אל תשחקו במסים

כמו שהדברים נראים כעת, ישראל תהיה המדינה היחידה בעולם שבתגובה לאירועי ה-11 בספטמבר תעלה את המסים.
ממשלות שונות במדינות שונות הגיבו על החמרת המיתון במתן הקלות מס נדיבות לאזרחיהן. אף ממשלה לא החליטה שהדרך הנאותה לעודד צמיחה, להרחיב ביקושים ולהגדיל תעסוקה היא העלאת המסים.
משרד האוצר בישראל עשוי להחליט כך, וקיימת סבירות לא מבוטלת שגם הממשלה תחליט. רק התערבות ברורה ומנהיגותית של ראש הממשלה שרון עשויה למנוע את המהלך השגוי הזה.
שר האוצר סילבן שלום מבצע בימים האחרונים תרגילי אקרובטיקה מילולית כדי להסביר שהעלאה אינה העלאה אלא רק "מיני-רפורמה". הוא רק "יקח מעשירים ויתן לעניים".
סילבן שלום, קומוניסט? מהפכן? נהיה רציניים, כי המצב רציני. שר האוצר שולף פטנטים שונים ומשונים רק כדי להרגיע את הדמגוגיה של חבריו לקואליציה ולגרום להם להצביע בעד הצעותיו. אך אם בהזדמנות זו ישחק משחקים במערכת המס בישראל, התוצאה תהיה עיקום ועיוות נוסף במערכת המעוותת ממילא. נקבל רפורמה מחליאה, לא מבריאה. עיקרון ברזל הוא: שרי אוצר אחראים לא עושים שינויים בהולים במסים, מהיום למחר, רק כדי להציל קואליציות. ראשי ממשלה אחראיים לא נותנים להם. זה מריח ארגנטינה.
את הבעיות האמיתיות של מערכת המס בישראל חקרו ועדות מומחים רבות, האחרונה – ועדה בראשותו של פרופ' אבי בן-בסט. כולן הגיעו למסקנות דומות: מערכת המס בישראל מעוותת פעמיים. ראשית, בישראל מוטלים מסים כבדים על הכנסות מעבודה, ומסים במשקל נוצה, או אפס מס, על הכנסות מהון המושקע בארץ ובחוץ לארץ. שנית, בישראל מוטל מס שולי גבוה, בשיעור של 50% פלוס, על הכנסות המוגדרות כבינוניות.
מכאן נגזר הכיוון הכללי של כל ההצעות לרפורמה במסים: הפחתת מס על הכנסות מעבודה, הורדה הדרגתית של השיעור השולי הגבוה, והכבדת מסים ניכרת על הכנסות מהון. זו, בתמצית, היתה הבשורה של הרפורמה שהציעה ועדת בן-בסט, הרצינית והמקיפה ברפורמות בעשור האחרון. שר האוצר לשעבר, בייגה שוחט, נלחם למענה כלביאה על חיי צאצאיה. הוא הפסיד: ברית של ש"ס, הליכוד וועדי עובדים חזקים הפילה ברגע האחרון את הרפורמה. ההון המשיך להיות פטור ממס. על עבודה ממשיכים לשלם מסים גבוהים.
יש טעם להוציא מהמגירה את הרפורמה של פרופ' בן בסט – כל התשתית החוקית שלה מוכנה – ולהגיש אותה מחדש לאישור הכנסת במרוצת השנה הבאה. זה יהיה צעד אמיץ של ממשלת האחדות. הוא יגדיל את הצדק ואת היעילות הכלכלית. הוא יפחית את נטל המס. ראש הממשלה יכול להוביל אותו. אבל כל מיני פטנטים של מסים-לרגע, היטלים-לשנה, כל מיני המצאות ורעיונות סרק במיסוי יזיקו למערכת המס בישראל הרבה יותר ממה שיועילו לאחדות הממשלה.
אין פטנטים בכלכלה. לשנה הבאה חזוי גירעון של 18 עד 20 מיליארד שקל בתקציב הממשלה. חייבים לקצץ אותו לפחות ב-6 מיליארד שקל. הקיצוץ צריך לפגוע עד כמה שאפשר פחות בהוצאות ממשלתיות המעודדות צמיחה ותעסוקה. חוץ מהן, שום סעיף תקציבי לא קדוש. ועל רפורמה בריאה במסים נדבר רק אחרי הקיצוץ.