עלו ברשת

תרבות: כרטיסים בבקשה

"כרטיסים" נפטר סוף סוף מהעיצוב המיושן ומהכבדות, ואחרי שיפוץ עיצובי ומבני הוא מגיש כעת זירה מקוונת מוצלחת במיוחד להזמנת כרטיסים למופעים, לשריון מקומות ישיבה ספציפיים, ובעיקר - להנחות משמעותיות במחירים.
כמה דוגמאות שהופיעו שם בשבוע שעבר: אנה פרנק בתיאטרון הבימה ב-40 אחוז הנחה, מופע היחיד המצוין של יוסי בנאי בהנחה של 25 שקל, ג'אז בבית האופרה בהנחה של 40 שקל, ונורה (בית הבובות) של הקאמרי בהנחה של 70 שקל. המבצעים האלה רלוונטיים רק לרוכשי הכרטיסים באתר, וחברי המועדון של כרטיסים זוכים להנחות נוספות. האתר מאפשר להזמין מקום ספציפי בכל אולם שכולל מקומות ישיבה מסומנים. הוא מציג את האולם ואת מפת המושבים בו, וכן מפת כבישים וגישה למקום.
נמכרים דרכו כרטיסים לכל סוג של אירוע, בכל מקום בארץ: הצגות תיאטרון, מופעי מחול ומוזיקה, בידור, אופרה, הצגות ילדים ואפילו אירועי ספורט.

הברקה: כמה קול

את ההברקה הקטנה הזו שלח לי רוני, חבר טוב, וציין: "תראה, כמה מדליק". בסך הכל, מדובר בעמוד לבן וריק, שבמרכזו ריבוע קטן שעליו מצוירת דלת רחבה. מלפניה מתייצב איש קטן, שמסיבות לא ברורות דוחף את הקיר ימינה, הודף את הקיר שמאלה, מקפץ בחוזקה על הקרקע ומניף שתי ידיים לדחוף את התקרה כלפי מעלה. מה שמגניב באתר הזה הוא העובדה שחלון הדפדפן משתף פעולה באופן הרמוני עם האיש הקטן: הוא קופץ והחלון שוקע למטה על המסך. הוא דוחף ימינה וכל החלון נודד על המסך וכך הלאה, עד שהאיש הקטן מתייאש ויוצא מהריבוע.

טלוויזיה: צחי ומאיר עושים לוליינות

לצמד הכי חמוד בטלוויזיה יש אתר חדש במסגרת האתר של קשת. כעת כל חובבי השורוק יכולים להצטרף אל צחי במטבח, ולהכין בהשראתו עוף-כזה-עם-כל-מיני-תוספות, או לחלופין, צנים - וגם להתעדכן במילון המונחים של השכונה. כמה דוגמאות: "סביח אלברט" - מקום העבודה הראשון של צחי בשכונה. הוא עבד בתור מורח עמבה, אבל פוטר על היום הראשון, כשאיחר בשבועיים, או "אחורי זה" - דרכו האלגנטית של מאיר לנפנף מישהו ולא לחזור אליו, בלי שההוא ייעלב.
לא פלא שהרייטינג שלהם עושה בית ספר לדודו טופז. באתר אפשר ללמוד גם על עידן אלתרמן ואבי גרייניק, שני האנשים המוכשרים שמאחורי צחי ומאיר.

מגזין: ערבי, ישראלי ומוביל

חברים ב-ARABYNET הסבו את תשומת לבנו ל"לטיף", אינדקס ערבי-ישראלי ומגזין מקוון נחשב, שאיכשהו הצליח להתברג לצמרת האתרים הערביים הפופולריים ביותר ברשת.
מאחורי "לטיף" עומדים אב ושני בניו מכפר קרע שבמשולש. האתר מספק אינדקס אתרים, חדשות, ספורט, הרבה בידור וקולנוע ערבי, כתבות מגזין ואפילו פתרונות לבחינות בגרות.

שופינג: עוד גאדג'טס

שיגעון הגאדג'טס ברשת לא מרפה. עוד לא יבשה הדיו על דיווחינו הקודמים, וכבר שבנו אל טיימונד, חנות מקוונת ותיקה למכירת אביזרי-נוי-חסרי-תכלית-אך-נחשקים-להפליא. החנות מתחה פניה, שיפצה שעריה וכעת - כשהיא נוצצת ומבהיקה - היא מציעה מד לחות דקורטיבי לעציצים (במחיר מציאה של 36 שקל), לצד גלובוסים מרחפים יוקרתיים (בשבילכם, רק ב-3,899 שקל), ונשבע לכם שבמחיר הזה אפשר ללכת לאנשי מקצוע שיכולים לטפל בבעיית ה-אהמממ הממש קטן שיש לאנשים שקונים שטות כזו.
וזה עוד לפני שציינו את מקוריותם של מכשיר ההפלצה האלקטרוני (149 שקל), כרית הפלוץ (90.3 שקל בלבד), דיסק 99 פלוצים (39.90 שקל), השעון המראה שעה הפוכה (79 שקל), מכשיר חובה, ההופך נייר רגיל לשטר (29.9 שקל בלבד), ואיך אפשר בלי חוטף הכסף, מכשיר שיחטוף בשבילכם כל שטר (ועולה רק 7.90 שקל). האתר אכן מציע שטויות לרוב, אך מצד שני - הוא יפה, לא לוקח את עצמו ברצינות גדולה מדי, וחוץ מהגלובוס הטיפשי המחירים בו סבירים.

קמפיין: חתונה חופשית

הפורום למען בחירה חופשית בנישואים הוא קואליציה של עשרות ארגונים ועמותות, שהתאגדו לטובת מאבק משותף לשינוי החקיקה הקיימת בישראל בנושא נישואים וגירושים.
הקואליציה הזו כוללת, בין היתר, גם את נעמ"ת, "האגודה לזכויות האזרח", ארגון "משפחה חדשה", "התנועה המסורתית", "שדולת הנשים", "הארגון למען עגונות ומסורבות גט", "עם חופשי" ועוד רבים אחרים, והיא פועלת בסיוע "הקרן החדשה לישראל".
הפורום הזה, שמקרין עוצמה, קורא למחוקקים להכיר בשינויים שעברה החברה, בהפרת זכויות האדם, הנובעת מהחקיקה הקיימת בתחום, ולחקיקה חדשה, שתאפשר בחירה חופשית בנישואין בישראל. המטרה: שכל אדם יוכל לממש את זכותו הבסיסית להינשא בישראל, על פי בחירתו ומצפונו.
האתר החדש והאיכותי של הפורום מציג את פעילותו ואת המסרים העיקריים, מסביר מדוע החליט להתמקד באוכלוסיית הצעירים והעולים החדשים, וסוקר את האלטרנטיבות: הסכמים לחיים משותפים, נישואים אזרחיים, נישואים רפורמיים וכו'.

לימודים: עושים אנגלים

סנונית עושה זאת שוב: עושים גלים, הסביבה המקוונת ללימודי אנגלית (בינתיים בגרסת בטא) שהשיק האתר החינוכי המרשים הזה - היא פנינה אמיתית, חיננית, שובת עין ולב, ורבת ערך.
האתר החדש מכוון לילדים יהודים וערבים בגיל בית הספר היסודי, ונועד לשפר את מיומנויות האנגלית שלהם ולהרגיל אותם לסביבה חינוכית טכנולוגית. תכניו מוצגים באנגלית, אך האתר מבין עברית וערבית, וניתן בכל נקודת זמן לבצע חיפוש במילון העברי-אנגלי והערבי-אנגלי הרחב שבבסיסו. הוא כולל מקלדת וירטואלית בשתי השפות, וכולל מערכי שיעור ומשימות מתמשכות - משלב תחילת לימודי האנגלית, ולמשך שלוש שנות לימוד רצופות בבית הספר היסודי.
לב האתר נבנה סביב אגדות ילדים מוכרות (אלדין, וסינדרלה), ובנקודות שאפשר - משולבת הרשת כחלק אינטגרלי מתהליך הלימוד. ויש גם את "פידי", ינשוף עזר שפיתחה מיקרוסופט, שאותו ניתן להוריד מהאתר, להתקין, ומאותו רגע לסמוך עליו שיסייע תמיד בהבנתה של מילה לא ברורה. לסיכום: האתר יוצא מן הכלל, והיוזמה להקמתו עוד יותר.

קניון: האתר המרכזי

בקרוב, כשהאתר החדש של התחנה המרכזית החדשה בתל אביב יכיל גם את מפות הקומות השונות ויאפשר לנו להדפיס את מסע הניווט שעלינו לבצע, על מנת להגיע לבית עסק כזה או אחר בתוך הבניין-מפלצת הזו - החיים שלנו יהיו קלים בהרבה.
בינתיים הוא מאפשר חיפוש מהיר של כל בית עסק בתחנה המרכזית, לפי קטגוריית עיסוק או שם. הידעתם, למשל, שבמקום פועלים לא פחות מששה בתי עסק, שהתמחותם הבלעדית היא ציור קעקועים? עוד באתר: הנחות למצטרפים למועדון החברים, סיור וירטואלי במבנה, הודעות על אירועים ומופעי בידור.
די תמוה שאין באתר ניסיון ליצור אינטגרציה עם לוחות הזמנים המקוונים שמוצגים באתרים של אגד ודן, על מנת לאפשר לגולשים גם מידע אודות נסיעות וקווים הרלוונטיים למסלולם. שכן קניון או לא, עדיין מדובר בתחנת האוטובוסים הגדולה בעולם.

פייבוריט



היומן שלי (ושל כל העולם ואשתו)

הבלוג, היומנים האישיים ברשת, מתחילים לגלות סימני עצמאות: בעליהם מתנתקים מהאתרים הגדולים ועוברים לפעול במתכונת של אתרים עצמאיים, שכל כולם קודש להגיגים האינטימיים ולמחשבות הכי טריוויאליות של כותביהם, וכן לפידבקים מהקהל.
מעטים מהאתרים האלה קרובים לשלמות: טקסטים טובים ומרגשים, עיצוב חמים ומבנה מתקדם. יש שמציגים יכולות עיצוב ותכנות טובות, אך מאכזבים במישור התוכני. רובם עדיין בוסריים, צעירים, מלאי תהיות בענייני זהות, פרנסה, חרדות קיום ורומנטיקה, ונועדו בעיקר לשאוב חום ואהבה מאנשים זרים, שמעולם לא פגשו ולעולם לא יכירו. באופן מוזר, הקהל עוקב בעניין אחרי בעלי הבלוגים, קורא ומגיב בהתלהבות, כמו היה זה הפרומו לערוץ הטלנובלות המחתרתי של הרשת.
הנה כמה דוגמאות: אבשלוג (או האוניברסיטה של אבשי) הוא היומן הפרטי של סטודנט ירושלמי לפיזיקה ואלקטרואופטיקה. הוא שאב השראה מיומנים של חברים ודמויות רשת אחרות, והקים לעצמו אתר יפהפה, מעוצב כדפי מחברת, המאפשר ניווט מהיר לטקסטים אישיים שנכתבו בתאריכים שונים, בליווי תמונות. הסימפטיה לאבשי מתחילה עם הכניסה לאתר, מתגברת כשקוראים על המינוס הראשון שנקלע אליו בחייו, ונגמרת בהתאהבות של ממש, כשהוא מודה במבוכה גדולה כיצד ישב עם חברים בבית קפה ולא הזמין דבר, מחסרון כיס. בין לבין הוא מספר על חברים (שמות פרטיים בלבד), האמא הפולנייה והציפיות בבית והעבודות שפרנסו אותו עד כה.
סייברלייף נכתב בידי אימייל (מלשון גבר אלקטרוני, או גברשת כמו שכותב היומן לועג לכינוי שהמציא לעצמו), ומוגדר גבר, מודם, דפדפן, זמן פנוי ומה קורה כששמים את כולם בחדר אחד. זהו אתר יפהפה, סולידי ומושקע, והאווירה בו דומה לישיבה בסלון הפרטי של המארח, רק שהוא נותר מסתורי ועלום גם כאשר מתוודעים מקרוב לצפונות לבו. אימייל, כבן 33, נשוי ואב לילד, גולש ותיק ומאוד מודע למדיה, פתוח לביקורת ולפידבקים מגולשים, ומאפשר יותר מדרך אחת ליצור איתו קשר.
רחלי נקודה נט הוא הבלוג של רחלי סוקול (24), מנתחת מערכות בחיל האוויר. אדם יצירתי במיוחד, שמבטאת את יכולותיה המקוונות והמגוונות בכמה אתרים, ופועלת באמצעות טבעת הרשת: בלוגים ישראלים לעידוד תופעת היומן האישי ברשת. היומן שלה איכותי, מעוצב נפלא, מעניין ובפשטותו יכול לעתים להיות נוגע ללב.
אודיסאה לחיים הוא הבלוג של דודי זוסימן, בן זוגה של רחלי, שזה עתה זכה לדרגות סרן בחיל האוויר ולמשכורת ראויה של איש קבע. דודי - אינטליגנטי, רהוט, ועם זאת מלנכולי משהו - כותב על שיעורי היוגה, הלימודים, האתרים שהוא בונה (כן, גם הוא), ועל הסדרות שאינו מפסיד, רובן מדע בדיוני.
לצד אלה אפשר לציין את ישרא-בלוג, אחד מהאתרים המשמשים תשתית לפרסום יומנים אישיים ברשת לטובת גולשים שאינם אשפי רשת. ישרא-בלוג כולל כמה עשרות יומנים אישיים, ומהווה מעין חריר הצצה אל גלריה של מחשבות ורעיונות אישיים שכתבו אנשים ללא שום מכנה משותף.