הגישה הישראלית לפיה או שאתה דתי או חילוני הינה הרסנית ביותר. יש ללמוד מהמצב בחו"ל במסגרתו הגבולות בין דתי-מסורתי-חילוני הינם רופפים ביותר ואין מחנאות כה מוגדרת.

אף אחד לא ייקבע לנו איך לחגוג את הבר מצווה של ילדינו,כל הטקסים האלה הם עיניין של בחירה והכל בעיניי המתבונן-כל אחד יחגוג איך שהוא מאמין ורואה לנכון והגיע הזמן שנפסיק להתעסק בשטויות-תחנכו את הילדים ליהיות בני אדם טובים ולא כופי דת עלובים.

איש איש באמונתו יחיה

 חרדית , אם נעים לך להיות מוגדרת לפי התורה  כטמאה יבושם לך .

 אף אחד לא היה במעמד הר סיני , לא אני וגם את לא .

אבל כשישראלי מגיע בטיול לאיזה מקדש בטיבט ומתבקש להוריד נעליים ולנשק אחוריים של פסל של איזה אליל, את זה הוא יעשה ב"אדיקות" ואריאנה תגיד שהוא

מטייל תרבותי.  אין לך מה לכתוב - אל תכתבי לא חייבת.

כתבה הדתיה וכתבה החילונית והנה כותב המרכז

מה רע בלהתחפש לדתי ליום אחד? מה רע בלקחת את שני העולמות, הראוותנות וההתחרדות ולהתחכך בהם ליום אחד בגיל שבו הנער מושפע מהטכסים וההתנסויות שעוברות עליו? ואלי (כמו שקרה לי למשל) ימצא חן בעיניו עולם הדת והוא יעמיק ויחפור ואולי אפילו, רחמנא לצלן, יקרא איזה ספר תנ"ך או משהו בסגנון. ואלי זה יהיה המפגש הראשון ולא האחרון עם הדת ועם אנשי דת והלכות הדת כדי שכשבצבא הוא פוגש בחבר'ה דתיים זה לא יהיה מפגש מהסוג השלישי? איך זה ששני מגזרים שונים בארץ הקטנטנה שלנו מרשים לעצמם להתנגח האחד בשני ללא רחם כאילו לאחד ,הדתי, הצדק והבעלות על האלוקים והשני כל כך בטוח בצדקת דרכו, ולא בפני צדקת הדרך עצמה אלא דרך הוכחת הטעות שבדרך של הדתי, שהיא בוחרת להתרחק כל כך מהדת עד כדי ש"תכריח" את ילדיה שלא להתחכך בחלק הזה של העם שלנו ואפילו לא במעט אפילו לא ליום אחד. לשתי הכותבות אני אומר כי מעט פתיחות והבנה כלפי הצד השני של העם שלנו יעזרו לקירוב לבבות ולהבנה ואולי (שוב אולי) בפעם הבאה שנדרש לעמוד מול אויבינו נעשה את זה כעם אחד בלי הבדל דת גזע או מין. יכול להיות שלזה התכוון ראש הממשלה ההוא שהלך לשבת בנגב עם החלוציות החילונית אבל גם הבין והתפלפל ונשא ונתן עם הצד הדתי של העם שלנו?

גם לא מהי אמהות!

 מתפרש ממך כי אם ילדך לא יהיה שומר מצוות לא תרשי לא להיות שומר מצוות ליומים, לתפילין והפתרה.

הוא חלק מהעם היהודי וזכותו לרצות לקיים טקס דתי כמו שצריך.

עם כל הכבוד, זו לא זכותך לשלול ממנו את רצונו החופשי והמוצדק!

כמו כן, לחזור בתשובה זו לא מחלה!

(בדיוק כמו לחזור בשאלה)

ולא צריך להירפא ממנה, אפשר לחיות יפה מאוד בבית מעורב (חילוני ודתי).

שעה שקרוב לודאי אחוז 'חוגגי' בר המצווה היה גדול מכפי שהוא היום, הגיעה שעתי, לא היה תלמיד אחד בכיתה שלי, או בכיתה הסמוכה שלא עלה לתורה...

עליי, באופן אישי, מלכות שמיים לא עשתה רושם כביר, אחר כך גם הבנתי שהיא לא באמת קשורה לכל הטקס הזה,  ואם לרדת קצת לחיי היומיום הארציים לא הרגשתי חריג באמת בין כל בני כיתתי, יותר הפריע לי שהייתי בקושי מטר וחצי בגובה, שהיה לי גשר על השיניים ושבאופן כללי נראיתי יותר ילדה מילד בן מצוות.

 שנתיים וחצי קודם לכך, גם אח שלי לא ממש נדרש לעמוד במסכת לחצים משפחתית לפטור את אבא שלנו מעונש, אפילו קצת להיפך...ההורים שלנו הבינו שהטקס הזה נטול כל משמעות למשפחה חילונית לחלוטין מהסוג שלנו, כמותה קיימות מאות ואלפים של משפחות אחרות בארץ.

על מה כל המהומה? יהודי של ממש ליום אחד? קל להבין כמה זה מגוחך, זה יותר זלזול מופגן במסורת ופחות כיבוד שלה.

הדוברת מבלבלת בין כמה נושאים. שכפי הנראה בחלקהם היא אינה מבינה דבר.

מבחינה הלכתית גיל 13 הוא הזמן בו הצעיר/ה מקבלים עול מצוות.

בעבר נהגו לעלות לתורה במועד הקרוב ביותר ליום ההולדת, ובאותו יום לערוך סעודת מצווה.

תפילין הנחו כבר חודש קודם כדי להתרגל.

כל ארוע שלא בתאריך יום ההולדת הוא חסר משמעות הלכתית.

בבת מצוה לעומת זאת  האבא עלה לתורה בתאריך קרוב ליום הולדת כדי להגד "ברוך שפטריני". ונערכה סעודת מצווה ביום ההולדת עצמו בדיוק כמו אצל הבנים.

דין העליה לתורה והתפלין משולים בעני לאותם חתנים שמברכים שהחיינו בחופה על השימוש בטלית .(לא ברור המנהג כלל, ואין לו שום אחיזה הלכתית (זולת המצווה לברך שהחיינו על כבגד חדש שאני משתמש בו?)

הציבור החילוני לא מצא עדיין את טקס הבר מצווה שלו.....

 ולמרות שאני מסכים עם הלך הרוח של הטור, הקיצוניות שבו מפריעה לי מאוד.

אין שום דבר רע באנשים חילוניים ששומרים על המסורת היהודית. זה נשמע לי כמו עוד התנשאות של הדת על החילוניות, למה חילוני לא צריך לעלות לתורה (או שאפילו אסור לו...) בעוד דתי, אם הוא בוחר להמשיך לקיים תרי"ג מצוות חייב לעלות לתורה? ההפרדה הקיצונית בין דתי לחילוני היא פשוט לא במקום.