כשהגיטרה שלי מייבבת בטראנס

אלון אלגרסי וניר סדון מבאר שבע, המרכיבים את "פסייקראפט" ("Psyfraft"), מייצרים מוזיקת טראנס כבר יותר מ-5 שנים יחד. בהתחלה הם עבדו תחת השם "Cybel", בשיתוף עם גיא דורון, שהיה ממייסדי ההרכב ונותר עמו כשלוש שנים, עד שהחליט לפרוש. שני חברי ההרכב הם בעלי רקע מוזיקלי נרחב ושניהם שולטים בגיטרות וקלידים. כ-"Cyble", שיחררו אלון וניר מספר מכובד של טרקים למספר קומפילציות ישראליות וכ"פסייקראפט" שיתפו פעולה עם אמני טראנס ידועים כמו הולימן, BLT ועוד.
אלבומם החדש "Gravitech” נפתח ברצועת אמביאנט פסיכדלית מצויינת, עם קולות מסומפלים ותופים שמתאימים יותר לשיר רוק. "פסייקראפט" מנסים ואף מצליחים לקחת את הטראנס אל הנישה הייחודית שלהם, לתת לו את הטאץ' האישי שלהם, משהו שיחרוג מעבר לתופי ה-4/4 וה-BPM האופייניים לטראנס. הרצועה שאחריו, “Night in Kopangan”, היא קצת יותר קלאברית, עם סאונדים מעולם ההאוס המתקדם וסינתיסייזרים פסיכדליים, ולא מעט קטעי ברייקביט.

הניצחון הגדול של הבלוז

בין לבין, מצליחים אלגרסי את סדון להשחיל פנימה את הידע שלהם כגיטריסטים וכאנשים שהושפעו לא רק מאמני טראנס כמו סיימון פוספורד, ג'ונו ריאקטור וספייסקאט, אלא גם מאמני גיטרה כמו סטיב ואי ופאט מאתיני. כך, ברצועה מס' 3, “Bizarre RMX", אנו שומעים סולו גיטרה קצרצר ויפהפה, ללא אפקטים מיוחדים למעט מעט הד ברקע, שמיד אחריו עוקב קטע Fullon סוחף ומלא. כעבור מספר דקות, חוזרת הגיטרה במלוא הדרה ומעניקה סולו חביב שמשתלב בצורה בלתי רגילה בסאונדים הפסיכדליים של עולם הטראנס.
עולמות מתנגשים. טראנס הגיטרות של "פסייקראפט" מוצלח במיוחד עקב מספר גורמים: א', הם יודעים לנגן. ב', הם לא מתעקשים להכניס את הגיטרה לאפקטים מיותרים. ישנם לא מעט אמני טראנס שמכניסים כלים חיים לתוך היצירות המוזיקליות שלהם, אך לא כולם מצליחים לעשות זאת בהצלחה מרובה. פסייקראפט נמנים על ברי המזל, ובכך נכנסים לנישה שבה נמצאים אחדים מגדולי אמני הטראנס-גיטרות: ג'ונו ריאקטור וטים שולדט, למשל.
החל מרצועה 3 וכמעט עד סוף הדיסק, "פסייקראפט" מעניקים חווית טראנס מאסיבית, עם קטעי FullOn רבים, וברצועה מספר 6 תמצאו אפילו סימפול של קטע מפורסם מהרשת, בו בחור מכלה את זעמו במשיבון אלקטרוני של עמדת תמיכה של ספק אינטרנט אמריקאי. מחווה לעכברי האינטרנט?
ברצועה מספר 7, “Dream On” חוזרת הגיטרה, הפעם בסולו בלוזי עם וואה-וואה, מה שמוכיח שאפשר גם לעשות בלוז עם טראנס וזה עדיין ישמע טוב. מדובר באחת הרצועות הטובות ביותר באלבום, עם אלמנטים רבים של מוזיקת טראנס חזקה בשילוב עם כלים מוזיקליים חיים וסימפולי סרטים למיניהם. רצועת טראנס פסיכדלי שיכולה בקלות להפוך לקלאסיקה של מסיבות. חובבי טראנס מוכרחים לבדוק את האלבום הזה.