בית גבור ספורט: המגדל הלוהט

בערוץ 2 החלו באחרונה בשידור הטלנובלה סיטי טאואר. העלילה מתרחשת רובה ככולה במגדל סיטי טאואר ברמת גן, במתחם הבורסה, והיא עוסקת ברובה בתככים, מזימות, וכמובן כסף גדול. אולם נראה שמפיקי הסידרה פספסו מעט. מטרים ספורים ממגדל המגורים סיטי טאואר מתרחשת, כך נדמה, הדרמה האמיתית. שרשרת של עסקות פיננסיות, השקעות עתק במניות, גיוסי הון גדולים, ושאר פעלולים פיננסיים - הם רק חלק קטן מהמאפיינים של דיירי מגדל גבור ספורט. חבורת הצעירים שנאספה במגדל גבור ספורט מצליחה לספק סיפורים פיקנטיים, שמעירים את שוק ההון המקומי מתנומתו העמוקה.

המשבר

לפני כחודשיים וחצי נקלעה קבוצת ההשקעות גבור ספורט של רועי גיל ואיתן אלדר, למצוקת מזומנים, שאיימה לזרוע הרס בתמנון ההשקעות האדיר שבנה הצמד בשנים האחרונות. רצף ההשקעות הגדול שביצעו, ובראשן השקעה של קרוב ל-300 מיליון שקל במניות הכשרת הישוב, כל זאת לצד אשראי בנקאי רב שמימן את ההשקעות הגדולות, הפכו לחרב מתהפכת על צווארה של הקבוצה, דווקא בתקופה של האטה חמורה בפעילות הכלכלית במשק.
גיל ואלדר זיהו במהירות את פוטנציאל האסון המתקרב והחליטו לפעול במהירות, וזאת עוד לפני שהבנקאים של הקבוצה יתחילו להרים טלפונים מודאגים. ההחלטה המרכזית היתה להתחיל לממש במהירות נכסים שאינם בליבה העסקית של הקבוצה, במטרה להקטין את היקף החובות לבנקים. אבל איך אפשר לממש נכסים במחיר הגון בתקופה כה סוערת כלכלית, מדינית וכמובן גם בטחונית? נכנסים למעלית.
גיל ואלדר לא נאלצו ללכת רחוק בשביל לחפש קונים לאחזקותיהן השונות. למעשה, הם אפילו לא היו צריכים לצאת ממגדל המשרדים המפואר שבו ממוקמים משרדיהם, בניין גבור ספורט, במתחם הבורסה ברמת גן, על גדות נתיבי איילון. לכל היותר, הם היו צריכים להחליף מעליות, שכן המעליות בבניין מחולקות לשתיים: מקומת הקרקע עד לקומה ה-17, ומהקומה ה-18 עד לגג.

ההתחלה: מניות תמורת שלד

13 קומות מתחת למשרדי גיל ואלדר השוכנים בקומה ה-29, קומת הגג של הבנין, נמצאים משרדיו של איש העסקים טדי שגיא. שגיא היה באותה עת הבעלים של 3 חברות בורסאיות. באחת מהם, חברת נ.א.ב, הפועלת בתחום האינטרנט, החזיקה גבור ספורט ב-15% מהמניות.
גיל ואלדר החליטו שבצוק העיתים חבילת המניות בנ.א.ב ראויה למימוש. שגיא נענה לאתגר ורכש מהם את מניותיהם, וביצר את שליטתו בחברה. בתמורה, העביר שגיא לגבור ספורט את מניות השליטה בשלד הבורסאי דשרון. אמנם לא מדובר בעסקת מזומן, אך מניות שליטה בשלד בורסאי ללא חובות, מבחינת הבנקים, טובות כמעט כמו מזומן.

מניות תמורת קופה

אולם, בכך לא תמה מסכת המימושים של גיל ואלדר. בקומה ה-13 נמצא קונה לנכס אחר של השנים - חברת ההשקעות בטכנולוגיה די.סי.אל. הרוכש, עופר הירשזון, בנו של ח"כ אברהם הירשזון (ליכוד) שילם תמורת מניות השליטה 43 מיליון שקל, וקיבל בתמורה חברה בעלת קופת מזומנים בהיקף של 35 מיליון שקל. בעתיד הקרוב אמורה די.סי.אל, תחת הנהגתו של הירשזון, לעבור שינוי מהפכני. מחברת השקעות אפרורית בהיי-טק, היא תהפוך לאחת מפלטפורמות ההשקעה המרובות של הירשזון, ותחזיק בין היתר את מניותיו בחברת חישובי השכר חילן-טק.
מלבד גיל-אלדר, הירשזון ושגיא, כוללת חבורת הצעירים שהתקבצה במגדל גם את רונן בכור ואודי פרומקין, צמד בעלי השליטה בקבוצת ההשקעות מגם, שהתמקמו בקומה ה-15 של המגדל. מיקום המשרדים במגדל גבור ספורט אינו המכנה המשותף היחיד של אנשי העסקים המוזכרים בפתיח. כולם צעירים מבטיחים בשנות השלושים המקודמות לחייהם. רובם, גדלו יחדיו בצפון תל-אביב. למדו באותם בתי ספר, חלקם חברי ילדות. אין פלא שמרביתם מעורבים בהשקעות אחד עם השני.

השתלטות, פעילות, השבחה, מכירה (כאילו)

יש לא מעט דמיון בשיטות הפעולה של הפיננסרים הצעירים: הצעד הראשון הוא השתלטות על חברה בורסאית, כאשר העדיפות היא לחברה עתירת מזומנים או לכזו שפעילותה השוטפת מייצרת תזרים מזומנים חיובי. השלב השני כולל בדרך-כלל הכנסת פעילויות חדשות לקבוצה, שנרכשות בדרך-כלל באשראי.
הפעילויות הנרכשות אמורות להגדיל את מחזור העסקים של החברה הבורסאית, ולמצב אותה כחברת השקעות מגוונת, הנשענת על יותר מרגל אחת, כך אפשר להעלות (לנפח) את שוויה הכולל של החברה. ובכך נסללת הדרך לשלב השלישי והמכריע: המכירה.
אבל לא מדובר במכירה של ממש. זהו רק פעלול בורסאי, שבו נמכרת השליטה בחברת הבורסאית לחברה בורסאית אחרת, בדרך-כלל שלד חסר פעילות ממשית, בעיסקת מזומן ומניות. המזומן זורם לכיסם של בעלי השליטה החדשים, והמניות המוקצות להם משמרות למעשה את שליטתם בחברה שמכרו.
כך עשו גיל ואלדר, שמכרו את גבור ספורט לשלד הבורסאי מזפק, שמאוחר יותר שינה את שמו לסגיאל (ראשי התיבות של סייג , גיל ואלדר - 3 מייסדי החברה). וכך גם עשו בכור ופרומקין שמכרו לפני כחצי שנה את מגם לשלד הבורסאי אלירם ובדרך גרפו לכיסם 16.8 מיליון שקל.

החברים מתחלקים באחוזים

לבכור ופרומקין עסקים משותפים עם גיל ואלדר, וגם עם הירשזון - איתו הקימו חברת השקעות משותפת בשם מגם-סהר פיננסים בהשקעה משותפת של 10 מיליון שקל. החברה, שבראשה עומד אמנון עזוז, עוסקת בהשקעות בתחום הנגזרות הפיננסיות.
הבעלות על החברה נחלקת כך שמגם וסהר מחזיקות כל אחת ב-37.5% מהמניות כל אחת, ואילו יתרת המניות מוחזקות בידי המנכ"ל עזוז. בנוסף, רכשה מגם באחרונה חבילה של 4.99% ממניות עוז השקעות מידי הירשזון ושותפו, עו"ד צבי ברק, בהשקעה כוללת של 3 מיליון שקל.
שימו לב איך זה מתפתח מכאן: גבור ספורט, זרוע ההשקעות העיקרית של השניים, השקיעה במגם - חודש לאחר שזו נרכשה על-ידי בכור ופרומקין מידי קונצרן שיפר הגרמני וכלל תעשיות.
בינתיים, לגיל ואלדר אין יותר מדי סיבות להצטער על ההשקעה הזאת. גבור הגדילה את השקעותיה במגם בשלבים, ובדרך גם נהנתה מרווח הון של 2 מיליון שקל, כשנענו (חלקית) להצעת רכש ל-20% ממניות מגם, שפרסם איתמר כובש, לשעבר בעל השליטה ביבואנית הרכיבים האלקטרונים תגה. מגם רכשה אשתקד את תגה ב-32 מיליון שקל במזומן. כיום מחזיקה גבור בחבילה של 16% ממניות מגם ששווייה הבורסאי עומד על 6.7 מיליון שקל. מדובר בהחזקה השניה בגודלה לאחר (השלד) אלירם, המחזיקה ב-46% ממגם.

יש להם עניין עם בעלי עניין

ואם כל זה נשמע מסובך, הרי שזו רק חלק מהתמונה. מכנה משותף רחב אחר לצעירי תל-אביב שהתקבצו במגדל גבור ספורט, הוא ריבוי עסקות בעלי עניין. מדובר בעסקות שבהן מעניקה החברה טובות הנאה לבעלי השליטה שלה. זה יכול להיות באמצעות רכישת נכס המוחזק ישירות בידי בעלי השליטה שלה, או הטבה בדמות שכר ובונוסים.
בשנה האחרונה זכורות כמה וכמה עסקות כאלה, ובהן עיסקה בה מכר הירשזון נדל"ן שהחזיק, לשלד הבורסאי של חברת אריאלי (שבעבר איכלס את משרד הפירסום אריאלי); וגם העסקה שבה ימכור הירשזון לדי.סי.אל את מניותיו בחברת חישובי השכר חילן-טק.

מה הם אומרים?

"איו לנו בעיה לעשות עסקים גם עם מי שלא גר במגדל", אומר בחיוך אודי פרומקין, מבעלי השליטה במגם, בתגובה לריבוי העסקאות בין דיירי המגדל. "כשחיפשנו מיקום למשרדים עמדו בפנינו שתי ברירות", מספר פרומקין, "לשכור משרדים בדרום תל-אביב או בבניין הזה". "צריך לזכור שאז היתה תקופה אחרת, שיא ההייפ, ובעל המשרדים בדרום תל-אביב רצה מאיתנו 18.5 דולר למטר, עבור משרד ישן ומאוד מוזנח.
באותה תקופה דיברנו עם גבור ספורט על ההשקעה במגם, והם נתנו לנו את הטלפון של האיש ששיווק את המגדל. ראינו שאנחנו מסתדרים על המחיר וככה הגענו. היום נראה לי שאת אותם משרדים בדרום תל אביב לא יצליחו להשכיר אפילו ב-13 דולר".

סוף טוב (עד לפרק הבא)

גיל ואלדר יכולים בינתיים כבר לנשום לרווחה. המימושים שתוארו כאן (ועוד אחרים) הקטינו את מצבת החובות של גבור ספורט באופן דרמטי, והשניים כבר נושאים עיניהם לתור אחר השקעות חדשות. מסקנה: תמיד טוב שיש חברים, המוכנים להיחלץ לעזרה בעת מצוקה.