עוזבת את הבית מחוסר ברירה או "מורדת"?
כשאשה שוקלת אם לעזוב את הבית במהלך סכסוך בינה לבין בעלה, עליה להביא בחשבון שהעזיבה עלולה להוביל להפסד זכותה למזונותיה ולכתובתה. אפילו כשהמצב מאוס לא כדאי לאשה לעזוב בלי סיבה מוצדקת ובלי להגן מראש על זכויותיה
כשהתחילה המגמה לתבוע דמי כתובה מצאו עצמם גברים רבים מחוייבים לתשלום של מיליוני שקלים, שבלהט האהבה והטקס נזרקו לחלל האוויר בעת החתונה. בעקבות תביעות אלה התפתחה פסיקה מאוזנת בבתי הדין הרבניים, שמצד אחד קבעו את החובה לשלם לאשה כתובתה ומצד שני התחילו להגביל הסכומים המשולמים עבור הכתובה. כך קבע הרב דיכובסקי בפסק דין ממצה ומדריך שהסכומים לא יעלו על סך של 120,000 שקל.
יש חשיבות רבה לסיבה המצדיקה עזיבת האשה את הבית. יש הבדל בין מצב בו האשה עזבה את הבית כדי לחפש את עצמה, או שסתם מאסה במסגרת הנישואים, לבין אשה שנאלצה לעזוב בשל יחס משפיל והתעללות מצד הבעל. לא סוד הוא שמצב זה מעודד נשים רבות להגיש תלונות למשטרה על מנת להצדיק את העזיבה. בתי המשפט מוצפים בבקשות, ולא תמיד יש לבית המשפט יכולת להבחין בין תלונה אמיתית לתלונת שווא. כך עלול לקרות שהקורבנות האמיתיות סובלות בשל אי האמון והציניות שרוחשת המערכת כלפי תלונות המגיעות בסיטונאות.
זכות האשה למזונות וחובת הבעל לזון
חובת בעל לפרנס את אשתו ולדאוג לכל מחסורה קיימת כל עוד הזוג נשוי, גם אם הבעל עזב את הבית, והיא זכאית לחיות באותה רמת חיים אליה הורגלה, אפילו אם באה מרקע כלכלי נמוך יותר. הבעל חייב לספק לאשתו את כל מחסורה ואת כל צרכיה, לרבות מדור, מזון, הוצאות אחזקת בית, נסיעות, עוזרת, אחזקת רכב, קוסמטיקה וביגוד.
כשאשה שוקלת אם לעזוב את הבית במהלך סכסוך בינה לבין בעלה, עליה להביא בחשבון שעזיבת הבית עלולה להוביל להפסד זכותה למזונות ולהפסד זכותה לכתובה. לפיכך, אפילו במקרה של סכסוך, לא כדאי לאשה לעזוב בלי סיבה מוצדקת. יכולות להיות לכך תוצאות חמורות לאשה התלויה כלכלית בבעלה, בעוד שלגבי אשה עצמאית מבחינה כלכלית זה אינו שיקול משמעותי.
בתי המשפט מצאו באחרונה את הפתרון לתוצאות הבלתי נסבלות שעלולות להביא שלילת אמצעי קיום מנשים שלאחר שנים רבות של נישואים עזבו את הבית, והתחילו לפסוק להן תשלומים בגין "נכסי קריירה". היתרון בגישה לפיה קריירה היא נכס משותף לצדדים טמון בכך שהיא אינה מושפעת מהשאלה אם היתה הצדקה לעזיבת הבית אם לאו, שכן בית המשפט רואה בנכס זה נכס משותף, שלא מושפע מהשאלה אם אותה אשה "מורדת" או לא.
לא בכל מקרה אשה שעוזבת את הבית מפסידה את זכותה למזונות. הדין מפריד בין אשה המוכרזת "מורדת" לאשה שהיא "מעין מורדת". על פי ההלכה אשה מורדת היא זו מסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה ומסרבת לעשות בביתה מלאכות שהיא חייבת לעשותן. במקרה כזה יכול בעלה, לעיתים באמצעות בית הדין הרבני, להתרות בה. אם האשה ממשיכה ב"מרידתה" ומתעלמת מהאזהרות, עלולה להישלל ממנה זכותה ל"מזונות אשה" וגם לכתובתה, במקרה של גירושים.
כשאשה עוזבת את בית בעלה, או שאינה מוכנה לגור בבית הבעל, היא למעשה "מעין מורדת". עצם עזיבת בית הבעל מעלה ספק לגבי זכותה למזונות, אבל אם תוכיח האשה שקיימות סיבות המצדיקות את עזיבת הבית, לא תפסיד את מזונותיה ואת כתובתה.
אשה ששוקלת לעזוב את הבית ורוצה להמשיך ולקבל מזונות מבעלה, צריכה לדאוג לאסוף ולהציג בבית המשפט או בבית הדין הרבני ראיות המוכיחות שהתקיימו הנסיבות המצדיקות את עזיבתה את הבית. לדוגמה: עזיבת האשה את הבית בשל אלימות מצד הבעל, מגורי האשה והבעל עם בני משפחתו המתעללים באשה, או יחס משפיל ומבזה מצד הבעל וכל סיבה אחרת המצדיקה חיוב הבעל לתת גט לאשה.
יש עילות השוללות באופן מוחלט את זכות האשה למזונות:
1. בגידה של האשה בבעלה ("זנתה תחתיו"). אשה שבגדה בבעלה אינה זכאית עוד למזונות, שכן ההסכם ביניהם הופר.
2. אשה ש"מרדה". המרידה יכולה לבוא לידי ביטוי בסירוב למלא חובותיה כאשת איש (על כל המשתמע מכך), או בעזיבתה את הבעל.
איך תשמרי על זכותך למזונות
חשוב לציין שאם הבעל עוזב את הבית, זכותה של האשה למזונות אינה נפגעת, ולכן במקרים של משבר בין בני הזוג, עדיף לאשה שהבעל הוא זה שיעזוב את הבית. אשה שעזבה את הבית ומעוניינת לקבל מזונות תעדיף לרוב להגיש את תביעתה למזונותיה בבית המשפט לענייני משפחה, שכן מידת ההוכחה הנדרשת בבית המשפט לענייני משפחה לעניין הסיבות לעזיבתה היא קלה ביותר. לעומת זאת, בבית הדין הרבני ידרשו ממנה הוכחות משמעותיות ומחמירות יותר לביסוס טענתה שעזבה מסיבה מוצדקת.
עם זאת, חשוב לדעת כי בעל שיקדים את אשתו ויגיש תביעה לגירושים, ויכרוך בה את נושא מזונות האשה, ימנע מהאשה את האפשרות להגיש תביעה לקבלת "מזונות אשה" ממנו בבית המשפט לענייני משפחה. על כן, במקרה שאשה שוקלת לעזוב הבית, עדיף שתבצע מספר פעולות:
1. תאסוף ראיות על התנהגות בלתי נאותה של הבעל המצדיקה עזיבת הבית.
2. תאסוף ראיות על כושר ההשתכרות של הבעל וההכנסות שלו.
3. תקדים את הבעל ותגיש את תביעתה למזונות בבית המשפט לענייני משפחה.
אם הראיות קשות או בלתי ניתנות להשגה, עדיף לאשה להימנע מלעזוב את הבית ולמצוא הסדר בו הבעל יעזוב, במקרה של סכסוך חריף.
אם האשה לא יכולה להישאר בבית עקב התנהגות קשה של הבעל, כגון אלימות פיזית או מילולית, יש אפשרות לפנות לערכאות משפטיות ולקבל צו המרחיק את הבעל מהבית בגלל אלימותו.
- עו"ד נורית פיש מתמחה בדיני משפחה וירושות
לפנייה לכתב/ת 
