בעברי הייתי תלמידה של קובי, ואני יכולה להגיד שהוא הפסד גדול למערכת החינוך!

אני בעצמי לומדת היום חינוך- רק בזכותו ועוד כמה מחנכים אמיתיים במערכת (לצערי מצרךנדיר כיום). יכולה להעיד שלכיתה נכנס מורה עם אידיאלים שהתנפצו בפרצוף, ווסר פרגון משווע מצד כל גורם אפשרי והוא לא היחיד!!!

חבל מאוד שלשם הולך החינוך היום- ציונים, ציונים, ציונים!

איפה החינוך? מה עם התרבות? לאן נעלמו הערכים?!

אני חושבת שכל מורה שמכהן וכל מורה לעתיד צריך לחשוב טוב טוב מדוע הוא נכנס למערכת- ואם זה לא לשם החינוך, רק לשם ההגינות ודור העתיד- שיעזוב!

אנחנו צריכים מורים שהם מחנכים במהותם, ולא אנשים שבחרו במקצוע כברירת מחדל!

קראתי בעצב את סיפורו של קובי. כבן להורים מחנכים (כן, גם אבא וגם אמא) מוערכים מאד מ"הדור הישן", מקצוע ההוראה והחינוך - שהוא למעשה שליחות - קרוב לליבי במיוחד. משמעות החלטתו של קובי "לפרוש בשיא" היא אחת: עתיד החברה הישראלית - מבחינה ערכית, השכלתית, תרבותית - נראה עגום במיוחד. אם בקרב "הטובים בהוראה" נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי חדר המורים/ות?

אני לא מתיימר להשיא עצות לקובי. חבל שהוא הרים ידיים. לא בטוח שבמקומו יבוא מורה עם איכויות כשלו, וכך תלמידי העתיד רק יפסידו. הרגרסיה תעשה שעות נוספות. עם זאת, אני מאחל לו הצלחה בדרכו החדשה (מהי?). אבל המקרה שלו צריך להדליק נורות אזהרה באדום ארגמני בצמרת מערכת החינוך שלנו. חייבים לנער את המערכת באופן כזה, שאת עמדות ההוראה והחינוך יאיישו אנשים ראויים. אסור לחלק תעודת הוראה לזיבורית. צריך לעודד מצוינות,

גם של מועמדי ההוראה וגם של התלמידים. איכות ההוראה, רמת התלמידים ומידת הערכיות שלהם מותנות גם בהפנמת כללי התנהגות נאותים בין כותלי בית הספר. בהקשר זה, תכנית הגברת המשמעת של שר החינוך סער היא צעד חשוב בכיוון הנכון.

הלואי ותשנה את דעתך, אבל יכול להיות שברמה האישית אתה עושה את הדבר הנכון.

איפה למדת חינוך?

ומה בדיוק למדת?

תודה!

אם לא הקדשת שעות לבחון תלמידים מתקשים בע"פ, להכין מערכי שיעור, להכין חומרי למידה מעבר להרצאות פרונטליות , ליעץ לתלמידים בפורום בית ספר וכד', לחפש חומר מענין להעשרה, לחזור על חומר עם תלמיד שחלה, לבקר תלמיד שחלה, לשוחח עם ההורים מדי פעם, להשתתף בהשתלמויות, מועצות פדגוגיות, כנסים מקצועיים, ימי הערכות, טקסים בערב, מסיבות סיום וטקס מחזור, ימים פתוחים וכו'.

אתה בעיני מורה גרוע מאד.

אם כן היית מקדיש את הזמן הזה לא היית כותב בכזה זלזול על שעות העבודה הנוחות של המורים.

קובי יקירי, הרבה מורים חושבים ומרגישים כמוך,  המערכת צריכה ניעור רציני מהתרדמת שהיא נמצאת בה.

אבל........שכחת מרכיב רציני בכל העיניין......ההורים !

יש בתי ספר שידיי המורים כבולות והם נמצאים שם רק כדי לרצות את התלמידים שחס וחלילה לא יאמרו מילה רעה על המורה ..

בחינוך היסודי .......ההורים רודפים והמורים נרדפים.

בהצלחה בהמשך דרכך.

פעם מחנך - תמיד מחנך.

תמיד היית מדהים, יצירתי, מקשיב לעיתים קצת מתנשא, אבל איש ערכים למופת...

תצליח.

הפסד למערכת החינוך. תחזור לחינוך הלא פורמאלי, תרים אותו מחדש, הנוער יאמר לך תודה.

מי שמאשים את המורים שהם מעוניינים ברייטינג, עושה רושם של מישהו שבעצמו סופר כמה תלמידים לשעבר הם חברים שלו בפייסבוק, וכמה תלמידים (תלמידות) אמרו לו שהם חשבו עליו אתמול.

כל מי שהיה מורה יודע שזה לא נוח. זו עבודה קשה מאוד, שדורשת , מלבד אידאלים, גם מקצועיות, ומקצועיות דורשת גם מידה של צניעות.

אכן, מערכת החינוך בישראל סובלת מהרבה בעיות. הרבה אנשים חרוצים ומקצועיים דרושים במערכת הזאת, ולא מורים גרנדיוזיים שפורשים בשיא - אחרי שתלמידה אמרה להם שחשבה עליהם אתמול.

בתור מי שנשוי למורה- רוב הכתוב הוא אוסף של שטויות.לא יודע לגבי כל המורים, אבל אשתי קמה כל יום ב-5 בבוקר כדי להספיק לעבוד קצת על הבוקר, נוסעת לבית ספר ב-7 וחוזרת הביתה ב-15:00. מאז מתחיל מרתון של שיחות עם הורים בטלפון, מיוזמתה וביוזמתם, בדיקות של עבודות והכנה של הימים הבאים. כמעט כל יום היא יושבת על הלימודים גם אחרי שאני הולך לישון... וכן, גם בחופש ברובו היא עובדת- השתלמויות, סידור של הכיתה הישנה, הכנה של החדשה, ישיבות בבית ספר. וכמובן- השכר בערך כמו של מלצרית שעובדת פעמיים בשבוע במסעדה בתל- אביב...

תוציאו לכם את זה מהראש- לא הכל טוב, יש בעיה קשה במערכת החינוך והיא מתחילה באיך שכולנו מתייחסים להורים ומה שמשדרים לילדים

אומר זאת בקיצור נמרץ - אין לי ספק שהכותב טועה בגישתו.

אני מבין לליבו ובעיקר את התסכול שצבר לאורך שבע שנותיו במערכת. אל לו לשכוח כי תסכול מקצועי קיים בהרבה ענפים תעסוקתיים וכל תחום סובל מבעיות אחרות. אם כל אנשי החינוך יחזיקו במשנה דומה לשלו אז באמת לא יישאר כאן איש חינוך אמיתי לרפואה. אני עצמי איש חינוך שעובד בחינוך הבלתי פורמאלי - כמדריך בפנימייה ולמרות שאנו רחוקים מלהרווויח משכורת מהגבוהות במשק הישראלי, בהחלט יש לנו הזדמנות אמיתית להשפיע ולקבוע איך החברה הישראלית תראה בעוד מספר שנים ואיך יכנסו תלמידים רבים למעגלים הראשונים של החברה הישראלית ( צבא, שוק התעסוקה, אקדמייה וכו') ואני כבר לא מדבר על הסיפוק מהקשר האישי והיכולת לתת דוגמא אישית לתלמידים.  גם אם זה במשורה גם אם זה לא חותך את כל בני בני הנוער בארץ..

אני מאמין שהדברים נכונים קל וחומר כאשר מדובר במנהל איכותי ורציני בעל כושר הנעה ומנהיגות שידע למערכת חינוכית בה קיים צוות מורים מסוגים שונים. וותיקים /צעירים, נשים,/גברים קרובים לפנסייה או רק בתחילת הדרך.. הוא יידע גם לקחת מורים שאינם מחוייבים מידי למערכת ויירתום אותם למאמץ. צריך לדעת להניע אנשים.. המערכת זקוקה לאנשי חינוך אימיתיים עם אש חינוכית בעיניים ולא אג'נדה רפויה שכזאת.

מקצוע ההוראה הוא מקצוע שוחק. ויש כאלו שנשברים אחרי שנה ויש את אלו אחרי שבע שנים ויש את אלו שאף פעם לא. אפשר ליילל עד מחרתיים שהמורים... והמערכת... אבל האמת הוא פשוט התעייףף וזה לדעתי בסדר גמור.

אין ספק שיש לנסות לטפח את המורים המצוינים להישאר במערכת, כמו קובי שלנו, אבל יש הרבה מקום גם לנסות ולדחוק החוצה את אילו שכבר נגמר להם הסוס. גם כמו קובי שלנו והמורים שאליהם הוא מדבר.

אני מאמין שכל מקצוע אחרי מספר שנים צריך להעניק נינוחות מסויימת. גם עובד בנק צריך בסופו של דבר להרגיש שהוא זכה בהערכה ומקומו מובטח. העבודה שלו מוערכת ואם ימשיך כך הוא לא צריך לחשוש. וכפי שכל עשייה שגרתית נעשת קלה יותר כך צריך להיות גם אצל המורים. אך, נינוחות זאת צריכה להתקבל ע"י שהם מוכיחים את עצמם בשטח.  

לדעתי יש לעשות מספר דברים: כל ארבע שנים מורים צרכים לעשות בחינת ידע במקצוע אותו הם מלמדים, מבחנים כללים (בגרות, פיזה, מיצב..)שתלמידייהם יעברו יראו את יכולות ההוראה של המורה וכמות ההשתלמויות וההכשרות הלימודיות, תארים וכדומה הם אלו שיקבעו את המשך העסקה וההתפתחות של המורים.

ושיהיה בהצלחה לכולנו....

אם תסתכלו 30 שנה אחורה כשחינוך היה חינוך, תשימו לב שרוב המורים היו גברים.

חלילה, אין לי דבר נגד נשים, אבל זו הטרנספומציה  שחלה בתפיסת אנשים את המורה. הטיעון שלי הוא סוציולוגי/אנתרופולוגי לחלוטין.

אני מורה כבר 7 שנים, ועדין לא יצאתי לשבתון - מאחר ואני לא מרגישה צורך בכך.

אני מלמדת בבי"ס שבו רוב המורים מגוייסים למען תלמידיהם, וכולם מאוחדים לחינוך התלמידים,  וכן יש גם ענישה כשצריך.

אני לא אתחיל ואומר שעבודת המורה היא קשה וכו' - אני משערת שמי שחיי עם מורה יודע יפה עד כמה עבודתו גוזלת זמן.

אני זוכרת שכשנכנסתי למערכת, המורות הותיקות הסתכלו עלי ואמרו לי 'תברחי'. אני שמחה שלא עשיתי כדבריהן. עבודתי מאוד מספקת אותי, ואני יודעת כי אני משמעותית עבור תלמידי וארצה להמשיך ולהיות משמעותית עבור דור חדש של תלמידים - רק כך, אני מאמינה, ניתן להשפיע.

בתור תלמידה שסיימה השנה י"ב אני פשוט  מרגישה שהמורה הזה צודק ב-100%.

כל מערכת החינוך(שאני לא יכולה לקרוא לה חינוך...) רקובה מבפנים.. הזלזול במורים עובר כל גבול והתלמידים מרגישים חופשי עם המורים!! ככה זה צריך להיות?!?! איפה הקו הברור בין מורה לתלמיד?? איך באמת התלמיד יקבל חינוך מתאים??. מתי באמת התלמידים ילמדו ?? רק שיש משמעת וגבולות ברורים .. אסור להתייחס אל ביה"ס רק כמקום שבאים לקבל בו תעודה בגרות... אם זה לא ישתנה עוד כמה שנים נראה מה יצא מהתלמידים. את זה אני אומרת מנקודת מבט של תלמידה שסיימה 12 שנות לימוד.

מעניין מאוד שהוא חושב שהעבודה נגמרת בשתיים. מה עם העבודה בערב ושיחות ההורים??

חדור מוטיבציה ועוזב אחרי 7 שנים, נראה קצת מוזר?!!!

נכון שמערכת החינוך שואפת לבינוניות ומאוד אטומה, אבל לומר שהעבודה נגמרת בשעה שתיים... ??? הוא כנראה הגיע לשיא ועכשיו שיחפש את עצמו!!!!

הסכמתי עם הרבה ממה שכתבת, התסכול מהמערכת הוא גדול מאוד.

גם אני הייתי שם (אמנם מעט זמן)  והמצב נשמע מוכר.

בהתחלה כמורה, קשה ללמד עם כל מה שקורה בכיתה,

אבל אחרי שנוצר קשר עם התלמידים אז מבינים שזו באמת עבודה מדהימה.

ואח"כ מבינים שיש שחיקה נורא גדולה אצל המורים ובאמת מתסכל לעבוד כשהגישה מסביב היא כל כך "עייפה". המערכת הזו נמצאת במצב לא ממש טוב אבל מה שמציל אותה זה אנשים טובים שלא מוותרים עליה.

זה נשמע שיש לך את מה שצריך ואכפת לך מאוד. 

יש משפט שאומר  "לא עליך המלאכה לגמור ואין אתה בן חורין להיבטל ממנה".

שיהיה בהצלחה :)