אני רוצה לפנות בתור אתאיסט לכל האתאיסטים והאנטיתאיסטים למיניהם ולבקש: חכו רגע עם ההתקפות על הכתבה.
אני רגיל להתווכח עם אנשי דת בכל מישור אפשרי (החל מ"מה זה יהדות?" דרך "מה זה אלוהים?" וכלה ב"האם לאלוהים אכפת אם חיטטתי באף בשבת?") אבל פה עוד לא ראיתי בסיס לטעות.

עד כה, הכותב כתב את איך שהוא מגדיר איש מאמין ואיך שהוא מגדיר אתאיסט (זו לא טעות, זה פשוט עניין של הגדרה) ולא העלה ולו נימוק אחד לקיום אלוהים, אלא רק כתב את הנימוקים של קאנט. כלומר, גם אם שלושת הטיעונים שגויים, הכותב עדיין לא בהכרח טועה, כי הוא לא טען אותם.

אז בואו נישאר רציונליים כפי שאנחנו תמיד מעידים על עצמנו ונחכה לכתבה הבאה לפני התקיפות.

אני מוצא את הכתבה שלך לוקה בכל הגיון בסיסי!

השימוש הפסאודו קז'ואלי שלך במונח "רגש סובייקטיבי" מעליב את האינטלגנציה שלי בתור אדם רציונאלי על פני כוכב הלכת. האמת הבסיסית שנמצאת במרכז הבנת הקיום הוא הסטירות לא יכולות להתקיים בטבע ובייקום, לכן עצם השימוש של שתי המילים יחדיו מעלה בי גיחוח...

אנחנו בתור גזע שלומד ומתפתח כל הזמן, למדנו את זה לפי מיטב הבנתינו של המתמטיקה, הפיזיקה והביולוגיה שסביבינו.

הטעות האמיתית שלך, אולם, היא באיך שאתה תופש את ההבדל בין אדם "מאמין" לבין "אטאיסט". אטאיסט הוא אדם ש"תופש" את העולם סביבו מתוך עצמו כלפי חוץ, אל העולם.
ובכך הוא מעשיר את הידע וההבנה של עצמו והגזע האנושי, ובזמן שיכול להיוד שהמדע לא מושלם הרי הוא תמיד שואף לכך ומניע הלאה את החקר.

אדם "מאמין" לעומת זאת פועל מתוך הנחה שטבע הדברים ידועים לו (במידה זו או אחרת) ושעל האדם למלא את "אופי הקיום" שלו לפי תוכנית או רצון של כח עליון כל שהוא.

וכפי שאנחנו רואים את המציאות להיום היא כך:
האמונה שלך היא שריד של שלב התפתחותי בעבר של הגזע שלנו, כשאנשים חיו במערות או בבקתות קש או עץ רעואות ובחוץ השתוללו סערות וברקים ורעמים ואף אחד עוד לא ידע מה זה ברקים ורעמים. אז הם סיפרו בינם לבין עצמם סיפורים כדי לנסות ולדמיין ולהבין את הטבע.

הם לא המציאו סיפורים תואמים למציאות ממש אבל גם לא היה להם את הכלים לעשות זאת. זהו אותו הדחף שמזין את כושר ויכולת ההמצאה שלנו וההתקדמות הטכנולוגית שלנו. אבל פשוט יש אנשים שעדיין נאחזים בסיפורים שעברו מדור לדור

האנושות מחלימה עכשיו מאלפי שנים של השתוללות דתית שסחפה את כל העולם והכריחה אנשים להצטרף או למות. אך גם זאת לא טענה לוגית נגד קיום של כוח עליון לכשעצמו אלא רק מראה כמה לא רלוונטי היה השימוש שלך בסקרים בעולם, לזה יש הסבר היסטורי ברור.

אז תאמר לי בבקשה מר מיכאל אברהם האם אתה באמת לא רואה את חוסר האובייקטיביות שלך או שזאת תעמולה זולה?

יכול להיות רציונל !?

הערה למשפט האחרון שלך : ותראה לאן אפשר להגיע עם הבנה כזו
(רמז - גרמניה).

והמדענים האובייקטיבים שלהם אנו צריכים להקשיב הם כמובן.. אטאיסטים!!

 

מתי תבינו שאין אדם שאינו מוטה מראש לצד מסויים ואל תקחו מונופול על אובייקטיביות שממש אין לכם, הד"ר הנחמד הזה דווקא מתמודד עם השאלות יחסית באובייקטיביות, כמובן בהגבלות שאין אדם נקי מנגיעה כלל..

 

גם אתם אטאיסטים חמודים מוטים, ככל שאדם יותר תאוותן כך ההטיה שלו יותר גדולה, כאן הפסדתם...

 

 

יש עובדות שאני פוסל מראש גם אם הם יתבררו כאמת בצורה פילוסופית או אמפירית..

 

אם האמת היא שצלחת ספגטי מעופפת (האטאיסטים מתים על הגכחות, צניות לא תעזור לכם בחקר האמת:)) היא זו שבראה את העולם ע"י פיסול אז זאת האמת גם אם היא לא מסתדרת עם הרגלי החיים הרציונלים שלכם..

 

יותר מזה: ככול שמאורע הסטורי כמו מעמד הר סיני שאירע לאומה והשאיר בה זכרון קולקטיבי של נרטיב מייסד זהות (כמובן שהאירוע אירע אחרי שהאומה כבר היתה אומה) ככל שאותו אירוע יותר נוגד את ההגיון אך בכול זאת מוכח כאירוע הסטורי כך יותר מסתבר שלא מדובר בהמצאה, אז תחסכו לנו את קיבועי הרציונלסטים המערביים שלכם ואם מדובר בצלחת צ'יפס מעופפת: תתמודדו!!

בס"ד
שאלה לרב: אם האמונה היא הערובה היחידה האפשרית לרציונליות , הרי שניתן היה להגיע לאמונה בדרך רציונלית, עצמאית- ללא התגלות בהר סיני.
מה חידשה ההתגלות בהר סיני, מה חידשה הנבואה- שלא ניתן היה להגיע אליו בדרך הרציונלית.

אידיוט

הבעיה בהסטוריה האנושית אינה נעוצה באמונה באלוהים. הבעיה היא ביומרה של "נציגיו" לדעת מה "הוא" (או "היא"...) רוצים, ולדרוש את זה מהקהל התמים. כל' הבעיה היא בפוליטיזציה של האמונה באלוהים. בהשתלטות של קבוצה של אנשים על הקשר הנפשי - שכלי של אדם עם מושא אמונתו, ובהכוונתו ושימושו למטרותיהם.
צריך לומר שהיו הרבה חכמים וישרי דרך שחצבו מלבם הוראות מוסריות שייחסו אותם להשראה אלוהית, ואלה תרבתו את פראי האדם וריסנו את יצריהם. אבל כמשקל נגד היו רבים אחרים שניצלו את הכמיהות האנושיות לנשגב, לכוח עליון שיגן עליהם או יפצה אותם בעולם הבא וכ' כדי לשלוט בהמוני המאמינים.
החשיבות האונתולוגית (אם יש אלוהים או אין) היא משנית לסכנה שבאמונה בסמכות בני אדם המתיימרים לייצג את הכוח העליון, בין אם מדובר באפיפיור, ברבנים או בקאדים אייטולות וכ'. אמונה באלוהים היא דבר טוב, כי זה דבר מנחם, מעודד וכ', ומסיבה זו יש בסיס רציונלי לאמונה. אם המחבר מתכוון לגרור את האמונה באל מופשט ולהחיל אותה על בני אדם "קדושים" ובעלי סמכות לדברר את האל, אזי זו תפלות.

ברכות על הנסיון לכתוב על הנושא בצורה רהוטה ומנומקת, אבל בא נודה על האמת, לא באמת אמרת משהו משמעותי. בכל זאת, שתי טעויות בסיסיות:

 1. אמונה, על פי הגדרה , היא קבלת הנחה או אוסף הנחות ללא ראיה או ממצאים תומכים.

2. אתאיזם אינה טענה חיובית ואינה קביעה כי אין אלוהים. אתאיזם היא תגובה לטענה כי יש אלוהים. תגובת האתאיסט היא כי לא הודגמה כל ראייה חיובית לקיומו של אלוהים ולכן עד אשר תוצג ראייה כזאת, אני לא מאמין. בדיוק כמו שאני לא מאמין בפיות, קריאת מחשבות והומאופטיה.

להגיד כי אתאיזם היא אמונה או אמירה חיובית זה כמו להגיד שלא לאסוף בולים זה תחביב.

מחכה להמשך הסדרה ומבטיח להגיב עיניינית לטענותיך. 

האים יש למישהוא ספקבקיום האל? אנו היהודים זו ההוכחה למרות תאי הגזים הפוגרומים השמאלאנים הערב רב, מוקפיםבמדינותעוינות. ,2000 שנהבלי מדינהועדיין שורדים ברוך השם, מה הסיבה ? רקאחד אלוהינו שבשמיים ובארץ. 98% מיהודיי העולם מכריזים ושרים זאתזאתבפסח. במשך. אלפי שנים ,היכן. מתיי ולמה זה התחיל? Thank you. God. We love you.

ולא תנסה לבלבל את המאמינים הפתאיים במילים לא מובנות כמו שכולם עושים.
האבסורד הוא שאני, בתור אתאיסט, לא צריך להוכיח כלום. הרי אם הייתי אומר לך שמסתובב באוויר שולחן ניסתר בעל כוחות על היית אומר שאני חולה נפש. אבל כשאתה אומר שקיים אלוהים אני צריך להראות לך שאתה טועה.

אתה טועה שאתה חושב שאני טעון ברגשות עזים לגבי האמונה האתאיסטית שלי, אני לא, ואם מישהו יראה לי שקיים אלוהים אני אשמח להאמין (זה עדיין לא אומר שאני אלבש בגדים מוזרים ולא אדליק אור בשבת...).

אני אמשיך לקרוא את ה"הוכחות" הפילוסופיות שלך כי ההתפתלות והשיכנוע העצמי שלך מעניינים אותי...

אתה טוען לכתוב "לא מעל השכל"
אבל כל מה שאתה עשית, שנהוג מאוד אצל מי שמנסה להסביר דת (דבר בלתי אפשרי, שכן הוא בעליל לא רציונלי -עובדה).
הוא מיפה את המילים שלו ולא מדבר לתכל'ס.

אתה פשוט לא אמרת כלום. כלום!
אין שום מסקנות שנובעות מהכתבה הזו.
אתה מבסס עובדות שיטחיות ביותר:
"אם אתה מאמין, אז זה עובדה שקיים אוהים בשבילך".
ואו, באמת?

בקיצור, איך אתה מתכוון להוכיח שקיים משהו שלא קיים?
אתה מבין, שאתאיזם, לא מנסה לשלול את קיום האלוהים, למעשה, הוא אל צריך לעשות כלום.
חובת ההוכחה היא על מי שטוען שקיים כזה דבר.
אני לא צריך להוכיח לך שלא קיים חד קרן ורוד בילתי נראה בחלל אם אתה תגיד לי שקיים אחד כזה.

Ynet, ירידה דרסטית ברמה.

90% מהמדענים בעולם שחושבים בצורה רציונלית יחלקו על הכתבה הזאת בצורה חד משמעית.
חשיבה רציונלית מביאה להבנה שאלוהים הוא המצאה אנושית. מספיק לקרוא את הטקסט שבו אתה מתפלל כדי לראות איזה אל רשע מדובר.

ככל שהיכולת השכלית וההשכלה יורדות האמונה הדתית מתחזקת (ולהיפך).

הוכחות לדוגמא:
- הדתות המונותאיסטיות אוסרות לשאול שאלות ודואגות למדר את מאמיניהן מפני העולם החיצון. ממה הן מפחדות?
- תפיסות חיים מדעיות אינן מתביישות להתעמת עם שאלות ואינן חוששות מפני היחשפות לאמונות דתיות.
- אמונה דתית נפוצה הרבה יותר בקרב אנשים עניים וחסרי השכלה.
- עם עליית כוחה של תנועת ההשכלה נפוצה החילוניות.

באיזה צד של המתרס אתם רוצים להיות? ושאלו את עצמכם בפעם הבאה שתהיו חולים, האם תבחרו בתרופה שיצרה הרפואה (שהיא ענף בביולוגיה, ושבבסיסה עומדת האבולוציה) או שאולי תבחרו בתפילה.

מי הוא אדם רציונלי? אדם שאני חושב שהוא צודק.

לדוגמה:
עד קורפניקוס, היה מאוד רציונלי לחשוב שהשמש מקיפה את כדוה"א. אחר כך הוחלט בדיעבד שמי שהחזיק בדעה זו היה פשוט לא רציונלי.

כשתזהו את הסתירות בדברים שלו, אל תשכחו שזה בכלל עיוות.
לדוגמא-
בתורה רשום: "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוהים בשמים ובארץ אין אין".
והמשמעות של זה היא שה'=כל מה שקיים.
(לנו רק נדמה כאילו אנחנו מחוצה לו)

נהניתי מאוד, אני מעריץ את שאלת השלות הנכונה שלך וההתמודדות איתן. נחמד לקרוא טיעונים כ"כ ענייניים לנושאים שכ"כ קשה להתמודד איתם באופן אובייקטיבי. כל הכבוד.

העברת אותי מקבוצת ה"אין אלוהים"
לקבוצת ה"אני לא אומר שיש ואני לא אומר שאין, אני אומר שאין לי מספיק ההוכחות כדי לטעון אחד מהם"

הצלחת איפה שרבים אחרים נכשלו...

קראתי את התגובות ואני מוכרח לציין, שלא כמפתיע, אף אחד לא יכול לספק את ההוכחה המדעית לקיומו של האל. הפתרון שמציע כותב המאמר מוביל לניסיון הוכחה על בסיס של תחושה, הפרכת תיאוריות היתכנות אחרות, אבל בודאי שלא על פי ניסויים אמפיריים דמיוניים.

התחושה האישית לקיומו של האל המלווה רבים מאיתנו, הגם שאיננו שומרי כל המצוות, מצויה דוקא באותם חוויות אישיות, כמו שכל הדברים הטובים שקרו לך בחיים התרחשו במפתיע מבלי שהתכוונת אליהם וכד'. אותה תחושת בטן מתחזקת ברציונל שהרמונית הטבע המופלאה, עם כל הכיעור שיש בה - ויש בה הרבה למען האמת ולא רק בשל התנהגות יצורי החיים - לא יכולה להתרחש סתם כך באקראי. לכך נילווית האקסיומה המחשבתית של בר דעת שלא יכול להיווצר יש מאין.

מכאן, ששלושת הגורמים שמניתי מחזקים את קיומו של האל באופן אינטואיטיבי ואין זה משנה באיזה שם תבחר לנקוב לאותה ישות גשמית.

יש כנראה משהו, אבל איננו וכנראה לא נוכל לעולם להגדירו או להבין את מכלול מערכת החוקיות שלו.

אנחנו המצאנו את כל המושגים שאנו מכירים. לחיות אין מושגים לא לצמחים לא לחיידקים וגם לא לוירוסים. ובתור שכאלו המצאנו את מושג האמונה, שמקל עלינו מאוד באופן פסיכולוגי להתמודד עם מושגי האין סוף (שהשכל האנושי לא מסוגל לתפוס) . בעולם המדע תיאוריה עדכנית ומבוססת יותר מחליפה תיאוריה אחרת. והתיאוריה שיש אלוהים הוחלפה עם הזמן עבור אנשים רבים מאוד בחוקי פיזיקה, תיאוריות אבולוציוניות, הבנה של חוקי אנרגיה פשוטים וכדומה. הדבר היחיד שלא הוחלף זה רגש הביטחון באמונה בישות חזקה וגדולה שמכוונת הכל. חבל זהו המחיר הכבד של ההתפתחות המחשבתית והשחרור מכבלי האמונה. איני אומרת שכולם כאלה אני מכירה הרבה אנשי מדע דתיים, ובכנות אין לי מושג מה הם אומרים לעצמם. כנראה שהם צריכים לכתוב סדרת כתבות בווינט כדי לעשות אוטומניפולציה שכלית.

1. קיימת אפשרות שלישית שאליה הכותב לא מתייחס. מלבד אמונה או אתאיזם קיימת גם עמדה שאומרת - אין לנו יכולת לדעת אם קיים אלוהים או שלא. אני לא מקבלת את ההיקשים הפילוסופים שלכאורה מוכיחים את קיום האל. כל תלמיד שנה ראשונה בפילוסופיה יודע שאין יכולת להקיש לוגית את קיום האל, וכל הטענות לכאורה לקיום האל העלו טענות והיקשים שמראים שמבחינה לוגית מדובר בשאלה שמעבר ללוגיקה.
אם להיכנס קצת לנושא, עניין שאלת הבורא יכולה להיתקל מיד בשאלה - אז מי ברא את אלוהים. ואם מקבלים את היותו של אלוהים ישות נצחית שדבר לא ברא אותה, אז מדוע לא להחיל תכונה זאת על היקום - על עולם החומר.
הניסיון שלנו מראה שכל דבר נברא ממשהו אבל שחומר לא מתכלה, אלא הופך למשהו אחר. אפשר לכן לטעון שעולם החומר עצמו ניצחי.

2. גם אם מקבלים שקיים איזה שהוא כוח בורא, מכאן ועד לקבוע שהוא האלוהים של היהדות הדרך ארוכה. כך שגם אם אדם בוחר להאמין שקיים אלוהים, מה מצדיק את האמונה באלוהים של היהדות? איזו הוכחה (ראציונאלית) יש לך שמה שכתוב בתורה זה דברי אלוהים חיים?

3. במהלך השנים, נוכחנו שוב ושוב שלתופעות שנחשבו למיסטיות ולפעולה אלוהית יש הסבר מדעי שאינו קשור לאלוהים. לפני שקובעים בביטחון שאלוהים הוא זה שיצר את העולם, אני מציעה להשאיר מרווח של ספק שאומר - מן הסתם הידיעות שלנו על חוקי הפיסיקה וכד' חסרות ביותר. יתכן שיש לנו עוד הרבה מה ללמוד על חוקי הטבע, טבעו של החומר, על נצחיות, על יצירת יש מאין. יתכן שתופעות שנראות לנו כיום בלתי מובנות וחסרות הסבר מדעי, יתגלו עוד כמה מאות שנים ככאלה שהמדע יכול להסבירן.

שורה תחתונה - הדבר הראציונלי בעיניי לקבוע הוא - שאין לנו מושג ירוק או יכולת לקבוע באיזו שהיא וודאות אם קיים אלוהים או לא.

"בסופו של דבר בעולם היהודי השקפות ותפיסות מדעיות נקבעות בכלים מדעיים. ישנן כמה מגבלות על החופש הזה (עיקרי האמונה עוסקים גם בכמה עובדות: שהקב"ה ברא את העולם, שהוא נתן תורה, שהוא משגיח על מה שקורה וכדו'), אך מדובר רק בכמה קביעות מאד יסודיות וכלליות, ובודאי לא בפרטים כאלה או אחרים."

זו הבעיה באמונה. היא תמיד מבוססת על כמה קביעות מאד יסודיות (שהן מאד רחוקות מכלליות!). כל אמונה לוקחת סט של קביעות ובונה משם הלאה. הבסיס שלך הוא פיקטיבי וחסר הוכחות מדעיות. למה דווקא לגבי הקביעות האלה יש מגבלות על החופש המדעי? איפה הבסיס הרציונאלי אם דווקא שורש האמונה שלך הוא הנחות חסרות בסיס?

אתה יכול לחפור לי עד מחר ולזרוק שמות של פילוסופים חכמים (באנת חכמים) והסברים על התורות שלהם. כשזה מגיע לבסיס שלך, אין לך הסבר ואפילו אתה מציין שהחופש המדעי מוגבל ע"י המאמינים שם.

באותה מידה הייתי יכול להגדיר מספר הנחות בסיס משלי שאין לערער עליהן: מפלצת העוגיות המרחפת בראה את העולם. מפלצת העוגיות המרחפת התגלתה אלינו ואמרה לנו את תורתה. מפלצת העוגיות המרחפת שמה לב למה שאנחנו עושים, לא תמיד, אבל בערך. בבקשה, על העובדות האלה אסור לערער. אני אמרתי. מכאן תתחיל להסיק מסקנות ותבנה מה שבא לך. הכל בחסות האמונה.