יחלקו באופן מסויים (בדר"כ שווש בשווה) ובכפוף להתרבות התא המשפחתי. בנוסף, חשבת לעצמך מה יקרה במצב שבו אחד מבני הזוג יבגוד, או יהיה אלים? איך אפשר לקבוע מראש תנאים כ"כ משמעותיים לגבי העתיד, שאנו בעצם לא מכוסים מכל עוולות החיים? אם תגלה שאשתך היא אשה אלימה, גם אז תהיה מעוניין שהיא תגדל את ילדייך 50% מהזמן? אז באמת תצטרך להוכיח ולהלחם כדי להגיע למצב שהילדים ישארו אצלך, אחרי שחתמתם מראש על ההסכם הלא אחראי הזה. מעבר לכך, הרעיון שלך לחלק את חייו של הילד לחצי, נשמעים טוב בתיאוריה, אך נופלים חזק במבחן התוצאה. היית רוצה לחלק את חייך בין שני בתים שונים? אני לא!! היה לי תלמיד שהוריו חשבו כמוך וגרמו לו לצער רב. לפעמים יציבות גיאוגרפית היא גם יציבות נפשית. הנער המסכן נדד מבית לבית וכל פעם שכח להביא לשיעור מחברות וספרים. מדובר בתלמיד אחראי וחרוץ שלא עמד באתגר המשונה שהציבו לו הוריו. יום אחד הוא נשבר והודה בפניי, שהוא בטוח שהוריו לא היו מצליחים לחיות חיים כמו שלו. המצב היה כ"כ חמור עד שכינסו את צוות ההוראה כדי לדון במיקרה והזמינו את הוריו. ומאיפה האופטימיות הזו, שבני זוג שהתגרשו יסכימו לגור זה בסמוך לזו? האם ניגזר עליהם כל החיים להיות שכנים? מה יקרה אם הגבר או האשה ימצאו עבודה טובה בעיר אחרת, או ישקלו לעבור דירה משום שהתאהבו וכעת הם רוצים לעבור לגור עם בחיר\ת ליבם\ן החדש\ה? האם צריך לקשור אותם כל חייהם סמוך לאקס\ית?? ולסיום, לידע כללי, אין צורך לקבל חותמת של בית הדין למשפחה על הסכמים, מספיק שעו"ד יהיה נוכח ויחתום. וזה גם לא קשור לחתונה כדת משה וישראל. ניתן להינשא בטקס דתי וגם לחתום על הסכם.

הייתי רוצה להאמין שאת תמימה ולא.. כשמדברים על מיטלטלין לא מתכוונים לצלחות וגם לא לכוסות חביבתי, הכוונה היא לרכוש יקר ערך. לי למשל יש בבית ריהוט יקר, כלי כסף עתיקים, תכשיטים ועוד. ערכם יעלה עם השנים. בנוסף, לפעמים אנשים מתגרשים בתוך שנה ולכן גם דברים כמו: מכשירים אלקטרונים, מכשירי כושר ועוד עלולים להוות מקור לחיכוך בעת הגירושין, אם לא מסכמים מה שייך למי מראש ובכתב. נראה לי די אדיוטי לכלול בהסכם ציוד מטבח, וילונות, תמונות וכדומה. ובאשר להשקפת החיים הדיכוטומית שלך בנושא בחירת בן\בת זוג, דעי לך שאין שום דבר בעולם שינבא לך ויבטיח נישואים מאושרים, ובטח לא פרט אידיוטי כמו אם האשה תעבוד או לא. יש לי אחות מלאכית שנשואה כבר 23 שנים ויש לה שישה ילדים (טפו טפו), היא אינה עובדת, אך היא הרעיה הטובה בעולם, אין מאושר בעולם יותר מבעלה! יש לי אחות נוספת שעובדת סביב השעון, ומשום מה לא מצליחה להחזיק מעמד בקשר זוגי (גם היא נשמה טובה). את באמת חושבת שכל הזוגות שהחליטו להינשא מתוך אהבה ואמון ידעו שהם יתגרשו ביום מן הימים? כולם חשבו שהם מבינים את הנוסחה, בדיוק כפי שאת מדמיינת ובכל זאת שיעור הגירושין גבוה מתמיד! אז אין נוסחה, אך יש מתכון שכמעט תמיד עובד והוא: התחשבות, שאיפות דומות, כבוד הדדי ויכולת לתקשר בצורה בריאה אחד עם השני.שיהיה בהצלחה.

למה את כ"כ צינית?? מה זה קשור לאירן? את היית מוכנה לחיות עם בעל שמסרב לשכב איתך ולגעת בך במשך 50 שנה? אולי את. בניגוד אליך, אני לא!!

הפתרון אותו הבאתי הוא לזוגות שאינם היו רוצים לעבור דרך הרבנות בבואם להינשא, או לחילופין לא היו רוצים לעבור דרך אב בית הדין כבוד הרב אליהו בן-דהן בבואם חלילה להתגרש. הגיע הזמן לדעתי, להוציא את הדת מהאוכל, מהזוגיות ומהחיים של אלו שאינם מעוניינים בה. זוג שעדיין יהיה מעוניין להתחתן בדרך המסורתית, תישאר לו האופציה הנ"ל. האופציה אותה הצעתי היא בנוסף, לא כתחליף. מקווה שהרגעתי אותך...

עד כמה שזה ישמע אכזרי, למקרים כמו שתארת בפיסקה השלישית של תגובתך, הייתי מוסיף סעיף כי בן זוג אלים או בוגד יצא מהנישואין כשידו על התחתונה, וכמובן במקרה של אלימות, הילדים יעברו באופן אוטומטי לחזקת הצד השני, הלא אלים. לגבי חלוקת זמנים שוויונית לילדים. ניתן לחלק זאת לתקופות של נניח, חודש-חודש. ברור שהמעבר לא יהיה לעתים תכופות (שבוע-שבוע), כי זה יקשה על הילד, ואף עלול לשבור אותו. צריך ליצור מצב שיהיה נוח גם לילד ולא רק לזוג ההורים. גם ילד שחי עם זוג הורים גרושים במצב הקיים כיום, קשה לו ולא תמיד הוא מסתדר עם המצב. ומגורי ההורים בסמיכות, כאן אחד מבני הזוג, או שניהם יאלצו להגיע לפשרה כלשהי. את יודעת מיכל, לא תמיד ניתן לרצות את כל הצדדים. ולפיסקה האחרונה בתגובתך. חותמת בית המשפט באה במקום חותמת הרבנות ותיתן משנה תוקף לחוזה הזוגי, וזה למעשה יתן מענה לזוגות שלא היו רוצים להתחתן כדת משה וישראל, או לחילופין קפריסין/פראג, אלא נישואין אזרחיים כדת וכדין בישראל.

כאשר מדובר בטיפול בילדים אז זה האשה. ששני בני הזוג עובדים הגבר יכול לחזור מאוחר והאישה תקח את הילדים מהגן או ביה"ס תתן להם לאכול,תדאג לנקיון (גם אם מתבצע על ידי העוזרת).אבל לאחר שאתם בוגדים ומועלים באמון פתאם רוצים שהאשה שעד כה הגבילה עצמה בעבודה ולא התפתחה כמוכם תישא בפרנסת הילדים. האם אתם גברים או עלוקות שעד כה הטלתם את הבית על האישה ופתאם רוצים להתנער מחובתכם לפרנס את ילדכם.חלקכם גם את הסדרי הראיה לא תקימו. ומה אם הורי האשה הם המקור לכספי הדירה גם אז תנסו לגנוב. אתם מתנהגים כמאצו כלפי חוץ אבל בפנים אתם מוגי לב ורצים לייעוץ איך לדפוק את זו שהיתה נאמנהלכם, אבל האחרת בחוץ מכרה לכם חלום ולכן נפשית נטשתם את האישה וכמובן תסבירו כמה מיררה האישה עד כה את חייכם על מנת להצדיק את מעללכם-מסכנים עלובים. גם אז תנסו תכסיסים ותשאירו את המשפחה במינימום האפשרי לקיום. התכמנות והרמאות היא נחלת הגברים אף כי לאחרונה הצטרפה אליהם חבורת נשים בדרך כלל גרושות .

הרכוש שאת מתארת זה רכוש שנצבר במהלך השנים. אני משערת לעצמי שאת מבוגרת יותר ולכן רכשת לעצמך מערכת כושר משוכללת בבית. בשביל כושר אני הולכת למכון, ואני באמת לא רואה ברכוש אינוונטר נושא למחלוקת, וגם אופני כושר אפשר להרוס, כשרוצים להתגרש ולהתנקם בצד שכנגד. אז אני תמימה? יכול להיות. לדעתי, הסוביקטיבית אמנם, אשה שיולדת 6 ילדים, היא ממש גוזרת על עצמה איבדון. עובדה שאת מציינת שהיא לא עובדת ותלויה 100% בבעלה. אני לא רואה את עצמי כעקרת בית ובטח לא אביא לעולם 6 ילדים. אני אשה עובדת, מתווכת במקצועי, שותפה במשרד ועם שאיפות לפתוח עוד סניף. שיהיה לך ולמשפחתך רק בריאות וכל טוב.

לא, אני לא בהרבה יותר מבוגרת ממך, "רק" בת 29 אני מורה וכן, יש לי רכוש. ולגבי הריסת רכוש בן הזוג לפני הגירושים. למה שמישהו יעשה דבר כזה? הוא צריך להיות אדם בעל אישיות מתוסבכת ואני לא מכירה אנשים כאלה. בקשר לאחותי, אני מאחלת לכל אהוביי זוגיות מלאה בכבוד ואהבה כשלה ושל בעלה. הבית מלא באנרגיות של שמחה וצחוק, ילדים שמעניקים נחת ואושר והחיות חוגגות . בנוסף,אחותי לא תלוייה בבעלה כי יש לה רכוש משלה, (כנראה שה' אוהב אותנו, טוב, גם אנחנו אותו) וגם אם לא היה לה כסף משלה זה לא היה משנה, כי מערכת היחסים ביניהם כ"כ עמוקה, בלי התחשבנויות מי עושה מה ומי מביא לחם הביתה. שניהם תלויים זה בזה. שלא תתעוררי מאוחר מידי. כיום את בת 26 וחושבת שכל העולם טובל לרגלייך, אך יש לי חברות מבוגרות שחשבו כמוך ואיפה הן היום? טובעות בעבודה, ללא בעל שיאהב וללא ילדים, אבל העיקר קריירה יש ברוך ה'. ואגב, אם אני לא טועה, לא צריך להיות גאון הדור, או תואר אקדמי כדי להיות מתווכת (אולי רק קורס), אז מדוע ולמה את מנפנפת בכך בגאווה? את לא חושבת שגם אחותי בעלת ששת הילדים יכולה ללמוד את "סודות" המקצוע הזה? אני עצמי עסקתי בגיל 19 בתיווך במשך כמה חודשים ללא רישיון. בכל זאת, למרות הדעות החלוקות אני מאחלת לך רק טוב.

האמת שלא נראה שאני כ"כ נדירה ואני די בטוחה שאני מייצגת הרבה בחורות בדור הזה. יכול להיות שהכתבה מייצגת נשים מהדור הקודם, כשנשים פחות שאפו לקריירה ויותר דאגו למציאת בעל. שלא תבין אותי לא נכון, זוגיות זה מאוד חשוב בעיניי ואני בעצמי מחפשת אחת, אבל זה בהחלט לא אמצעי כלכלי. והאם אתה שיוויוני באמת? היית מעסיק נשים בגיל כזה שבעוד מס' שנים יכנסו להיריון? האם היית סוגר אותו חוזה לנשים וגברים בתפקידים זהים (במידה ושניהם נותנים את אותם תפוקות ואותן שעות). האם גם אתה תקבל מרות של אישה כמנהלת ותדע להעריך? האם גם אתה תירתע כשבחורה תתחיל איתך? האם תעריך אישה על אופנוע או שתחשוב שמא היא גברית? האם תירתע כשלבחורה יש ניסיון מיני רב משלך? וכו'... יש המון שאלות שאפשר לשאול גבר שקורא לעצמו "שיוויוני". לא באה לבקר אותך או משהו, סתם מתוך עניין...

אין לכם מושג איך זה לעבור את זה פה במדינה שהוא לא ישראל לכי תוכיחי שפעם לפני שהכרת את בעלך היית מסודרת בארץ וכשבאת למדינה זרה כדי לחיות עם אהוב ליבך לקח לך זמן להבין שלא הכל וורוד אז ממקום של אהבה נטו את נשארת תומכת עוזרת עושה כל מה שיש ביכולתך כולל לשים את כל מה שאי פעם היה לך כדי לעזור ובסוף לגלות שכשאת מתגרשת פה צריך ממך רק 300$ וזהו הנה הגט!!!! מי חייב? מה חייב? אין עם מי לדבר אין חוקים .אף אחד לא שואל מה מגיע לך,זה גם לא מעניין אף אחד.באת,הסכמת לתת,עכשיו אין לו מה לתת לך,זו בעיה שלך.כן חברה תאמינו לי לא פשוט לפחות בארץ כמה שהרבנים ברבנות קשים ( אני יודעת שהם קשים) פה אין לאף אחד *ין להתעסק איתך ובבעיות שלך.תחזרי לארץ שם אולי יהיה לך יותר טוב זה המקסימום שנותנים פה בתור עיצה.העיקר לחתן הם עושים את זה מהיום למחר גם הגט לקח 4 ימים עכשיו חפשי