הבית הלבן - בקרוב אצלנו

"לא תעשה לך אלוהים אחרים על פני" הוא המשפט הראשון שאומר הנשיא (מרטין שין) בסדרת הדרמה "הבית הלבן". למרות שיועצי התקשורת שלו יטענו, בצדק, שהמשפט הוצא מהקשרו, ישנם תשעה פסלוני אמי טריים התומכים בטענת הנשיא, והופכים את הסדרה שלו למשהו שאפשר לסגוד לו. מי הם לעזאזל, תהה הצופה הישראלי, שליבו נקרע שוב ושוב עם כל פיסלון שהוענק להם, על חשבון החברים מ"הסופרנוס". למרות שמבטם העגום של גיבורי המאפיה טורד את שנתכם, נסו להתאפק קצת עם הטינה. החל מה- 27 בספטמבר, הסדרה תשודר בערוץ 3, ואז תפתר השאלה האם באמת הגיע להם לקבל, בשנתם הראשונה, פרס עבור הדרמה, הבמאי, התסריטאי, שחקן ושחקנית המשנה הטובים ביותר (רשימה חלקית).
הסדרה שהופקה על ידי ג'ון ווילס ("משמרת שלישית", "ER") ואהרון סורקין ("הנשיא מאוהב", "בחורים טובים") מספקת הצצה בת 45 דקות אל מאחורי הקלעים של הבית הלבן, מנקודת מבטם של הנשיא ויועציו. הפעילות מגוונת למדי: לצד החלטות על היקף התגובה הצבאית לפעולת טרור סורית, יש בסדרה מסיבת עיתונאים בה מדווח על נקע קל של הנשיא לאחר ש"התנגש בעץ ארז גדול". הנשיא ברטלט, מנהיג המעצמה היחידה שנותרה בעולם, הוא דמוקרט מניו המפשיר, צאצא לאחד מהחותמים על חוקת ארה"ב, שימש כמושל, היה בקונגרס ושימו לב: זכה בפרס נובל בכלכלה. האדם החזק בעולם מצטייר כאדם לבבי וכריזמטי שאינו מתנשא על סובביו. הוא מתמודד עם משברים בינלאומיים ועם לחצים פוליטים מבית בעזרת יועציו הנאמנים והמטורפים בחלקם.

מי בחבר'ה?

סוללת שחקני הסדרה בהנהגת מרטין שין, מעוררת הערצה. רובם נושאים בגאווה קריירה קולנועית עשירה ומצליחה, והליהוק המושלם זיכה את ג'ון לוי, את ברברה מילר ואת קווין סקוט באמי. שין, קפטן ווילארד מ"אפוקליפסה עכשיו" של קופולה, עשה איזה דבר או שניים בקריירה הקולנועית המפוארת שלו (בין היתר את צ'רלי שין). ג'ון ספנסר זכור לטובה כעורך הדין טומי מולני מ"פרקליטי אל אי" וכעת הוא ראש הלשכה, ליאו מק'גרי, יד ימינו של הנשיא שמוודא שהדברים מתנהלים כשורה. בראדלי וויטפורד ("בחורים טובים") הוא ג'וש ליימן, סגנו של ליאו. הוא אסטרטג פוליטי מבריק ועקשן. התבטאות מיותרת בתוכנית תקשורתית כמעט ועולה לו במשרתו, כבר בפרק הראשון. ריצ'רד שיף ("מלקולם X", "מייקל", "הופה") הוא טובי זיגלר, מנהל התקשורת, ציניקן לא קטן ומקצוען גדול. באחריותו לפתח ולעצב את המסרים שיעביר הנשיא לציבור והוא עובד בצמוד למזכירת העיתונות, סי. ג'יי קרג, שמגולמת על ידי אליסון ג'אני ("אמריקן ביוטי", "סלבריטי", "ששה ימים, שבעה לילות"). סי. ג'יי מעבירה את מסיבות העיתונאים של הבית הלבן ומטפלת בחן אסרטיבי בשאלותיהם המציקות של העיתונאים. שיף וג'אני זכו שניהם בפרסי האמי לשחקן ולשחקנית המשנה הטובים ביותר בסדרת דרמה. רוב לאו, כוכב הנעורים המשוקם ("עולמו של ווין"), הוא סאם סיבון, עוזרו של מנהל התקשורת. סיבון הוא אידיאליסט המתאהב ביצאנית, איתה שכב בטעות. "אני לא בצעתי שום פשע, ואני לא מוכן לוותר על זה כי זה נראה רע" הוא זועק בפני מזכירת העיתונות, שמבקשת ממנו להפסיק את הקשר. מורה קלי היא מדלן "מנדי" המפטון, יועצת תקשורת נוספת, זוגתו לשעבר של ג'וש ליימן, סגן מנהל הלשכה. הקשר שהיה (ויהיה?) בין השניים, עשוי להתפתח לציר עלילה מרכזי.
שבע דמויות בסדרה אחת זה לא עניין פשוט. בפועל, אין באמת גיבור ראשי וזמן המסך והפעילות מתחלקים פחות או יותר בין כולם. באופן טבעי, צריך לתת זמן לדמויות ולבניית מערכות היחסים ביניהן. רק טובי, מנהל התקשורת, בהופעתו הראשונה על המסך, מסרב לכבות את המחשב הנישא שלו על מטוס נוחת ומתחכם עם הדיילת.

WELL DONE

נהוג לחשוב שהדברים בבית הלבן מתרחשים בקדחתנות, והסדרה מנסה, ומצליחה להעביר זאת היטב. כמעט ואין רגע של שקט ובמקום קצב עריכה מהיר משתמש הבמאי בתנועות מצלמה ארוכות ומסובכות, שיוצרות תחושה של אקשן בשידור חי. ערכי ההפקה הגבוהים של הסדרה ניכרים היטב בתוצאה הסופית, כמו בסצינת סיום הפרק הראשון בחדר הסגלגל, עם הנשיא והעוזרת (עבודה, רק עבודה), כשהמצלמה מספקת מבט על ומסתחררת מעלה מעלה עד הפייד אאוט. כמו באגדות. או כמו בקולנוע.
בפרק השני, מתפוצץ מטוס אמריקני ועשרות אנשים נהרגים, ביניהם גם ד"ר מוריס טוליבר, הרופא האישי של הנשיא. רק סצינות בודדות קודם לכן הראה ד"ר טוליבר לנשיא את תמונת הצאצא החדש שלו. למרות שבתחילת הפרק מישהו העיד על עצמו, שבניגוד לגנרלים הוא "אינו חש בצורך לנקוט באלימות כלפי אוייביו", עכשיו הנשיא כועס. תקיפת מתקנים צבאיים אינה מספקת אותו והוא רוצה להבהיר לעולם שבכל עת שיפגעו אזרחים אמריקנים "יקרה אסון". כדאי להזכיר, שזוהי הפעם הראשונה שהנשיא מורה על פעולה צבאית. גם צוות העוזרים מתמודד לראשונה עם המצב ובלחץ רב הם בולמים את התקשורת כשצריך, מספרים לה כשמותר, מארגנים את הודעתו לאומה בתקשורת וכותבים את הנאום.
בפתח אותו נאום טלוויזיוני הנשיא מיישיר מבט למצלמה ומתחיל "My Fellow Americans". הצופה, שראה קודם את מנהל התקשורת ועוזרו כותבים את הנאום מבין היטב את כללי המשחק. בסצינה הקודמת, כותבי הנאום מתארים את פעולת הטרור כ"מתגרה" ו"לא מוצדקת", בנאום הטלוויזיוני עצמו המילים האלה כבר מתפיידות על כותרות הסיום. לא במקרה, רוב יועצי הנשיא בסדרה הם יועצי תקשורת. תפקידם המרכזי הוא למכור את הנשיא ובדרך נחשפים הצדדים האפלים, החל בשימוש בקלישאות הנאום הכתוב ועד לקבלת ההחלטות כתוצאה ממניעים אישיים או דעת קהל. למרות שרוב הדברים הללו ידועים לציבור, כשהם מוטחים בפניו של הצופה האמריקני, יקשה עליו להתעלם מהם. בראיון עם מרטין שין, המצוי באתר הרשמי של הסדרה, הוא אומר "אנו מנסים להקרין תחושה של שירות לציבור יותר מאשר של פוליטיקה כרגיל". בפועל, באריזה מהודרת, הסדרה משלבת את שני הדברים, ודווקא הפוליטיקה הופכת את זה למעניין. תשאלו את חיים מנדל שקד.