ממתינים לאסון

גדעון עזרא, חבר כנסת וסגן השר לביטחון הפנים, נתפס עובר צומת באדום. במקום להתנצל, החליט השר דווקא לנזוף בשוטר: "אנחנו מדינה עם בעיות ביטחוניות, אין לך דברים יותר חשובים לעשות?".
נראה כי תגובת השר, ממחישה יותר מכל את העובדה המצערת שגם העונה האלימות בכדורגל הישראלי לא הולכת להיעלם. כמו שקבלנים ממשיכים לייצר מחדלים ואסונות, כמו שישיבות שלא קיימות מקבלות תקציבים מוגדלים, כש-50 ילדים נדחסים לכיתה בלי מזגן ואף אחד לא עושה כלום, כך גם אף אחד לא יעשה דבר כדי למנוע את האלימות באיצטדיונים. למה? כי אנחנו מדינה במצב ביטחוני קשה, ולכן שום דבר אחר לא חשוב.
זו המנטרה המנחה מעצבי מדיניות ודעת קהל כדי לתרץ את קונספצית הג'ונגל שחדרה לחיינו. קונספציה שגורסת שכל מה שחשוב הוא לשרוד ושהחוק הראשון הוא שאין חוקים, איש הישר בעיניו יעשה. גם באיצטדיונים.

תקופת המתנה

חגיגות האליפות של מכבי חיפה הפכו לטרגדיה שעדיין לא הסתיימה. תשאלו את ההורים של אמיר רנד שעדיין שוכב בבית החולים מחוסר הכרה. למרות המחזות הקשים, התגובות היו מגוחכות. מכבי חיפה וההתאחדות לכדורגל לא אשמות במחדל, אלא כל האשמה הוטלה על...הגדרות; אבל רגע לפני שהן שילמו את המחיר, מספר נביאי זעם החלו לדמיין משחק בטדי בו אין גדרות והפועל תל אביב מקבלת פנדל מפוקפק (הציניקנים אמרו שממילא לא יגיעו הרבה אנשים לטדי בעונה הקרובה).
כך או כך, הפרשה הזו העלתה שאלה מהותית: בשביל מה צריך את ההתאחדות לכדורגל ומה בדיוק התפקיד שלה? אה כן, היא מנהלת את נבחרת ישראל והיא מפיקה את לוח המשחקים של ליגת העל. גברי לוי צדק, ההתאחדות לא אשמה, זה לא חלק מהגדרות התפקיד שלה. היא אמנם מנהלת את הכדורגל, אבל היא לא אחראית עליו. בכל מקרה, תמיד יש דברים חשובים יותר. הפרשה כבר ממילא נשכחה, העונש של מכבי חיפה הומתק, כי הרי המצב הביטחוני באזור סובל הכל. אנשים מתפוצצים ותקשורת הספורט עסוקה בזוטות. מדברים על כך שרק אסון דוגמת הילסבורו או הייזל, ייאלץ גורמים כלשהם להסיק מסקנות, להפיק לקחים, ואולי אפילו לעשות מעשה. בינתיים, אנחנו עדיין בתקופת המתנה. ממתינים לאסון.