עוד חצי

הקצב והאור. וכל צעד רק הידהד אותם יותר חזק. לרגע אני מריח את הראש שלך. יש בו את השילוב המהפנט הזה של אוויר מועדונים (שגם הוא שילוב משעבד של סיגריות, אלכוהול, רדבול, עשן ובליל של אינספור סוגי שמפו, קונדישנר ובושם. אורגיה של קונדישינר) הבושם שלך והעור שלך. ריח תינוקות.
מוסיקה. דייב סימן. המשך מתבקש למה ששמענו (לא שמענו. ידענו. או אולי, התוודענו) חצי שעה קודם. היד שלי מלטפת לך את הפנים. - ירד לי קצת, את אומרת. - עוד חצי, אנחנו משכנעים אחד את השני. אני חותך אותו עם השיניים, כרגיל. קודם שם לך את שלך בפה, ואז בולע את שלי. התנור דולק, אנחנו מכוסים. קר. וזה דווקא סימן טוב. בוא לחדר, אני לא עונה. קמים. אני נשכב צמוד אלייך. העיניים שלנו כמעט צמודות, ואנחנו מביטים. בייבי, למה העיניים שלך כל כך גדולות?
כדי שאני אוכל לטרוף אותך. נשיקה. לא, לא נשיקה. תיאור קצת מדוייק יותר. השפה התחתונה שלך נצמדת לשלי, יד מאחורי הגב. יד אחת בשיער שלך. משהו חם על השיניים. משהו רטוב על השיניים. משהו חלק על השיניים. משהו זז על השיניים. זז על השפה העליונה, על אחורי החיך, למטה על הלשון. הלשון שלך על הלשון שלי. דולפינים.
אני עוצם עיניים. האור והקצב. זה שבא מבפנים וזה שברגליים, ברכיים, אגן, שפתיים, זה שבא ושוטף אותי כמו גל גואה, מציף אותי, האור, אלוהים, האור, והלשון שלך, אלוהים, כמו צינור אנרגיה, הלשון שלך לאור שלי, זה שבא מבפנים, לא מבפנים, מהלב, האור שלי מהלב. אל האור שלך. את בלי חולצה. אני לא זוכר איך (וגם זה, רק סימן טוב), אבל את בלי חולצה. פטמה. הלשון שלי על הפטמה.
אני לא זוכר איך, אבל הלשון שלי על הפטמה. לאט, בעדינות. כמו כלבלב שמלקק חלב, כל עיקול, כל תא עור אני מרגיש. והאור, אלוהים, האור. נדלק, כמו שמש. אני מסתכל עליך. עיניים עצומות. מתמסרת. לכל תא עור, לכל עיקול של הלשון שלי. ושם שלך. נדלק כמו שמש. שיניים, נשיכות קטנות. את נאנקת. אנקה חתולית. הידיים יורדות. גם התחתונים. גוף אל גוף. זה לא סיפור של סקס פראי אגיינסט דה וול. זה לא סיפור של תחתוני עור. גם לא של אזיקים. אפילו לא קונדום בצבא לבנדר. זה סיפור של אור אל אור. נשיקה. לא, לא נשיקה. טעימה. מיזוג אגמי נוזלים. הידיים נצמדות לגוף, מחזיקות, צובטות בעדינות, שטח מגע מקסימלי. הרגליים נכרכות סביב. והחום.
רטוב. צמוד למנהרה. סלע קיומנו. והריח. מתערבב בתרכיז המועדון שנודף ממך. זימה. ריח של זימה. חדירה. לא, רגע. קאט. סלואו מושן. פריים ביי פריים. החלק העליון שלו נוגע, נפתח מעט. נסגר שוב. עכשיו הרטיבות על הצדדים. על הקסדה, אלסטית, סופגת הריחות. היא חומקת פנימה. שוב נסגר. נצמד אליה. אני מתוודע. לווגינה שלך. לא עור חם ורטוב שנצמד לי לזין. הווגינה שלך. אני לא מרגיש אותה. אני מתוודע. היכרות מעמיקה. נצמדת. מלטפת. מחבקת. קדימה.
את נאנקת. עוד קדימה את נאנקת. חתולה. אחורה. את נאנקת. תמונה-תמונה, אני מרגיש אותך, כל שניה היא נצח. כמו בסרט מצוייר. פאוס. פליי. פאוס. העיניים נעצמות. משהו חם על הצוואר. אוויר חם על הצוואר. הפה שלך על הצוואר.
הפה שלי מחפש, מלקק, מלטף, פה אל פה, אגמי נוזלים, האור שלך פורץ לי אל הפה.
קדימה. אחורה. תמונה-תמונה והאור. אלוהים, האור והקצב, מהרגליים, מהברכיים, מהגבות, מהריסים והאור, אלוהים האור מהשיניים הנוקשות מכפות הידיים, מהאצבעות מהשיערות מהלשון מהציפורניים מהאישונים מהעיגול השחור מסביב לאישונים מהאישונים שלך מהעיניים שלך מהמבט, מהקצב המפעם בך, מכה בך מהדהד עוד מהדלת מתגבר
10 דקות. 20 דקות. 40 דקות. כמו נצח. כל שניה כמו נצח. זה לא סיפור של הוא עליה, או היא עליו. זה לא סיפור של כוח או שליטה. זה הוא והיא. חצי חצי. יחד זה אחד. שניה אחת כמו נצח. נצח כמו שניה. משהו עובר בי. לא רעד, תזוזה. כוח. כוח מתפרץ. לאט. בלי מאמץ. כמו רעש אדמה בתחתית האוקיאנוס. מיליון הירושימות. מסע אל תוך כדור הארץ.
זה גל. לא גל. צונמי. שוטף הכל, מערבב, כחול עם אדום והעינים עפות, הריסים הופכים כנפיים, צוללים אל תוך הקליידוסקופ, המבט מסחרר ולא שומעים כבר כלום חוץ מצעקות, רק חוש הריח נשאר, ריח של זימה, מציף כמו צונמי, אני שומע מישהי צועקת אני שומע מישהי בוכה אני שומע מישהי מייבבת שברי מלים שברי הברות ומישהו צועק נאנח נאנק. אני נאנק. אני שוכב לידך. אני לא זוכר איך, אבל אני שוכב לידך, בתוך בריכת זימה. משפט אחד. אני אוהב אותך.
10 דקות. סיגריה. - ירד לי. - עוד חצי, אנחנו מסכימים.