"ברק הורה לנהוג באיפוק במהומות אוקטובר"

המזכיר הצבאי של ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, תא"ל גדי אייזנקוט, העיד אתמול (ד') בפני ועדת אור כי ברק הורה לנקוט במדיניות של איפוק במהומות אוקטובר. זאת לאחר שנודע לו על כך שישנם הרוגים ביום הראשון למהומות.
אייזנקוט הסביר כי "מדינה שאזרחיה נהרגים בהפגנות זה דבר לא פשוט שיש למנוע זאת". הוא הוסיף כי ראש הממשלה ושר הביטחון הנחו את המשטרה לתגבר את כוחותיה כדי שלא יהיו הרוגים ולהימנע מצורך לפתוח באש כדי להביא להרגעת השטח.
לדבריו, "מתוך הבנה שכוח קטן עלול להיכנס למצוקה הורה ראש הממשלה לרכז כוחות גדולים כדי שלא יצטרכו להשתמש באש חיה".
קודם לכן הופיע היום ח"כ האשם מחאמיד בפני ועדת אור שחידשה הבוקר את דיוניה.
קודם לפתיחת הדיונים ביקש ח"כ עבד אל מאלכ דהאמשה להיות נוכח באולם במהלך העדות, אך השופט תיאודור אור ביקש ממנו שלא יהיה נוכח בזמן שח"כ ערבי אחר מעיד, והוא נאלץ לעזוב את המקום.
ח"כ האשם מחמיד אמר בפני הוועדה, כי הוא "רחוק מדעותיו" של השר לביטחון פנים הנוכחי, עוזי לנדאו, אולם הוא הדגיש לחיוב את החלטתו של השר שלא לעשות שימוש בירי בנשק חי. "עובדה שבחודש אוקטובר האחרון היה שקט", אמר. בהתייחסו לשר לשעבר, שלמה בן עמי, אמר: "אני נוטה יותר לחשוב שהוא לא נתן שום הוראה והוא לא עשה מה שלנדאו עשה".
"אם בן עמי היה נותן הוראה שלא לירות לא היו יורים, יש משמעת. אני לא יודע אם הוא ידע או לא על הירי אבל זה שהוא לא ידע זה יותר גרוע ולדעתי הוא הבוס של כל האירוע באוקטובר 2000", דברי מחאמיד.
חברי הוועדה שאלו את ח"כ מחאמיד האם ציפה למהומות אוקטובר והוא השיב בחיוב. "ציפיתי להתפרצויות משום שהאבטלה והעוני גואים. ציפיתי שתהיה התפרצות של אינתיפאדה חברתית... הרגשתי שמשהו מבעבע אבל אף אחד לא רצה להקשיב לי. ציפיתי שתהיה התפרצות שגם עלולה להיות אלימה אם המדיניות כלפי הערבים לא תשתנה. אבל לא חשבתי לרגע שזה יכול להגיע למימדים כאלה".
ח"כ מחאמיד אמר, כי ביום בו פרצו המהומות (1 באוקטובר) באום אל פאחם הוא לא ציפה להתפרצות של אלימות, שכן, לדבריו, היתה הוראה של המנהיגים לקיים תהלוכות מחאה שקטות בעקבות עלית שרון להר הבית. אולם לדבריו, "לאחר שקיבלנו את הידיעה שבחור אחד מאום אל פאחם נהרג איבדנו שליטה גם על ההתפתחויות שבאו בהמשך".
ח"כ מחאמיד נשאל באשר להשוואה שערך בין חוקי מדינת ישראל לחוקים הנאציים ואמר: "לא עשיתי השוואה אלא התייחסתי לאימרה פילוסופית שנאמרה שהלוואי ובמלחמת העולם השניה היו הולכים לפי האימרה שאנשים טובים לא צריכים לציית לחוקים במאה אחוז ואז היה אפשר למנוע הרבה הרג".
ח"כ מחאמיד הדגיש, כי בכל יום מאז פרצו המהומות קראו מנהיגי המגזר הערבי, ברמקולים או בכרוזים, שלא לנקוט באלימות כיוון שהם ידעו שאלימות אינה משרתת אותם. יחד עם זאת, אמר ח"כ מחאמיד, "מדובר בעם עם תחושות אנושיות של התפרצויות ובמצב שהיה איני חושב שהיה מנהיג שהיה מסוגל לומר לציבור שלא לשבות ולכן לא יכולתי לתת הוראה למחרת (2 באוקטובר) שלא לשבות".
השופט אור ציין באזני ח"כ מחאמיד, כי מעדויות של קציני משטרה בפני הוועדה עולה, כי כבר ביום הראשון למהומות הם רצו להידבר עם חברי הכנסת הערביים והמנהיגים הערביים, אך לא יכולים היו לעשות זאת מכיוון שלא הצליחו לאתר אותם בטלפונים הסלולריים שלהם. השופט שאל את ח"כ מחאמיד האם היה זה אקט מכוון. "הדברים לא אמת ואין להם שחר", השיב ח"כ מחאמיד.
חבר הכנסת טען, כי עבורו שימוש בנשק חם זה חציית קו אדום וזריקת אבן היא לא אסון והיא לא חצייה של קו אדום. על כך השיב השופט אור: "אבן יכולה להיות קטלנית ואתה עדיין לא מתרגש?".
השופט אור אמר בוועדה, כי הוא מבין שיש לחבר הכנסת בעיה עם האופי היהודי של המדינה, עם ההמנון שלה ועם הדגל. על כך השיב ח"כ מחאמיד, כי הוא חושב שהמדינה צריכה להעניק חינוך יותר פתוח ודמוקרטי. "איך אני יכול להזדהות עם המנון שמדבר על יהודי שחוזר לציון? אין לזה קשר אלי, אני חי אתו אבל בלבי לא חרוט מגן דוד".
הוועדה תחדש את דיוניה בעוד כשבועיים בעדויותיהם של של השר לביטחון פנים דאז שלמה בן עמי וראש הממשלה דאז אהוד ברק.