80 אלף מאגרי מידע בישראל פועלים בלי רישום

דו"ח מאגרי המידע שהוגש היום (ד') לוועדת החוקה של הכנסת מעלה תמונה מדאיגה באשר ליכולתם של אזרחי ישראל להגן על פרטיותם. בישראל מתבצעות עדיין הפרות רבות של פרטיות מצד גופים ממשלתיים, מסחריים ופרטיים.
"עד סוף שנת 2001 יהיו רשומים בישראל 20 אלף מאגרי מידע, מתוך 100 אלף מאגרים הקיימים למעשה, אך אינם מדווחים". כך אמרה היום רשמת מאגרי המידע, יוספה טפיירו, לחברי ועדת החוקה, עם הגשת הדו"ח. הזווית החיובית בדו"ח היא שנתון זה מעיד על הכפלה במספר המאגרים הרשומים בהשוואה לשנת 2000.

פנתה לחברות הסלולר

טפיירו הודיעה כי פנתה לכל חברות הטלפונים הסלולרים והזימוניות, בדרישה שימצאו מענה שיאפשר לבעלי טלפונים סלולריים לחסום חשיפת פרטים אישיים המתאפשרת בזכות הטכנולוגיה המתקדמת שבידי החברות.
הרשמת דרשה שעל חברות הסלולר תחול חובת סודיות, וכי הבנקים, למשל, יידרשו להפנות את הלקוחות באופן מפורש וברור לסעיף העוסק בהסכמה להעברת המידע אודות חשבונותיהם, בשעה שהם מקבלים מידע בטלפון הנייד שברשותם.
טפיירו ציינה כי היא תומכת בנוסח האחרון של חוק שירות נתוני אשראי הנדון בימים אלה בוועדה משותפת לחוקה ולכלכלה. לדעתה, יש בו איזונים ובלמים ראויים לשם הגנה על צנעת הפרט מחד, ועל האינטרסים הכלכליים מצד שני.

עלה תאנה בדמות רשמת ומועצה

יו"ר הוועדה, ח"כ אופיר פינס (עבודה), שיבח את פעולותיה של הרשמת, אך מתח בקורת חריפה על משרד המשפטים, אשר לטענתו לא העמיד לרשותה אמצעים מינימליים לפעולה. פינס הוסיף כי הזכות להגנת הפרטיות שמעוגנת גם בחוק יסוד, מופקרת ופרוצה לכל רוח.
"לא ייתכן שבעידן המחשב והאינטרנט וריבוי מאגרי המידע, יעמוד לרשות הרשמת איש פיקוח אחד בכל הארץ. מתקבל הרושם שלמשרד המשפטים יש עלה תאנה בדמות רשמת מאגרי מידע ומועצה להגנת הפרטיות", אמר פינס.