אני לא חושב שכדאי לעזוב. נכון שמערכת החינוך קשה ומתנהגת בראש קטן.. אבל לך מספיק שהצלחת לשנות את ה20 תלמידים שלך והם ישנו את שלהם וכן הלאה... חבל לוותר על כל מה שבנית. עשית עבודה מעולה!

האמת עוד הרבה יותר כואבת!!

יש הרבה מורים שרוצים לחנך ולתת גבולות - זו המערכת הדפוקה שלא מאפשרת זאת.

אין גיבוי - עושים הכל כדי למצוא חן בעיניי התלמידים ויותר גרוע הוריהם!!!!

אתה צודק - ולצערי - אתה אפילו עדין ,המציאות הרבה יותר קשה ומתסכלת!!!

הלוואי שיכולתי לקום וללכת - כמוך!!!!

יישר כוח

ובהצלחה בהמשך........

כמו בכל מערכת,אלה שעובדים ונותנים הנשמה - הם "הפראירים"ומסכנים את הפרזיטים.

כל מילה חקוקה בסלע.

מורים עושים עבודת קודש בגידול הדור הבא, אבל כשמשרד החינוך בעצמו משדר בינוניות, כל הדרגים מתחת, מהמפקח הארצי, לאיזורי,למנהל ועד למורה- חייבים להשמע להוראות המצערות האלה.

למה שמישהו היום יילך לבחור לעצמו מקצוע כזה? אמנם שעות עבודה ראסמיות נוחות, אבל למעשה- כל בדיקת המבחנים, תשומת הלב לתלמידים וכו' גוזלת הרבה יותר מאותן ש"ש בביה"ס (בואו לא נשכח שגם מורים הם בעלי משפחות וגם למשפחה יש להקדיש זמן). אגב, שכחתי להזכיר את השכר הנשחק ונעלם.

יש להתחיל מיידית במדיניות מצטיינים, ענישה אמיתית וחינוך של ההורים.

אבל הכי חשוב- רפורמה מיידית במשרד החינוךף המנוון.

ההורים ולא המורים.  ההורים מחנכים להשגיות , ההורים נותנים גיבוי לילדיהם כמעט בכל דבר ואומרים בבית לילדים: תעזוב את המורה העיקר שתביא ציון טוב, לפעמים ההורים יוסיפו אפילו משפט כמו "מורה מטומטם" ועוד... אז מה כבר נשאר למורה לעשות? להגיד כל הזמן לתלמידים "לא אני לא מטומטם" "לא אני לא אידיוט?" אז המורה מעדיף להתחבב על תלמידיו וכך גם על הוריו ואלי ככה הוא יצליח בכל זאת להעביר איזה שיעור, לקבל פידבק של תרגיל משהו... אני מזדהה עם כל מה שכתבת אבל לצערי הבעיה המרכזית היא חוסר הגיבוי של ההורים, ועל הילדים? אוי לנו "חוצפה ישגה".

חיזקו ואימצו מורי ישראל אהבו את תלמידיכם באמת והם יוקירו כבוד ואהבה!

לכו בדרכו של יאנוש קורצא'ק ואולי תבוא הגאולה לחינוך

קובי ,אני מורה 16 שנה כמעט בת גילך , מעט יותר גדולה , אני מזדהה אם האמונה שתלמידים צריך לחנך ולתת בהם את האני מאמין שלך שבוודאי יש לכל מורה ולא להסתפק באהבה ובהערצה שלהם בלבד גם אם זה בא לפעמים על חשבון הפופולריות שלך .

אני חושבת שהמעשה שעשית , התיאשת מהמערכת ,הרמת ידיים זהו בדיוק הבינוניות שעליה אתה מלין , אנשים שאוהבים את המקצוע הזה , אינם מתיאשים , אינם מוצאים סיבות ותרוצים למה לעזוב כי יש המון...ותאמין לי שכולנו מתמודדים ללא סוף מדי יום ושעה כולל בחופשה .

חבל שבדבריך אתה גורם לאנשים צעירים ואידיאליסטים שכן מעונינים לתרום למערכת ואני אומרת לתרום לא לעבוד כי זו היא ההגדרה שמתאימה למורה , מורך לב ורפיון ידים .

שיהיה לך בהצלחה בדרכך החדשה כנראה שמצאת עבודה יותר מעניינת , מאתגרת ומכניסה .

ממני מורה שאוהבת את עבודת הקשה והמאתגרת מאוד....

חינוך פרטי זו תשובה לא רעה לבעיה. אולי לא פותר את הבעיה הכללית

אבל בהחלט את האישית.

ונא לא להיתמם ולהסתער, יש כאן רפואה פרטית, לא? זה בדיוק אותו דבר.

מי שידו משגת, הולך לרופא פרטי. אותו הדבר עם חינוך: מי שידו משגת - חינוך פרטי זו התשובה.

ואגב, לא חייבים להיות עשירים: אפשר להחליט מה חשוב יותר - למשל -חינוך או דירה גדולה (אני בחרתי בדירה קטנה ובחינוך פרטי). למשל, נסיעות לקלאבים באילת וטורקיה בכל חופשה, או חינוך (בחרתי בחינוך).

בחינוך פרטי (שאני מכירה) המורים נבחרים אחד אחד, כאשר לא מרוצים ממורה ניתן לפטר אותו. במערכת החינוך הציבורית אותן מורות ומורים השחוקים עד דק ממשיכים לעבוד גם אם הם כבר לא רוצים ללמד או בית הספר לא רוצה שהם ילמדו בכלל.

אז כמו ברפואה - רופה טוב, מצליח. בחינוך מורה טוב, יצליח ומורה לא טוב אף אחד לא ישכור את שירותיו.

לא, זה לא יוצר אחידות, אבל בחברה (לא רק שלנו) אין אחידות.

נימצאים יוןתר שעות מההורים עצמם עם ילדיהם .ההורים לא יכולים להיתמודד עם ילדיהם אז על אחת וכמה המורים עם 30 תלמיד .

אני מלמדת בחינוך מיוחד ילדים בסיכון שלוקחים כדור בבוקר כדי לתפקד נראה אותך מחנך ילדים כאלה .המתח והכוחות שמורה מקדיש לילדים אלה לא מוגדר בשכר ולא בשעות עבודה .לא הזכרת ישיבות פעמיים בשבוע על כל מיני אלימות ,בעיות מישמעת ,חינוך .לא מכירה ישיבות ציונים בילבד לך הייתה קיטנה .

אתה פשוט הרמת ידיים ואנחנו לא ,אנו נמשיך כי יש לנו יעוד לחנך לתת דרך חיים ולתת לאותם ילדים את מה שהם לא יכולים לקבל בבית .כי אין להם בית

שיהיה לנו הכח להמשיך

קובי, אתה לימדת אותיבמכללת אשקלון , באמת היית מרצה יוצא דופן חדור מוטיבציה לחנך וגם אותנו הבוגרים 30+ ניסית לחנך בהתחלה קשה היה לקבל אותך אך לאט לאט הבנו את האדם שבך אכן אתה מורה/מרצה יוצא דופן הרואה את החינוך באור שונה. אני אישית למדתי הרבה ממך . תמיד היתה לך אוזן קשבת גם אחרי תום השיעור .

חבל, חבל  שמערכת החינוך "מפספסת" מורה כמוך

חבל שהתלמידים לא יכירו אותך ולא יבחרו בך כמודל לחיקוי

קובי, הקניית ערכים וחינוך זה לא בצעד אחד יש הרבה מכשולים בדרך

אך אל לך להתייאש.

חזור למערכת החינוך התלמידים זקוקים למודל כמוך.

בתור תלמידה שלך לשעבר ולא בתיכון, אתה ממש לא אבדה!!!

ומי שמתייאש ממערכת החינוך, מתלמידים וכו'... כנראה לא צריך להיות שם

עם כל הצער שבדבר, אולי זה יביא אותך להצלחה בתחומים אחרים (אם לא בחינוך)

זכותם של אנשים להסכים או להתנגד לדבריו של קובי ואם יש מתנגדים, אין זה אומר שהם אנשים רעים ורמתם שואפת ל...

צריך לדעת לקבל גם דעות מנוגדות.

תודה לך עבור שבע שנים שבהם הובלת קבוצת ילדים  אחת ,איכותית להבנה שיש צורך להתאמץ כדי להבין.

רק אדם שדוגל ב-"נאה דורש -נאה מקיים"יכול להבין גם את המושג "המציל נפש אחת כאילו תציל עולם מלא.בדרך  שחינכת אותם הם יחנכו את ילדיהם...

כמי שעסקה בהוראת אנגלית ולשון עברית, ופה ושם כמחנכת, במשך כ-עשרים שנה, אני חייבת להעיר מספר הערות :

1.האלימות בין כתלי ביה"ס, שקובי לא ציין משום-מה, ואשר בגינה -אני פרשתי ממקצוע ההוראה, עדיין לא מטופלת כי שצריך. ההחלטה האחרונה של שר-החינוך גדעון סער, לסלק את התלמידים האלימים ממערכת-החינוך, מחטיאה את המטרה, ואינה מתמודדת עם הבעיה -היא פשוט מסלקת אותה מעיני העומדים בראש-המערכת. ילדים אלה, שבעיית האלימות שלהם, אינה מטופלת כעת, יגדלו להיות בוגרים אלימים שיאכלסו בצפיפות את כתלי בתי-הסוהר, ויפלו לנטל על החברה. שוב - מדיניות של "כיבוי שריפות" במקום -מדיניות של "מניעת שריפות"!

2.חייבים לטפל בבעיית הצפיפות בכיתות! מורה אינה יכולה להעניק תשומת-לב מספקת ל-30 או -40 תלמיד בכיתה. המספר המומלץ של תלמידים/ות בכיתה הוא -20 תלמיד/ה ולא יותר!

3.המערכת קופאת על שמריה ואינה פתוחה לחדשנות, וזה נכון לגבי כל הפרמטרים של עבודת-הקודש ששמה -חינוך : הפדגוגיים,הסביבתיים,מקצועות-הליבה,(אפשר ורצוי לרענן ולחדש את המקצועות הנלמדים).

4.כדאי , לאחר נסיון ארוך שנים , שנכשל, לטעמי -לחזור למתכונת הקודמת, זו שבני-דורי התחנכו עליה :שתי חטיבות בלבד, ולא שלוש כפי שנהוג היום - חטיבה יסודית מ -כיתה א' עד -כיתה ח'  ותיכונית מ -כיתה ט' עד כיתה יב'. המתכונת הזו הוכיחה את עצמה , ויש היגיון בצידה - הניתוק של ילדים רכים בגיל רך ממסגרת היסודי (כיתה ז) הינו קשה וגורם לנזקים שאחר-כך בא לידי ביטוי בגילויים של אלימות. בגיל מאוחר יותר (כיתה ט) -המעבר חלק ונוח יותר.

בברכה,

שוש לוי - מורה ומחנכת לשעבר

מערכת החינוך משוועת למורים טובים שמעוניינים לתרום ולהיתנדב.רוב המורים עובדים מצאת החמה ועד רדת החשכה.לא יודעת איפה לימדת 4-5 שעות,אני 29 שנה בהוראה,במגוון תפקידיים ניהוליים יחד עם חברי לאירגון עובדים סביב השעון.

השחצנות,והיריקה לבאר ששתית ממנו מובילה אותי לדרישה אחת ממך-לך הביתה וטוב שבית ספרך התפטר ממך וגם אנחנו הקולגות שהיו לך. אין לי ספק, כי ניכשלת בתפקידך ונוח לך להאשים את כולם חוץ מעצמך.

בהצלחה,הנח לטוביםלהוביל את מערכת החינוך!

שלום לך מורה יקר (לשעבר)

שמחה לקרא שיש כמוך בהוראה. אך יש הכללה בדבריך. אני מזמינה אותך לבוא לעיר רמלה, שם אני עובדת  כעשרים שנה ולראות ציונות והוראה מתוך ייעוד במיטבה - עם אופק חדש תרתי משמע.

תמר

קובי שמחתי לקרוא את הכתבה כל מילה בסלע . כמי שמכירה אותך מספר רב של שנים אני יודעת כי הדברים שכתבתה אינם הבל פה ,הרבה מחשבה אכפתיות ורצון לשינוי הושקעו במילים אשר יצאו אל המרחב הפתוח  אל השיח הציבורי  . המעשה החינוכי שלך כמורה הדבקות והאמונה בדרך מעידים על אחראיות וכבוד למקצוע ולתלמידים.  חבל להתייאש ! ! !.

יש החושבים ששיחות סלון  יובילו את השינוי שכל כך נדרש בחברה הישראלית אולם לא כך הדבר , כולנו יחד וכל אחד בסביבתו חייבים ליצור את השינוי  .

מעמדו של המורה אינו נמצא במתנותק ממה שקורה בחברה הישראלית , הזילות , חוסר הכבוד למנהיגות , עיסוק בתפל בשולי , חוסר אחראיות  ואי כיבוד החוק זועקים ! אנו האזרחים צריכים להתעורר מחיי השקר .

לגיטמציה להשתמטות מחובות אזרחיות , התעסקות באני האינדיוידואלי , להשיג בקלות להרוויח הרבה מבלי להתאמץ וכו' כל אלה התפשטו והגיעו לפיתחו של בית הספר , לחדר המורים .  . . אז מה הפלא ? המורים רוצים להיות חברים של התלמידים ? הרבה יותר קל להיות פופולרי !  למי שאכפת  ? מי עובד קשה מתוייג פרייר ,  היום בשביל כבוד לא צריך לעבוד !

אומרים " כשהשמש שוקעת אנשים קטנים עושים צל גדול "

אנו זקוקים למנהיגים שיובילו אותנו  אל המחר  .

קובי תסלול את הדרך לשינוי במקום להתייאש !